פרויקט מיקור חוץ ענק בבינ"ל: חצי מיליארד שקל
הבנק הבינלאומי בחר בקבוצת EDS ו-נס לביצוע פרוייקט מיקור חוץ, הכולל הוצאת כל תשתיות המיחשוב של הבנק לגורם חיצוני, בהיקף של כחצי מיליארד שקל לתקופה של שמונה שנים. התועלות הכספיות לבנק, שיתחלקו על פני כל התקופה (שמונה שנים), מוערכות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק אישר אתמול את ביצוע הפרוייקט והקבוצה שזכתה בו, לאחר שהתקבל לאחרונה אישור מבנק ישראל.
דוד גרנות מנכ"ל הבנק אומר, כי מדובר בקפיצת מדרגה מבחינה טכנולוגית ששמה את הבינלאומי בשורה אחת עם הבנקים הגדולים והמובילים בעולם מבחינת רמת השירות הניתנת ליחידות השונות בבנק, ומכאן נגזר גם שיפור ושדרוג השירות גם ללקוחות הבנק: "הבינלאומי הינו הראשון מבין הבנקים הגדולים שמבצע מיקור חוץ לתשתיות המיחשוב שלו - בדומה לבנקים הגדולים בעולם - מהלך שיבליט את היתרונות הטכנולוגיים שיש לבנק, יביא להתייעלות וחיסכון בהוצאות התפעול של הבנק וישפר את יחסי היעילות והכיסוי, הגבוהים ממילא בבינלאומי, תוך שדרוג ושיפור השירות ללקוחות הבנק. הקטנת העלויות תאפשר לבנק הבינלאומי להקצות משאבים בצורה טובה יותר ולהעלאת מדרגה נוספת בתחום המיחשוב".
סמנכ"ל ראש אגף תפעול ומערכות מידע בבינלאומי, יוסי לוי, אמר, כי התועלת בגין ביצוע מיקור החוץ לתשתיות המיחשוב תבוא לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: שיתוף פעולה עם ספק בינלאומי המביא איתו ידע וניסיון רב במיקור חוץ וניהול תשתיות מיחשוב, הפניית תשומת הלב הניהולית בתחום המיחשוב ממטלות יומיומיות ומיקודה בתהליכים ושיפורים אסטרטגיים, ושיפור יכולת הקצאת משאבים מקצועית כתוצאה משיתוף פעולה עם ספק מקומי מוביל בתחום בתחום זה.
לדבריו, בתהליך זה מובטחת שמירה והפרדה פיסית מוחלטת של נתוני הבנק ולקוחותיו. כמו כן, בהסכם שנחתם קיים מנגנון הפרדות משוכלל הניתן להפעלה בכל עת (כלומר העברת התשתיות חזרה לבינלאומי). ההסכם כולל גם ערבות של חברת EDS העולמית לביצוע בפועל של התחייבויות החברה הבת בארץ. לוי מציין עוד כי התהליך, הותנה באישורו של בנק ישראל ובהכרח עונה על הדרישות המחמירות של נושא אבטחת מידע (לרבות תקן 357 של בנק ישראל), כולל התחייבות של החברות הזוכות לעמוד בתקנות שיחולו בעתיד על מערכת הבנקאות.
במסגרת ההסכם, דיווח הבינ"ל, התחייבה החברה לבצע ניסוי של גיבוי מערכות הבנק מול אתר גיבוי של החברה העולמית באירופה, דבר שיעלה את היכולת של הבנק להתארגנות בשעת חירום במקרה הצורך - בסטנדרט גבוה מהנהוג כיום במערכת.
עוד אמרו בבנק, כי ההצעה של הקבוצה הזוכה (EDS ו-נס) נבחרה לאחר תהליך ארוך של RFP (פניה לקבלת הצעות לביצוע פרוייקט מיקור החוץ) במהלכו נבחנו הצעות משתי קבוצות גדולות שכל אחת מהן הורכבה מגוף בינלאומי בעל ניסיון בתחום זה בעולם, וגוף מקומי גדול. מסמך ה-RFP שהוכן בסיוע חברת ייעוץ מובילה, כלל: גילוי נאות מלא של פרטי המצב הקיים והנדרש על ידי הבנק, שקיפות מלאה מצד הספק בשלב הגשת ההצעה ובעת מתן השירותים, מנגנון שמקנה לבנק את הזכות להפרד בכל עת מהספק ולהחזיר את תשתיות המיחשוב לבנק, קליטת כל העובדים הרלוונטיים והעסקתם למשך תקופה שנקבעה לפי דרישת הבנק.ההצעות נבחנו הן מבחינה איכותית, והן מבחינה כמותית ונבדקו פרמטרים כמו דרישה לשמירה על מובילות טכנולוגית, רציפות השירות (כניסה של חברת האם העולמית לנעלי הספק המקומי במקרה הצורך), רמת השירות לבנק, בקרות, גיבוי, ניהול סיכונים, ועוד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
