קידוח נפט
צילום: Pixabay

כשם שהמחיר עולה במהירות כך הוא נופל במהירות - מה עובר על הנפט?

מחירי הנפט התרסקו קרוב ל-20% בחודש האחרון, מה קורה לנפט אחרי השיאים שראינו מוקדם יותר השנה?
אלירן אלישע | (4)
נושאים בכתבה אנרגיה נפט

מחירי הנפט נראים כמו רכבת הרים מטורפת עם עליות וירידות חדות. הנפט הגיע למחיר של 130 דולר לחבית עם פרוץ המלחמה באוקראינה, וספקולנטים היו בטוחים שהמחיר אפילו יגיע ל-200 דולר לחבית. עם זאת, בחודש האחרון מחיר הנפט מתרסק קרוב ל-20%.

הנפט נסגר אתמול על מחיר של 77 דולר לחבית ורשם לראשונה מאז ינואר מחיר הנמוך מ-80 דולר לחבית, האם מדובר בשינוי מגמה?

הציפייה הייתה שמחיר הנפט יזנק אחרי ההחלטה בתחילת השבוע של ה-G7 על מחיר התקרה לנפט הרוסי. ההחלטה אוסרת על מעבר של משלוחי נפט רוסי בשטח אירופה אשר נרכשו במחיר הגבוה ממחיר התקרה (עד 60 דולר לחבית) למדינות שלא הצטרפו לסנקציות על רוסיה בעקבות המלחמה.

אנליסטים וכלכלנים ציפו שהחלטה זו תגביל את ההיצע (ההערכות הן שרוסיה לא מייצאת מאות אלפי חביות ביום) בעוד הביקוש יישאר כמו שהוא ולכן הם ציפו לעליית מחירים, מה שבפועל קרה הפוך והמחירים ירדו.

לפי רוברט יאוג'ר, מנהל חוזים עתידיים על סחורות ב-Mizuho Securities USA, ההחלטה של ה-G7 הייתה אמורה להביא שינוי מגמה. לפי דעתו, מחיר הנפט מושפע מ-70% מתנאים מאקרו כלכליים ו-30% מספקולנטים בשוק. הוא טוען שהספקולנטים מתעסקים יותר בריבית וההשפעה שלה על הכלכלה ופחות לגבי התהליכים הגיאופוליטיים שבראשם הסנקציות על רוסיה. יאוג'ר חושב שלספקולנטים אין עוד מרווח שהם יכולים לנצל מעלייה במחיר הנפט ויכול להיות שהנפילה תהיה עוד יותר חדה והמחיר יכול להגיע ל-60 דולר.

נתון מעניין שהתפרסם השבוע הוא שיש ירידה בצריכה של הדלק והדיזל בחלק מהמדינות בתוך ארצות הברית, וחברות האנרגיה שומרות הרבה חביות במחסנים שלהם - מה שיכול לסמן את הפסקת השימוש בחביות הנפט של מחסני החירום של ארה"ב. מדי יום השתמשו ביותר מ-2 מיליון חביות עקב משבר האנרגיה שהגיע בעקבות המלחמה באוקראינה.

יואג'ר אומר שמגמת הירידה יכולה להסתיים אם ארגון אופ"ק יחליט על קיצוץ בתפוקת הנפט מה שיוריד עוד יותר את ההיצע בשביל להעלות את מחיר הנפט. בנוסף הוא מזכיר את ההבטחה של ביידן שאמר שאם המחיר יגיע ל-72 דולר לחבית אז ארה"ב תקנה חביות למחסן החירום שלה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לילי 09/12/2022 09:50
    הגב לתגובה זו
    החורף החם יחסית והמיתון בתעשייה + פתיחת מאגרי החירום מורידים את מחיר הנפט . החורף יגיע , המאגר יגמר והתעשייה תתאושש .
  • 3.
    שלומי 09/12/2022 07:30
    הגב לתגובה זו
    אם מחיר הנפט יורד אז למה מעלים את מחיר הדלק בארץ
  • 2.
    צחו 09/12/2022 00:51
    הגב לתגובה זו
    מה שהבנתי שהמסחר בתקופה הקרובה יהיה בכיוון 70-80 דולר והסיכוי לרדת מתחת ל70 קטן מאוד. אולם מי יודע האם הסינים שהם היבואנים הכי גדולים בעולם יכנסו לסגר רציני מה יקרה…
  • 1.
    אבי זלצמן 08/12/2022 23:17
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאוד מעניינת שמסבירה היטב את מחירי הנפט
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.