הבורסה השבוע: מלכת הגאות והשפל - בין שיא לחמסין

זה היה שבוע של זינוקים מרשימים במדדים המובילים, בעיקר בזכות יום שלישי שבו זינק השוק בשיעורים חדים. על שמועות, וניחושים ומה שעבר בשבוע לא אופייני בבורסה
דרור איטח |

מדדי תל אביב חתמו היום (ה') שבוע רביעי רצוף של עליות שערים ושבירת שיאים חדשים. במהלך השבוע נרשמו כאמור עליות שערים חדות בבורסה המקומית כשמדד המעו"ף ומדד תל אביב 100 מזנקים ב-2.26% ו-2.11% בהתאמה.

את יום המסחר הראשון לשבוע פתחו המדדים המובילים בירידות שערים, ההמשך היה חיובי יותר, כשביום שלישי נפוצו שמועות בשוק המקומי, על כוונה להעלות את דירוג האשראי לישראל. שמועות אלו הביאו לזינוקים במניות הישראליות, מדדי תל אביב רשמו ביום זה עליות חדות והביאו את לשבירת שיאים חדשים שגובו במחזורים נכבדים.

בהמשך השבוע התבהרה התמונה, והופרכה השמועה, חברות הדירוג הבינלאומיות הכחישו את השמועה וטענו כי אין בכוונתם בתקופה זו לשנות את דירוג המשק הישראלי, לפחות לא עד לסיום תהליך ההתנתקות. הפרכת השמועה לא הפכה את המגמה בתל אביב אך המדדים העיקריים נסחרו ומאילך ועד לסוף השבוע ללא שינוי מהותי.

מדד ת"א 25 ירד ב-0.31% לרמת 702.8 הנקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.14% לרמת 710.87 נקודות, מדד התל טק הצטרף אל השניים וירד ב-0.71%, מדד ת"א 75 הוסיף 0.14% ומדד הבנקים ירד ב-1.03%.

עונת הדיווחים הכספיים בעיצומה. עד כה פרסמו כ-87 חברות את תוצאותיהם הכספיים לרבעון השני של 2005. מהדוחות עולה כי החברות אמנם עמדו בתחזיות פחות או יותר, אך לא נרשמו הפתעות חיובית מרעישות. בין המפרסמות היו שתי חברות הענק הישראליות - טבע ובזק שהינן גם חברות מדד תל אביב 25. טבע הציגה ברבעון השני רווח נקי של 241 מיליון דולר, לצד מכירות של 1.23 מיליארד דולר. בזק רשמה הכנסות רבעוניות של 2.72 מיליארד שקל ורווח הנקי בגובה 164 מיליון שקל.

השוק הסולידי

כמו גם בשוק המניות גם השוק הסולידי נהנה מאופטימיות אם כי ממותנת יותר. עליות השערים אפיינו את מרבית אגרות החוב תוך המשך המגמה בירידת התשואות, וזאת כאמור בניגוד למגמה המאפיינת את אגרות החוב האמריקאיות שם ממשיכים התשואות לטפס מעלה כאשר האגרת ל-10 שנים עומדת על רמה של 4.29% לעומת 4.04% בחודש שעבר.

בסיכום שבוע המסחר נותרו אגרות החוב השקליות כמעט וללא שינוי, למרות היחלשותו של הדולר בכ-1%. אגרות החוב הארוכות סיימו את השבוע בעליות של 0.1% והתשואה בשחר הארוך 2682 ירדה לרמה של 6.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.