פרויקט מיקור חוץ ענק בבינ"ל: חצי מיליארד שקל
הבנק הבינלאומי בחר בקבוצת EDS ו-נס לביצוע פרוייקט מיקור חוץ, הכולל הוצאת כל תשתיות המיחשוב של הבנק לגורם חיצוני, בהיקף של כחצי מיליארד שקל לתקופה של שמונה שנים. התועלות הכספיות לבנק, שיתחלקו על פני כל התקופה (שמונה שנים), מוערכות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק אישר אתמול את ביצוע הפרוייקט והקבוצה שזכתה בו, לאחר שהתקבל לאחרונה אישור מבנק ישראל.
דוד גרנות מנכ"ל הבנק אומר, כי מדובר בקפיצת מדרגה מבחינה טכנולוגית ששמה את הבינלאומי בשורה אחת עם הבנקים הגדולים והמובילים בעולם מבחינת רמת השירות הניתנת ליחידות השונות בבנק, ומכאן נגזר גם שיפור ושדרוג השירות גם ללקוחות הבנק: "הבינלאומי הינו הראשון מבין הבנקים הגדולים שמבצע מיקור חוץ לתשתיות המיחשוב שלו - בדומה לבנקים הגדולים בעולם - מהלך שיבליט את היתרונות הטכנולוגיים שיש לבנק, יביא להתייעלות וחיסכון בהוצאות התפעול של הבנק וישפר את יחסי היעילות והכיסוי, הגבוהים ממילא בבינלאומי, תוך שדרוג ושיפור השירות ללקוחות הבנק. הקטנת העלויות תאפשר לבנק הבינלאומי להקצות משאבים בצורה טובה יותר ולהעלאת מדרגה נוספת בתחום המיחשוב".
סמנכ"ל ראש אגף תפעול ומערכות מידע בבינלאומי, יוסי לוי, אמר, כי התועלת בגין ביצוע מיקור החוץ לתשתיות המיחשוב תבוא לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: שיתוף פעולה עם ספק בינלאומי המביא איתו ידע וניסיון רב במיקור חוץ וניהול תשתיות מיחשוב, הפניית תשומת הלב הניהולית בתחום המיחשוב ממטלות יומיומיות ומיקודה בתהליכים ושיפורים אסטרטגיים, ושיפור יכולת הקצאת משאבים מקצועית כתוצאה משיתוף פעולה עם ספק מקומי מוביל בתחום בתחום זה.
לדבריו, בתהליך זה מובטחת שמירה והפרדה פיסית מוחלטת של נתוני הבנק ולקוחותיו. כמו כן, בהסכם שנחתם קיים מנגנון הפרדות משוכלל הניתן להפעלה בכל עת (כלומר העברת התשתיות חזרה לבינלאומי). ההסכם כולל גם ערבות של חברת EDS העולמית לביצוע בפועל של התחייבויות החברה הבת בארץ. לוי מציין עוד כי התהליך, הותנה באישורו של בנק ישראל ובהכרח עונה על הדרישות המחמירות של נושא אבטחת מידע (לרבות תקן 357 של בנק ישראל), כולל התחייבות של החברות הזוכות לעמוד בתקנות שיחולו בעתיד על מערכת הבנקאות.
במסגרת ההסכם, דיווח הבינ"ל, התחייבה החברה לבצע ניסוי של גיבוי מערכות הבנק מול אתר גיבוי של החברה העולמית באירופה, דבר שיעלה את היכולת של הבנק להתארגנות בשעת חירום במקרה הצורך - בסטנדרט גבוה מהנהוג כיום במערכת.
עוד אמרו בבנק, כי ההצעה של הקבוצה הזוכה (EDS ו-נס) נבחרה לאחר תהליך ארוך של RFP (פניה לקבלת הצעות לביצוע פרוייקט מיקור החוץ) במהלכו נבחנו הצעות משתי קבוצות גדולות שכל אחת מהן הורכבה מגוף בינלאומי בעל ניסיון בתחום זה בעולם, וגוף מקומי גדול. מסמך ה-RFP שהוכן בסיוע חברת ייעוץ מובילה, כלל: גילוי נאות מלא של פרטי המצב הקיים והנדרש על ידי הבנק, שקיפות מלאה מצד הספק בשלב הגשת ההצעה ובעת מתן השירותים, מנגנון שמקנה לבנק את הזכות להפרד בכל עת מהספק ולהחזיר את תשתיות המיחשוב לבנק, קליטת כל העובדים הרלוונטיים והעסקתם למשך תקופה שנקבעה לפי דרישת הבנק.ההצעות נבחנו הן מבחינה איכותית, והן מבחינה כמותית ונבדקו פרמטרים כמו דרישה לשמירה על מובילות טכנולוגית, רציפות השירות (כניסה של חברת האם העולמית לנעלי הספק המקומי במקרה הצורך), רמת השירות לבנק, בקרות, גיבוי, ניהול סיכונים, ועוד.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
