תוצאות טבע לא מייצרות אפקט חיובי - ת"א מדשדשת
הבורסה לניירות ערך נסחרת בצהרי יום המסחר במגמה מעורבת. ברקע, עונת הדיווחים בעיצומה, מהבוקר הספיקו לפרסם, פרטנר, טאואר, אלרון, וכמובן בצהרי היום - תוצאות הענקית הגלובלית בתחום הגנריקה - חברת טבע. נראה שמאז פרסום הדוחות, הבורסה נותרה במגמת הדשדוש, וכי טבע לא מייצרת אפקט חיובי לאחר שעקפה את התחזיות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.14% לרמת 761.28 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.07% לרמת 774 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מתרומם ב-0.3% לרמת 404.15 נקודות. מ
מניות ענקית התרופות הגנרית, טבע (נאסד"ק:TEVA) דיווחה בצהריים על התוצאות שלה לרבעון השלישי של השנה. רווחי החברה גדלו ב-6% ברבעון השלישי. הם הסתכמו ב-40 סנט למניה ברבעון או 267 מיליון דולר. ההכנסות גדלו גם כן ב-6% ל-1.32 מיליארד דולר. החברה הצליחה לעקוף את טווח התחזיות של האנליסטים. הם חזו רווח בממוצע של 38-40 סנט למניה, והכנסות של 1.3 מיליארד דולר. המניה עולה ב-1% בבורסה במחזור של 26 מיליון שקל.
מניות חברת הסלולר פרטנר נסחרות בשעה זו של המסחר בירידה של 1.6%. הבוקר פרסמה החברה דוחות מאכזבים לרבעון השלישי של השנה. פרטנר הציגה ירידה של 73% ברווח הרבעוני שהסתכם ב-30.9 מיליון שקל.
האנליסט בני שרביט, מבית ההשקעות מנורה, הסביר כי סבסוד מכשירי דור 3 פגעה מהותית בתוצאות הכספיות של החברה, אך ציין כי נקודת האור העיקרית בדוחות החברה הינה שורת ההכנסות. פרטנר רשמה הכנסות של 1.352 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל וזאת למרות הורדת תעריפי דמי הקישורית ובזכות עלייה בבסיס המנויים ועליה בדקות השימוש.
מניות החברה לישראל ממשיכות לרדת בכ-2%. זה היום ה-6 ברציפות. הבוקר פורסם, כי העסקה הגדולה של משפחת עופר להפעלת נמל גאלאפורט באיסטנבול נמצאת בסכנת ביטול. מעריב מספר, כי האופוזיציה הטורקית יצאה במתקפה נגד כדאיות העסקה, והאשימה את רה"מ, רג'פ טייפ ארדואן, בקיום פגישות תכופות עם בעלי החברה לישראל.
בנוסף, ביחידת המחקר של בנק הפועלים הורידו היום את המלצתם לחברה לישראל מ"תשואת יתר" ל-"תשואת שוק". אך העלו את מחיר היעד ל-1805 שקל הגבוה בכ-14.5% ממחיר הסגירה אתמול - 1576 שקל.
מניות לאומי עולות ב-1.8% זאת למרות העיצומים בכל סניפי הבנק ברחבי הארץ עד לשעות אחר הצהרים. עובדי הבנק מתכנסים בשעה זו בגני התערוכה כדי לדון בזכויותיהם לקראת הפרטת הבנק.
מניות הבנק הבינלאומי מאבדות 0.5%. ברק, נמשכים העיצומים שנוקטים המנהלים ומורשי החתימה בבנק. נציין כי, עובדי הבנק לא ימלאו את הכספומטים בסניפי הבנק אלה ע"י חברה חיצונית, צפויים שיבושים. כמו כן, ועד המנהלים, בראשות יונה גולדשלגר, הודיע על הפסקת הטיפול בהיערכות לקראת יישום התקנה האוסרת על חריגה מאוברדראפט בחשבונות הלקוחות. מניות הבנק נסחרות ללא שינוי בפתיחה.
מניות בנק דיסקונט ממשיכות את העליות מאתמול כשהן מוסיפות 1.1%. אתמול קפצו מניות הבנק ב-3.35%. הבנק ניהל משא ומתן למכירת כל קופות הגמל וקרנות הנאמנות שבבעלותו. על פי ההערכות, הקבוצות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר לזכייה הן, כלל ביטוח הפניקס ומגדל - הקבוצה או הקבוצות הזוכות אמורות להיקבע הבוקר.
מניות טאואר סמיקונדקטור מזנקות ב-7.2% תוך מחזור של 5 מיליון שקל. ברקע, פרסומים לפיהם, קבוצת דברת וקרן פיטנגו בוחנות השקעה של 50 מיליון דולר בחברה תמורת כשליש ממניותיה. המניות כאמור מזנקות, למרות פרסום תוצאות החברה שכללו גידול חד בהפסדיה ברבעון.
ההפסדים של טאואר זינקו ב-40% והסתכמו ב-55 מיליון דולר ברבעון השלישי. ובשורת ההכנסות רשמה צניחה חדה של 42% שהסתכמו ב-20.6 מיליון דולר מול 35.1 מיליון דולר בעת המקבילה. בחברה צופים גידול ניכר בהכנסות שלה ברבעון הרביעי של השנה. היא מעריכה את טווח המכירות שלה ברבעון החותם בין 25 ל-28 מיליון דולר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.5% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
