מיטב: קפיטל גמישה - קופת הגמל המצטיינת בחודש יולי

הניבה 3.38%. קופת חרמון של סולומון דורגה כגרועה ביותר על ידי מיטב עם תשואה של 1.09% בחודש יולי. במקום השני בקופות המצטיינות: דש גמל כללי של דש עם 3.02%
ליאור גוטליב |

חברת מיטב ניהול השקעות פרסמה היום (ג') את סקירתה לביצועי קופות הגמל בחודש יולי ומתחילת שנת 2005. מהנתונים שמציגה מיטב עולה כי תעשיית קופות הגמל הניבה בחודש יולי למשקיעים תשואה ריאלית חיובית נטו אשר נעה בטווח רחב של בין 2% ל-3%.

כלכלני החברה מציינים כי השונות בין תשואת הקופות הייתה גבוהה מאוד ביחס לחודשים רגילים, בין היתר בעקבות התוספת החד פעמית לתשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים. מעבר לכך, יותר ממחצית מהתשואה השוטפת של הקופות החודש, נשענת על עליית שוק המניות, כך שבחירה נכונה, מי יותר ומי פחות, של מניות, יצרה גם היא שינויים מהותיים יחסית בין תשואת הקופות ביחס לחודשים סולידיים יותר.

מהנתונים עולה כי 3 קופות הגמל המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל גמישה המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל עם תשואה של 3.38%, ד"ש גמל כללי המנוהלת על ידי ד"ש עם תשואה של 3.02%, ובר יציב המנוהלת על ידי מרכנתיל עם תשואה של 3.01%.

3 קופות הגמל הגרועות בחודש יולי היו חרמון המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.09%, תגמולים המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.16%, ואייפקס תגמולים המנוהלת על ידי איפקס עם תשואה של 1.18%.

3 קרנות ההשתלמות המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל השתלמות עם תשואה של 3.68% המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל, השתלמות עם תשואה של 3.08% המנוהלת על ידי אלטשולר שחם, ומשתלם א' עם תשוה של 2.85% המנוהלת על ידי הבינלאומי.

3 קרנות ההשתלמות הגרועות ביותר בחודש יולי היו קרן השתלמות המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.19%, אייפקס השתלמות המנוהלת על ידי אייפקס עם תשואה של 1.2%, ותבור המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.49%.

במיטב ציינו, כי שלוש קופות הגמל לתגמולים הגדולות בתעשייה: גדיש של פועלים, עצמה של לאומי ותמר של דיסקונט, אשר בהן מרוכז רוב כספו של הציבור, הניבו בחודש יולי תשואה ריאלית חיובית נטו אשר הייתה זהה, פחות או יותר, לממוצע התעשייה: גדיש 2.47%, עצמה 2.10%, תמר 2.09%, כאשר הממוצע עמד על כ-2.2%.

תמונת המצב של תשואת הקופות הפרטיות ביולי מציגה שונות גבוהה מאוד. טווח התשואות הריאליות נטו של קופות אלה, נע בין 1.1% ל-3.4%. זאת, לאחר שהקופות הוותיקות יותר נהנו מתוספת התשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים, בעוד הקופות החדשות יותר - לא. ההערכה היא, ששיעור התוספת נע בגבולות של 0.4% עד 1.6% בקופות הוותיקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.