וול סטריט ממתינה למדד המחירים לצרכן - הצפי חיובי
החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים קלות נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השני בשבוע. ועם זאת, אין ספק כי יהיו אלו שניים שיכתיבו היום את הטון עבור המדדים המובילים: האחד - מדד המחירים לצרכן שיתפרסם טרם הפתיחה והשני - דו"ח מלאי הנפט השבועי, שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה.
היתה זו רגיעת מה בזירת הנפט שסייעה אמש למדדים המובילים של וול סטריט לזקוף ראשם. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,167 נקודות, לאחר שעלה אמש בכחצי אחוז. מדד הדאו יחל את המסחר ברמה של 10,634 נקודות, לאחר שהוסיף אמש 0.32%.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בספטמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 33 סנט סביב מחיר של 65.94 דולר לחבית, לאחר שחצו אתמול את רף ה-66 דולר. המשקיעים יעקבו בעניין אחר דו"ח מלאי הנפט שיתפרסם זמן לא רב לאחר הפתיחה ואשר הינו, כאמור, בעל השפעה רבה על מחירי הזהב השחור.
ב-15:30 שעון ישראל עתיד להתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש יולי. בשווקים מצפים לעליה של 0.4% בחודש החולף, לאחר שנותרו ללא שינוי בחודש יוני שקדם לו. מדד הליבה, שהינו מדד המחירים לצרכן בנטרול מחירי האנרגיה והמזון, שהינם תנודתיים ביותר, צפוי לעלות ביולי ב-0.2%, לאחר עליה של 0.1% בחודש יוני.
עוד בזירה המאקרו כלכלית, יתפרסמו היום לאחר הפתיחה מכירות הבתים החדשים בחודש יולי ואישורי הבניה בחודש זה. המכירות צפויות על פי ההערכות לעלות לקצב שנתי של 2.025 מיליון יחידות, מקצב שנתי של 2.004 מיליון בחודש יולי. מספר אישורי הבניה צפוי להגיע ביולי ל-2.104 מיליון מקצב שנתי של 2.132 מיליון בחודש שלפני כן.
במרכז המסחר תעמודנה היום מניות קמעונאית הענק, וול-מארט (WMT), שצפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון מהשנ של השנה ובשווקים צופים לה רווח של 65 סנט - גידול של 5% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן.
גם היולט פאקרד (HP שסימולה HPQ) עתידה לדווח היום לאחר הנעילה והקונצנזוס חוזה לה רווח של 31 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי השלישי - גידול של 27% אל מול הרבעון המקביל, אשתקד.
שמי שכבר פרסמה דו"חותיה הרבעוניים אמש היא רשת המוצרים לבית הגודלה בעולם, הום דיפו (HD). הרשת עקפה את תחזיות האנליסטים עת הציגה רווח של 82 סנט למניה - גבוה בכ-17% מאשר ברבעון המקביל, אשתקד.
בישראליות. דלתא גליל תמשוך את תשומת הלב היום, בעקבות הודעתה, כי שרה לי תמכור את כל אחזקותיה (23%) בחברה לאייזיק דבח במחיר של 6.5 דולר למניה - דיסקאונט של 5% על מחיר השוק ובהיקף כולל של 27.7 מיליון דולר.
על אף הדיסקאונט המאכזב (גאון השקעות: "היינו מצפים לפחות למחיר השוק") נהנית המניה בשעה זו של המסחר בתל אביב מעליות שערים, על רקע הערכות אנליסטים, כי היא עתידה להנות מהעסקה וכן מניסיונו של דבח בתחום הטקסטיל.
מניות שמיר אופטיקה צנחו אמש בוול סטריט בקרוב ל-20%, לאחר שפספה תחזיות האנליסטים בסנט אחד, עת הציגה רווח של 13 סנט למניה (2.1 מיליון דולר). בתל אביב הן נופלות בשעה זו בכ-12% - כמעט שסוגרות את פער הארביטראז' מאמש (14.2%). האם גם היום הן תמשכנה להדרים?
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
