ב-2005 נמשך הגידול באשראי החוץ בנקאי
סך האשראי במשק, הכולל אשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית מכל המקורות, עמד בסוף דצמבר 2005 על 344.1 מיליארד שקל. סך האשראי במשק התרחב בשנת 2005 בשיעור של 5% הגבוה משיעורי הגידול באשראי שנרשמו בשלוש השנים האחרונות שעמדו בממוצע על כ-3%.
בניגוד לשלוש השנים הקודמות, בהן חלק משמעותי מהגידול באשראי במשק התרכז באשראי לממשלה, הגידול ב-2005 התרכז כולו באשראי לסקטור הפרטי, ובעיקר בסקטור העסקי, אשר יתרת האשראי שלו עלתה השנה ב-47 מיליארד. יתרת האשראי לממשלה נותרה ללא שינוי כאשר חלקה של הממשלה באשראי במשק עדיין גבוה (41%).
השינויים בהרכב האשראי השנה משקף חזרה למצב יציב יותר בו חלקה של הממשלה בשוק האשראי קטן ומפנה מקורות לסקטור הפרטי – תהליך הנובע מהפחתה של הגירעון בתקציב הממשלה וחזרה למסלול יורד של החוב הממשלתי יחסית לתוצר, כך נמסר היום מתחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל. כלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל מדגישים כי קצב הגידול באשראי לסקטור העסקי עמד ב-2005 על כ-9%, הגבוה במידה ניכרת מקצבי הגידול שנרשמו באשראי זה בשלוש השנים הקודמות – 0%-3%, וגבוה גם מקצב צמיחת התוצר העסקי ב-2005 – 6.7%.
למרות זאת, נראה, כי גידול זה באשראי עולה בקנה אחד עם שמירת היציבות הפיננסית, כיוון שבבחינה של ההתפתחויות בשלוש השנים האחרונות ביחד נשמרה ההתאמה בין הגידול באשראי להרחבת הפעילות הריאלית. כלכלני התחום מדגישים כי הגידול באשראי לסקטור העסקי ב-2005, כמו בשלוש השנים הקודמות, נבע ממקורות חוץ-בנקאיים, בעוד האשראי הבנקאי, שהלך והתכווץ בשנים אלו, נותר השנה ללא שינוי. כתוצאה מכך נמשכה מגמת הירידה בחלקם של הבנקים באשראי לסקטור העסקי, שהגיע בסוף 2005 לכ-62% בלבד, לעומת כ-77% בסוף שנת 2000.
כמעט כל תוספת המקורות החוץ-בנקאיים לסקטור העסקי הגיעה השנה מהמשקיעים המוסדיים, על כל סוגיהם: קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל. משקי הבית תרמו מעט לגידול האשראי לסקטור העיסקי והאשראי הישיר מתושבי חוץ לא גדל. קצב הגידול של האשראי מהמשקיעים המוסדיים לסקטור העסקי, שהיה מהיר בשנים הקודמות, המשיך והואץ ב-2005 והגיע ל-58%. למעשה, יתרת האשראי לסקטור העסקי מהמוסדיים הוכפלה במהלך השנתיים האחרונות בלבד. כתוצאה מכך משקלם של המשקיעים המוסדיים ביתרת האשראי לסקטור העסקי עלה, לראשונה, על משקל תושבי החוץ והגיע ל-19%. עוד הוסבר כי שינויים אלה באו לידי ביטוי גם בצורת המימון של הסקטור העסקי - יותר באמצעות אגרות חוב, סחירות ולא סחירות, ופחות באמצעות הלוואות. השנה הנפיק הסקטור העסקי, בבורסה לני"ע בת"א, אג"ח (סחיר ולא סחיר) בסכום של 42 מיליארדי שקל - יותר מכפליים מההנפקות בשנתיים הקודמות.
כתוצאה מכך, משקל האג"ח (הסחיר והלא סחיר) בסך האשראי לסקטור העסקי המשיך לעלות במהירות בחמש נקודות אחוז, והוא הגיע כבר ל-25% לעומת 10% בלבד בשנת 2000. המשך העלייה במשקל האג"ח באשראי לסקטור העסקי מחזקת את היציבות הפיננסית, בכך שהיא מגבירה את השקיפות והתמחור ההוגן של החוב, ומחזקת את מנגנוני השוק כאמצעי בקרה מייצבים.
כלכלני תחום היציבות הפיננסית סבורים, כי המגמה של הגידול המואץ באשראי החוץ-בנקאי, במיוחד ממשקיעים מוסדיים הרוכשים אג"ח, באה על חשבון אי גידול באשראי הבנקאי, מלמדת על תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר, כתוצאה של תהליכי ליברליזציה ורפורמות במערכת הפיננסית בשנים האחרונות.
תהליך זה תורם ליציבות הפיננסית בכך שהוא מגוון את מקורות המימון של הפירמות ומפחית את התלות שלהן באשראי בנקאי, מקטין את החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, מפחית את הדומיננטיות של הבנקים במערכת הפיננסית ובמשק ותורם לפיתוחו של שוק ההון. יחד עם זאת, תהליך זה מציב בשנים הקרובות אתגר מורכב בפני השחקנים המרכזיים במערכת הפיננסית, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, ורשויות הפיקוח, בטיפול בסיכוני האשראי, על כל היבטיהם.
