מיטב: קפיטל גמישה - קופת הגמל המצטיינת בחודש יולי
חברת מיטב ניהול השקעות פרסמה היום (ג') את סקירתה לביצועי קופות הגמל בחודש יולי ומתחילת שנת 2005. מהנתונים שמציגה מיטב עולה כי תעשיית קופות הגמל הניבה בחודש יולי למשקיעים תשואה ריאלית חיובית נטו אשר נעה בטווח רחב של בין 2% ל-3%.
כלכלני החברה מציינים כי השונות בין תשואת הקופות הייתה גבוהה מאוד ביחס לחודשים רגילים, בין היתר בעקבות התוספת החד פעמית לתשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים. מעבר לכך, יותר ממחצית מהתשואה השוטפת של הקופות החודש, נשענת על עליית שוק המניות, כך שבחירה נכונה, מי יותר ומי פחות, של מניות, יצרה גם היא שינויים מהותיים יחסית בין תשואת הקופות ביחס לחודשים סולידיים יותר.
מהנתונים עולה כי 3 קופות הגמל המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל גמישה המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל עם תשואה של 3.38%, ד"ש גמל כללי המנוהלת על ידי ד"ש עם תשואה של 3.02%, ובר יציב המנוהלת על ידי מרכנתיל עם תשואה של 3.01%.
3 קופות הגמל הגרועות בחודש יולי היו חרמון המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.09%, תגמולים המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.16%, ואייפקס תגמולים המנוהלת על ידי איפקס עם תשואה של 1.18%.
3 קרנות ההשתלמות המצטיינות בחודש יולי היו קפיטל השתלמות עם תשואה של 3.68% המנוהלת על ידי ד"ש קפיטל, השתלמות עם תשואה של 3.08% המנוהלת על ידי אלטשולר שחם, ומשתלם א' עם תשוה של 2.85% המנוהלת על ידי הבינלאומי.
3 קרנות ההשתלמות הגרועות ביותר בחודש יולי היו קרן השתלמות המנוהלת על ידי הלמן אלדובי עם תשואה של 1.19%, אייפקס השתלמות המנוהלת על ידי אייפקס עם תשואה של 1.2%, ותבור המנוהלת על ידי סולומון עם תשואה של 1.49%.
במיטב ציינו, כי שלוש קופות הגמל לתגמולים הגדולות בתעשייה: גדיש של פועלים, עצמה של לאומי ותמר של דיסקונט, אשר בהן מרוכז רוב כספו של הציבור, הניבו בחודש יולי תשואה ריאלית חיובית נטו אשר הייתה זהה, פחות או יותר, לממוצע התעשייה: גדיש 2.47%, עצמה 2.10%, תמר 2.09%, כאשר הממוצע עמד על כ-2.2%.
תמונת המצב של תשואת הקופות הפרטיות ביולי מציגה שונות גבוהה מאוד. טווח התשואות הריאליות נטו של קופות אלה, נע בין 1.1% ל-3.4%. זאת, לאחר שהקופות הוותיקות יותר נהנו מתוספת התשואה של שערוך הנכסים הבלתי סחירים, בעוד הקופות החדשות יותר - לא. ההערכה היא, ששיעור התוספת נע בגבולות של 0.4% עד 1.6% בקופות הוותיקות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
