רקוויאם לבכר: תקנות עמלות ההפצה הוגשו לועדת הכספים
השאלה הולכת ומתחדדת: האם הצליחה רפורמת בכר, רפורמה מסועפת שביקשה להפריד בין הבנקים לקרנות הנאמנות וקופות הגמל? או שמא נכשלה לבסוף. ועוד בזמן פציעות. עניין העמלות של ההפצה נקבע היום על ידי שר האוצר, אהוד אולמרט, והוא הגיש לאישור ועדת הכספים את תקנות ההשקעות המשותפות בנאמנות (עמלת הפצה) ואת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (עמלות הפצה).
באוצר ציינו כי הגשת התקנות לאישור על ידי ועדת הכספים משלימות את תהליך החקיקה של רפורמת בכר בבנקאות ובשוק ההון. עוד הוסיפו במשרד האוצר כי התקנות נקבעו לאחר דיונים ממושכים עם גורמי השוק הרלוונטים, לאחר התייחסות להערות הציבור והמלצת חברי צוות בכר. אך כבר עתה ברור כי עמלות ההפצה הינן גבוהות למדי והן תפגענה בחלק מהמהות שעמדה מאחורי הרעיון של מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מדי הבנקים.
בהתאם לתקנות, תקרת עמלת ההפצה בתחום קרנות הנאמנות תעמוד על: 0.25% מיתרת הנכסים בקרנות המשקיעות בעיקר בהשקעות קצרות טווח בסיכון נמוך. 0.80% מיתרת הנכסים בקרנות מניתיות. 0.40% מיתרת הנכסים ביתר הקרנות.
שיעור עמלות הפצה אלה מהווה בממוצע כ-30% מדמי הניהול הממוצעים הנגבים כיום בשוק. בתחום קופות הגמל וקרנות הפנסיה תעמוד תקרת העמלה על שיעור של 0.25% מיתרת הנכסים בקופה או בקרן.
התקנות קובעות את שיטת הגביה ואת גובה תקרת העמלה אותן הבנקים יורשו לגבות ממנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי קופות גמל וקרנות הפנסיה עבור הפצת מוצריהם. עוד נמסר כי העמלות הנקובות בתקנות הינן עמלות מקסימום, שמתחתיהן כל בנק יוכל לקבוע את העמלה אותה הוא יגבה.
קביעת עמלת מקסימום ולא עמלה קבועה נועדה, לדברי האוצר, לעודד תחרות בין הבנקים לבין היצרנים (מנהלי הקופות והקרנות) ומאפשרת לכל בנק לשקף את הערך הכלכלי של כוח הייעוץ וההפצה שלו.
העמלה שתקבע על ידי כל בנק תהיה עמלה אחידה עבור כל מנהלי הקופות והקרנות והבנק יהיה מחוייב להתקשר עם כל מנהל שיהיה מוכן לשלם אותה. הקביעה לגבי "עמלה אחידה" נועדה למנוע העדפה של הבנק בין מכירת מוצר של מנהל קרן א' לבין מכירת מוצר של מנהל קרן ב' ולאפשר מתן ייעוץ אובייקטיבי.
באוצר ציינו כי העמלה שיגבה כל מפיץ תקבע כשיעור מיתרת הנכסים ולא כשיעור מדמי הניהול, על מנת למנוע העדפה של הבנק למכור מוצרים עם דמי ניהול גבוהים. כן נקבע כי העמלות לעיל לא תגבנה בגין קרנות נאמנות שנרכשו במסגרת תיק המנוהל על ידי גוף חוץ בנקאי ולא תשולם על מלאי הנכסים הקיים.
הבנקים יורשו להתחיל לגבות עמלות כאמור החל מאפריל 2006. קביעת מועד תחילה מוקדם יחסית נועד, בין היתר, להקטין את האינטרס הכלכלי של הבנק למכור מוצרים פיננסים שבבעלותו, בייחוד בתקופה שלפני מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות לגופים חיצוניים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
