פרויקט מיקור חוץ ענק בבינ"ל: חצי מיליארד שקל
הבנק הבינלאומי בחר בקבוצת EDS ו-נס לביצוע פרוייקט מיקור חוץ, הכולל הוצאת כל תשתיות המיחשוב של הבנק לגורם חיצוני, בהיקף של כחצי מיליארד שקל לתקופה של שמונה שנים. התועלות הכספיות לבנק, שיתחלקו על פני כל התקופה (שמונה שנים), מוערכות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק אישר אתמול את ביצוע הפרוייקט והקבוצה שזכתה בו, לאחר שהתקבל לאחרונה אישור מבנק ישראל.
דוד גרנות מנכ"ל הבנק אומר, כי מדובר בקפיצת מדרגה מבחינה טכנולוגית ששמה את הבינלאומי בשורה אחת עם הבנקים הגדולים והמובילים בעולם מבחינת רמת השירות הניתנת ליחידות השונות בבנק, ומכאן נגזר גם שיפור ושדרוג השירות גם ללקוחות הבנק: "הבינלאומי הינו הראשון מבין הבנקים הגדולים שמבצע מיקור חוץ לתשתיות המיחשוב שלו - בדומה לבנקים הגדולים בעולם - מהלך שיבליט את היתרונות הטכנולוגיים שיש לבנק, יביא להתייעלות וחיסכון בהוצאות התפעול של הבנק וישפר את יחסי היעילות והכיסוי, הגבוהים ממילא בבינלאומי, תוך שדרוג ושיפור השירות ללקוחות הבנק. הקטנת העלויות תאפשר לבנק הבינלאומי להקצות משאבים בצורה טובה יותר ולהעלאת מדרגה נוספת בתחום המיחשוב".
סמנכ"ל ראש אגף תפעול ומערכות מידע בבינלאומי, יוסי לוי, אמר, כי התועלת בגין ביצוע מיקור החוץ לתשתיות המיחשוב תבוא לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: שיתוף פעולה עם ספק בינלאומי המביא איתו ידע וניסיון רב במיקור חוץ וניהול תשתיות מיחשוב, הפניית תשומת הלב הניהולית בתחום המיחשוב ממטלות יומיומיות ומיקודה בתהליכים ושיפורים אסטרטגיים, ושיפור יכולת הקצאת משאבים מקצועית כתוצאה משיתוף פעולה עם ספק מקומי מוביל בתחום בתחום זה.
לדבריו, בתהליך זה מובטחת שמירה והפרדה פיסית מוחלטת של נתוני הבנק ולקוחותיו. כמו כן, בהסכם שנחתם קיים מנגנון הפרדות משוכלל הניתן להפעלה בכל עת (כלומר העברת התשתיות חזרה לבינלאומי). ההסכם כולל גם ערבות של חברת EDS העולמית לביצוע בפועל של התחייבויות החברה הבת בארץ. לוי מציין עוד כי התהליך, הותנה באישורו של בנק ישראל ובהכרח עונה על הדרישות המחמירות של נושא אבטחת מידע (לרבות תקן 357 של בנק ישראל), כולל התחייבות של החברות הזוכות לעמוד בתקנות שיחולו בעתיד על מערכת הבנקאות.
במסגרת ההסכם, דיווח הבינ"ל, התחייבה החברה לבצע ניסוי של גיבוי מערכות הבנק מול אתר גיבוי של החברה העולמית באירופה, דבר שיעלה את היכולת של הבנק להתארגנות בשעת חירום במקרה הצורך - בסטנדרט גבוה מהנהוג כיום במערכת.
עוד אמרו בבנק, כי ההצעה של הקבוצה הזוכה (EDS ו-נס) נבחרה לאחר תהליך ארוך של RFP (פניה לקבלת הצעות לביצוע פרוייקט מיקור החוץ) במהלכו נבחנו הצעות משתי קבוצות גדולות שכל אחת מהן הורכבה מגוף בינלאומי בעל ניסיון בתחום זה בעולם, וגוף מקומי גדול. מסמך ה-RFP שהוכן בסיוע חברת ייעוץ מובילה, כלל: גילוי נאות מלא של פרטי המצב הקיים והנדרש על ידי הבנק, שקיפות מלאה מצד הספק בשלב הגשת ההצעה ובעת מתן השירותים, מנגנון שמקנה לבנק את הזכות להפרד בכל עת מהספק ולהחזיר את תשתיות המיחשוב לבנק, קליטת כל העובדים הרלוונטיים והעסקתם למשך תקופה שנקבעה לפי דרישת הבנק.ההצעות נבחנו הן מבחינה איכותית, והן מבחינה כמותית ונבדקו פרמטרים כמו דרישה לשמירה על מובילות טכנולוגית, רציפות השירות (כניסה של חברת האם העולמית לנעלי הספק המקומי במקרה הצורך), רמת השירות לבנק, בקרות, גיבוי, ניהול סיכונים, ועוד.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
