הערכות: הדולר המתחזק בעולם יעיב על המניות
בסקירתו את שוק המניות הישראלי מעריך דן רון, מנהל השקעות בחברת "אוצרות" של בנק אוצר החייל, את הגורמים שעשויים לעודד את שוק המניות בטווח הקצר. ביניהם: הנפט, שמחיריו ירדו בשבוע החולף לרמה של 58.35 דולר לחבית.
גם מדד המחירים לצרכן עשוי לתמוך במניות: מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.1% בהתאם לציפיות, גוברות ההשערות שלאור יציבות המחירים במשק, בנק ישראל יעלה את הריבית רק בספטמבר למרות השפל בפער הריביות בין ישראל לארה"ב (שהינו 0.25% בלבד).
נתוני צמיחה חיוביים בארץ: בשבוע שעבר פורסם כי המשק הישראלי חזר לצמוח בחודשים האחרונים בקצב של 3.8% לעומת האטה בקצב הצמיחה, שנרשמה ברבעון הראשון השנה.
נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב: הכלכלה האמריקאית חזרה במהלך חודש יוני לפסים של צמיחה מרשימה תוך שמירה על יציבות מחירים (מדד המחירים לצרכן ביוני נותר ללא שינוי למרות ציפיות לעליה של 0.4%). פורסם כי מדד הייצור התעשייתי של ארה"ב עלה ב-0.9% ביוני לעומת צפי לעלייה של 0.4% בלבד. מדד אמון הצרכנים של אונ' משיגן עלה לרמה של 96.5 לעומת צפי ל-96.
הגורמים השליליים שעלולים להעיב על המניות הם
התחזקות הדולר בעולם: לאור נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב צפוי הדולר להתחזק מול מטבעות אחרים בעולם וגם מול השקל, דבר זה יגרום להמשך משיכת הכספים מקרנות נאמנות ואג"חיות המשקיעות במניות בארץ והעברתן להשקעות בקרנות מט"חיות.
כמו כן, גובר החשש מהסלמה ביטחונית, הצבא נערך לפעילות רחבה בשטחי הגדה. עוד גורם הוא חופשת הקיץ, היא ידועה בירידה במחזורי המסחר ועלייה בתנודתיות בעקבות יציאה של פעילים בשוק לחופשות.
רון מציין כי את השבוע שעבר נפתח בעליות שערים שנמשכו חמישה ימים ברציפות תוך גידול במחזורי המסחר. ניתן לשייך את עליות השערים למספר גורמים עיקריים בשוק: קורלאציה לנאסד"ק, קניות של בעלי עניין, שיפור במצב הכלכלי והגורם המשפיע ביותר בתקופה האחרונה בבורסה, הגורם המדיני.
בשבוע האחרון תהליך ההתנתקות התקבל באופטימיות רבה לאור הפרסומים החיוביים על ישובים שלמים המעונינים להתפנות יחד. בנוסף פורסמו סקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית המתנחלים ניכר, שרובם השלימו עם תהליך ההתנתקות ויפונו ללא התנגדות אקטיבית.
רון מזכיר כי האופוריה המדינית והביטחונית שהתאפיינה השבוע נשברה בסוף השבוע בעקבות ירי שיא של 31 רקטות קסאם ו-73 פצצות מרגמה שנורו ע"י ארגון החמאס לעבר ישובים יהודיים. פעילות זו הביאה לעימותים קשים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית לחמאס ולתגובת צה"ל בהמשך.
לדברי מנהל ההשקעות מאוצרות, הימים האחרונים התאפיינו בפעילות ערה במניות הבנקים הידועים כמועדפים ע"י המשקיעים הזרים ואף התפרסמה ידיעה שקרן בינלאומית רכשה ממניות בנק הפועלים. בסיכום שבועי מדד מניות הבנקים עלה ב-4.6%.
הערה: אין בסקירה זו משום המלצה לקנות נייר ערך כזה או אחר ו/או לבצע פעולת השקעה. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד וכל האחריות מוטלת עליו.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
