פרויקט מיקור חוץ ענק בבינ"ל: חצי מיליארד שקל

EDS ו-נס תבצענה את הפרוייקט שיימשך 8 שנים וכולל הוצאת תשתיות המיחשוב של הבנק לגורם חיצוני. התועלות הכספיות לבנק, שיתחלקו על פני כל התקופה מוערכות בכ-200 מ' ש'
שרון שפורר |

הבנק הבינלאומי בחר בקבוצת EDS ו-נס לביצוע פרוייקט מיקור חוץ, הכולל הוצאת כל תשתיות המיחשוב של הבנק לגורם חיצוני, בהיקף של כחצי מיליארד שקל לתקופה של שמונה שנים. התועלות הכספיות לבנק, שיתחלקו על פני כל התקופה (שמונה שנים), מוערכות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק אישר אתמול את ביצוע הפרוייקט והקבוצה שזכתה בו, לאחר שהתקבל לאחרונה אישור מבנק ישראל.

דוד גרנות מנכ"ל הבנק אומר, כי מדובר בקפיצת מדרגה מבחינה טכנולוגית ששמה את הבינלאומי בשורה אחת עם הבנקים הגדולים והמובילים בעולם מבחינת רמת השירות הניתנת ליחידות השונות בבנק, ומכאן נגזר גם שיפור ושדרוג השירות גם ללקוחות הבנק: "הבינלאומי הינו הראשון מבין הבנקים הגדולים שמבצע מיקור חוץ לתשתיות המיחשוב שלו - בדומה לבנקים הגדולים בעולם - מהלך שיבליט את היתרונות הטכנולוגיים שיש לבנק, יביא להתייעלות וחיסכון בהוצאות התפעול של הבנק וישפר את יחסי היעילות והכיסוי, הגבוהים ממילא בבינלאומי, תוך שדרוג ושיפור השירות ללקוחות הבנק. הקטנת העלויות תאפשר לבנק הבינלאומי להקצות משאבים בצורה טובה יותר ולהעלאת מדרגה נוספת בתחום המיחשוב".

סמנכ"ל ראש אגף תפעול ומערכות מידע בבינלאומי, יוסי לוי, אמר, כי התועלת בגין ביצוע מיקור החוץ לתשתיות המיחשוב תבוא לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: שיתוף פעולה עם ספק בינלאומי המביא איתו ידע וניסיון רב במיקור חוץ וניהול תשתיות מיחשוב, הפניית תשומת הלב הניהולית בתחום המיחשוב ממטלות יומיומיות ומיקודה בתהליכים ושיפורים אסטרטגיים, ושיפור יכולת הקצאת משאבים מקצועית כתוצאה משיתוף פעולה עם ספק מקומי מוביל בתחום בתחום זה.

לדבריו, בתהליך זה מובטחת שמירה והפרדה פיסית מוחלטת של נתוני הבנק ולקוחותיו. כמו כן, בהסכם שנחתם קיים מנגנון הפרדות משוכלל הניתן להפעלה בכל עת (כלומר העברת התשתיות חזרה לבינלאומי). ההסכם כולל גם ערבות של חברת EDS העולמית לביצוע בפועל של התחייבויות החברה הבת בארץ. לוי מציין עוד כי התהליך, הותנה באישורו של בנק ישראל ובהכרח עונה על הדרישות המחמירות של נושא אבטחת מידע (לרבות תקן 357 של בנק ישראל), כולל התחייבות של החברות הזוכות לעמוד בתקנות שיחולו בעתיד על מערכת הבנקאות.

במסגרת ההסכם, דיווח הבינ"ל, התחייבה החברה לבצע ניסוי של גיבוי מערכות הבנק מול אתר גיבוי של החברה העולמית באירופה, דבר שיעלה את היכולת של הבנק להתארגנות בשעת חירום במקרה הצורך - בסטנדרט גבוה מהנהוג כיום במערכת.

עוד אמרו בבנק, כי ההצעה של הקבוצה הזוכה (EDS ו-נס) נבחרה לאחר תהליך ארוך של RFP (פניה לקבלת הצעות לביצוע פרוייקט מיקור החוץ) במהלכו נבחנו הצעות משתי קבוצות גדולות שכל אחת מהן הורכבה מגוף בינלאומי בעל ניסיון בתחום זה בעולם, וגוף מקומי גדול. מסמך ה-RFP שהוכן בסיוע חברת ייעוץ מובילה, כלל: גילוי נאות מלא של פרטי המצב הקיים והנדרש על ידי הבנק, שקיפות מלאה מצד הספק בשלב הגשת ההצעה ובעת מתן השירותים, מנגנון שמקנה לבנק את הזכות להפרד בכל עת מהספק ולהחזיר את תשתיות המיחשוב לבנק, קליטת כל העובדים הרלוונטיים והעסקתם למשך תקופה שנקבעה לפי דרישת הבנק.ההצעות נבחנו הן מבחינה איכותית, והן מבחינה כמותית ונבדקו פרמטרים כמו דרישה לשמירה על מובילות טכנולוגית, רציפות השירות (כניסה של חברת האם העולמית לנעלי הספק המקומי במקרה הצורך), רמת השירות לבנק, בקרות, גיבוי, ניהול סיכונים, ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים, חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אך ההערכה היא כי הסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.