מיטב: קפיטל גמישה - קופת הגמל המצטיינת בחודש יולי

הניבה 3.38%. קופת חרמון של סולומון דורגה כגרועה ביותר על ידי מיטב עם תשואה של 1.09% בחודש יולי. במקום השני בקופות המצטיינות: דש גמל כללי של דש עם 3.02%
ליאור גוטליב |

חברת מיטב ניהול השקעות פרסמה היום (ג') את סקירתה לביצועי קופות הגמל בחודש יולי ומתחילת שנת 2005. מהנתונים שמציגה מיטב עולה כי תעשיית קופות הגמל הניבה בחודש יולי למשקיעים תשואה ריאלית חיובית נטו אשר נעה בטווח רחב של בין 2% ל-3%.

כלכלני החברה מציינים כי השונות בין תשואת הקופות הייתה גבוהה מאוד ביחס לחודשים רגילים, בין היתר בעקבות התוספת החד פעמית לתשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים. מעבר לכך, יותר ממחצית מהתשואה השוטפת של הקופות החודש, נשענת על עליית שוק המניות, כך שבחירה נכונה, מי יותר ומי פחות, של מניות, יצרה גם היא שינויים מהותיים יחסית בין תשואת הקופות ביחס לחודשים סולידיים יותר.

מהנתונים עולה כי 3 קופות הגמל המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל גמישה המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל עם תשואה של 3.38%, ד"ש גמל כללי המנוהלת על ידי ד"ש עם תשואה של 3.02%, ובר יציב המנוהלת על ידי מרכנתיל עם תשואה של 3.01%.

3 קופות הגמל הגרועות בחודש יולי היו חרמון המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.09%, תגמולים המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.16%, ואייפקס תגמולים המנוהלת על ידי איפקס עם תשואה של 1.18%.

3 קרנות ההשתלמות המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל השתלמות עם תשואה של 3.68% המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל, השתלמות עם תשואה של 3.08% המנוהלת על ידי אלטשולר שחם, ומשתלם א' עם תשוה של 2.85% המנוהלת על ידי הבינלאומי.

3 קרנות ההשתלמות הגרועות ביותר בחודש יולי היו קרן השתלמות המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.19%, אייפקס השתלמות המנוהלת על ידי אייפקס עם תשואה של 1.2%, ותבור המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.49%.

במיטב ציינו, כי שלוש קופות הגמל לתגמולים הגדולות בתעשייה: גדיש של פועלים, עצמה של לאומי ותמר של דיסקונט, אשר בהן מרוכז רוב כספו של הציבור, הניבו בחודש יולי תשואה ריאלית חיובית נטו אשר הייתה זהה, פחות או יותר, לממוצע התעשייה: גדיש 2.47%, עצמה 2.10%, תמר 2.09%, כאשר הממוצע עמד על כ-2.2%.

תמונת המצב של תשואת הקופות הפרטיות ביולי מציגה שונות גבוהה מאוד. טווח התשואות הריאליות נטו של קופות אלה, נע בין 1.1% ל-3.4%. זאת, לאחר שהקופות הוותיקות יותר נהנו מתוספת התשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים, בעוד הקופות החדשות יותר - לא. ההערכה היא, ששיעור התוספת נע בגבולות של 0.4% עד 1.6% בקופות הוותיקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: