וול סטריט ממתינה למדד המחירים לצרכן - הצפי חיובי
החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים קלות נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השני בשבוע. ועם זאת, אין ספק כי יהיו אלו שניים שיכתיבו היום את הטון עבור המדדים המובילים: האחד - מדד המחירים לצרכן שיתפרסם טרם הפתיחה והשני - דו"ח מלאי הנפט השבועי, שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה.
היתה זו רגיעת מה בזירת הנפט שסייעה אמש למדדים המובילים של וול סטריט לזקוף ראשם. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,167 נקודות, לאחר שעלה אמש בכחצי אחוז. מדד הדאו יחל את המסחר ברמה של 10,634 נקודות, לאחר שהוסיף אמש 0.32%.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בספטמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 33 סנט סביב מחיר של 65.94 דולר לחבית, לאחר שחצו אתמול את רף ה-66 דולר. המשקיעים יעקבו בעניין אחר דו"ח מלאי הנפט שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה ואשר הינו, כאמור, בעל השפעה רבה על מחירי הזהב השחור.
ב-15:30 שעון ישראל עתיד להתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש יולי. בשווקים מצפים לעליה של 0.4% בחודש החולף, לאחר שנותרו ללא שינוי בחודש יוני שקדם לו. מדד הליבה, שהינו מדד המחירים לצרכן בנטרול מחירי האנרגיה והמזון, שהינם תנודתיים ביותר, צפוי לעלות ביולי ב-0.2%, לאחר עליה של 0.1% בחודש יוני.
עוד בזירה המאקרו כלכלית, יתפרסמו היום לאחר הפתיחה מכירות הבתים החדשים בחודש יולי ואישורי הבניה בחודש זה. המכירות צפויות על פי ההערכות לעלות לקצב שנתי של 2.025 מיליון יחידות, מקצב שנתי של 2.004 מיליון בחודש יולי. מספר אישורי הבניה צפוי להגיע ביולי ל-2.104 מיליון מקצב שנתי של 2.132 מיליון בחודש שלפני כן.
במרכז המסחר תעמודנה היום מניות קמעונאית הענק, וול-מארט (WMT), שצפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון מהשנ של השנה ובשווקים צופים לה רווח של 65 סנט - גידול של 5% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן.
גם היולט פאקרד (HP שסימולה HPQ) עתידה לדווח היום לאחר הנעילה והקונצנזוס חוזה לה רווח של 31 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי השלישי - גידול של 27% אל מול הרבעון המקביל, אשתקד.
שמי שכבר פרסמה דו"חותיה הרבעוניים אמש היא רשת המוצרים לבית הגודלה בעולם, הום דיפו (HD). הרשת עקפה את תחזיות האנליסטים עת הציגה רווח של 82 סנט למניה - גבוה בכ-17% מאשר ברבעון המקביל, אשתקד.
בישראליות. דלתא גליל תמשוך את תשומת הלב היום, בעקבות הודעתה, כי שרה לי תמכור את כל אחזקותיה (23%) בחברה לאייזיק דבח במחיר של 6.5 דולר למניה - דיסקאונט של 5% על מחיר השוק ובהיקף כולל של 27.7 מיליון דולר.
על אף הדיסקאונט המאכזב (גאון השקעות: "היינו מצפים לפחות למחיר השוק") נהנית המניה בשעה זו של המסחר בתל אביב מעליות שערים, על רקע הערכות אנליסטים, כי היא עתידה להנות מהעסקה וכן מניסיונו של דבח בתחום הטקסטיל.
מניות שמיר אופטיקה צנחו אמש בוול סטריט בקרוב ל-20%, לאחר שפספה תחזיות האנליסטים בסנט אחד, עת הציגה רווח של 13 סנט למניה (2.1 מיליון דולר). בתל אביב הן נופלות בשעה זו בכ-12% - כמעט שסוגרות את פער הארביטראז' מאמש (14.2%). האם גם היום הן תמשכנה להדרים?
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
