תוצאות טבע לא מייצרות אפקט חיובי - ת"א מדשדשת

ענקית התרופות הגנרית הצליחה לעקוף את טווח התחזיות של האנליסטים אך שאר המניות מדשדשות במגמה מעורבת. פרטנר יורדת ב-1.6%, החברה לישראל מאבדת עוד 2%, לאומי עולה ב-1.8%, טאואר מזנקת ב-7%, אלרון עולה ב-2.3%
ליאור גוטליב |

הבורסה לניירות ערך נסחרת בצהרי יום המסחר במגמה מעורבת. ברקע, עונת הדיווחים בעיצומה, מהבוקר הספיקו לפרסם, פרטנר, טאואר, אלרון, וכמובן בצהרי היום - תוצאות הענקית הגלובלית בתחום הגנריקה - חברת טבע. נראה שמאז פרסום הדוחות, הבורסה נותרה במגמת הדשדוש, וכי טבע לא מייצרת אפקט חיובי לאחר שעקפה את התחזיות.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.14% לרמת 761.28 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.07% לרמת 774 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מתרומם ב-0.3% לרמת 404.15 נקודות. מ

מניות ענקית התרופות הגנרית, טבע (נאסד"ק:TEVA) דיווחה בצהריים על התוצאות שלה לרבעון השלישי של השנה. רווחי החברה גדלו ב-6% ברבעון השלישי. הם הסתכמו ב-40 סנט למניה ברבעון או 267 מיליון דולר. ההכנסות גדלו גם כן ב-6% ל-1.32 מיליארד דולר. החברה הצליחה לעקוף את טווח התחזיות של האנליסטים. הם חזו רווח בממוצע של 38-40 סנט למניה, והכנסות של 1.3 מיליארד דולר. המניה עולה ב-1% בבורסה במחזור של 26 מיליון שקל.

מניות חברת הסלולר פרטנר נסחרות בשעה זו של המסחר בירידה של 1.6%. הבוקר פרסמה החברה דוחות מאכזבים לרבעון השלישי של השנה. פרטנר הציגה ירידה של 73% ברווח הרבעוני שהסתכם ב-30.9 מיליון שקל.

האנליסט בני שרביט, מבית ההשקעות מנורה, הסביר כי סבסוד מכשירי דור 3 פגעה מהותית בתוצאות הכספיות של החברה, אך ציין כי נקודת האור העיקרית בדוחות החברה הינה שורת ההכנסות. פרטנר רשמה הכנסות של 1.352 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל וזאת למרות הורדת תעריפי דמי הקישורית ובזכות עלייה בבסיס המנויים ועליה בדקות השימוש.

מניות החברה לישראל ממשיכות לרדת בכ-2%. זה היום ה-6 ברציפות. הבוקר פורסם, כי העסקה הגדולה של משפחת עופר להפעלת נמל גאלאפורט באיסטנבול נמצאת בסכנת ביטול. מעריב מספר, כי האופוזיציה הטורקית יצאה במתקפה נגד כדאיות העסקה, והאשימה את רה"מ, רג'פ טייפ ארדואן, בקיום פגישות תכופות עם בעלי החברה לישראל.

בנוסף, ביחידת המחקר של בנק הפועלים הורידו היום את המלצתם לחברה לישראל מ"תשואת יתר" ל-"תשואת שוק". אך העלו את מחיר היעד ל-1805 שקל הגבוה בכ-14.5% ממחיר הסגירה אתמול - 1576 שקל.

מניות לאומי עולות ב-1.8% זאת למרות העיצומים בכל סניפי הבנק ברחבי הארץ עד לשעות אחר הצהרים. עובדי הבנק מתכנסים בשעה זו בגני התערוכה כדי לדון בזכויותיהם לקראת הפרטת הבנק.

מניות הבנק הבינלאומי מאבדות 0.5%. ברק, נמשכים העיצומים שנוקטים המנהלים ומורשי החתימה בבנק. נציין כי, עובדי הבנק לא ימלאו את הכספומטים בסניפי הבנק אלה ע"י חברה חיצונית, צפויים שיבושים. כמו כן, ועד המנהלים, בראשות יונה גולדשלגר, הודיע על הפסקת הטיפול בהיערכות לקראת יישום התקנה האוסרת על חריגה מאוברדראפט בחשבונות הלקוחות. מניות הבנק נסחרות ללא שינוי בפתיחה.

מניות בנק דיסקונט ממשיכות את העליות מאתמול כשהן מוסיפות 1.1%. אתמול קפצו מניות הבנק ב-3.35%. הבנק ניהל משא ומתן למכירת כל קופות הגמל וקרנות הנאמנות שבבעלותו. על פי ההערכות, הקבוצות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר לזכייה הן, כלל ביטוח הפניקס ומגדל - הקבוצה או הקבוצות הזוכות אמורות להיקבע הבוקר.

מניות טאואר סמיקונדקטור מזנקות ב-7.2% תוך מחזור של 5 מיליון שקל. ברקע, פרסומים לפיהם, קבוצת דברת וקרן פיטנגו בוחנות השקעה של 50 מיליון דולר בחברה תמורת כשליש ממניותיה. המניות כאמור מזנקות, למרות פרסום תוצאות החברה שכללו גידול חד בהפסדיה ברבעון.

ההפסדים של טאואר זינקו ב-40% והסתכמו ב-55 מיליון דולר ברבעון השלישי. ובשורת ההכנסות רשמה צניחה חדה של 42% שהסתכמו ב-20.6 מיליון דולר מול 35.1 מיליון דולר בעת המקבילה. בחברה צופים גידול ניכר בהכנסות שלה ברבעון הרביעי של השנה. היא מעריכה את טווח המכירות שלה ברבעון החותם בין 25 ל-28 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).