וול סטריט ממתינה למדד המחירים לצרכן - הצפי חיובי
החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים קלות נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השני בשבוע. ועם זאת, אין ספק כי יהיו אלו שניים שיכתיבו היום את הטון עבור המדדים המובילים: האחד - מדד המחירים לצרכן שיתפרסם טרם הפתיחה והשני - דו"ח מלאי הנפט השבועי, שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה.
היתה זו רגיעת מה בזירת הנפט שסייעה אמש למדדים המובילים של וול סטריט לזקוף ראשם. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,167 נקודות, לאחר שעלה אמש בכחצי אחוז. מדד הדאו יחל את המסחר ברמה של 10,634 נקודות, לאחר שהוסיף אמש 0.32%.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בספטמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 33 סנט סביב מחיר של 65.94 דולר לחבית, לאחר שחצו אתמול את רף ה-66 דולר. המשקיעים יעקבו בעניין אחר דו"ח מלאי הנפט שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה ואשר הינו, כאמור, בעל השפעה רבה על מחירי הזהב השחור.
ב-15:30 שעון ישראל עתיד להתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש יולי. בשווקים מצפים לעליה של 0.4% בחודש החולף, לאחר שנותרו ללא שינוי בחודש יוני שקדם לו. מדד הליבה, שהינו מדד המחירים לצרכן בנטרול מחירי האנרגיה והמזון, שהינם תנודתיים ביותר, צפוי לעלות ביולי ב-0.2%, לאחר עליה של 0.1% בחודש יוני.
עוד בזירה המאקרו כלכלית, יתפרסמו היום לאחר הפתיחה מכירות הבתים החדשים בחודש יולי ואישורי הבניה בחודש זה. המכירות צפויות על פי ההערכות לעלות לקצב שנתי של 2.025 מיליון יחידות, מקצב שנתי של 2.004 מיליון בחודש יולי. מספר אישורי הבניה צפוי להגיע ביולי ל-2.104 מיליון מקצב שנתי של 2.132 מיליון בחודש שלפני כן.
במרכז המסחר תעמודנה היום מניות קמעונאית הענק, וול-מארט (WMT), שצפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון מהשנ של השנה ובשווקים צופים לה רווח של 65 סנט - גידול של 5% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן.
גם היולט פאקרד (HP שסימולה HPQ) עתידה לדווח היום לאחר הנעילה והקונצנזוס חוזה לה רווח של 31 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי השלישי - גידול של 27% אל מול הרבעון המקביל, אשתקד.
שמי שכבר פרסמה דו"חותיה הרבעוניים אמש היא רשת המוצרים לבית הגודלה בעולם, הום דיפו (HD). הרשת עקפה את תחזיות האנליסטים עת הציגה רווח של 82 סנט למניה - גבוה בכ-17% מאשר ברבעון המקביל, אשתקד.
בישראליות. דלתא גליל תמשוך את תשומת הלב היום, בעקבות הודעתה, כי שרה לי תמכור את כל אחזקותיה (23%) בחברה לאייזיק דבח במחיר של 6.5 דולר למניה - דיסקאונט של 5% על מחיר השוק ובהיקף כולל של 27.7 מיליון דולר.
על אף הדיסקאונט המאכזב (גאון השקעות: "היינו מצפים לפחות למחיר השוק") נהנית המניה בשעה זו של המסחר בתל אביב מעליות שערים, על רקע הערכות אנליסטים, כי היא עתידה להנות מהעסקה וכן מניסיונו של דבח בתחום הטקסטיל.
מניות שמיר אופטיקה צנחו אמש בוול סטריט בקרוב ל-20%, לאחר שפספה תחזיות האנליסטים בסנט אחד, עת הציגה רווח של 13 סנט למניה (2.1 מיליון דולר). בתל אביב הן נופלות בשעה זו בכ-12% - כמעט שסוגרות את פער הארביטראז' מאמש (14.2%). האם גם היום הן תמשכנה להדרים?
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
