רקוויאם לבכר: תקנות עמלות ההפצה הוגשו לועדת הכספים
השאלה הולכת ומתחדדת: האם הצליחה רפורמת בכר, רפורמה מסועפת שביקשה להפריד בין הבנקים לקרנות הנאמנות וקופות הגמל? או שמא נכשלה לבסוף. ועוד בזמן פציעות. עניין העמלות של ההפצה נקבע היום על ידי שר האוצר, אהוד אולמרט, והוא הגיש לאישור ועדת הכספים את תקנות ההשקעות המשותפות בנאמנות (עמלת הפצה) ואת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (עמלות הפצה).
באוצר ציינו כי הגשת התקנות לאישור על ידי ועדת הכספים משלימות את תהליך החקיקה של רפורמת בכר בבנקאות ובשוק ההון. עוד הוסיפו במשרד האוצר כי התקנות נקבעו לאחר דיונים ממושכים עם גורמי השוק הרלוונטים, לאחר התייחסות להערות הציבור והמלצת חברי צוות בכר. אך כבר עתה ברור כי עמלות ההפצה הינן גבוהות למדי והן תפגענה בחלק מהמהות שעמדה מאחורי הרעיון של מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מדי הבנקים.
בהתאם לתקנות, תקרת עמלת ההפצה בתחום קרנות הנאמנות תעמוד על: 0.25% מיתרת הנכסים בקרנות המשקיעות בעיקר בהשקעות קצרות טווח בסיכון נמוך. 0.80% מיתרת הנכסים בקרנות מניתיות. 0.40% מיתרת הנכסים ביתר הקרנות.
שיעור עמלות הפצה אלה מהווה בממוצע כ-30% מדמי הניהול הממוצעים הנגבים כיום בשוק. בתחום קופות הגמל וקרנות הפנסיה תעמוד תקרת העמלה על שיעור של 0.25% מיתרת הנכסים בקופה או בקרן.
התקנות קובעות את שיטת הגביה ואת גובה תקרת העמלה אותן הבנקים יורשו לגבות ממנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי קופות גמל וקרנות הפנסיה עבור הפצת מוצריהם. עוד נמסר כי העמלות הנקובות בתקנות הינן עמלות מקסימום, שמתחתיהן כל בנק יוכל לקבוע את העמלה אותה הוא יגבה.
קביעת עמלת מקסימום ולא עמלה קבועה נועדה, לדברי האוצר, לעודד תחרות בין הבנקים לבין היצרנים (מנהלי הקופות והקרנות) ומאפשרת לכל בנק לשקף את הערך הכלכלי של כוח הייעוץ וההפצה שלו.
העמלה שתקבע על ידי כל בנק תהיה עמלה אחידה עבור כל מנהלי הקופות והקרנות והבנק יהיה מחוייב להתקשר עם כל מנהל שיהיה מוכן לשלם אותה. הקביעה לגבי "עמלה אחידה" נועדה למנוע העדפה של הבנק בין מכירת מוצר של מנהל קרן א' לבין מכירת מוצר של מנהל קרן ב' ולאפשר מתן ייעוץ אובייקטיבי.
באוצר ציינו כי העמלה שיגבה כל מפיץ תקבע כשיעור מיתרת הנכסים ולא כשיעור מדמי הניהול, על מנת למנוע העדפה של הבנק למכור מוצרים עם דמי ניהול גבוהים. כן נקבע כי העמלות לעיל לא תגבנה בגין קרנות נאמנות שנרכשו במסגרת תיק המנוהל על ידי גוף חוץ בנקאי ולא תשולם על מלאי הנכסים הקיים.
