ב-2005 נמשך הגידול באשראי החוץ בנקאי
סך האשראי במשק, הכולל אשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית מכל המקורות, עמד בסוף דצמבר 2005 על 344.1 מיליארד שקל. סך האשראי במשק התרחב בשנת 2005 בשיעור של 5% הגבוה משיעורי הגידול באשראי שנרשמו בשלוש השנים האחרונות שעמדו בממוצע על כ-3%.
בניגוד לשלוש השנים הקודמות, בהן חלק משמעותי מהגידול באשראי במשק התרכז באשראי לממשלה, הגידול ב-2005 התרכז כולו באשראי לסקטור הפרטי, ובעיקר בסקטור העסקי, אשר יתרת האשראי שלו עלתה השנה ב-47 מיליארד. יתרת האשראי לממשלה נותרה ללא שינוי כאשר חלקה של הממשלה באשראי במשק עדיין גבוה (41%).
השינויים בהרכב האשראי השנה משקף חזרה למצב יציב יותר בו חלקה של הממשלה בשוק האשראי קטן ומפנה מקורות לסקטור הפרטי – תהליך הנובע מהפחתה של הגירעון בתקציב הממשלה וחזרה למסלול יורד של החוב הממשלתי יחסית לתוצר, כך נמסר היום מתחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל.
כלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל מדגישים כי קצב הגידול באשראי לסקטור העסקי עמד ב-2005 על כ-9%, הגבוה במידה ניכרת מקצבי הגידול שנרשמו באשראי זה בשלוש השנים הקודמות – 0%-3%, וגבוה גם מקצב צמיחת התוצר העסקי ב-2005 – 6.7%.
למרות זאת, נראה, כי גידול זה באשראי עולה בקנה אחד עם שמירת היציבות הפיננסית, כיוון שבבחינה של ההתפתחויות בשלוש השנים האחרונות ביחד נשמרה ההתאמה בין הגידול באשראי להרחבת הפעילות הריאלית.
כלכלני התחום מדגישים כי הגידול באשראי לסקטור העסקי ב-2005, כמו בשלוש השנים הקודמות, נבע ממקורות חוץ-בנקאיים, בעוד האשראי הבנקאי, שהלך והתכווץ בשנים אלו, נותר השנה ללא שינוי. כתוצאה מכך נמשכה מגמת הירידה בחלקם של הבנקים באשראי לסקטור העסקי, שהגיע בסוף 2005 לכ-62% בלבד, לעומת כ-77% בסוף שנת 2000.
כמעט כל תוספת המקורות החוץ-בנקאיים לסקטור העסקי הגיעה השנה מהמשקיעים המוסדיים, על כל סוגיהם: קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל. משקי הבית תרמו מעט לגידול האשראי לסקטור העיסקי והאשראי הישיר מתושבי חוץ לא גדל. קצב הגידול של האשראי מהמשקיעים המוסדיים לסקטור העסקי, שהיה מהיר בשנים הקודמות, המשיך והואץ ב-2005 והגיע ל-58%. למעשה, יתרת האשראי לסקטור העסקי מהמוסדיים הוכפלה במהלך השנתיים האחרונות בלבד. כתוצאה מכך משקלם של המשקיעים המוסדיים ביתרת האשראי לסקטור העסקי עלה, לראשונה, על משקל תושבי החוץ והגיע ל-19%.
עוד הוסבר כי שינויים אלה באו לידי ביטוי גם בצורת המימון של הסקטור העסקי - יותר באמצעות אגרות חוב, סחירות ולא סחירות, ופחות באמצעות הלוואות. השנה הנפיק הסקטור העסקי, בבורסה לני"ע בת"א, אג"ח (סחיר ולא סחיר) בסכום של 42 מיליארדי שקל - יותר מכפליים מההנפקות בשנתיים הקודמות.
כתוצאה מכך, משקל האג"ח (הסחיר והלא סחיר) בסך האשראי לסקטור העסקי המשיך לעלות במהירות בחמש נקודות אחוז, והוא הגיע כבר ל-25% לעומת 10% בלבד בשנת 2000. המשך העלייה במשקל האג"ח באשראי לסקטור העסקי מחזקת את היציבות הפיננסית, בכך שהיא מגבירה את השקיפות והתמחור ההוגן של החוב, ומחזקת את מנגנוני השוק כאמצעי בקרה מייצבים.
כלכלני תחום היציבות הפיננסית סבורים, כי המגמה של הגידול המואץ באשראי החוץ-בנקאי, במיוחד ממשקיעים מוסדיים הרוכשים אג"ח, באה על חשבון אי גידול באשראי הבנקאי, מלמדת על תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר, כתוצאה של תהליכי ליברליזציה ורפורמות במערכת הפיננסית בשנים האחרונות.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
