"גיאופוליטיקה היא רק 'רעש' בשביל הנפט, החששות יתפוגגו"

נורברט רוקר, ראש כלכלה ומחקר הדור הבא בבנק ניהול העושר יוליוס בר, כותב שלמרות החששות מהתפשטות הלחימה שמחזיקים את מחיריהנפט גבוהים - המשך הלחימה ללא הסלמה משמעותית, גם לאורך זמן, יגרום להיחלשות ההשפעה של המצב על המחירים
רוי שיינמן | (1)

המלחמה בישראל ממשיכה להשפיע על מחירי הנפט, מתוך החשש שהעימות יזלוג לאזור המפרץ הפרסי הכה חשוב לתעשיה. האירוע החריג ביותר מהבחינה הזו בימים האחרונים היה ניסיונות התקיפה של החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, באמצעות מל"טים וטילי שיוט שיורטו על ידי ספינות מלחמה אמריקאיות. שיגורים אלו הינם רלוונטיים מבחינת הסיכונים לתשתיות הנפט והובלת הנפט במפרץ הפרסי. מדד ה-OVX, המדד לתנודתיות הגלומה באופציות הנפט הגולמי, זינק לרמה הגבוהה ביותר מזה חצי שנה.

למרות זאת, ביוליוס בר טוענים שהשוק אולי כבר התרגל למלחמה ובקרוב היא תפסיק להשפיע על מחירי הנפט כלפי מעלה: "הסכסוך במזרח התיכון גורם למחירי הנפט להישאר גבוהים, אך במידה והלחימה לא תתרחב באופן משמעותי אנחנו נראה ירידות במחירי הנפט לקראת השנה הבאה", כותב נורברט רוקר מבנק העושר.

"הסכסוך הצבאי הטרגי שפרץ בישראל לפני יותר משבועיים נמשך בעוצמה ללא שינוי. עם זאת, העליות שנמדדו בביקוש למקלטים בטוחים, כמו זהב, אג"ח ממשלתיות והדולר, מתפוגגות בהדרגה. גיאופוליטיקה נוטה להיות אלמנט רועש, אך ברוב המקרים היא אינה מזעזעת את השוק באופן יסודי לאורך זמן, ובעיקר גורמת לאי וודאות וחששות בטווח הקצר." מוסיף הכלכלן האמריקאי.

בינתיים מספר אירועים בזמן האחרון דווקא דוחפים להגדלת ההיצע בשוק - בארה"ב התשומות לבתי הזיקוק היו 15.4 מיליון חביות ביום בשבוע שהסתיים ב-13 לאוקטובר 2023, 192 אלף חביות ליום יותר מאשר בשבוע הקודם. בצד ההיצע העולמי, היוזמה האמריקנית לבחון את הסרת הסנקציות על ונצואלה פעלה לשחרר חלק מן הלחץ לפוטנציאל עליית המחירים.  על פי דיווח בוושינגטון פוסט, הסנקציות על תעשיית הנפט של ונצואלה יוקלו, ובכלל זה תוך מתן אישור לחברת הנפט הממשלתית PDVSA לשוב ולעשות עסקים עם ארה"ב.

"לדעתנו, פרמיית הסיכון הגלומה במחירי הנפט תיעלם תוך מספר שבועות, כאשר התרחיש של 'משבר נפט' אינו סביר במיוחד. הסלמה נוספת של הלחימה תביא לכך שמחירי הנפט יישארו גבוהים למשך זמן רב יותר, לקראת סוף השנה. בהתחשב בהתפתחויות האחרונות, המעצמות באזור הסתמכו עד כה על דיפלומטיה ולא על פעולה צבאית. נראה שהחשש מפני ההשפעה הכלכלית והאינפלציה במחירי הדלק מונעת תגובות קיצוניות". מוסיף רוקר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 24/10/2023 16:36
    הגב לתגובה זו
    אין קשר למה שקורה בישראל
אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלאלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות

הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה

שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל. מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.

התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט. 

המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של 25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.

התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.

 בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של עד שש שנים.