מס שלילי יקטין עוני אך לא יעיל להגדלת התעסוקה
מחקר שערכו ד"ר עדי ברנדר וד"ר מישל סטרבצ'ינסקי ממחלקת המחקר בבנק ישראל בחן את ההשפעות הצפויות מהפעלת מס הכנסה שלילי (סבסוד שכר ברמות הנמוכות) בישראל על התעסוקה, העוני וההוצאות בתקציב הממשלה.
החוקרים בחנו את ההשפעה של שינויים בשכרם הפוטנציאלי של מי שאינם עובדים על הכניסות לעבודה, ואת השפעת שינויים בשכרם הפוטנציאלי של העובדים על הפסקת התעסוקה. נמצא כי רגישויות אלה אינן גדולות ולכן מס הכנסה שלילי אינו צפוי להגדיל בשיעור ניכר את התעסוקה. עם זאת נמצא כי מס הכנסה שלילי עשוי להיות כלי יעיל להפחתת העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים באמצעות הגדלת הכנסתן.
החוקרים מסבירים כי מס הכנסה שלילי משולם רק לעובדים בשכר נמוך ולכן אינו משפיע על העוני בקרב המשפחות שבהן אין עובדים. מהמחקר עולה עוד כי קבוצות האוכלוסיה שכניסתן לתעסוקה או יציאתן ממנה רגישות לשינויים בשכר אינן הקבוצות המאופיינות בשיעורי עוני גבוהים.
במחקר נבחנו שלושה איפיונים אלטרנטיביים של מערכת מס הכנסה שלילי:
א) תשלום על פי ההכנסה האישית של העובד
ב) תשלום רק להורים לילדים עד גיל 18 ורק על פי שכרו של בן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה (במידה והכנסתו עדיין מזכה בהטבה)
ג) תשלום רק להורים לילדים ורק על פי שכרו של בן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה, אך מתן הטבה גדולה יותר, ועל פני טווח הכנסות רחב יותר, לעובדים ממשפחות עם יותר משני ילדים.
נמצא כי העלות התקציבית של המדיניות באיפיון הראשון היא גבוהה מאוד - 2.7 מיליארדי שקל לשנה – וכי למרות זאת היא תגדיל את מספר המועסקים רק בכ-0.6%, וזאת בחלקיות משרה נמוכה יותר מזו של מי שעובדים כבר לפני הפעלת המערכת.
יתר על כן, עיקר ההשפעה היא על התעסוקה במשקי בית שאינם מהשכבות החלשות ביותר ובקרב יחידים או זוגות ללא ילדים. העלות התקציבית של המדיניות באיפיונים השני והשלישי היא נמוכה יותר באופן משמעותי – 750 מיליון שקל לשנה ו-1.3 מיליארד שקל לשנה, בהתאמה – אך השפעתה על התעסוקה קטנה עוד יותר, שכן חלק גדול יותר מהסבסוד מופנה לקבוצות האוכלוסיה שבהן רגישות התעסוקה לשכר נמוכה. בפרט מצטמצמת ההשפעה על התעסוקה בשל אי-מתן ההטבה לרווקים ולזוגות ללא ילדים.
בניגוד להשפעתו הקטנה על התעסוקה, מס הכנסה שלילי יכול להקטין במידה ניכרת את העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים, ובעלות תקציבית סבירה. הפעלת המדיניות עם הטבות מוגדלות למשפחות עם עובדים שלהן יותר משני ילדים, בהתאם לאיפיון השלישי, יכולה להקטין את העוני בקרב משפחות אלה ב-18%, ובקרב המשפחות עם 3 ילדים או יותר, שבהן יש עובדים, כמעט ב-30%.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.