הבנקים יורשו להתחיל לגבות עמלות כאמור החל מאפריל 2006. קביעת מועד תחילה מוקדם יחסית נועד, בין היתר, להקטין את האינטרס הכלכלי של הבנק למכור מוצרים פיננסים שבבעלותו, בייחוד בתקופה שלפני מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות לגופים חיצוניים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
על מחירי הדירות, הריבית - והאם היא תשתנה בקרוב, ועל האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לחודש נובמבר יתפרסם מחר ב-18:30 והכלכלנים צופים מדד שלילי של בין מינוס 0.4% למינוס 0.5%. הסיבה המרכזית לכך היא ירידה במחירי הטיסות. הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה במדד ב-12 החודשים הקרובים לאזור 2% עד 2.3%. הציפיות האלו מגולמות בשווקים - במחירי אגרות החוב. למעשה, התחזיות האלו עדיין לא מגולמות בריבית בנק ישראל שעומדת על 4.25% - כ-2% מעל האינפלציה. בנק ישראל שמרן בגישתו ומוריד את הריבית במשורה.
לטענת בנק ישראל - העלות של הטעות אם תהיה גדולה פי כמה וכמה מהתועלת שבהפחתה. הבנק מודע לצורך ולרצון של העסקים והציבור בהפחתה של הריבית על המינוס והופחתה של החזרי המשכנתאות, אבל בנק ישראל חושש מכל דבר לטעות. אם תהיה הפחתה גדולה בריבית ויתברר שהאינפלציה שוב תרים ראש, כי אחרי הכל הריבית היא נשק לריסון האינפלציה, אזי התחמושת תהיה מעטה ויקרה יותר להמשך.
ולכן, למרות מדד שלילי משמעותי ולמרות שגם בדצמבר צפוי מדד שלילי של 0.1%, אל תצפו שבמועד הקרוב על החלטת הריבית - בינואר, הנגיד יוריד את הריבית. צריכים להיות סימנים מאוד חזקים של התמתנות באינפלציה ובמשק כדי להוריד את הריבית בהמשך. בינתיים, שוק העבודה חזק מאוד ומשדר ביקושים גבוהים לעבודה, אבטלה נמוכה, ושוק כזה מבטא בעקיפין גידול בצריכה-צמיחה קדימה.
ובכלל - תחזית צמיחה עם עלייה בצריכה היא לא קרקע נוחה להפחתת ריביות. הצריכה והצמיחה מחממות את השוק הריאלי ומעלות לרוב מחירים. ובכלל - צריך לחזור על זה: ריבית בנק ישראל בגובה של 4.25% צפויה לרדת, אבל תשכחו מריבית נמוכה כפי שהיתה לפני גל העליות בריבית. זה לא יהיה בקידומת 1%, גם לא בקידומת 25, בנק ישראל מדבר על 3.75% עוד כשנה. יש גם הערכות ל-3.5%, אבל לא מתחת.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה החדה במדד המחירים לצרכן יהיה מעניין לראות אם ובכמה יורדים מחירי הדירות. אנחנו בודקים בשוטף את המחירים בשכונות וערים שונות, המחירים הם בירידה של מעל 7% מתחילת השנה. בלמ"ס סופרים משמעותית פחות מכך גם כי הנתונים שלהם בדיליי של חודשיים וחצי - מחר הם יפרסמו מה קרה בספטמבר-אוקטובר, וגם כי הם לא סופרים את ההנחות השונות. אתם רואים מבצעים של 20/80 - התשלום בסוף הדרך מבטא הנחה מימונית גדולה, בלמ"ס לא מעדכנים את ההנחה הזו שמגיעה ל-5%-7%. הקבלנים מוכרים עכשיו דירות עם תשלום שנה אחרי המסירה - זו הנחה של כמה אחוזים טובים - גם את זה לא תקבלו בנתוני הלמ"ס. הקבלנים התחילו למכור דירות בטרייד אין. באים עם דירה ישנה היא מקבלת שמאות מורידים 6%, וזה שווי העסקה מול הקבלן. יש כאן הנחה משמעותית, אבל לא תראו אותה במחירים הרשמיים.
