האם אנחנו בדרך להסכם היסטורי עם לבנון? לא בטוח
ראש המועצה לביטחון לאומי, ד"ר איל חולתא, אופטימי בנוגע להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. חולתא אמר כי "כל דרישותיה של ישראל בקשר לקביעת הגבול הימי על לבנון נענו. השינויים שדרשנו תוקנו. שמרנו על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, אנחנו בדרך להסכם היסטורי".
אתמול אמר מנהל המו"מ מטעם לבנון, אליאס אבו סעב, - "אם הכל יילך כשורה, המאמצים של המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין יכולים להוביל להסכם היסטורי כבר בימים הקרובים. כל דרישותיה של לבנון נענו, ואנו מאמינים שכך הן התחושות גם בצד השני".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר, אמרה בראיונות הבוקר - "ישראל מרוצה מהנוסח האמריקאי. כל דרישותינו נענו. אנחנו בהחלט יכולים לומר שהדרישות הישראליות מולאו, כל דרישות מערכת הביטחון, בוודאי האינטרס הכלכלי.
כזכור, ההסכם מסדיר את הגבול הימי בן ישראל ללבנון כאשר 17% מהשטח במחלוקת יעבור לידי ישראל ו-83% לשטחה של לבנון. לבנון ביקשה תיקונים לגבי קו המצופים והתמלוגים לישראל משדה הגז כנא ונראה שסוגיה זו בדרך לפיתרון.
- השקיע 300 אלף שקל בעסק שמיד קרס - איך הצליח לקבל בחזרה את הכסף?
- נור חתמה על הסכם אספקה ארוך טווח - המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה, איך ניתן לסגור עסקה כזו שבועות בודדים לפני הבחירות והאם זה בכלל נכון לעשות אותה באופן ובעיתוי הנוכחי. לא ברורים המניעים לסיימה ובכלל – לא ברור האם היא כדאית ונכונה לנו, למרות שהיא קיבלה את אישור הגורמים הביטחוניים. ועדיין – חלק גדול מאנשי מערכת הביטחון לא הביע תמיכה בהסכם זה.
הליך אישור ההסכם צפוי להיתקל בקשיים משפטיים ופוליטיים, גם לאור העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד חתימת ההסכם בידי ממשלת מעבר בתקופת בחירות. חלון הזמן לסיום, חתימה והסדרת הגבול הימי הוא בסוף החודש, אז מסתיימת כהונתו של נשיא לבנון עאון ומתקיימות בחירות בישראל. לפי תקנון הממשלה, ההסכם צריך להיות מונח על שולחן הכנסת במשך שבועיים לפני שיאושר בממשלה.
- 6.ישראל 11/10/2022 15:50הגב לתגובה זואסור לבחור בליכוד אחרת אחרי הבחירות נקבל מלחמה עם לבנון. המדינה תהרס חיילים יהרגו בגלל שנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים דואג לתחת שלו במקום למדינת ישראל. המדינה תסבול אם נתניהו יחזור לשלטון.
- 5.האם כריש היא מאחז על קו הגבול ? (ל"ת)יותם 11/10/2022 12:19הגב לתגובה זו
- 4.מבין2 11/10/2022 10:30הגב לתגובה זווהתקשורת מסתירה את פרטי ההסכם, היועמשית מבטלת את הכנסת. הגענו לדיקטטורה.
- 3.זולינס רון 11/10/2022 09:41הגב לתגובה זובורחים מהשקל רגע לפני המלחמה
- 2.שרת האנרגיה, קארין אלהרר בלתי נסבלת. אסון! (ל"ת)עשו עלינו "בנט" 11/10/2022 09:27הגב לתגובה זו
- 1."מר ביטחון" יודע להסית ולשסות,זאת מומחיותו (ל"ת)שמואל 11/10/2022 09:19הגב לתגובה זו

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן