בדרך ל-60 דולר לחבית? למרות התאוששות קלה, האנליסטים פסימיים
מחיר חבית נפט מסוג ברנט נסחרה בסוף השבוע שעבר בשפל שלא נראה מאז דצמבר 2021, טרום המלחמה באוקראינה, וכשמגיפת הקורונה עדיין השפיעה על הביקוש, ואילו מחיר חבית מסוג WTI נסחרה ברמות שלא נרשמו מאז יוני 23.
מחירי השפל והסנטימנט השלילי המתמשך בשוק האנרגיה מגיעים על רקע החשש ממיתון או לפחות האטה כלכלית ניכרת בשווקים הגדולים בעולם – ארצות הברית, אירופה, ואולי בעיקר סין. גם המעבר העולמי, שחודר לאחרונה גם לסין, לייצור אנרגיה אלטרנטיבית מתחיל להשפיע על צד הביקוש בצורה משמעותית יותר. בנוסף, נרשמת עלייה בייצור, בעיקר מצד מדינות שאינן חברות בקרטל אופק+, ובראשן ארצות הברית, שהיא כיום יצרנית הנפט הגדולה בעולם. מחירי השפל מגיעים לסחורות נוספות בשוק האנרגיה. החוזים העתידיים על מחיר הדלק בארצות הברית לא ראו שפל דומה מאז סוף פברואר 2021 בשלהי מגיפת הקורונה. מרווחי הזיקוק באסיה נמצאים ברמתם הנמוכה ביותר מאז שנת 2020.
למרות האווירה השלילית והסנטימנט השלילי נרשמה התאוששות קלה במהלך יום המסחר הראשון השבוע, במקביל לעליות בשוק המניות, בעיקר עקב החשש מסופת ההוריקן פרנסין שצפויה להתפתח בקרוב ולהכות בחופי לאויזינה, ושאר מדינות "חוף המפרץ" (Gulf coast) שם ממוקמים מפעלי הזיקוק, האחראים על כ-50% מתפוקת הזיקוק בארצות הברית. גם חברות ייצור הגז והנפט החלו לפנות עובדים ממפרץ מקסיקו ומתקנים נוספים בלב ים על רקע החשש מהסופה המתקרבת. מחיר חבית מסוג WRI עומד כעת על 68.73 דולר, ומחיר חבית מסוג ברנט על 71.87 דולר לאחר עליות של כאחוז ביום המסחר האחרון.
ג'ון אוונס, אלניסט בחברת PVM מעריך שההתאוששות זמנית בלבד: "התאוששות קטנה במחירים בדרך... כתוצאה מאזהרת ההוריקן שעלולה לאיים על חוף המפרץ של ארצות הברית, אבל השיח הכללי נשאר סביב השאלה מהיכן יגיע הביקוש, ומה יכולות חברות קרטל אופק+ לעשות". גורם נוסף שלוחץ מעט את מחירי הנפט כלפי מעלה הם הקשיים בלוב עקב מתחים פוליטיים במדינה שהביאו להפסקת ייצור בכמה אתרים.
- קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
- הנפט בדרך לשבוע השלילי ביותר מזה חודשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התאוששות מחירי הנפט יכולה לבוא על רקע עלייה בביקוש בארצות הברית, במידה והפד' יצליח לחלץ את הכלכלה ממיתון או האטה משמעותית. אך נראה שבשוק הפסימיות עדיין שולטת. האנליסטים של בנק מורגן סטנלי הורידו את המחיר הצפוי לרבעון הרביעי ל-75 דולר לעומת 80 דולר בתחזית קודמת, שהגיעה לאחר תחזית מוקדמת יותר ל-85 דולר לרבעון הרביעי. מורגן סטנלי רודפים אחרי השוק, כשהמחיר ממשיך לצנוח מעבר לתחזיות שלהם.
חברת המסחר הגדולה בנפט טראפיגורה (Trafigura) צופה שמחיר הנפט ינוע בין 60 ל-70 דולר לחבית עקב הירידה בביקוש מצד סין ועודף היצע עולמי מתמשך בעקבות עלייה בייצור מצד מדינות שאינן חברות באופק+. בן לוקוק, מנהל תחום הנפט בחברה אמר בוועידת הנפט של אזור אסיה פאסיפיק כי מחיר חבית מסוג ברנט: "קרוב לוודאי הולך לרדת ל-60 דולר מתישהו בקרוב יחסית". יחד עם זאת הוא הזהיר ש"זה מסוכן, כיון שישנם כל כך הרבה אירועים שיכולים להרוס לך את היום. לא הייתי שם את כל כספי על שורט" אמר לוקוק על רקע כל האירועים הגיאופוליטיים המרעידים לאחרונה את העולם פעם אחר פעם.
- 1.בקרוב מלחמת לבנון השלישית, הנפט יזנק ל90 לחבית (ל"ת)17/09/2024 08:25הגב לתגובה זו
- פחחח למי אכפת מזה בכלל (ל"ת)יוני 17/11/2024 22:50הגב לתגובה זו
- אבי 29/09/2024 16:07הגב לתגובה זומלחמת לבנון השלשית הייתה בשבועיים האחרונים והסתיימה כבר
- חביבי 09/10/2024 09:42לא נגמר ולא בטיח, שלא תהיה באשליות!
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
