איראן
איראן

טוב לישראל? ״הסכם הגרעין עם איראן בסכנה"

העולם מתגמש מול איראן בגלל הרצון בנפט האיראני, אלא שבינתיים האיראנים מעמידים תנאים נוספים

המאמצים להגיע להסכם חדש על תוכנית הגרעין של איראן בסכנה לאחר שעמדות ארה"ב ואיראן התרחקו אחת מהשנייה בימים האחרונים - כך אומר שר החוץ האירופי ג'וזף בורל. בורל היה מאמין גדול בהסכם ואמר לאחרונה שהסכם ייחתם תוך ימים.

אבל ביממה האחרונה ועל רקע התשובה האחרונה של איראן לנוסח ההסכם המוצע, נראה שהאיראנים הלכו צעד לאחור. התשובה שלהם, על פי בורל מראה שיהיה קשה  לסגור את הסכם במהירות. האיראנים כך נראה רק מקשיחים את עמדותיהם וזאת בשל החוזקה שלהם בנקודת הזמן הזו מול המערב המשווע לנפט האיראני.

בישראל נראה שנושמים לרווחה, אם כי ייתכן מאוד שמדובר במהמורה ומהר מאוד יחזרו הצדדים לשולחן הדיונים כדי לסגור עסקה. אנחנו לא רוצים הסכם שכן על פי תפיסת המנהיגים שלנו (משני הצדדים) איראן בדרך לייצור פצצת אטום והיא מסתירה את ההתקדמות שלה מהעולם. הסדר איתה יאפשר לה לעבוד ולהתקדם במחשכים.

כך או אחרת, שגריר ארה"ב בישראל, אמר על רקע ההתפתחויות שביידן הבטיח לראש הממשלה יאיר לפיד שארה"ב לא תמנע מישראל להגן על עצמה נגד איראן.

הריצה למשא ומתן והרצון בהסדר מול איראן הוא עניין כלכלי. הנפט הגולמי האיראני יכול להיות ״שובר שיוויון״ בהיצע הנפט המוגבל שיש כרגע לעולם להציע. עם משבר הנפט והגז שמתרחש בימים אלו, איראן היא שחקנית מרכזית שיכולה להצטרף אל ההיצע ובכך לעזור להוריד את מחירי האנרגיה.

מצד שני, אי הצטרפות שלה ושל הנפט שלה למשוואת ההיצע, עלולים להוביל להמשך מחסור ולחורף אגרסיבי ומאתגר באירופה, מה שמסתמן כבר בימים אלו, על רקע סגירת צינור הנורדסטרים 1 על ידי פוטין. מוחמד מרנדי, יועץ לצוות המו"מ של איראן, אמר בסוף השבוע כי "איראן לא תקבל אי בהירות בהסכם. החורף מתקרב והאיחוד האירופי עומד בפני משבר אנרגיה גדול. איראן תהיה סבלנית", איראן מנצלת את היותה ענקית נפט ואת הצורך של העולם במשאב הזה. הבעיה היא שהעולם מוכן להתגמש מולה במשא ומתן וזה עלול לבוא על חשבון ישראל. 

ג'וזף בורל, שעומד בראש המשא ומתן העקיף בין וושינגטון לטהראן על חידוש תוכנית הפעולה המשותפת מ-2015 (JCPOA), אמר כי הוא מאבד את האמון בהסכמה בין 2 הצדדים. "אני מצטער לומר שאני פחות בטוח היום מאשר לפני יומיים לגבי ההתכנסות של תהליך המשא ומתן והסיכוי להסכמה", הוסיף.

לאחר חודשים של משא ומתן מאתגר בין ארה"ב לאיראן בווינה, האיחוד האירופי הגיש טיוטת הסכם מה שעורר תקוות שההסכם קרוב. אבל מאז, טהראן וושינגטון הגישו תגובות נגד לטיוטה תוך כדי חוסר הסכמה, כאשר רצונות שני הצדדים מתנגשים איראן, לא מעוניינת בחקירה של תוכנית הגרעין שלה על ידי האו״ם בעוד שארה"ב לא מוכנה להבטיח שאיראן תמשיך לקבל את היתרונות הכלכליים של הקלות בסנקציות גם במידה והעסקה תקרוס בשלב מאוחר יותר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

ההסכם בין ה-2 כזכור כמעט קרס ב-2018 כאשר נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ נטש אותו באופן חד צדדי והטיל מאות סנקציות נגד איראן. יורשו ג'ו ביידן, הנשיא הנוכחי נכנס לתפקידו והתחייב לחדש את העסקה ולהסיר סנקציות רבות במידה ואיראן תעמוד בהסכם.

"אם המטרה היא לסגור את העסקה במהירות, זה לא יעזור למצב", אמר בורל. כעת, גורמים רשמיים אמרו שהם לא צופים לפריצות דרך קרובות במשא ומתן ושהתהליך עשוי להימשך מעבר לבחירות האמצע בארה"ב בנובמבר.

טהראן אמרה כי היא מוכנה לחתום על העסקה באופן מיידי אם 2 הדרישות העיקריות שלה ייענו. נשיא איראן, אבראהים ראיסי, אמר בשבוע שעבר כי הרפובליקה האסלאמית רוצה לראות באופן אקטיבי ומעשי בשטח כי ארה״ב מורידה את הסנקציות, ומתחייבת לשמור על כך בעתיד. הוא גם אמר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תיאלץ לשים בצד את טענותיה המונעות ממניעים פוליטיים ולא אובייקטיבים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    Ice 06/09/2022 16:15
    הגב לתגובה זו
    בקיצור, העולם ובעיקר אירופה רוצים שהחורף אצלם לא יהיה קר, גם במחיר שאצלנו יהיה מאוד מאוד (מאוד) חם חייב אף אחד לא יעשה את העבודה במקומינו לסגור קואליציה שקטה עם סעודיה, איחוד האמירויות, כוויית ובחריין ולהכחיד את האיום
  • 3.
    רוחאני 06/09/2022 08:14
    הגב לתגובה זו
    ביבי הוא אבי הפצצה האיראנית
  • 2.
    רון 05/09/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
    או"פק מווסת את כמויות ההפקה על מנת לשמור מחיר גבוה, וכך יהיה גם אם ייחתם הסכם.
  • 1.
    העולם בנוי על אינטרסים כלכליים (ל"ת)
    צדק 05/09/2022 20:22
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.