אז יש או אין מינוף בתעודות בחסר?
עליות השערים החדות שבהם סיימה אתמול (ב') הבורסה את המסחר היו מעין צפירת הרגעה מהחששות הכבדים לקראת תחילת ההתנתקות. אמנם, עיקר התהליך עוד לא עבר, אבל הבורסה פסקה את דברה - רגיעה. כשמדד המעו"ף חוצה את קו ה-700, מדובר באמון המשקיעים שהעניינים אמורים להתנהל ללא חריגות. אך אתמול שלשום (א') בערב זה עוד נראה אחרת לגמרי. התחלת ההתנתקות, אחרי יום ללא מסחר (ט' באב), כל משקיע בר דעת בעל פוזיציה, יכול היה לחוות את כאבי הבטן והמיחושים שעלולים להתרגש בטרם נפתח המסחר. לשם כך, בין היתר, נוצר לאחרונה מוצר חשוב שעשוי - התעודה בחסר. התעודות בחסר הן תעודות העוקבות בצורה הופכית אחרי נכס בסיס כלשהו. בתל אביב נסחרות כיום 8 תעודות בחסר. 2 תעודות על מדד ת"א 25 (קסם, מבט גידורים), לא פחות מ-4 תעודות על מדד ת"א 100 וגם תעודות על מדדים זרים. משקיע החושש שהשוק עומד לרדת, או משקיע המעוניין לגרוף רווחים קצרים תוך הימור שזאת המגמה - עשוי לבחור ולרכוש את התעודה בחסר. אך חשוב להכיר את המכשירים הללו, שמתחרים במידה מסוימת בשוק אופציות המעו"ף. מה ההבדל ביניהם? ומה הדימיון? הדומה: השוק יורד - הנייר מרוויח אופציות המעו"ף, הנסלקות פעם בחודש (יום חמישי האחרון, בדרך כלל שלושה ימים לאחר הכרעת הריבית על ידי בנק ישראל). מאפשרות לרוכשים אותן להנות גם מעליות של נכס הבסיס (אופציות רכש) וגם מירידות של הנכס (מכר). האחרונות דומות לתעודות בחסר, בעוד שהראשונות מאפשרות יכולות פיננסיות דומות לאחיות התאומות של התעודות בחסר - תעודות הסל. משקיע שמעוניין לגדר תיק שסגור בפקדון שקלי, יכול לקנות אופציות מעו"ף בהתאם ליחס המינוף שלהן (פי 100 מנכס הבסיס), ולקבל תיק צמוד למניות מדד ת"א 25, מבלי שרכש מנייה אחת. שלא לדבר על האילוץ בהתעסקות ברכישת המניות, העמלות הכלולות. התעודה בחסר מפשטת את התהליך, מספיק לרכוש אותה, ולדעת שירידה של המדד תזכה ברווחים. הדמיון לאופציות המכר על מדד ת"א 25 ברור. אבל כאן הוא גם מסתיים. ההבדלים: איפה להתחיל? ההבדלים בין התעודה בחסר לאופציית המכר הם רבים ומגוונים, וחשוב להבין אותם. בין הסיבות שהתעודות בחסר נותרות בודדות באלמוניותם, נמצאת הסיבה שאסור עדיין לפרסם אותן משום שהן נייר ערך. מצב שאמור, לפי המנפיקים של התעודות הללו להשתנות על ידי הרגולטורים בעתיד. היתרונות לתעודת החסר על פני אופציית המכר: הדבר הראשון הוא שהתעודות בחסר הן מגוונות יותר. לא רק להיות כבולים למדד ת"א 25. בנוסף לכך, הן פחות "מסוכנות" מהאופציות - כלומר, סטיית התקן שלהן היא השוק. מרגע שנרכשת תעודה בחסר, אין לה מינוף עצום ביחס לנכס הבסיס (ותיכף נגיע לסוגיה). אך המחיר שלה נקבע במנגנון מיוחד, שלא מעניק את התמונה ההופכית המושלמת לשיעור הירידות במדד. התעודה בחסר תפקע כשנכס הבסיס מגיע לכ-80% ממחיר המימוש. אותו מחיר חמקמק נקבע בעת הנפקת התעודה והוא למעשה אפשרות המינוף היחידה שיש בתעודה בחסר. הדבר חשוב מאוד למי שרוכש את התעודה, משום שהוא יכול להסביר את הבדלי התשואות שיעניקו התעודות ביחס לנכס הבסיס על פני זמן. מהו אותו מחיר מימוש ואיך נקבע מחירה של התעודה בחסר? כאן מצוי עוד הבדל גדול בין אופציות מעו"ף לתעודות בחסר. האופציות נסחרות ומחירן נקבע על ידי השוק, התעודות בחסר עוקבות אחרי נכס הבסיס ומחירן נקבע לפי היצעים וביקושים, כאשר יש מנגנון תמחור בעבורן. המנגנון הוא מחיר המימוש פחות מחיר נכס הבסיס באגורות. זהו הבדל חשוב מאוד למשקיע. קחו את מדד ת"א 25. ישנן 3 תעודות בחסר העוקבות אחריו: מבט גידורים, קסם, ותאלי. מחיר המימוש הוא 1400, 1300 ו-1150. מי שרוכש את התעודה, ורואה את המדד יורד מ-700 נקודות ל-600 נקודות, יקבל תשואות הולכות וגדלות ככל שמחיר המימוש קטן. אבל הוא גם חשוף לצד השני, מחיר התעודה ירד בשיעורים גבוהים יותר, ככל שהמדד יעלה (נניח מ-700 ל-800). אז השיקול הזה הוא שיקול חשוב, וזהו למעשה יחס המינוף היחידי שמציעות התעודות הללו - כלומר - במועד רכישתן. הוא מצטרף לשיקולים רבים אחרים שהניצבים בפני מי שבוחר לרכוש את המכשירים הפיננסיים הללו. אך ככלל, הם פשוטים יותר לרכישה מנגזרי מעו"ף רגילים במובן שלא צריך ללמוד עולם שלם (כמו מודלים לתמחור כמו בלאק אנד שולס, סינטטי ואחרים) והתנודתיות שלהם היא של השוק, ולא נגזרת של השוק. למי שמקבל אנקת גבהים ברמות השיא ההולכות וגובהות בבורסה, ממולץ שילמד את תחום התעודות בחסר - כלי עבודה מתוחכם למשקיע הפשוט. הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו. מאת: חזי שטרנליכט.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
