הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

המועצה הארצית אישרה תוכנית להקמת מתקני אגירת אנרגיה

המתקנים יוצבו באזור תעשייה מבואות גלבוע ויאפשרו את ייעול השימוש ברשת החשמל בשילוב עם ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. שטח התכנית: 290 דונם
איציק יצחקי | (4)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת הוועדה הארצית לתכנון ובניה

בפעם הראשונה בישראל: המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה היום (שלישי), תוכנית להקמת מתקני אגירת אנרגיה באזור תעשייה מבואות גלבוע. כעת, תועבר התוכנית לאישור הממשלה.

מתקני אגירה מאפשרים את ייעול השימוש ברשת החשמל בעיקר בשילוב עם ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. תוכנית זו תאפשר קליטה ואגירה של חשמל שיופק באנרגיות מתחדשות בעמק יזרעאל, עמק המעיינות ובצפון הארץ בכלל, ואת הולכת החשמל למרכזי הביקוש בשעות הצריכה.

התוכנית המקודמת על ידי המועצה בראשות נתן אלנתן ומשרד האנרגיה והתשתיות, הינה על שטח כולל של כ-290 דונם, והיא ממוקמת בסמיכות לקו הולכת חשמל ארצי, באזור בו יש מתקנים פוטו-וולטאיים רבים ובצמידות דופן לאזור תעשייה קיים ומתפתח.

בתחום התוכנית ניתן יהיה להקים בשלביות ארבעה מתחמים של מתקני אגירה, בהספק של כ-200 מגה-וואט של כל מתקן, כאשר כל מתקן יוכל לאגור כ-800 מגה-וואט בשעה. בסך הכל ניתן יהיה לאגור בארבעת המתקנים יחד כ-3,200 מגה-וואט בשעה. 

מינהל התכנון, מטה התכנון הלאומי, ומשרד האנרגיה והתשתיות מקדמים כיום תוכנית מתאר ארצית למתקני אגירת אנרגיה, המסדירה את הליכי התכנון לקידום תוכניות והיתרים למתקני אגירה. התמ"א מגדירה מדרג של מתקני אגירת אנרגיה במנעד גדלים וטכנולוגיות, וכן קובעת, בין היתר, עקרונות תכנון, מיקומים להקמה והוראות לאופן בחינת היבטים סביבתיים.

שר האנרגיה והתשתיות, חה״כ ישראל כ״ץ: ״מדובר במתקן ראשון מסוגו בישראל לאגירת אנרגיה בהספק משמעותי, כחלק ממדיניות ורפורמה כוללת שאני מוביל במשרד. אגירת האנרגיה בדרך זו, תאפשר לנו להגדיל את הייצור באנרגיות מתחדשות, לשפר את אמינות אספקת החשמל ולייצב את תפקוד הרשת - צעדים שיתרמו ישירות לצמיחה במשק. אנחנו מחויבים לקידום אנרגיות מתחדשות והמהלך הנוכחי מהווה צעד משמעותי בדרך להשגת מטרה זו״.

 

יו"ר המועצה אלנתן אמר: "אנחנו מביאים בשורה חשובה היום למשק החשמל בישראל, וזאת לאור משבר בהספקת חשמל שאנחנו כבר מרגישים אותו יום. התוכנית שאושרה היום הינה פועל יוצא של החלטת הממשלה שקבעה ש-30% מסך ייצור החשמל בישראל עד לשנת 2030 יהיה באמצעות אנרגיה מתחדשת. מטה התכנון הלאומי רואה חשיבות רבה בקידום תוכניות למתקני אגירה ופועל לקידום מהיר שלהם, וזאת כדי להבטיח את הפעילות התקינה של משק החשמל בישראל לאור גידול באוכלוסייה".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איזה בזבוז... ממשלת החרדים הקיצונים המושחתים המשתמטים (ל"ת)
    דן 05/05/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ציפור נודדת 05/05/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    תחנות רוח הם אסון אקולוגי, ופוגעות בציפורים עטלפים וחרקים. ישנו אפקט שאיבה שמושך בעלי חיים מעופפים ללהבי הטרבינה, ומרסק אותם. חוץ מזה זה אסון ויזואלי, כל הפרופלורים האלה
  • טל 07/05/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    זיהום האוויר והתחממות גלובלית הורגים הרבה יותר בעלי חיים ואנשים מטורבינות רוח
  • 1.
    בוקר טוב אליהו חיים בתקופת האבן (ל"ת)
    אפק 02/05/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון

טורקיה ולוב צפויות לחפש גז מול חופי לוב;  טורקיה גם מעוניינת בהסכמי סחר לרבות נשק עם לוב; מצרים מודאגת 

רן קידר |
נושאים בכתבה טורקיה לוב גז

טורקיה עומדת בפני הישג אסטרטגי משמעותי בתחום האנרגיה ומדיניות החוץ שלה. לראשונה מאז פרוץ המלחמה האזרחית בלוב והפיצול הפוליטי העמוק במדינה, הפרלמנט המזרחי בבנגזי, השולט באזורים נרחבים במזרח לוב, שוקל לאשר את ההסכם הימי שנחתם ב-2019 עם אנקרה לקידוחים לחיפושי גז מול חופי לוב.  

ההסכם יאפשר לטורקיה לבצע חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של לוב, וזאת על רקע הסרת מרבית החסמים שבלמו את המהלך עד כה. הסיכוי לאישור, כך עולה מדיווחים שונים, גבוה מתמיד, והוא עשוי להוביל לשליחת כלי שיט טורקיים לאזורים האלו, מה שמגביר את המתיחות האזורית - גם מולנו, וגם מול קפריסין ויוון.  

המהלך הצפוי הוא פריצת דרך כלכלית פוטנציאלית עבור טורקיה, שמחפשת להרחיב את מקורות האנרגיה שלה ולהפחית תלות ביבוא. היא עשויה להיות הבעלים במאגרי הנפט והגז שיימצאו והיא תהיה שותפה וידידה של לוב שלה מאגרים מהגדולים באפריקה עם ייצור יומי של כ-1.2 מיליון חביות נפט. כדי לפתח את המאגרים האלו לוב זקוקה להשקעות זרות וטורקיה רואה כאן פוטנציאל גדול.

ההסכם המדובר, שנחתם בשיאו של המשבר הלובי בין ממשלת טריפולי הנתמכת על ידי טורקיה לבין ממשלו של הגנרל ח'ליפה חפתר בבנגזי, כולל שרטוט גבולות ימיים בין טורקיה ללוב. הוא העניק לאנקרה זכות לבצע חיפושי גז באזור שהוא מוקד מחלוקת חריף מול יוון וקפריסין, שרואות קידוחים בו כהפרה של זכויותיהן הריבוניות. 

ההסכם, שכלל גם מרכיב צבאי של סיוע טורקי לממשלת טריפולי, אושר על ידי המערב הלובי אך נדחה נחרצות על ידי המזרח, שנתמך על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. כעת, שש שנים לאחר מכן, נראה שהגלגל מתהפך, עם דיונים בפרלמנט המזרחי על אישור ההסכם. ביוני חתמה תאגיד הנפט הלאומי של לוב על מזכר הבנות עם תאגיד הנפט הטורקי לביצוע מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בארבעה אזורים ימיים, מה שמסמן צעד ראשון בהוצאה לפועל של ההסכם.

להמשך הכתבה לחץ כאן