הערכות: הדולר המתחזק בעולם יעיב על המניות
בסקירתו את שוק המניות הישראלי מעריך דן רון, מנהל השקעות בחברת "אוצרות" של בנק אוצר החייל, את הגורמים שעשויים לעודד את שוק המניות בטווח הקצר. ביניהם: הנפט, שמחיריו ירדו בשבוע החולף לרמה של 58.35 דולר לחבית.
גם מדד המחירים לצרכן עשוי לתמוך במניות: מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.1% בהתאם לציפיות, גוברות ההשערות שלאור יציבות המחירים במשק, בנק ישראל יעלה את הריבית רק בספטמבר למרות השפל בפער הריביות בין ישראל לארה"ב (שהינו 0.25% בלבד).
נתוני צמיחה חיוביים בארץ: בשבוע שעבר פורסם כי המשק הישראלי חזר לצמוח בחודשים האחרונים בקצב של 3.8% לעומת האטה בקצב הצמיחה, שנרשמה ברבעון הראשון השנה.
נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב: הכלכלה האמריקאית חזרה במהלך חודש יוני לפסים של צמיחה מרשימה תוך שמירה על יציבות מחירים (מדד המחירים לצרכן ביוני נותר ללא שינוי למרות ציפיות לעליה של 0.4%). פורסם כי מדד הייצור התעשייתי של ארה"ב עלה ב-0.9% ביוני לעומת צפי לעלייה של 0.4% בלבד. מדד אמון הצרכנים של אונ' משיגן עלה לרמה של 96.5 לעומת צפי ל-96.
הגורמים השליליים שעלולים להעיב על המניות הם
התחזקות הדולר בעולם: לאור נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב צפוי הדולר להתחזק מול מטבעות אחרים בעולם וגם מול השקל, דבר זה יגרום להמשך משיכת הכספים מקרנות נאמנות ואג"חיות המשקיעות במניות בארץ והעברתן להשקעות בקרנות מט"חיות.
כמו כן, גובר החשש מהסלמה ביטחונית, הצבא נערך לפעילות רחבה בשטחי הגדה. עוד גורם הוא חופשת הקיץ, היא ידועה בירידה במחזורי המסחר ועלייה בתנודתיות בעקבות יציאה של פעילים בשוק לחופשות.
רון מציין כי את השבוע שעבר נפתח בעליות שערים שנמשכו חמישה ימים ברציפות תוך גידול במחזורי המסחר. ניתן לשייך את עליות השערים למספר גורמים עיקריים בשוק: קורלאציה לנאסד"ק, קניות של בעלי עניין, שיפור במצב הכלכלי והגורם המשפיע ביותר בתקופה האחרונה בבורסה, הגורם המדיני.
בשבוע האחרון תהליך ההתנתקות התקבל באופטימיות רבה לאור הפרסומים החיוביים על ישובים שלמים המעונינים להתפנות יחד. בנוסף פורסמו סקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית המתנחלים ניכר, שרובם השלימו עם תהליך ההתנתקות ויפונו ללא התנגדות אקטיבית.
רון מזכיר כי האופוריה המדינית והביטחונית שהתאפיינה השבוע נשברה בסוף השבוע בעקבות ירי שיא של 31 רקטות קסאם ו-73 פצצות מרגמה שנורו ע"י ארגון החמאס לעבר ישובים יהודיים. פעילות זו הביאה לעימותים קשים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית לחמאס ולתגובת צה"ל בהמשך.
לדברי מנהל ההשקעות מאוצרות, הימים האחרונים התאפיינו בפעילות ערה במניות הבנקים הידועים כמועדפים ע"י המשקיעים הזרים ואף התפרסמה ידיעה שקרן בינלאומית רכשה ממניות בנק הפועלים. בסיכום שבועי מדד מניות הבנקים עלה ב-4.6%.
הערה: אין בסקירה זו משום המלצה לקנות נייר ערך כזה או אחר ו/או לבצע פעולת השקעה. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד וכל האחריות מוטלת עליו.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
