קידוח נפט
צילום: טוויטר

ארגון אופ"ק ימשיך בקיצוצים בייצור הנפט עד לסוף יוני

מהארגון נמסר כי הקיצוצים המורחבים בייצור "יחזקו את המאמצים שנעשו על ידי המדינות במטרה לתמוך ביציבות ובאיזון של שווקי הנפט", וכי הם ישחזרו את היקפי הייצור "בהדרגה", לפי תנאי השוק
אדיר בן עמי | (2)

ארגון המדינות המייצאות נפט ובעלי בריתו הסכימו להאריך את הקיצוצים מרצון עד סוף חודש יוני, ובכך הודיעו כי יצמצמו את אספקת הנפט העולמית לרבעון נוסף. ערב הסעודית, איחוד האמירויות, כווית ואלג'יריה הסכימו למהלך, אשר מתווסף לסבבים הקודמים של קיצוצים בזמן שארה"ב ממשיכה להגביר את הייצור. 

המהלך צפוי להגביל את אספקת הנפט לאירופה, אסיה, צפון אמריקה ורוב אפריקה, כאשר הביקוש יגבר בחודשי הקיץ. מחירי הנפט נסחרים מתחת לרמת ה-100 דולר לחבית אליה הגיעו ב-2022. הנפט הגולמי מסוג WTI נסחר בשישי האחרון במחיר של 79.8 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג ברנט נסחר סביב 83.46 דולר לחבית. 

רוסיה, שנמצאת תחת סנקציות של מדינות המערב בעקבות המלחמה באוקראינה, הודיעה גם היא על קיצוצים בייצור. המדינה תפחית את תפוקת הנפט הגולמי שלה ב-350,000 חביות ביום באפריל, ב-400,000 חביות במאי וב-471,000 חביות ליום בחודש יוני. הקיצוצים הללו מתווספים להסכם הקיים של רוסיה משנה שעברה לצמצם את הייצור ב-500,000 חביות ביום עד סוף 2024.

מארגון אופ"ק נמסר כי הקיצוצים המורחבים בייצור "יחזקו את המאמצים שנעשו על ידי המדינות במטרה לתמוך ביציבות ובאיזון של שווקי הנפט", וכי הם ישחזרו את היקפי הייצור "בהדרגה", לפי תנאי השוק. ב-3 באפריל צפויה להתכנס ועדת נציגים משותפת של המדינות בארגון על מנת לבחון את תנאי השוק וכיצד חברי הארגון עמדו במכסות שלהם. 

הפגישה הבאה בנוכחות מלאה תתרחש ב-1 ביוני בוינה. ב-S&P Global צופים כי באופ"ק יאריכו את הקיצוצים בייצור עד לסוף השנה. 

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEAׂׂׂ) פרסמה תחזית בנובמבר האחרון בה היא צופה האטה בצמיחת הביקוש לשנת 2024 מכיוון ש"השלב האחרון של ההתאוששות הכלכלית של המגיפה מתפוגג, בנוסף לשיפורים ביעילות אנרגטית והתרחבות ציי הרכבים החשמליים.  

ב-IEA צופים כי הביקוש העולמי לדלק פוסילי יגיע לשיא עד 2030, כאשר יותר מכוניות חשמליות יוצאות לכביש וכלכלת סין צומחת לאט יותר תוך מעבר לאנרגיה נקייה יותר. ארגון יצרניות הנפט, לא הסכים עם התחזית ותיאר תחזיות כאלה כ-"מסוכנות". באופ"ק אמרו שתחזיות כאלה מלוות לעיתים קרובות בקריאות לעצור השקעות חדשות בנפט וגז אשר יסכנו את הביטחון בשוק האנרגיה. "התעשייה צריכה להתחייב לעזור באמת לעולם ולעמוד בצרכי האנרגיה וביעדים האקלים שלו - מה שאומר לוותר על האשליה שכמויות גדולות באופן בלתי סביר של לכידת פחמן הן הפתרון", נכתב בהודעת ה-IEA. 

 

מלאי הנפט הגולמי

מלאי הנפט הגולמי המסחרי בארה"ב עדיין מצוי כ-4% מתחת לממוצע של חמש השנים האחרונות לתקופה זו של השנה. יבוא הנפט הגולמי של ארה"ב עלה בכ-1.3 מיליון חביות, והגיע בממוצע לכ-6.9 מיליון חביות ליום, נכון לשבוע שהסתיים ב-2 לפברואר. יבוא הבנזין לארה"ב עלה בשבוע הזה ב-33.7%.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

סך מוצרי הנפט שסופקו בשבועות האחרונים הגיע בממוצע לכ-19.9 מיליון חביות ליום - ירידה של 0.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. על פי דיווח של ה-EIA, הודו עדיין רחוקה משיא הביקושים שלה לנפט.

על פי סקירה שפרסם לאחרונה הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן,  קיים עדיין אי שקט במזרח התיכון, ויש ציפיות להסלמת המצב. האירועים האחרונים הובילו לעלייה בפרמיית הסיכון הגלומה במחירי הנפט.

הביקושים בכלכלה הסינית מתרחבים 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני 14/03/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחידי הנכון שעשו במדינת ישראל ב20 שנה האחרונות היה להפוך לעצמאית אנרגטית. ללא תיקצוב ממשלתי ולמרות קמפיין אגרסיבי מהצד השמאלי של המפה. נקודת אור תרתי משמע בתוך אפילה של שחיתות ונפוטיזם.
  • 1.
    עוד ״משבר״ נוסח 1973? סיבה מספקת לתמוך באנרגיה חלופית. (ל"ת)
    אחד שזוכר 03/03/2024 22:31
    הגב לתגובה זו
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות