וול סטריט ממתינה למדד המחירים לצרכן - הצפי חיובי
החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים קלות נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השני בשבוע. ועם זאת, אין ספק כי יהיו אלו שניים שיכתיבו היום את הטון עבור המדדים המובילים: האחד - מדד המחירים לצרכן שיתפרסם טרם הפתיחה והשני - דו"ח מלאי הנפט השבועי, שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה.
היתה זו רגיעת מה בזירת הנפט שסייעה אמש למדדים המובילים של וול סטריט לזקוף ראשם. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,167 נקודות, לאחר שעלה אמש בכחצי אחוז. מדד הדאו יחל את המסחר ברמה של 10,634 נקודות, לאחר שהוסיף אמש 0.32%.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בספטמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 33 סנט סביב מחיר של 65.94 דולר לחבית, לאחר שחצו אתמול את רף ה-66 דולר. המשקיעים יעקבו בעניין אחר דו"ח מלאי הנפט שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה ואשר הינו, כאמור, בעל השפעה רבה על מחירי הזהב השחור.
ב-15:30 שעון ישראל עתיד להתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש יולי. בשווקים מצפים לעליה של 0.4% בחודש החולף, לאחר שנותרו ללא שינוי בחודש יוני שקדם לו. מדד הליבה, שהינו מדד המחירים לצרכן בנטרול מחירי האנרגיה והמזון, שהינם תנודתיים ביותר, צפוי לעלות ביולי ב-0.2%, לאחר עליה של 0.1% בחודש יוני.
עוד בזירה המאקרו כלכלית, יתפרסמו היום לאחר הפתיחה מכירות הבתים החדשים בחודש יולי ואישורי הבניה בחודש זה. המכירות צפויות על פי ההערכות לעלות לקצב שנתי של 2.025 מיליון יחידות, מקצב שנתי של 2.004 מיליון בחודש יולי. מספר אישורי הבניה צפוי להגיע ביולי ל-2.104 מיליון מקצב שנתי של 2.132 מיליון בחודש שלפני כן.
במרכז המסחר תעמודנה היום מניות קמעונאית הענק, וול-מארט (WMT), שצפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון מהשנ של השנה ובשווקים צופים לה רווח של 65 סנט - גידול של 5% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן.
גם היולט פאקרד (HP שסימולה HPQ) עתידה לדווח היום לאחר הנעילה והקונצנזוס חוזה לה רווח של 31 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי השלישי - גידול של 27% אל מול הרבעון המקביל, אשתקד.
שמי שכבר פרסמה דו"חותיה הרבעוניים אמש היא רשת המוצרים לבית הגודלה בעולם, הום דיפו (HD). הרשת עקפה את תחזיות האנליסטים עת הציגה רווח של 82 סנט למניה - גבוה בכ-17% מאשר ברבעון המקביל, אשתקד.
בישראליות. דלתא גליל תמשוך את תשומת הלב היום, בעקבות הודעתה, כי שרה לי תמכור את כל אחזקותיה (23%) בחברה לאייזיק דבח במחיר של 6.5 דולר למניה - דיסקאונט של 5% על מחיר השוק ובהיקף כולל של 27.7 מיליון דולר.
על אף הדיסקאונט המאכזב (גאון השקעות: "היינו מצפים לפחות למחיר השוק") נהנית המניה בשעה זו של המסחר בתל אביב מעליות שערים, על רקע הערכות אנליסטים, כי היא עתידה להנות מהעסקה וכן מניסיונו של דבח בתחום הטקסטיל.
מניות שמיר אופטיקה צנחו אמש בוול סטריט בקרוב ל-20%, לאחר שפספה תחזיות האנליסטים בסנט אחד, עת הציגה רווח של 13 סנט למניה (2.1 מיליון דולר). בתל אביב הן נופלות בשעה זו בכ-12% - כמעט שסוגרות את פער הארביטראז' מאמש (14.2%). האם גם היום הן תמשכנה להדרים?
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
