הערכות: הדולר המתחזק בעולם יעיב על המניות

כמו גם החשש מהסלמה בטחונית בזירה המקומית, כך מעריך מנהל ההשקעות דן רון מחברת "אוצרות". מנגד: המדד לחודש יוני שעמד בציפיות וחידוש הצמיחה במשק, עשויים לעודד את המשקיעים
חזי שטרנליכט |

בסקירתו את שוק המניות הישראלי מעריך דן רון, מנהל השקעות בחברת "אוצרות" של בנק אוצר החייל, את הגורמים שעשויים לעודד את שוק המניות בטווח הקצר. ביניהם: הנפט, שמחיריו ירדו בשבוע החולף לרמה של 58.35 דולר לחבית.

גם מדד המחירים לצרכן עשוי לתמוך במניות: מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.1% בהתאם לציפיות, גוברות ההשערות שלאור יציבות המחירים במשק, בנק ישראל יעלה את הריבית רק בספטמבר למרות השפל בפער הריביות בין ישראל לארה"ב (שהינו 0.25% בלבד).

נתוני צמיחה חיוביים בארץ: בשבוע שעבר פורסם כי המשק הישראלי חזר לצמוח בחודשים האחרונים בקצב של 3.8% לעומת האטה בקצב הצמיחה, שנרשמה ברבעון הראשון השנה.

נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב: הכלכלה האמריקאית חזרה במהלך חודש יוני לפסים של צמיחה מרשימה תוך שמירה על יציבות מחירים (מדד המחירים לצרכן ביוני נותר ללא שינוי למרות ציפיות לעליה של 0.4%). פורסם כי מדד הייצור התעשייתי של ארה"ב עלה ב-0.9% ביוני לעומת צפי לעלייה של 0.4% בלבד. מדד אמון הצרכנים של אונ' משיגן עלה לרמה של 96.5 לעומת צפי ל-96.

הגורמים השליליים שעלולים להעיב על המניות הם

התחזקות הדולר בעולם: לאור נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב צפוי הדולר להתחזק מול מטבעות אחרים בעולם וגם מול השקל, דבר זה יגרום להמשך משיכת הכספים מקרנות נאמנות ואג"חיות המשקיעות במניות בארץ והעברתן להשקעות בקרנות מט"חיות.

כמו כן, גובר החשש מהסלמה ביטחונית, הצבא נערך לפעילות רחבה בשטחי הגדה. עוד גורם הוא חופשת הקיץ, היא ידועה בירידה במחזורי המסחר ועלייה בתנודתיות בעקבות יציאה של פעילים בשוק לחופשות.

רון מציין כי את השבוע שעבר נפתח בעליות שערים שנמשכו חמישה ימים ברציפות תוך גידול במחזורי המסחר. ניתן לשייך את עליות השערים למספר גורמים עיקריים בשוק: קורלאציה לנאסד"ק, קניות של בעלי עניין, שיפור במצב הכלכלי והגורם המשפיע ביותר בתקופה האחרונה בבורסה, הגורם המדיני.

בשבוע האחרון תהליך ההתנתקות התקבל באופטימיות רבה לאור הפרסומים החיוביים על ישובים שלמים המעונינים להתפנות יחד. בנוסף פורסמו סקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית המתנחלים ניכר, שרובם השלימו עם תהליך ההתנתקות ויפונו ללא התנגדות אקטיבית.

רון מזכיר כי האופוריה המדינית והביטחונית שהתאפיינה השבוע נשברה בסוף השבוע בעקבות ירי שיא של 31 רקטות קסאם ו-73 פצצות מרגמה שנורו ע"י ארגון החמאס לעבר ישובים יהודיים. פעילות זו הביאה לעימותים קשים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית לחמאס ולתגובת צה"ל בהמשך.

לדברי מנהל ההשקעות מאוצרות, הימים האחרונים התאפיינו בפעילות ערה במניות הבנקים הידועים כמועדפים ע"י המשקיעים הזרים ואף התפרסמה ידיעה שקרן בינלאומית רכשה ממניות בנק הפועלים. בסיכום שבועי מדד מניות הבנקים עלה ב-4.6%.

הערה: אין בסקירה זו משום המלצה לקנות נייר ערך כזה או אחר ו/או לבצע פעולת השקעה. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.