הציבור החזיק ב-04' מעות ושטרות ב-2.8 מיליארד שקל
מהסקירה השנתית של מחלקת המטבע לשנת 2004, עולה, כי ערך מחזור המטבע שהוא סך השטרות והמעות שבידי הציבור ובקופות הבנקים הגיע בסוף שנת 2004 ל-20.8 מיליארד שקל - גידול ריאלי ממוצע במחזור של 8.7%, לעומת גידול של 3.7% בשנת 2003. זאת, מסבירים בבנק, עקב גידול בביקוש הציבור למזומן, כנראה על רקע ההתאוששות שחלה במשק. במחלקת המטבע מסבירים, כי ערך מחזור המטבע המשתנה על פי ביקוש הציבור, מתבטא במשיכות ובהפקדות של הבנקים.
השטרות מרכיבים כ-95% ממחזור המטבע והיתר מעות (מטבעות). החלק האפקטיבי נמוך אף יותר, בגלל הנטייה לאבד מעות. העריכים הדומיננטיים בשטרות הם 50 שקל ו-100 שקל, ובמעות הם 10 אגורות ו-1 שקל. חלקם של העריכים הדומיננטיים בשטרות ובמעות היה בשנת 2004 73%. יצוין, כי משקלותיהם של השטרות, בעריכים השונים, במחזור משתנים במשך השנים, בעוד שמשקלות המעות נשמרים יציבים לאורך הזמן.
הבלאי של שטרות ב-2004 היה רכיב עיקרי בצריכתם - 81%. הבלאי הגבוה מצביע על הצורך להתייחס בזהירות גבוהה יותר לשטרות - למשל, על ידי שמירתם בארנקים. הדבר ישפר את איכות השטרות במחזור ויביא לרמת בלאי נמוכה יותר ומכאן לחיסכון בעלויות ההנפקה.
ב-2004 נמסר מהמחלקה, היא פעלה לשינוי סולם העריכים: הוחלט להוסיף עריך נוסף בערך נקוב של 2 שקל. מטרת מהלך זה היא לחסוך בהוצאות על הנפקת מטבעות למחזור ולייעל את ביצוע התשלומים במזומן של הציבור. הנפקת המעה נמצאת עתה בשלב תחרות עיצובה בידי אמנים ועם השלמתו יימשכו ההליכים הפורמליים הדרושים לפי החוק לשם כינונו במחזור.
ב-2004 פעלה מחלקת המטבע לייעול תהליכי העבודה בסניפיה לקראת איחוד סניפי ירושלים ות?א. עד כה, ניתנו שירותי מחלקת המטבע בבנק ישראל לבנקים המסחריים ולקהל הרחב בשני סניפי הבנק - בירושלים ובת?א. הואיל והמבנה שבו שוכן סניף ת?א אינו מתאים עוד לשרת את צורכי בנק ישראל והבנקים, ומשיקולים נוספים של ביטחון, חיסכון, ייעול תהליכי ההפקדות ושיפור תהליכי העבודה - הוחלט לסגור את סניף ת?א לפעילות עם הקהל. בינואר 2005 נפסקה הפעילות בסניף ת?א, והשירותים לבנקים ולציבור ניתנים בסניף ירושלים שהורחב ושופץ והותאם לתנאי שנות ה-2000.
בשנת 2004 הנפיק בנק ישראל שלושה מטבעות זיכרון וסט אחד של מטבעות מיוחדים: מטבע יום העצמאות, התשס"ד 2004 - הילדים בישראל, מטבע בסדרה תמונות מן התנ"ך, התשס"ד 2004 - הסנה הבוער, מטבע לציון האולימפיאדה ביוון, התשס"ד 2004, סט מטבעות חנוכה, התשס"ה 2004.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.