קסם תנפיק תעודות סל על שווקים מתעוררים ביום ג'
קסם, מבית אקסלנס-נשואה, מנפיקה שלוש תעודות סל חדשות על הודו, מזרח אירופה ומדד המניות הקטנות של ארה"ב.
תעודת סל על הודו למעשה עוקבת אחר מדד הניפטי ההודי (Nifty). זאת מכיוון שפוטנציאל הצמיחה של הודו ב-10-15 שנים הבאות מציב את הודו בחזית המדינות המפותחות והמתפתחות. בהינתן נתונים דמוגרפיים חיוביים והון האנושי מוכשר, יחד עם האצה ברפורמות שהחלו לפני כעשור, צפויה הודו לעלות בסולם ההתפתחות, תוך השתלבותה בכלכלה העולמית.
מנכ"ל ק.ס.ם אקסלנס-נשואה, רוי רגב ציין, כי "שיעורי צמיחה מרשימים הופכים את הודו ליעד השקעה אטרקטיבי בעיני המשקיעים, תוך תרומתם, בין היתר לפריחת שוק המניות. בפעם הראשונה באמצעות קסם הודו תתאפשר למשקיעים גישה לשוק המניות בהודו".
בשנים האחרונות הולך גובר עניין המשקיעים הזרים בהודו, וזאת לאור פעילות כלכלית משגשגת, תהליך הליברליזציה בשני העשורים האחרונים וכן, צעידתה לכיוון כלכלת השוק. עם התקדמות בשלבי הרפורמות, עלה שיעור הצמיחה בהודו מ-כ-3.7% בממוצע בשנות ה-50 וה-60, בהן התנהלה כמשק סגור, לקצב מרשים של 6% בשנות ה-90.
שיעור ההשקעות הזרות בהודו נמוך מאד ביחס לשווקים אחרים עקב מגבלות הון שהטילו הרשויות בעבר. כתוצאה מכך, הזדמנויות השקעה רבות, פיננסיות ופיזיות, טרם נוצלו עקב דלות המקורות המקומיים.
שערי הודו החלו להיפתח בהדרגה למשקיעים הזרים, כך שבמבט קדימה, זרימת הכספים מחו"ל צפויה להתגבר והדבר יתרום לצמיחת שוקי ההון ההודיים, ושוק המניות בתוכם. עם זאת, חשוב לציין כי תהליך הרפורמות בהודו עדיין איטי וזהיר מידי בהשוואה לסין, שביצעה מהלך דומה, אולם ביתר נחישות.
תעודת סל קסם ראסל 2000 עוקבת אחר מדד ראסל 2000, הכולל את 2000 המניות בעלות שווי שוק הקטן ביותר הנכללות במדד ראסל 3000, (מדד ראסל 3000 הינו מדד המניות המובילות בארה"ב ומכסה כ-98% מסך שוק המניות שנסחרות בבורסה בארה"ב). המדד משקף את התפתחותן של "המניות הקטנות" בארה"ב.
לדברי רגב, "הנתונים מצביעים על כך כי לאורך זמן, תשואת מדד ראסל 2000 גבוהה יותר מזו של מדד S&P500. אמנם קיים מתאם גבוה בין שני המדדים, שכן גורמים מאקרו-כלכליים הם אלו שמגדירים את קוו המגמה הכללי והוא משותף לכל שוק המניות, אולם עוצמת הירידות של ראסל 2000 הייתה מתונה יותר ועוצמת עליותיו חזקה יותר. כתוצאה מכך, הן בתקופות הגאות והן בתקופות השפל, השיג ראסל 2000 תשואה עודפת ביחס ל-S&P500, אם כי ברמת סיכון גבוהה יותר".
מדוע לכלול את מניות מדד ראסל 2000 בתיק ההשקעות?
לחברות הקטנות פוטנציאל צמיחה רב יותר לעומת הגדולות. החברות הקטנות נוטות להשקיע את רווחיהן בפיתוח החברה, על מנת לצמוח ולהעלות את שווי מניותיהן.
המניות הקטנות בעלות גמישות גבוהה יותר להגיב במהירות וביעילות לשינויים טכנולוגיים ולגורמים מאקרו-כלכליים ולנצל את מירב ההזדמנויות, בעוד שבחברות הגדולות שינוי תהליכים איטי יותר.
קיים מחסור במידע זמין וניתוח אנליטי על המניות הקטנות, ולכן הן נוטות להיסחר במחירים נמוכים יותר משוויין האמיתי, ובכך מאפשרות למשקיעים להשיג תשואה עודפת.
בהתאם לתיאורית "סיכון ? תשואה", ככל שהנכס מסוכן יותר, התשואה הנדרשת עבורו גבוהה יותר.
חברות קטנות נוטות לתמרץ את עובדיהן באמצעות מניות ואופציות, ובכך ויוצרות עניין אישי בהצלחת החברה. לפיכך נוצר מתאם חיובי בין אינטרס העובדים לבין אינטרס הציבור המחזיק במניות החברה.
תעודת סל קסם מזרח אירופה (CECE) עוקבת אחר מדד השווקים המתעוררים במזרח אירופה. מדד CECE נסחר בבורסה באוסטריה ומשקלל בתוכו שלושה מדדי מניות: המדד ההונגרי (HTX)- כולל 9 מניות, המדד הצ'כי (CTX) ?כולל 7 מניות, המדד הפולני (PTX) ?כולל 9 מניות. המדד מכיל בתוכו 25 מניות ומתפרס על פני 10 סקטורים שונים: טכנולוגיה, טבק, תקשורת, כימיקלים, מתכות ופלדה, פרמצבטיקה, חשמל, נפט וגז, בנקים וטלקומוניקציה.
רגב מציין, כי "מדינות מזרח אירופה הן מנוע הצמיחה של אירופה. בעשור האחרון שיעורי הצמיחה בשלוש המדינות (הונגריה, צ'כיה ופולין) היו גבוהים יותר מהממוצע של 15 המדינות הוותיקות באיחוד (15- EU). הבדלי הצמיחה בלטו במיוחד בשנים 2001-2003, כאשר במדינות האיחוד נרשמה האטה כלכלית חריפה, בעוד שבכל המדינות המצטרפות גדל התוצר בקצב מהיר. עובדות אלה מוכיחות למשקיע כי כדי להשקיע במדדים אלה אשר בהם טמון פוטנציאל רב לרווחים". הנפקת תעודות הסל תתקיים ביום שלישי ה-6 לספטמבר.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
