אסדה קידוח גז מאגר
צילום: אלבטרוס

כמה אתם באמת משלמים על חשמל ומה קורה בעולם?

?על פי נתוני הרשות מחיר הגז הטבעי הממוצע ללקוחות ישראלים ברבעון השני של שנת 2023 עמד על 4.56$ ל-mmBTU, זאת לעומת מחיר ממוצע של 4.71$ ל-mmBTU ברבעון המקביל אשתקד
עדן ספיר | (3)

רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות מפרסמת היום  את מחיר הגז הטבעי הרבעוני הממוצע לשוק המקומי ברבעון השני של שנת 2023. מהלך זה, מציינים ברשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות, נועד להגביר את השקיפות במשק הגז הישראלי לטובת כלל הצרכנים וגורמים נוספים במשק ומחוצה לו, וכן לסייע בתפעול השוטף של משק הגז הטבעי. 

על פי נתוני הרשות מחיר הגז הטבעי הממוצע ללקוחות ישראלים ברבעון השני של שנת 2023 עמד על 4.56$ ל-mmBTU, זאת לעומת מחיר ממוצע של 4.71$ ל-mmBTU ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הקודם מחיר הגז הטבעי הממוצע היה 4.65$ ל-mmBTU. 

ברשות הגז הטבעי מעדכנים כי מחירי ספוט של גז טבעי באירופה וגז טבעי נוזלי באסיה נמכרים כיום במעל 10$ ל-mmBTU. בארה"ב ובקנדה המחירים נמוכים יותר, בין 2$-3$ ל-mmBTU. 

מאז סוף חודש אוקטובר 2022 אספקת הגז הטבעי למשק מגיעה משלושה ספקים עת החלה ההפקה ממאגר כריש-תנין שהצטרף למאגרי הגז הקיימים: תמר ולוויתן. הגידול במקורות האספקה מגדיל את היתירות במשק הגז הטבעי ותורם לתחרות ולהוזלה במחיר הגז הטבעי לצרכנים. כיוון שגז טבעי הינו מקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל בישראל, מחירי גז טבעי נמוכים תורמים להוזלה במחיר החשמל. 

כזכור, בעבר פרסמה רשות הגז הטבעי במשרד מדי רבעון את חלופות מחיר הגז הטבעי בהתאם למתווה הגז הטבעי. מאז סיום תקופת המעבר שנקבעה במתווה, לא היה פרסום על מחירי הגז הטבעי במשק. בשנת 2023 הוחלט לחזור ולפרסם את המחיר. ברשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה והתשתיות מסבירים כי הגברת השקיפות, דרך הפרסום, תתרום לפיתוח משק הגז הטבעי בהתאם למטרות שהוגדרו בחוק משק הגז הטבעי.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מבינים למה אירופה רוצה גז ישראלי - איפה שלי חמורוביץ ? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 04/09/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 04/09/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    ליחידת חום. כמו שמשלמים בארה"ב. בישראל - לעומת זאת, שילמו בערך 7 דולר לפשני שנים בודדות. היום בישראל משלמים יותר מ4 דולר. אם וכאשר הגז הרוסי יחזור לשוק - המחיר באירופה שוב יצנח, וישראל תחזור למקומה הטבעי, המקום הראשון ביוקר הגז.
  • אם לסבתא היו גלגלים 05/09/2023 20:27
    כל אחד והיחוד שלו. כמה משלמים בונצואלה? וכמה בסעודיה? כמה ביפן? הידעת שבאוסטרליה כמעט ולא משתמשים בגז כי הם מיצאים את הכל, לעם האוסטרלי נשאר הפחם. גם מזה כל כך משנה, הרי החברות הגז בישראל משלמות מסים ותמלוגים בישראל אז הכסף חוזר (אולי אז הולך להתנחליות וחרדים אבל זה סיפוא אחר). העיקר שיש גז ישראלי.
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

כנרת דהן גרנית דן גבע,עמרי דוד, ד”ר ברכה חלף צילום: שלומי יוסףכנרת דהן גרנית דן גבע,עמרי דוד, ד”ר ברכה חלף צילום: שלומי יוסף

אנרגיה מתחדשת בישראל: היעדים הולכים ומתרחקים

המעבר לאנרגיות מתחדשות תופס תאוצה בעולם, בישראל נשארים מאחור והמומחים מתריעים: פיזור מקורות האנרגיה קריטי

זיו וולף |
נושאים בכתבה אנרגיה

בזמן שהעולם כולו מאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ישראל מוצאת עצמה מפגרת מאחור. כיום, שיעור האנרגיה המתחדשת במשק עומד על כ־15% בלבד, מתחת ליעד הביניים של 20% שנקבע לשנים האחרונות. השאלה המרכזית: האם נצליח לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2030, נדונה בהרחבה בפאנל בכנס התשתיות והאנרגיה של ביזפורטל, בהשתתפות דן גבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפאוורג'ן, כינרת דהן גרנית, מנהלת אגף אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, עומרי דוד, מנהל אגף ההסדרה ברשות החשמל, וד"ר ברכה חלף, מייסדת משותפת בקרן גראוויטי קליימט.


"זה לא מותרות אלא ביטחון לאומי"

"המחויבות ל-30% אנרגיה מתחדשת היא לא פריבילגיה, אלא חלק מביטחון ישראל. גז טבעי הוא משאב אדיר, אך אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. ביזור מקורות האנרגיה הוא צו השעה", ציינה דהן גרנית. לדבריה, הדרך לשם כוללת הרחבת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות וקרקעות, פיתוח תחום האגרו־סולאר, השקעה במחקר וחדשנות טכנולוגית ושדרוג רשת החשמל. 

דוד מסביר כי ישראל נמצאת כבר מספר שנים בעידן של תחרות בשוק האנרגיות המתחדשות: "עברנו ממודלים של תעריפים קבועים, שבהם הציבור שילם על המתקנים, למודלים תחרותיים. היום, איתותי הביקוש מהצרכנים עצמם יוצרים את התמריץ ליזמים. התחרות היא שמניעה את השוק". עם זאת, הוא מזהיר כי צוואר הבקבוק המרכזי הוא רשת ההולכה והחלוקה: "הרשת תוכננה להיות ריכוזית. היום הצרכנים הם גם יצרנים. צריך להשקיע כ־40 מיליארד שקלים בפיתוח רשת מודרנית, ובמקביל לנצל את הקיימת באמצעות חדשנות ואגירה".

"חייבים רגולטור אחד שירכז את הכול" 

גבע מתאר את האתגרים מהשטח: "כדי שיקום פרויקט אנרגיה נדרשים שני תנאים: קרקע ותשתית. הבעיה מתחילה בריבוי הרשויות. יזם נאלץ לעבור בין ועדות, משרדים ורגולטורים רבים. אנחנו קוראים להקמת גורם אחד שירכז את כל התהליך. אחרת, הבירוקרטיה חונקת".