גדעון תדמור מספק את הסחורה - רווח של 10 מיליון דולר לנאוויטס
שותפות נאוויטס הרוויחה 10 מיליון דולר ברבעון הראשון כשבמקביל ההכנסות זינקו ב-106% ל-20 מיליון דולר. העלייה במחירי הנפט והפקת שיא במאגריה של השותפות הובילו לשיפור הדרמטי ברבעון. גם בנטרול הכנסה חד פעמית מדובר על רווח שמוערך ב-8 מיליון דולר - הרבה מעבר לרווחים ברבעונים הקודמים.
ה-EBITDA עלה פי 4 לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-14.1 מיליון דולר. הנהלת החברה בראשות גדעון תדמור, מספקת תמונת מצב על הפרויקטים העיקריים -
פרויקט שננדואה עומד לקראת השלמת המימון והחלטת השקעה סופית. פיתוחו צפוי להסתיים בשנת 2024, עם תזרים מהוון (בשיעור של 10%) של כ-1.4 מיליארד דולר לנאוויטס, וקצב הפקה כולל של כ-80,000 חביות ביום
על רקע התוצאות אמר תדמור: "נאוויטס מדווחת ברבעון הראשון על תוצאות שיא, המעידות בעיקר על איכות נכסי הנפט של השותפות ובמקביל פועלת להשלמת המימון לפיתוח פרויקט שננדואה, בנקים בינלאומיים וגופים מוסדיים מובילים, לקראת החלטת ההשקעה הסופית"
במהלך הרבעון מכרה נאוויטס 408 אלף חביות נפט, במחיר ממוצע של כ-58 דולר. במהלך הרבעון הופקו מפרויקט בקסקין כ-3.6 מיליון חביות נפט, כאשר חלקה של נאוויטס (7.5%) הוא 268 אלף חביות נפט.
- גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגברת התפוקה התבצעה גם במאגרים היבשתיים של נאוויטס, כאשר שדות דנברי תרמו 115 אלף חביות נפט ושדה נצ'ס כ-25 אלף חביות נוספות. במהלך אפריל נאוויטס השלימה שני קידוחי פיתוח אופקיים בשדה Webster, וזאת במסגרת התקציב ולוחות הזמנים המתוכננים. הקידוחים חוברו למערכת ההפקה, ולמועד זה החלה ההפקה מאחד הקידוחים, והשותפות צופה כי ההפקה מהקידוח השני תחל בזמן הקרוב.
נאוויטס גם מדווחת כי היא מתקדמת להשלמת המימון לפרויקט הדגל של השותפות, פרויקט שננדואה, ואף נערכת לגיוס הון של 100-150 מיליון דולר להשלמת חלקה בהון הנדרש לפרויקט. לשם כך השותפות אף בוחנת אפשרות הנפקת יחידות השתתפות בדרך של הצעה לא אחידה לניצעים מוסדיים, וזאת בהמשך להתעניינות של גופים מובילים בהשקעת הון משמעותי בשותפות במתכונת זו.
שננדואה הוא מהמאגרים הגדולים במפרץ מקסיקו, ארה"ב, עם 431 מיליון חביות נפט והוא ממוקם 255 מייל דרומית לניו אורלינס. חלקה של נאוויטס בפרויקט הוא 53.1%, ולצידה חברות בקבוצת בלקסטון המחזיקות ב-46.9%. מפעילת הפרויקט היא BOE Exploration & Production מקבוצת בלקסטון. טרם רכישת המאגר על ידי נאוויטס, הושקעו בשננדואה 1.8 מיליארד דולר, תוך ביצוע של 9 קידוחי אקספלורציה, אימות והערכה ורכישת מידע רב ששימש לביצוע הערכת נכס הנפט.
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק...
לאחר השלמת הפיתוח בסוף שנת 2024, פרויקט שננדואה צפוי להפיק כ-80,000 חביות נפט ביום, מארבע בארות הפקה. הפרויקט צפוי ליצור לנאוויטס תזרים מהוון (בשיעור של 10%) של כ-1.4 מיליארד דולר ו-EBITDA צפויה של כ-750 מיליון דולר בשנת ההפקה הראשונה. תקציב ההשקעה בפרויקט (חלק השותפות) מוערך בכ-870 מיליון דולר.
הפעילות של נאוויטס צפויה לקבל תנופה במקביל ליבור עם אנלייט וכניסה לתחום האנרגיה המתחדשת.
- 3.YL 30/05/2021 11:33הגב לתגובה זולכן ברור ש החברה תגדל ו תגדל אבל דיווידנד ספק עם יחולק למשקיעים
- 2.אינדיגו 30/05/2021 11:08הגב לתגובה זואני קורא שנים שכולם מרוויחים ומרוויחים והכל עולה ועולה האם יש לכם משהוא בשק שירד או הפסיד שנדע איפוא להשקיע
- YL 30/05/2021 11:23הגב לתגובה זותבדוק ב דוקטור גוגל על מניה של חברה קנדית ש יתכן ומצאה שדה נפט בגודל של השדה הכי גדול ב סעודיה ה קידוחים הם ב נמיביה שם המניה הוא****RECAF**** גילוי נאות אני מושקע. למזלי ולמזל המשקיעים הם לא קנו מכונת דפוס ל אגחים כמו דלק הההההה
- 1.שמוליק 30/05/2021 09:06הגב לתגובה זוואחרי הפיד בשננדואה השמיים הם הגבול.
- YL 30/05/2021 13:42הגב לתגובה זוהתשקיף שקוף ואומר מפורשות מה יקבל גדעון ומה .....לא יקבלו המשקיעים
- שמוליק 30/05/2021 15:28בגלל זה זה שותפות

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.