תוצאות טבע לא מייצרות אפקט חיובי - ת"א מדשדשת
הבורסה לניירות ערך נסחרת בצהרי יום המסחר במגמה מעורבת. ברקע, עונת הדיווחים בעיצומה, מהבוקר הספיקו לפרסם, פרטנר, טאואר, אלרון, וכמובן בצהרי היום - תוצאות הענקית הגלובלית בתחום הגנריקה - חברת טבע. נראה שמאז פרסום הדוחות, הבורסה נותרה במגמת הדשדוש, וכי טבע לא מייצרת אפקט חיובי לאחר שעקפה את התחזיות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.14% לרמת 761.28 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.07% לרמת 774 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מתרומם ב-0.3% לרמת 404.15 נקודות. מ
מניות ענקית התרופות הגנרית, טבע (נאסד"ק:TEVA) דיווחה בצהריים על התוצאות שלה לרבעון השלישי של השנה. רווחי החברה גדלו ב-6% ברבעון השלישי. הם הסתכמו ב-40 סנט למניה ברבעון או 267 מיליון דולר. ההכנסות גדלו גם כן ב-6% ל-1.32 מיליארד דולר. החברה הצליחה לעקוף את טווח התחזיות של האנליסטים. הם חזו רווח בממוצע של 38-40 סנט למניה, והכנסות של 1.3 מיליארד דולר. המניה עולה ב-1% בבורסה במחזור של 26 מיליון שקל.
מניות חברת הסלולר פרטנר נסחרות בשעה זו של המסחר בירידה של 1.6%. הבוקר פרסמה החברה דוחות מאכזבים לרבעון השלישי של השנה. פרטנר הציגה ירידה של 73% ברווח הרבעוני שהסתכם ב-30.9 מיליון שקל.
האנליסט בני שרביט, מבית ההשקעות מנורה, הסביר כי סבסוד מכשירי דור 3 פגעה מהותית בתוצאות הכספיות של החברה, אך ציין כי נקודת האור העיקרית בדוחות החברה הינה שורת ההכנסות. פרטנר רשמה הכנסות של 1.352 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל וזאת למרות הורדת תעריפי דמי הקישורית ובזכות עלייה בבסיס המנויים ועליה בדקות השימוש.
מניות החברה לישראל ממשיכות לרדת בכ-2%. זה היום ה-6 ברציפות. הבוקר פורסם, כי העסקה הגדולה של משפחת עופר להפעלת נמל גאלאפורט באיסטנבול נמצאת בסכנת ביטול. מעריב מספר, כי האופוזיציה הטורקית יצאה במתקפה נגד כדאיות העסקה, והאשימה את רה"מ, רג'פ טייפ ארדואן, בקיום פגישות תכופות עם בעלי החברה לישראל.
בנוסף, ביחידת המחקר של בנק הפועלים הורידו היום את המלצתם לחברה לישראל מ"תשואת יתר" ל-"תשואת שוק". אך העלו את מחיר היעד ל-1805 שקל הגבוה בכ-14.5% ממחיר הסגירה אתמול - 1576 שקל.
מניות לאומי עולות ב-1.8% זאת למרות העיצומים בכל סניפי הבנק ברחבי הארץ עד לשעות אחר הצהרים. עובדי הבנק מתכנסים בשעה זו בגני התערוכה כדי לדון בזכויותיהם לקראת הפרטת הבנק.
מניות הבנק הבינלאומי מאבדות 0.5%. ברק, נמשכים העיצומים שנוקטים המנהלים ומורשי החתימה בבנק. נציין כי, עובדי הבנק לא ימלאו את הכספומטים בסניפי הבנק אלה ע"י חברה חיצונית, צפויים שיבושים. כמו כן, ועד המנהלים, בראשות יונה גולדשלגר, הודיע על הפסקת הטיפול בהיערכות לקראת יישום התקנה האוסרת על חריגה מאוברדראפט בחשבונות הלקוחות. מניות הבנק נסחרות ללא שינוי בפתיחה.
מניות בנק דיסקונט ממשיכות את העליות מאתמול כשהן מוסיפות 1.1%. אתמול קפצו מניות הבנק ב-3.35%. הבנק ניהל משא ומתן למכירת כל קופות הגמל וקרנות הנאמנות שבבעלותו. על פי ההערכות, הקבוצות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר לזכייה הן, כלל ביטוח הפניקס ומגדל - הקבוצה או הקבוצות הזוכות אמורות להיקבע הבוקר.
מניות טאואר סמיקונדקטור מזנקות ב-7.2% תוך מחזור של 5 מיליון שקל. ברקע, פרסומים לפיהם, קבוצת דברת וקרן פיטנגו בוחנות השקעה של 50 מיליון דולר בחברה תמורת כשליש ממניותיה. המניות כאמור מזנקות, למרות פרסום תוצאות החברה שכללו גידול חד בהפסדיה ברבעון.
ההפסדים של טאואר זינקו ב-40% והסתכמו ב-55 מיליון דולר ברבעון השלישי. ובשורת ההכנסות רשמה צניחה חדה של 42% שהסתכמו ב-20.6 מיליון דולר מול 35.1 מיליון דולר בעת המקבילה. בחברה צופים גידול ניכר בהכנסות שלה ברבעון הרביעי של השנה. היא מעריכה את טווח המכירות שלה ברבעון החותם בין 25 ל-28 מיליון דולר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
