מיטב: קפיטל גמישה - קופת הגמל המצטיינת בחודש יולי
חברת מיטב ניהול השקעות פרסמה היום (ג') את סקירתה לביצועי קופות הגמל בחודש יולי ומתחילת שנת 2005. מהנתונים שמציגה מיטב עולה כי תעשיית קופות הגמל הניבה בחודש יולי למשקיעים תשואה ריאלית חיובית נטו אשר נעה בטווח רחב של בין 2% ל-3%.
כלכלני החברה מציינים כי השונות בין תשואת הקופות הייתה גבוהה מאוד ביחס לחודשים רגילים, בין היתר בעקבות התוספת החד פעמית לתשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים. מעבר לכך, יותר ממחצית מהתשואה השוטפת של הקופות החודש, נשענת על עליית שוק המניות, כך שבחירה נכונה, מי יותר ומי פחות, של מניות, יצרה גם היא שינויים מהותיים יחסית בין תשואת הקופות ביחס לחודשים סולידיים יותר.
מהנתונים עולה כי 3 קופות הגמל המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל גמישה המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל עם תשואה של 3.38%, ד"ש גמל כללי המנוהלת על ידי ד"ש עם תשואה של 3.02%, ובר יציב המנוהלת על ידי מרכנתיל עם תשואה של 3.01%.
3 קופות הגמל הגרועות בחודש יולי היו חרמון המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.09%, תגמולים המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.16%, ואייפקס תגמולים המנוהלת על ידי איפקס עם תשואה של 1.18%.
3 קרנות ההשתלמות המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל השתלמות עם תשואה של 3.68% המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל, השתלמות עם תשואה של 3.08% המנוהלת על ידי אלטשולר שחם, ומשתלם א' עם תשוה של 2.85% המנוהלת על ידי הבינלאומי.
3 קרנות ההשתלמות הגרועות ביותר בחודש יולי היו קרן השתלמות המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.19%, אייפקס השתלמות המנוהלת על ידי אייפקס עם תשואה של 1.2%, ותבור המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.49%.
במיטב ציינו, כי שלוש קופות הגמל לתגמולים הגדולות בתעשייה: גדיש של פועלים, עצמה של לאומי ותמר של דיסקונט, אשר בהן מרוכז רוב כספו של הציבור, הניבו בחודש יולי תשואה ריאלית חיובית נטו אשר הייתה זהה, פחות או יותר, לממוצע התעשייה: גדיש 2.47%, עצמה 2.10%, תמר 2.09%, כאשר הממוצע עמד על כ-2.2%.
תמונת המצב של תשואת הקופות הפרטיות ביולי מציגה שונות גבוהה מאוד. טווח התשואות הריאליות נטו של קופות אלה, נע בין 1.1% ל-3.4%. זאת, לאחר שהקופות הוותיקות יותר נהנו מתוספת התשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים, בעוד הקופות החדשות יותר - לא. ההערכה היא, ששיעור התוספת נע בגבולות של 0.4% עד 1.6% בקופות הוותיקות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
