הערכות: הדולר המתחזק בעולם יעיב על המניות

כמו גם החשש מהסלמה בטחונית בזירה המקומית, כך מעריך מנהל ההשקעות דן רון מחברת "אוצרות". מנגד: המדד לחודש יוני שעמד בציפיות וחידוש הצמיחה במשק, עשויים לעודד את המשקיעים
חזי שטרנליכט |

בסקירתו את שוק המניות הישראלי מעריך דן רון, מנהל השקעות בחברת "אוצרות" של בנק אוצר החייל, את הגורמים שעשויים לעודד את שוק המניות בטווח הקצר. ביניהם: הנפט, שמחיריו ירדו בשבוע החולף לרמה של 58.35 דולר לחבית.

גם מדד המחירים לצרכן עשוי לתמוך במניות: מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.1% בהתאם לציפיות, גוברות ההשערות שלאור יציבות המחירים במשק, בנק ישראל יעלה את הריבית רק בספטמבר למרות השפל בפער הריביות בין ישראל לארה"ב (שהינו 0.25% בלבד).

נתוני צמיחה חיוביים בארץ: בשבוע שעבר פורסם כי המשק הישראלי חזר לצמוח בחודשים האחרונים בקצב של 3.8% לעומת האטה בקצב הצמיחה, שנרשמה ברבעון הראשון השנה.

נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב: הכלכלה האמריקאית חזרה במהלך חודש יוני לפסים של צמיחה מרשימה תוך שמירה על יציבות מחירים (מדד המחירים לצרכן ביוני נותר ללא שינוי למרות ציפיות לעליה של 0.4%). פורסם כי מדד הייצור התעשייתי של ארה"ב עלה ב-0.9% ביוני לעומת צפי לעלייה של 0.4% בלבד. מדד אמון הצרכנים של אונ' משיגן עלה לרמה של 96.5 לעומת צפי ל-96.

הגורמים השליליים שעלולים להעיב על המניות הם

התחזקות הדולר בעולם: לאור נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב צפוי הדולר להתחזק מול מטבעות אחרים בעולם וגם מול השקל, דבר זה יגרום להמשך משיכת הכספים מקרנות נאמנות ואג"חיות המשקיעות במניות בארץ והעברתן להשקעות בקרנות מט"חיות.

כמו כן, גובר החשש מהסלמה ביטחונית, הצבא נערך לפעילות רחבה בשטחי הגדה. עוד גורם הוא חופשת הקיץ, היא ידועה בירידה במחזורי המסחר ועלייה בתנודתיות בעקבות יציאה של פעילים בשוק לחופשות.

רון מציין כי את השבוע שעבר נפתח בעליות שערים שנמשכו חמישה ימים ברציפות תוך גידול במחזורי המסחר. ניתן לשייך את עליות השערים למספר גורמים עיקריים בשוק: קורלאציה לנאסד"ק, קניות של בעלי עניין, שיפור במצב הכלכלי והגורם המשפיע ביותר בתקופה האחרונה בבורסה, הגורם המדיני.

בשבוע האחרון תהליך ההתנתקות התקבל באופטימיות רבה לאור הפרסומים החיוביים על ישובים שלמים המעונינים להתפנות יחד. בנוסף פורסמו סקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית המתנחלים ניכר, שרובם השלימו עם תהליך ההתנתקות ויפונו ללא התנגדות אקטיבית.

רון מזכיר כי האופוריה המדינית והביטחונית שהתאפיינה השבוע נשברה בסוף השבוע בעקבות ירי שיא של 31 רקטות קסאם ו-73 פצצות מרגמה שנורו ע"י ארגון החמאס לעבר ישובים יהודיים. פעילות זו הביאה לעימותים קשים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית לחמאס ולתגובת צה"ל בהמשך.

לדברי מנהל ההשקעות מאוצרות, הימים האחרונים התאפיינו בפעילות ערה במניות הבנקים הידועים כמועדפים ע"י המשקיעים הזרים ואף התפרסמה ידיעה שקרן בינלאומית רכשה ממניות בנק הפועלים. בסיכום שבועי מדד מניות הבנקים עלה ב-4.6%.

הערה: אין בסקירה זו משום המלצה לקנות נייר ערך כזה או אחר ו/או לבצע פעולת השקעה. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.