פרויקט מיקור חוץ ענק בבינ"ל: חצי מיליארד שקל
הבנק הבינלאומי בחר בקבוצת EDS ו-נס לביצוע פרוייקט מיקור חוץ, הכולל הוצאת כל תשתיות המיחשוב של הבנק לגורם חיצוני, בהיקף של כחצי מיליארד שקל לתקופה של שמונה שנים. התועלות הכספיות לבנק, שיתחלקו על פני כל התקופה (שמונה שנים), מוערכות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק אישר אתמול את ביצוע הפרוייקט והקבוצה שזכתה בו, לאחר שהתקבל לאחרונה אישור מבנק ישראל.
דוד גרנות מנכ"ל הבנק אומר, כי מדובר בקפיצת מדרגה מבחינה טכנולוגית ששמה את הבינלאומי בשורה אחת עם הבנקים הגדולים והמובילים בעולם מבחינת רמת השירות הניתנת ליחידות השונות בבנק, ומכאן נגזר גם שיפור ושדרוג השירות גם ללקוחות הבנק: "הבינלאומי הינו הראשון מבין הבנקים הגדולים שמבצע מיקור חוץ לתשתיות המיחשוב שלו - בדומה לבנקים הגדולים בעולם - מהלך שיבליט את היתרונות הטכנולוגיים שיש לבנק, יביא להתייעלות וחיסכון בהוצאות התפעול של הבנק וישפר את יחסי היעילות והכיסוי, הגבוהים ממילא בבינלאומי, תוך שדרוג ושיפור השירות ללקוחות הבנק. הקטנת העלויות תאפשר לבנק הבינלאומי להקצות משאבים בצורה טובה יותר ולהעלאת מדרגה נוספת בתחום המיחשוב".
סמנכ"ל ראש אגף תפעול ומערכות מידע בבינלאומי, יוסי לוי, אמר, כי התועלת בגין ביצוע מיקור החוץ לתשתיות המיחשוב תבוא לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: שיתוף פעולה עם ספק בינלאומי המביא איתו ידע וניסיון רב במיקור חוץ וניהול תשתיות מיחשוב, הפניית תשומת הלב הניהולית בתחום המיחשוב ממטלות יומיומיות ומיקודה בתהליכים ושיפורים אסטרטגיים, ושיפור יכולת הקצאת משאבים מקצועית כתוצאה משיתוף פעולה עם ספק מקומי מוביל בתחום בתחום זה.
לדבריו, בתהליך זה מובטחת שמירה והפרדה פיסית מוחלטת של נתוני הבנק ולקוחותיו. כמו כן, בהסכם שנחתם קיים מנגנון הפרדות משוכלל הניתן להפעלה בכל עת (כלומר העברת התשתיות חזרה לבינלאומי). ההסכם כולל גם ערבות של חברת EDS העולמית לביצוע בפועל של התחייבויות החברה הבת בארץ. לוי מציין עוד כי התהליך, הותנה באישורו של בנק ישראל ובהכרח עונה על הדרישות המחמירות של נושא אבטחת מידע (לרבות תקן 357 של בנק ישראל), כולל התחייבות של החברות הזוכות לעמוד בתקנות שיחולו בעתיד על מערכת הבנקאות.
במסגרת ההסכם, דיווח הבינ"ל, התחייבה החברה לבצע ניסוי של גיבוי מערכות הבנק מול אתר גיבוי של החברה העולמית באירופה, דבר שיעלה את היכולת של הבנק להתארגנות בשעת חירום במקרה הצורך - בסטנדרט גבוה מהנהוג כיום במערכת.
עוד אמרו בבנק, כי ההצעה של הקבוצה הזוכה (EDS ו-נס) נבחרה לאחר תהליך ארוך של RFP (פניה לקבלת הצעות לביצוע פרוייקט מיקור החוץ) במהלכו נבחנו הצעות משתי קבוצות גדולות שכל אחת מהן הורכבה מגוף בינלאומי בעל ניסיון בתחום זה בעולם, וגוף מקומי גדול. מסמך ה-RFP שהוכן בסיוע חברת ייעוץ מובילה, כלל: גילוי נאות מלא של פרטי המצב הקיים והנדרש על ידי הבנק, שקיפות מלאה מצד הספק בשלב הגשת ההצעה ובעת מתן השירותים, מנגנון שמקנה לבנק את הזכות להפרד בכל עת מהספק ולהחזיר את תשתיות המיחשוב לבנק, קליטת כל העובדים הרלוונטיים והעסקתם למשך תקופה שנקבעה לפי דרישת הבנק.ההצעות נבחנו הן מבחינה איכותית, והן מבחינה כמותית ונבדקו פרמטרים כמו דרישה לשמירה על מובילות טכנולוגית, רציפות השירות (כניסה של חברת האם העולמית לנעלי הספק המקומי במקרה הצורך), רמת השירות לבנק, בקרות, גיבוי, ניהול סיכונים, ועוד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
