"סתימת פרצות מס" בפירוקי איגודי מקרקעין

מאת: ארז שגיב, עו"ד (רו"ח); פורת שגיב שלומי ושות'

הכותב דן בתקנות מס הכנסה (קביעת נכס), התשס"ד 2004 בהן נפלה שגגה מהותית המותירה תקנות אלה פרוצות.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 2.5.2004 פורסמו תקנות מ"ה (קביעת נכס), התשס"ד 2004 – (להלן-התקנות) ובהן נפלה שגגה מהותית המותירה תקנות אלה פרוצות לכל דיכפין. שגגה זו, אף כי טרם בוטלה תוקנה בתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין בתיקון עקיף לסעיף 93 לפקודה.

תקנה 3 לתקנות האמורות קובעת, כי אלה תחולנה רק במכירת מניות של חבר בחבר בני אדם שקיבל זכות במקרקעין שמכירתה פטורה ממס ואשר יום רכישתה על ידי חבר בני האדם כאמור היה ביום הרכישה של המניות או לפניו.

"הרציו" שעומד בבסיס התיקון מחייב הפחתת המחיר המקורי כאמור בתקנות, בין שהמקרקעין נרכשו לפני רכישת המניות ובין שנרכשו לאחר מועד זה. ברם, נוסח התקנה מבחין ללא הצדק בין המקרים, כאמור לעיל, ולפיכך הוא שגוי ואינו משיג את המטרה לשמה תוקנו התקנות. כאמור, עיוות זה תוקן ביום 12.4.05 בחקיקה ראשית של סעיף 93.

כך, השגגה הייתה קיימת בכל מקרה שבו פלוני הקים איגוד, הזרים כסף כנגד הקצאת מניות ובתמורת ההקצאה רכש האיגוד זכות במקרקעין לצד נכס אחר. אם זו כל פעילותו וכעבור מספר שנים, האיגוד מתפרק ובמהלך הפירוק נמכר הנכס האחר, בעוד שהזכות במקרקעין מועברת לבעלי המניות בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק, יש וייוצר כתוצאה מכך, "הפסד הון" במכירת המניות. במקרה כאמור, בעת מכירת המקרקעין תיוחס לתמורה בגינם שווי הרכישה של המקרקעין, וזאת על אף שבעל המניות ניצל בעת הפירוק את המחיר המקורי של המניות במלואו.

זאת ועוד, לכשבעל המניות ימכור את המקרקעין, ייווצר בידו שבח ממכירתם אשר כנגדו יוכל כמובן לקזז את הפסד ההון שנוצר לו בעת הפירוק, ואשר על כן, לא יהא כלל חייב על פעולות אלה במס.

יוצא איפוא, שלא זו בלבד שבעל המניות לא משלם את המס על רווח ההון ממכירת המניות במועד הפירוק, הוא אף "מכבס" שבח שנוצר לו ממכירת הזכות במקרקעין שמכר.

דוגמא:

נישום השקיע בחברה בדרך של הקצאה סך 1 מיליון ש"ח אשר עמם רכשה החברה לאחר תקופה זכות במקרקעין (הנחה: קרקע) ונכס נוסף בסך 900 אלפי ש"ח ו-100 אלפי ש"ח בהתאמה. אם שווי המקרקעין הוא קבוע ועומד על 1.2 מיליון ש"ח ושווי הנכס הנוסף בתקופה זו הינו - 0.5 מיליון ש"ח, תוצאות הפירוק על-פי התקנה תהיינה כאמור להלן:

המס החל בפירוק:

אירוע מס בידי החברה על-פי סעיף 93(א)(1)

500,000 ש"ח תמורה עבור הנכס

(100,000) ש"ח יתרת מחיר מקורי

400,000 ש"ח רווח הון

100,000 ש"ח מס רווח הון 25%

אירוע מס בידי בעל המניות על-פי סעיף 93(א)(3)

תמורה (לעניין סעיף 93) 500,000 ש"ח (תקנה 2 – חל סעיף 71 ולכן המקרקעין מנוטרלים)

מחיר מקורי (1,000,000) ש"ח ( תקנה 3 – לא חלה)

הפבד הון (500,000) ש"ח

אירוע מס בעת מכירת הזכות במקרקעין ע"י בעל המניות לאחר הפירוק

1,200,000 ש"ח שווי מכירה

900,000 ש"ח יתרת שווי רכישה

300,000 ש"ח שבח

(500,000 ש"ח) קיזוז הפסד הון מועבר

(200,000 ש"ח) יתרת הפסד ההון להעברה

וכך, ככל ששווי המכירה גבוה יותר או ככל שיתרת שווי רכישה נמוך יותר, כך יצליח בעל המניות לקזז כבר באותה שנת מס שבה נמכרים המקרקעין את ההפסד כולו.

ומהי נפקא מינא? – עיוות זה תוקן ונטל המס הכולל כפי שחל לאחר תיקון סעיף 93 לפקודה בתיקון 55, כאמור לעיל, בכל מקרה של פירוק, מובא להלן:

אירוע מס בידי החברה על-פי סעיף 93(א)(1)

500,000 ש"ח תמורה עבור הנכס

(100,000) ש"ח יתרת מחיר מקורי

400,000 ש"ח רווח הון

100,000 ש"ח מס רווח הון 25%

אירוע מס בידי בעל המניות על-פי סעיף 93(א)(3)

תמורה (לעניין סעיף 93) 500,000 ש"ח (אין שינוי – הקרקעין מנוטרלים)

מחיר מקורי (294,117) ש"ח (סעיף 93 – נטרול חלק יחסי)

רווח הון 205,883 ש"ח

מס רווח הון: 25%: 51,471 ש"ח

זיכוי ממס (סעיף 93(ב)): (51,471 ש"ח)

מס לתשלום 0

אירוע מס בעת מכירת הזכות במקרקעין ע"י בעל המניות לאחר הפירוק

1,200,000 ש"ח שווי מכירה

900,000 ש"ח יתרת שווי רכישה

300,000 ש"ח שבח

75,000 ש"ח מס השבח 25%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי