רקוויאם לבכר: תקנות עמלות ההפצה הוגשו לועדת הכספים

עמלות ההפצה נקבעו היום ויובאו להשלמת החקיקה. מניות הבנקים מזנקות והשאלה רק מתחדדת עוד יותר: האם הצליחה ועדת בכר או נחלשה?

השאלה הולכת ומתחדדת: האם הצליחה רפורמת בכר, רפורמה מסועפת שביקשה להפריד בין הבנקים לקרנות הנאמנות וקופות הגמל? או שמא נכשלה לבסוף. ועוד בזמן פציעות. עניין העמלות של ההפצה נקבע היום על ידי שר האוצר, אהוד אולמרט, והוא הגיש לאישור ועדת הכספים את תקנות ההשקעות המשותפות בנאמנות (עמלת הפצה) ואת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (עמלות הפצה).

באוצר ציינו כי הגשת התקנות לאישור על ידי ועדת הכספים משלימות את תהליך החקיקה של רפורמת בכר בבנקאות ובשוק ההון. עוד הוסיפו במשרד האוצר כי התקנות נקבעו לאחר דיונים ממושכים עם גורמי השוק הרלוונטים, לאחר התייחסות להערות הציבור והמלצת חברי צוות בכר. אך כבר עתה ברור כי עמלות ההפצה הינן גבוהות למדי והן תפגענה בחלק מהמהות שעמדה מאחורי הרעיון של מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מדי הבנקים.

בהתאם לתקנות, תקרת עמלת ההפצה בתחום קרנות הנאמנות תעמוד על: 0.25% מיתרת הנכסים בקרנות המשקיעות בעיקר בהשקעות קצרות טווח בסיכון נמוך. 0.80% מיתרת הנכסים בקרנות מניתיות. 0.40% מיתרת הנכסים ביתר הקרנות.

שיעור עמלות הפצה אלה מהווה בממוצע כ-30% מדמי הניהול הממוצעים הנגבים כיום בשוק. בתחום קופות הגמל וקרנות הפנסיה תעמוד תקרת העמלה על שיעור של 0.25% מיתרת הנכסים בקופה או בקרן.

התקנות קובעות את שיטת הגביה ואת גובה תקרת העמלה אותן הבנקים יורשו לגבות ממנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי קופות גמל וקרנות הפנסיה עבור הפצת מוצריהם. עוד נמסר כי העמלות הנקובות בתקנות הינן עמלות מקסימום, שמתחתיהן כל בנק יוכל לקבוע את העמלה אותה הוא יגבה.

קביעת עמלת מקסימום ולא עמלה קבועה נועדה, לדברי האוצר, לעודד תחרות בין הבנקים לבין היצרנים (מנהלי הקופות והקרנות) ומאפשרת לכל בנק לשקף את הערך הכלכלי של כוח הייעוץ וההפצה שלו.

העמלה שתקבע על ידי כל בנק תהיה עמלה אחידה עבור כל מנהלי הקופות והקרנות והבנק יהיה מחוייב להתקשר עם כל מנהל שיהיה מוכן לשלם אותה. הקביעה לגבי "עמלה אחידה" נועדה למנוע העדפה של הבנק בין מכירת מוצר של מנהל קרן א' לבין מכירת מוצר של מנהל קרן ב' ולאפשר מתן ייעוץ אובייקטיבי.

באוצר ציינו כי העמלה שיגבה כל מפיץ תקבע כשיעור מיתרת הנכסים ולא כשיעור מדמי הניהול, על מנת למנוע העדפה של הבנק למכור מוצרים עם דמי ניהול גבוהים. כן נקבע כי העמלות לעיל לא תגבנה בגין קרנות נאמנות שנרכשו במסגרת תיק המנוהל על ידי גוף חוץ בנקאי ולא תשולם על מלאי הנכסים הקיים.

הבנקים יורשו להתחיל לגבות עמלות כאמור החל מאפריל 2006. קביעת מועד תחילה מוקדם יחסית נועד, בין היתר, להקטין את האינטרס הכלכלי של הבנק למכור מוצרים פיננסים שבבעלותו, בייחוד בתקופה שלפני מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות לגופים חיצוניים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.25%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.