IBI: כיל תציג רבעון נוסף של שיפור חד ברווח
לקראת פרסום תוצאותיה הכספיים של חברת כימיקלים לישראל בשבוע הבא (יום ג'), מעריכים בבית ההשקעות אי.בי.איי, כי החברה צפויה להציג רבעון נוסף של שיפור חד ברווח ביחס לרבעון המקביל. מותירים המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 20 שקל, גבוה ב-20% ממחיר השוק של המניה.
בבית ההשקעות מסבירים את השיפור הצפוי בעליית המחירים שחלה במרבית מוצרי החברה בשנה האחרונה. זאת למרות עליית מחירי האנרגיה וירידה צפויה במכירות הדשנים לברזיל. בבית ההשקעות מעריכים כי הרווח יעפיל גם על הרבעון השני של 2005 שהיה רבעון שיא.
באי.בי.איי מעריכים כי הכנסות החברה יסתכמו בכ-751.6 מיליון דולר, גידול של הרבעון המקביל אשתקד, וירידה של 2.8% לעומת הרבעון הקודם. בשורה התחתונה מעריכים, כי הרווח הנקי יזנק בכ-119% למול הרבעון המקביל, ובכ-34% למול הרבעון הקודם. להערכתם יסתכם הרווח הנקי בכ-135.1 מיליון דולר, אשר יכלול הטבת מס בגובה של 26 מיילון דולר, בנטרול ההטבה צפוי לעמוד הרווח על 109 מיליון דולר. בנטרול ההטבה צפויה החברה להציג זינוק של 77% למול הרבעון המקביל.
תחזית הרווח של אי.בי.איי למניית כי"ל לשנת 2005 עומדת על 400 מליון דולר (ללא חד פעמי) ולשנת 2006 עומדת התחזית על 443 מליון דולר. לפי תחזיות אלו כי"ל נסחרת במכפיל רווח נקי של 11.8 לשנת 2005 ושל 10.7 לשנת 2006.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
