יו"ר דירקטוריון המ-לט: ב-05' נציג צמיחה של 25%

רווחי הרבעון החולף נחתכו ל-800 א' ד', לעומת 1.4 מ' במקביל, בעקבות עליה בהוצאות המס נדחות. בשורה העליונה: ההכנסות צמחו ב-18% ל-12.8 מ' ד'
שרון שפורר |

חברת המ-לט, העוסקת בפיתוח, ייצור, ושווק רכיבים מיוחדים למערכות הולכת נוזלים וגזים עבור מערכות תעשייתיות, מפרסמת את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2005 ולמחצית החולפת - הראשונה של שהנה.

מכירות החברה במחצית זו הסתכמו בכ-25.1 מיליון דולר, גידול של כ-19% בהשוואה למכירות בסך 21.1 מיליון דולר במחצית הראשונה בשנת 2004. ברבעון השני הגיעו המכירות לגובה 12.85 מיליון דולר - זינוק של 18% אל מול הרבעון השני של 2004.

העליה במכירות במחצית הראשונה של השנה, הסבירה החברה, נובעת בעיקר מהרחבת המכירות ביפן, כתוצאה מהשלמת רכישתה של חטיבת ה-Ultra Clean Valves (ובקיצור: ה-UCV) מחברת מוטויאמה היפנית ברבעון האחרון של שנת 2004 כמו גם מגידול במכירות בתחום המוצרים לתעשייה התהליכית, כחלק מהאסטרטגיה השיווקית של החברה, ששמה לה למטרה לצמצם את החשיפה לירידה העולמית בביקושים בתחום המוצרים האולטרה-נקיים. ירידה זו ניכרת גם במהלך תקופה זו בשל המחזוריות בשוק העולמי של המוליכים למחצה.

הרווח הגולמי של החברה במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם בכ-10.5 מיליון דולר, המהווים 42% מהמכירות. גידול של כ-0% לעומת רווח גולמי בסך 9.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, המהווים 45% מהמכירות. הירידה בשיעור הרווח הגולמי מהמכירות נבעה משילוב מערך ייצור חדש ביפן, הפועל עדיין ביעילות הנמוכה מהיעילות של חברת האם. ברבעון החולף הגיע הרווח ל-5.196 מיליון דולר, אל מול 4.851 מיליון דולר ברבעון השני של 2004.

שיעור הרווח הגולמי של הקבוצה הושפע לרעה מהעובדה ששיעור הרווח הגולמי של הפעילות שמוזגה ביפן, עומד על כ-30%, בעוד ששיעור הרווח הגולמי של הקבוצה, טרם המיזוג, היה כ-45%. לדברי המלט, הגם שהיא מתחילה לראות את פירות המיזוג בצד ההכנסות, היא נוקטת במקביל בצעדים לשפר מהותית את יעילות היצור ביפן ולהביאה לסטנדרטים הנהוגים בקבוצה. כמו כן, מושפעת הרווחיות הגולמית של הקבוצה מהמשך עליית מחירי חומרי הגלם.

בשורה התחתונה, הגיע הרווח הנקי של המלט במחצית הראשונה ל-1.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווחיות, הסבירה, מקורה בעיקר מעלייה בהוצאות השיווק, כתוצאה מהרחבת פעולות השיווק והמכירה בחו"ל, וכן ושינויים בשער החליפין של הדולר ביחס למטבעות אחרים.

בסיכום רבעוני, צנח הרווח של המלט ל-801 אלף דולר מ-1.428 מיליון דולר ברבעון המקביל, אשתקד, כשהוצאות המס הצטרפו לשאר הוצאות החברה ותרמו לנפילה ברווחי החברה.

תזרים המזומנים החיובי מפעילות שוטפת נמשך זה הרבעון השנים-עשר ברציפות והסתכם לסך 40 אלף דולר, לעומת תזרים חיובי בסך 5.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים החיובי מפעילות שוטפת ירד, בעיקר מההחלטה האסטרטגית של החברה להצטייד במלאי חומרי גלם, בסך של כ-3 מיליון דולר, במטרה להבטיח זמני אספקה ולמתן את השפעת עליית המחירים ומהגידול המתוכנן בהון החוזר של הפעילות החדשה ביפן, בסך של כ-1.5 מיליון דולר.

יו"ר דירקטוריון המ-לט, שמוליק טופז אמר, כי "במחצית הראשונה של השנה הצגנו גידול מרשים בהכנסות וברווח הגולמי, שנבע בעיקר מרכישת החברה היפנית מוטוימה. בשנה זו אנו עסוקים במיזוג מוטוימה, והמשימה שלנו כרגע היא להביא אותה לשיעור רווח גולמי גבוה יותר, כמקובל בהמ-לט. אנו נוקטים צעדים לייעול תהליכי העבודה בחברה היפנית, בהתאם לדרישות המקובלות בהמ-לט, ומאמינים שתוך פרק זמן, החברה ביפן תוכל "ליישר קו" עם דרישות אלו".

בשיחה עם Bizportal, ביקש טופז להדגיש מספר נקודות חשובות נוספות. לדבריו, המלט מציגה רבעון רביעי ברצף של שיפור ברווחיות לעומת הרבעון הקודם והוא מתכוון לרווח לפני הוצאות המס.

את הירידה ברווח ביחס לרבעון המקביל מסביר סמנכ"ל הכספים של החברה, אלי חור, בשיטת חישוב המס בישראל, לפיה חברות שפעילותן מתרכזת בחו"ל תצגנה את הדיווח בדולרים, אך תשלמנה מיסים על פי ההכנסה בשקלים. התחזקותו של הדולר ברבעון בכ-6% אל מול השקל הביאה לגידול ניכר בהוצאות המיסים הנדחים של החברה ולירידה בשורה התחתונה.

טופז מספר גם, כי ב-2004 הציגה המ-לט צמיחה של 78% והשנה, היא עתידה להציג צמיחה של 25% בשורה העליונה. הוא מתייחס גם לרכישה של החברה היפנית ואומר, כי אם נכון להיום הרווחיות הגולמית של המלט עומדת על 45% והרווחיות הגולמית של החברה היפנית עומדת על 32% הרי שנקודת המפגש תהיה ברווח גולמי של כ-37%-38%% כבר בסיום הרבעון השלישי. בהמלט קבעו יעד של 40% עבור הרווחיות הגולמית של החברה היפנית, כך שהרווחיות הגולמית של המיזוג תגיע ל-42-43%.

ואיך בכוונתכם לשפר את הרווחיות הגולמית, נשאל טופז וענה, כי מדובר בהליך לא פשוט כלל וכי בכוונת החברה לבצע שיפורים טכנולוגיים במוצר, במערכות הלוגיסטיקה ובשם כולל: להתייעל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".