וול סטריט ממתינה למדד המחירים לצרכן - הצפי חיובי

רגיעת מה בזירת הנפט (סובבים 65.94 ד') עשויה לשלוח את המדדים מעלה, כפי שעשתה אמש. המשקיעים ימתינו גם למדד ולדו"חות וול-מארט ו-HP. בישראליות: וול סטריט תכריע, רכישת דלתא גליל על ידי דבח - עסקה טובה או מחיר גרוע..
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים קלות נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השני בשבוע. ועם זאת, אין ספק כי יהיו אלו שניים שיכתיבו היום את הטון עבור המדדים המובילים: האחד - מדד המחירים לצרכן שיתפרסם טרם הפתיחה והשני - דו"ח מלאי הנפט השבועי, שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה.

היתה זו רגיעת מה בזירת הנפט שסייעה אמש למדדים המובילים של וול סטריט לזקוף ראשם. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,167 נקודות, לאחר שעלה אמש בכחצי אחוז. מדד הדאו יחל את המסחר ברמה של 10,634 נקודות, לאחר שהוסיף אמש 0.32%.

החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בספטמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 33 סנט סביב מחיר של 65.94 דולר לחבית, לאחר שחצו אתמול את רף ה-66 דולר. המשקיעים יעקבו בעניין אחר דו"ח מלאי הנפט שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה ואשר הינו, כאמור, בעל השפעה רבה על מחירי הזהב השחור.

ב-15:30 שעון ישראל עתיד להתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש יולי. בשווקים מצפים לעליה של 0.4% בחודש החולף, לאחר שנותרו ללא שינוי בחודש יוני שקדם לו. מדד הליבה, שהינו מדד המחירים לצרכן בנטרול מחירי האנרגיה והמזון, שהינם תנודתיים ביותר, צפוי לעלות ביולי ב-0.2%, לאחר עליה של 0.1% בחודש יוני.

עוד בזירה המאקרו כלכלית, יתפרסמו היום לאחר הפתיחה מכירות הבתים החדשים בחודש יולי ואישורי הבניה בחודש זה. המכירות צפויות על פי ההערכות לעלות לקצב שנתי של 2.025 מיליון יחידות, מקצב שנתי של 2.004 מיליון בחודש יולי. מספר אישורי הבניה צפוי להגיע ביולי ל-2.104 מיליון מקצב שנתי של 2.132 מיליון בחודש שלפני כן.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות קמעונאית הענק, וול-מארט (WMT), שצפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון מהשנ של השנה ובשווקים צופים לה רווח של 65 סנט - גידול של 5% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן.

גם היולט פאקרד (HP שסימולה HPQ) עתידה לדווח היום לאחר הנעילה והקונצנזוס חוזה לה רווח של 31 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי השלישי - גידול של 27% אל מול הרבעון המקביל, אשתקד.

שמי שכבר פרסמה דו"חותיה הרבעוניים אמש היא רשת המוצרים לבית הגודלה בעולם, הום דיפו (HD). הרשת עקפה את תחזיות האנליסטים עת הציגה רווח של 82 סנט למניה - גבוה בכ-17% מאשר ברבעון המקביל, אשתקד.

בישראליות. דלתא גליל תמשוך את תשומת הלב היום, בעקבות הודעתה, כי שרה לי תמכור את כל אחזקותיה (23%) בחברה לאייזיק דבח במחיר של 6.5 דולר למניה - דיסקאונט של 5% על מחיר השוק ובהיקף כולל של 27.7 מיליון דולר.

על אף הדיסקאונט המאכזב (גאון השקעות: "היינו מצפים לפחות למחיר השוק") נהנית המניה בשעה זו של המסחר בתל אביב מעליות שערים, על רקע הערכות אנליסטים, כי היא עתידה להנות מהעסקה וכן מניסיונו של דבח בתחום הטקסטיל.

מניות שמיר אופטיקה צנחו אמש בוול סטריט בקרוב ל-20%, לאחר שפספה תחזיות האנליסטים בסנט אחד, עת הציגה רווח של 13 סנט למניה (2.1 מיליון דולר). בתל אביב הן נופלות בשעה זו בכ-12% - כמעט שסוגרות את פער הארביטראז' מאמש (14.2%). האם גם היום הן תמשכנה להדרים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.