סנו
חברת "שניב תעשיות נייר", הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה דחופה למתן צו מניעה נגד סנו. שניב דורשת מבית המשפט למנוע מסנו את רכישת חברת "פנדה מפעלי נייר". בין נימוקי הבקשה: התנהגות כוחנית של סנו, המתעלמת במופגן מהתחייבויות חוזיות מפורשות וחד משמעיות שנטלה על עצמה. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד יחיאל כשר, ניר קהת, זיו וסרצוג ממשרד פרופ' יובל לוי ושות', ועו"ד חיים אינדיג. לטענת המבקשים, אי מתן צו המניעה יגרום לשניב נזקים כבדים: שניב צפויה להיפגע קשות מתחרות הרסנית ובלתי הוגנת, שכן ביכולתה של סנו - בזכות גודלה ועצמתה בשוק, ובזכות העובדה שסודותיה העסקיים של שניב מצויים בידיעתה - לפגוע קשה בשניב בתחרות על הלקוחות הרוכשים את הנייר ששניב מייצרת. החל מראשית שנת 2005 עברה שניב לרווחיות, לאחר שנים של דשדוש, זאת לאחר שהוחלפה ההנהלה ע"י משפחת ברנט. לפני כ-15 שנה ייסדו משפחת ברנט וסנו את "שניב תעשיות נייר", מפעל שעיסוקו ייצור נייר ביתי. בבקשה טוענים המבקשים, כי סנו הפרה את ההתחייבות שחלה עליה בהסכם המייסדים של שניב, לפיו סנו לא תעסוק בעיסוקים המתחרים בשניב, לרבות ובמיוחד ? בייצור נייר. מן הבקשה עולה, כי בניגוד להסכם המייסדים על אי-תחרות, ובניגוד להצהרות חוזרות של סנו לבורסה ולגורמים אחרים על קיומה של ההתחייבות, נודע למבקשים כי לפני מספר ימים רכשה סנו את מלוא הבעלות בחברת "פנדה מפעלי נייר", המתחרה בשניב. הבקשה מגוללת מסכת ארוכה של ניסיונות שעשתה סנו לפגוע בחברה בה היא עצמה שותפה. בכל הניסיונות הללו הפסידה סנו בהכרעת בורר או בית משפט. כך למשל, מהליך בוררות שהסתיים לאחרונה, עולה כי על פי הסכם המייסדים, יחזיקו ברנט וסנו בחלקים שווים בשניב (30% לכל קבוצה). עם הנפקת החברה בשנת 1995, ירד אחוז ההחזקות של שתי הקבוצות ל ? 22%, אך עדיין נשמר השוויון ביניהן. בשנת 2001 פרץ הסכסוך בין משפחת ברנט לבין סנו, לאחר שנודע כי סנו הפרה הפרה יסודית הסכם שנכרת בינה לבין ברנט, ורכשה מאחורי גבה של משפחת ברנט למעלה מ- 8% נוספים ממניות שניב. בכך, למעשה, שינתה את יחסי הכוחות בין בעלי המניות בשניב ורכשה את השליטה בה שלא כדין. פסק הבורר קיבל את טענת משפחת ברנט שסנו הפרה את ההסכם, ועל כן, קיבל את תביעת ברנט כמעט במלואה, ודחה את התביעה שכנגד שהגישה סנו. לאור פסק הבורר נאלצה סנו להעביר לברנט כ- 4.22% ממניות שניב, ובעקבות זאת איבדה את השליטה שהיתה לה בשניב. בשנת 2003 החליט דירקטוריון שניב על הקמת ועדת משנה שתבדוק את הכדאיות של כניסת שניב לתחום עיבוד הנייר ? "קונברטינג". סנו ניסתה לנצל את השליטה שהיתה לה באותה עת בשניב וניסתה, תוך שנציגיה של סנו בדירקטוריון פועלים בניגוד עניינים, לטרפד את פעולת ועדת הקונברטינג. זאת, נטען, בדרך של צירוף "סוס טרויאני" לוועדה. בנסיבות אלה עתרו משפחת ברנט, ושלום לקס (בעל 10% בשניב ודירקטור בה), לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני שימנע את צירופו של נציג סנו לוועדה. בית המשפט נעתר גם לבקשה זו במעמד צד אחד, ולאחר דיון במעמד הצדדים הוסרה מסדר יומה של החברה הבקשה לצרף את החבר הנוסף לועדה. בתחילת 2005 החליט דירקטוריון החברה להיכנס לתחום הקונברטינג בתוך שנה. בבקשה שהוגשה היום למתן צו מניעה טוענים המבקשים, כי סנו הצהירה לא אחת ? אם במסגרת התשקיף שהוגש לרשות ני"ע לפני הנפקתה של שניב, אם בדו"חות הכספיים לשנת 2004 שהוגשו במרץ 2005, ואם בהצהרות רשמיות אחרות ? כי היא מחויבת שלא להתחרות בחברה בישראל במישרין ובעקיפין ולא לפנות או להתקשר בקשרים עסקיים כלשהם עם לקוחות החברה ומתחריה במישרין ובעקיפין. מחויבות זו, כאמור, הופרה.