המנהלים אופטימיים: 56% סבורים שמצב העסקים ישתפר בשנה הקרובה
מנהלי החברות אופטימיים באשר למצב הכלכלי של החברות שלהן, כך עולה מסקר שערכה פירמת רואי החשבון BDO הבינלאומית בקרב 600 מנהלי כספים בענפים שונים.
תמונת המצב האופטימית חוצה את ענפי כשאחוז המנהלים האופטימיים הגבוה ביותר נרשם בתחומי הבריאות ובחברות הביוטכנולוגיה ש-70% מהם צופים גידול במכירות. זאת באופן לא מפתיע לאור משבר הקורונה שהזניק את המירוץ אחר תרופה וכלל התחומים המשיקים התחזקו גם הם. גם מנהלי הכספים ב-64% מחברות אנרגיה צופים שיפור בשנה הקרובה.
מקרב כלל משתתפי הסקר, 56% צופים עליה במכירות במהלך 2021 ואילו רק 24% חוזים ירידה. ביצור התעשייתי שיעורם של המנהלים החיוביים, 45%, גבוה רק במקצת מאלו שחוזים ירידה במכירות – 37% מכלל הנשאלים בענף.
מנגד, מנהלי הכספים בחברות הקמעונאות הם הפסימיים ביותר מבין החברות. וגם זה - באופן לא מפתיע. 44% מתוכם מאמינים שמצב החברות שלהם יורע בשנה הקרובה ואילו רק 37% אופטימיים. חברות קמעונאות המזון נהנו מאוד מהעובדה שהציבור נמצא בבית ואחת אחרי השנייה הן ראו את המכירות שלהן צומחות. זה קרה בישראל וגם בעולם. לאחר הזינוק ברור שתגיע הירידה במכירות וזאת מכיוון שברור לכולם ששנת הקורונה הייתה בלתי מייצגת. במקביל, קמעונאיות אחרות שחוו ירידות קשות בהכנסותיהן וטרם התאוששו - חוששות מהמשך המשבר. אך ייתכן שבדומה לשוק המניות המכירות שלהן יחזרו לצמוח מהר מהצפוי.
ומה בכוונת החברות לעשות? הסקר בחן את האסטרטגיות שהחברות מתכוונות לנקוט בהן על רקע המצב והציפיות. ב-42% מחברות הקמעונאות יתבצע ארגון מחדש ו-40% יבחנו את שטחי הנדל"ן שהם צורכים כיום כדי לייעל את השימושים. מתוך כלל החברות, 38% יפעלו לשילוב אוטומציה כתחליף לעבודה ידנית ואילו 21% יפנו עבודות למיקור חוץ לחיסכון בעלויות.
הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?
P2P איך זה עובד בפועל?
הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.
החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.
מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.
- משקיעי לוזון נדל"ן יצביעו במאי על מיזוג טריא לפי 320 מ' ש'
- הבורסה השיקה מערכת חדשה למסחר בקרנות השקעה וקרנות גידור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
