יור נאוויטס גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי

גדעון תדמור מספק את הסחורה - רווח של 10 מיליון דולר לנאוויטס

פרויקט שננדואה צפוי להסתיים בשנת 2024, עם תזרים מהוון (בשיעור של 10%) של כ-1.4 מיליארד דולר לנאוויטס, וקצב הפקה כולל של כ-80,000 חביות ביום
נושאים בכתבה גדעון תדמור

שותפות נאוויטס הרוויחה 10 מיליון דולר ברבעון הראשון כשבמקביל ההכנסות זינקו ב-106% ל-20 מיליון דולר. העלייה במחירי הנפט והפקת שיא במאגריה של השותפות הובילו לשיפור הדרמטי ברבעון. גם בנטרול הכנסה חד פעמית מדובר על רווח שמוערך ב-8 מיליון דולר - הרבה מעבר לרווחים ברבעונים הקודמים. 

ה-EBITDA עלה פי 4 לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-14.1 מיליון דולר. הנהלת החברה בראשות גדעון תדמור, מספקת  תמונת מצב על הפרויקטים העיקריים - 

 

פרויקט שננדואה עומד לקראת השלמת המימון והחלטת השקעה סופית. פיתוחו צפוי להסתיים בשנת 2024, עם תזרים מהוון (בשיעור של 10%) של כ-1.4 מיליארד דולר לנאוויטס, וקצב הפקה כולל של כ-80,000 חביות ביום

על רקע התוצאות אמר תדמור: "נאוויטס מדווחת ברבעון הראשון על תוצאות שיא, המעידות בעיקר על איכות נכסי הנפט של השותפות ובמקביל פועלת להשלמת המימון לפיתוח פרויקט שננדואה, בנקים בינלאומיים וגופים מוסדיים מובילים, לקראת החלטת ההשקעה הסופית"

במהלך הרבעון מכרה נאוויטס 408 אלף חביות נפט, במחיר ממוצע של כ-58 דולר. במהלך הרבעון הופקו מפרויקט בקסקין כ-3.6 מיליון חביות נפט, כאשר חלקה של נאוויטס (7.5%) הוא 268 אלף חביות נפט.

הגברת התפוקה התבצעה גם במאגרים היבשתיים של נאוויטס, כאשר שדות דנברי תרמו 115 אלף חביות נפט ושדה נצ'ס כ-25 אלף חביות נוספות. במהלך אפריל נאוויטס השלימה שני קידוחי פיתוח אופקיים בשדה Webster, וזאת במסגרת התקציב ולוחות הזמנים המתוכננים. הקידוחים חוברו למערכת ההפקה, ולמועד זה החלה ההפקה מאחד הקידוחים, והשותפות צופה כי ההפקה מהקידוח השני תחל בזמן הקרוב.

נאוויטס גם מדווחת כי היא מתקדמת להשלמת המימון לפרויקט הדגל של השותפות, פרויקט שננדואה, ואף נערכת לגיוס הון של 100-150 מיליון דולר להשלמת חלקה בהון הנדרש לפרויקט. לשם כך השותפות  אף בוחנת אפשרות הנפקת יחידות השתתפות בדרך של הצעה לא אחידה לניצעים מוסדיים, וזאת בהמשך להתעניינות של גופים מובילים בהשקעת הון משמעותי בשותפות במתכונת זו.

שננדואה הוא מהמאגרים הגדולים במפרץ מקסיקו, ארה"ב, עם 431 מיליון חביות נפט והוא ממוקם 255 מייל דרומית לניו אורלינס. חלקה של נאוויטס בפרויקט הוא 53.1%, ולצידה חברות בקבוצת בלקסטון המחזיקות ב-46.9%. מפעילת הפרויקט היא BOE Exploration & Production מקבוצת בלקסטון. טרם רכישת המאגר על ידי נאוויטס, הושקעו בשננדואה 1.8 מיליארד דולר, תוך ביצוע של 9 קידוחי אקספלורציה, אימות והערכה ורכישת מידע רב ששימש לביצוע הערכת נכס הנפט. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לאחר השלמת הפיתוח בסוף שנת 2024, פרויקט שננדואה צפוי להפיק כ-80,000 חביות נפט ביום, מארבע בארות הפקה. הפרויקט צפוי ליצור לנאוויטס תזרים מהוון (בשיעור של 10%) של כ-1.4 מיליארד דולר ו-EBITDA  צפויה של כ-750 מיליון דולר בשנת ההפקה הראשונה. תקציב ההשקעה בפרויקט (חלק השותפות) מוערך בכ-870 מיליון דולר.

הפעילות של נאוויטס צפויה לקבל תנופה במקביל ליבור עם אנלייט וכניסה לתחום האנרגיה המתחדשת. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    YL 30/05/2021 11:33
    הגב לתגובה זו
    לכן ברור ש החברה תגדל ו תגדל אבל דיווידנד ספק עם יחולק למשקיעים
  • 2.
    אינדיגו 30/05/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    אני קורא שנים שכולם מרוויחים ומרוויחים והכל עולה ועולה האם יש לכם משהוא בשק שירד או הפסיד שנדע איפוא להשקיע
  • YL 30/05/2021 11:23
    הגב לתגובה זו
    תבדוק ב דוקטור גוגל על מניה של חברה קנדית ש יתכן ומצאה שדה נפט בגודל של השדה הכי גדול ב סעודיה ה קידוחים הם ב נמיביה שם המניה הוא****RECAF**** גילוי נאות אני מושקע. למזלי ולמזל המשקיעים הם לא קנו מכונת דפוס ל אגחים כמו דלק הההההה
  • 1.
    שמוליק 30/05/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
    ואחרי הפיד בשננדואה השמיים הם הגבול.
  • YL 30/05/2021 13:42
    הגב לתגובה זו
    התשקיף שקוף ואומר מפורשות מה יקבל גדעון ומה .....לא יקבלו המשקיעים
  • שמוליק 30/05/2021 15:28
    בגלל זה זה שותפות
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.