יעל קנדר
צילום: נתי חדד

המנהלים אופטימיים: 56% סבורים שמצב העסקים ישתפר בשנה הקרובה

רק 24% חוזים ירידה במכירות; מנהלי הקמעונאות הכי פחות אופטימיים: 44% מהם סבורים שמצבם יורע ומתכוונים לעשות רה-ארגון כדי לחסוך בעלויות
נתנאל אריאל |

מנהלי החברות אופטימיים באשר למצב הכלכלי של החברות שלהן, כך עולה מסקר שערכה פירמת רואי החשבון BDO הבינלאומית בקרב 600 מנהלי כספים בענפים שונים.

תמונת המצב האופטימית חוצה את ענפי כשאחוז המנהלים האופטימיים הגבוה ביותר נרשם בתחומי הבריאות ובחברות הביוטכנולוגיה ש-70% מהם צופים גידול במכירות. זאת באופן לא מפתיע לאור משבר הקורונה שהזניק את המירוץ אחר תרופה וכלל התחומים המשיקים התחזקו גם הם. גם מנהלי הכספים ב-64% מחברות אנרגיה צופים שיפור בשנה הקרובה.

מקרב כלל משתתפי הסקר, 56% צופים עליה במכירות במהלך 2021 ואילו רק 24% חוזים ירידה. ביצור התעשייתי שיעורם של המנהלים החיוביים, 45%, גבוה רק במקצת מאלו שחוזים ירידה במכירות – 37% מכלל הנשאלים בענף. 

מנגד, מנהלי הכספים בחברות הקמעונאות הם הפסימיים ביותר מבין החברות. וגם זה - באופן לא מפתיע. 44% מתוכם מאמינים שמצב החברות שלהם יורע בשנה הקרובה ואילו רק 37% אופטימיים. חברות קמעונאות המזון נהנו מאוד מהעובדה שהציבור נמצא בבית ואחת אחרי השנייה הן ראו את המכירות שלהן צומחות. זה קרה בישראל וגם בעולם. לאחר הזינוק ברור שתגיע הירידה במכירות וזאת מכיוון שברור לכולם ששנת הקורונה הייתה בלתי מייצגת. במקביל, קמעונאיות אחרות שחוו ירידות קשות בהכנסותיהן וטרם התאוששו - חוששות מהמשך המשבר. אך ייתכן שבדומה לשוק המניות המכירות שלהן יחזרו לצמוח מהר מהצפוי.

 

ומה בכוונת החברות לעשות? הסקר בחן את האסטרטגיות שהחברות מתכוונות לנקוט בהן על רקע המצב והציפיות. ב-42% מחברות הקמעונאות יתבצע ארגון מחדש ו-40% יבחנו את שטחי הנדל"ן שהם צורכים כיום כדי לייעל את השימושים. מתוך כלל החברות, 38% יפעלו לשילוב אוטומציה כתחליף לעבודה ידנית ואילו 21% יפנו עבודות למיקור חוץ לחיסכון בעלויות.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.

הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.