הערכות: הדולר המתחזק בעולם יעיב על המניות

כמו גם החשש מהסלמה בטחונית בזירה המקומית, כך מעריך מנהל ההשקעות דן רון מחברת "אוצרות". מנגד: המדד לחודש יוני שעמד בציפיות וחידוש הצמיחה במשק, עשויים לעודד את המשקיעים
חזי שטרנליכט |

בסקירתו את שוק המניות הישראלי מעריך דן רון, מנהל השקעות בחברת "אוצרות" של בנק אוצר החייל, את הגורמים שעשויים לעודד את שוק המניות בטווח הקצר. ביניהם: הנפט, שמחיריו ירדו בשבוע החולף לרמה של 58.35 דולר לחבית.

גם מדד המחירים לצרכן עשוי לתמוך במניות: מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.1% בהתאם לציפיות, גוברות ההשערות שלאור יציבות המחירים במשק, בנק ישראל יעלה את הריבית רק בספטמבר למרות השפל בפער הריביות בין ישראל לארה"ב (שהינו 0.25% בלבד).

נתוני צמיחה חיוביים בארץ: בשבוע שעבר פורסם כי המשק הישראלי חזר לצמוח בחודשים האחרונים בקצב של 3.8% לעומת האטה בקצב הצמיחה, שנרשמה ברבעון הראשון השנה.

נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב: הכלכלה האמריקאית חזרה במהלך חודש יוני לפסים של צמיחה מרשימה תוך שמירה על יציבות מחירים (מדד המחירים לצרכן ביוני נותר ללא שינוי למרות ציפיות לעליה של 0.4%). פורסם כי מדד הייצור התעשייתי של ארה"ב עלה ב-0.9% ביוני לעומת צפי לעלייה של 0.4% בלבד. מדד אמון הצרכנים של אונ' משיגן עלה לרמה של 96.5 לעומת צפי ל-96.

הגורמים השליליים שעלולים להעיב על המניות הם

התחזקות הדולר בעולם: לאור נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב צפוי הדולר להתחזק מול מטבעות אחרים בעולם וגם מול השקל, דבר זה יגרום להמשך משיכת הכספים מקרנות נאמנות ואג"חיות המשקיעות במניות בארץ והעברתן להשקעות בקרנות מט"חיות.

כמו כן, גובר החשש מהסלמה ביטחונית, הצבא נערך לפעילות רחבה בשטחי הגדה. עוד גורם הוא חופשת הקיץ, היא ידועה בירידה במחזורי המסחר ועלייה בתנודתיות בעקבות יציאה של פעילים בשוק לחופשות.

רון מציין כי את השבוע שעבר נפתח בעליות שערים שנמשכו חמישה ימים ברציפות תוך גידול במחזורי המסחר. ניתן לשייך את עליות השערים למספר גורמים עיקריים בשוק: קורלאציה לנאסד"ק, קניות של בעלי עניין, שיפור במצב הכלכלי והגורם המשפיע ביותר בתקופה האחרונה בבורסה, הגורם המדיני.

בשבוע האחרון תהליך ההתנתקות התקבל באופטימיות רבה לאור הפרסומים החיוביים על ישובים שלמים המעונינים להתפנות יחד. בנוסף פורסמו סקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית המתנחלים ניכר, שרובם השלימו עם תהליך ההתנתקות ויפונו ללא התנגדות אקטיבית.

רון מזכיר כי האופוריה המדינית והביטחונית שהתאפיינה השבוע נשברה בסוף השבוע בעקבות ירי שיא של 31 רקטות קסאם ו-73 פצצות מרגמה שנורו ע"י ארגון החמאס לעבר ישובים יהודיים. פעילות זו הביאה לעימותים קשים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית לחמאס ולתגובת צה"ל בהמשך.

לדברי מנהל ההשקעות מאוצרות, הימים האחרונים התאפיינו בפעילות ערה במניות הבנקים הידועים כמועדפים ע"י המשקיעים הזרים ואף התפרסמה ידיעה שקרן בינלאומית רכשה ממניות בנק הפועלים. בסיכום שבועי מדד מניות הבנקים עלה ב-4.6%.

הערה: אין בסקירה זו משום המלצה לקנות נייר ערך כזה או אחר ו/או לבצע פעולת השקעה. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.