אז יש או אין מינוף בתעודות בחסר?
עליות השערים החדות שבהם סיימה אתמול (ב') הבורסה את המסחר היו מעין צפירת הרגעה מהחששות הכבדים לקראת תחילת ההתנתקות. אמנם, עיקר התהליך עוד לא עבר, אבל הבורסה פסקה את דברה - רגיעה. כשמדד המעו"ף חוצה את קו ה-700, מדובר באמון המשקיעים שהעניינים אמורים להתנהל ללא חריגות.
אך אתמול שלשום (א') בערב זה עוד נראה אחרת לגמרי. התחלת ההתנתקות, אחרי יום ללא מסחר (ט' באב), כל משקיע בר דעת בעל פוזיציה, יכול היה לחוות את כאבי הבטן והמיחושים שעלולים להתרגש בטרם נפתח המסחר. לשם כך, בין היתר, נוצר לאחרונה מוצר חשוב שעשוי - התעודה בחסר.
התעודות בחסר הן תעודות העוקבות בצורה הופכית אחרי נכס בסיס כלשהו. בתל אביב נסחרות כיום 8 תעודות בחסר. 2 תעודות על מדד ת"א 25 (קסם, מבט גידורים), לא פחות מ-4 תעודות על מדד ת"א 100 וגם תעודות על מדדים זרים.
משקיע החושש שהשוק עומד לרדת, או משקיע המעוניין לגרוף רווחים קצרים תוך הימור שזאת המגמה - עשוי לבחור ולרכוש את התעודה בחסר. אך חשוב להכיר את המכשירים הללו, שמתחרים במידה מסוימת בשוק אופציות המעו"ף. מה ההבדל ביניהם? ומה הדימיון?
הדומה: השוק יורד - הנייר מרוויח
אופציות המעו"ף, הנסלקות פעם בחודש (יום חמישי האחרון, בדרך כלל שלושה ימים לאחר הכרעת הריבית על ידי בנק ישראל). מאפשרות לרוכשים אותן להנות גם מעליות של נכס הבסיס (אופציות רכש) וגם מירידות של הנכס (מכר). האחרונות דומות לתעודות בחסר, בעוד שהראשונות מאפשרות יכולות פיננסיות דומות לאחיות התאומות של התעודות בחסר - תעודות הסל.
משקיע שמעוניין לגדר תיק שסגור בפקדון שקלי, יכול לקנות אופציות מעו"ף בהתאם ליחס המינוף שלהן (פי 100 מנכס הבסיס), ולקבל תיק צמוד למניות מדד ת"א 25, מבלי שרכש מנייה אחת. שלא לדבר על האילוץ בהתעסקות ברכישת המניות, העמלות הכלולות.
התעודה בחסר מפשטת את התהליך, מספיק לרכוש אותה, ולדעת שירידה של המדד תזכה ברווחים. הדמיון לאופציות המכר על מדד ת"א 25 ברור. אבל כאן הוא גם מסתיים.
ההבדלים: איפה להתחיל?
ההבדלים בין התעודה בחסר לאופציית המכר הם רבים ומגוונים, וחשוב להבין אותם. בין הסיבות שהתעודות בחסר נותרות בודדות באלמוניותם, נמצאת הסיבה שאסור עדיין לפרסם אותן משום שהן נייר ערך. מצב שאמור, לפי המנפיקים של התעודות הללו להשתנות על ידי הרגולטורים בעתיד.
היתרונות לתעודת החסר על פני אופציית המכר: הדבר הראשון הוא שהתעודות בחסר הן מגוונות יותר. לא רק להיות כבולים למדד ת"א 25. בנוסף לכך, הן פחות "מסוכנות" מהאופציות - כלומר, סטיית התקן שלהן היא השוק. מרגע שנרכשת תעודה בחסר, אין לה מינוף עצום ביחס לנכס הבסיס (ותיכף נגיע לסוגיה). אך המחיר שלה נקבע במנגנון מיוחד, שלא מעניק את התמונה ההופכית המושלמת לשיעור הירידות במדד.
התעודה בחסר תפקע כשנכס הבסיס מגיע לכ-80% ממחיר המימוש. אותו מחיר חמקמק נקבע בעת הנפקת התעודה והוא למעשה אפשרות המינוף היחידה שיש בתעודה בחסר. הדבר חשוב מאוד למי שרוכש את התעודה, משום שהוא יכול להסביר את הבדלי התשואות שיעניקו התעודות ביחס לנכס הבסיס על פני זמן.
מהו אותו מחיר מימוש ואיך נקבע מחירה של התעודה בחסר? כאן מצוי עוד הבדל גדול בין אופציות מעו"ף לתעודות בחסר. האופציות נסחרות ומחירן נקבע על ידי השוק, התעודות בחסר עוקבות אחרי נכס הבסיס ומחירן נקבע לפי היצעים וביקושים, כאשר יש מנגנון תמחור בעבורן. המנגנון הוא מחיר המימוש פחות מחיר נכס הבסיס באגורות.
זהו הבדל חשוב מאוד למשקיע. קחו את מדד ת"א 25. ישנן 3 תעודות בחסר העוקבות אחריו: מבט גידורים, קסם, ותאלי. מחיר המימוש הוא 1400, 1300 ו-1150. מי שרוכש את התעודה, ורואה את המדד יורד מ-700 נקודות ל-600 נקודות, יקבל תשואות הולכות וגדלות ככל שמחיר המימוש קטן. אבל הוא גם חשוף לצד השני, מחיר התעודה ירד בשיעורים גבוהים יותר, ככל שהמדד יעלה (נניח מ-700 ל-800).
אז השיקול הזה הוא שיקול חשוב, וזהו למעשה יחס המינוף היחידי שמציעות התעודות הללו - כלומר - במועד רכישתן. הוא מצטרף לשיקולים רבים אחרים שהניצבים בפני מי שבוחר לרכוש את המכשירים הפיננסיים הללו. אך ככלל, הם פשוטים יותר לרכישה מנגזרי מעו"ף רגילים במובן שלא צריך ללמוד עולם שלם (כמו מודלים לתמחור כמו בלאק אנד שולס, סינטטי ואחרים) והתנודתיות שלהם היא של השוק, ולא נגזרת של השוק.
למי שמקבל אנקת גבהים ברמות השיא ההולכות וגובהות בבורסה, ממולץ שילמד את תחום התעודות בחסר - כלי עבודה מתוחכם למשקיע הפשוט.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
מאת: חזי שטרנליכט.