רותם אנרגיה-רא"מ מציגה פתרון לבעיית פסולת הפלסטיק
ד"ר ישעיהו בר-אור, יועץ סביבתי לרא"מ ולשעבר מדען ראשי במשרד להגנת הסביבה: המתקן של רא"מ, שיוקם בדומה למתקנים של Enefit הפועלים באירופה, ישלב פסולת פלסטיק ופצלי נפט ויוכל להניב תוצרים נפלאים גם כנפט וגם כחשמל.
לאחר ששותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ), סיימה את 2019 עם בשורה משמעותית של חתימת הסכם אסטרטגי עם ענקית האנרגיה הבינלאומית Enefit ולאחר שפתחה את שנת 2020 עם גיוס מוצלח, ביקושי יתר והבעת אמון מצד המשקיעים, השותפות ממשיכה לקדם את תכנית העבודה לקראת הסגירה הפיננסית. השותפות חשפה בשבוע שעבר את הפרויקט שלה ואת התועלות שלו מבחינה סביבתית, כלכלית ואנרגטית בפני מאות אנשי תעשייה, רגולציה ואיכות הסביבה בכנס הסביבה הגדול בישראל "סביבה 2050", תוך שהיא זוכה לעניין רב.
בעיית הפלסטיק הייתה אחד הנושאים הבוערים בכנס ובהתאם הפתרון המקיף ששותפות רא"מ מציגה לכ- 200 אלף טון של פסולת פלסטיק זכה לעניין רב. זו הייתה ההזדמנות הראשונה של נציגי השותפות להציג את הטכנולוגיה על בסיסה עובד מתקן Enefit-280 ולהרחיב לגבי התפקיד של פצלי השמן (פצלי הנפט) כמוביל חום ומחולל תהליך הפירוליזה המשיבה אנרגיה מפסולת הפלסטיק. למעשה, פצלי הנפט מאפשרים את השבת האנרגיה מפסולת הפלסטיק בהיקפים חסרי תקדים ומהווים Game Changer סביבתי בעל כדאיות כלכלית.
יש לציין כי מתקן Enefit-280 הינו מתקן קיים ומוכח, בעל יכולת טיפול בפסולת פלסטיק בכמות שיכולה להגיע עד כ- 300,000 טון מדי שנה, דבר שאינו קיים בשום מתקן אחר למחזור פלסטיק.
בנאומו בכנס אמר ד"ר ישעיהו בר-אור, יועץ סביבתי לרא"מ, לשעבר המדען הראשי וסמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, כי למרות שפסולות כמו הפלסטיק נחשבת לכאורה לפסולת מסודרת, כזו שקל להפריד אותה במקור מפסולות אחרות וככזו ש"כאילו" ניתן למחזר אותה, בפועל המצב לא כך ואין היום בארץ מפעלים למיחזור פלסטיק הנותנים מענה לבעיה הסביבתית החמורה. הסיבה לכך היא כי כיום, כשמחירי הנפט אינם צפויים לעלות משמעותית מעל המחירים הקיימים, תעשיה של מיחזור הפלסטיק לא תקום בשל העדר כדאיות כלכלית. הפתרון היחיד המוצע כיום לפסולת הפלסטיק בישראל הוא לטמון אותה או לייצא אותה לחו"ל, אולם, בלשון עדינה, אנו לא יודעים האם באמת היא ממוחזרת במדינות אליהן היא מיוצאת. אגב, גם ברחבי העולם המערבי אחוזי המיחזור של פסולת פלסטיק נמוכים מאוד.
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- אקונרג’י: גיוס מוסדי, כניסה לגרמניה ותשואות עודפות בשוק האירופי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי ד"ר בר-אור, מי שכיהן בתפקידים בכירים במשרד להגנת הסביבה, מצב זה הביא לחשיבה מחדש ולפיה לא צריך ללכת למיחזור פסולת פלסטיק אלא להשבתו לאנרגיה - "כי מנפט באת ולנפט תשוב". אולם, למרות הניסיונות לבצע השבת אנרגיה מפסולת פלסטיק בלבד, עד כה לא קרה עם כך הרבה ולמעשה אין היום השבת אנרגיה מפסולת פלסטיק. ולכן צריך למצוא פתרון שיהפוך את מטרד הפלסטיק למשאב.
בדבריו בפני אנשי איכות הסביבה בישראל, הציג ד"ר בר-אור את הפתרון של רא"מ, הפועלת באותו אזור בו פועלת חברת רותם אמפרט בכריית פוספטים. השותפות מתכננת להשתמש בפצלי הנפט, שהם חומר טפל הרבוד מעל הפוספטים, המהווה פסולת לכל דבר ועניין, ולשלב אותו עם פסולת הפלסטיק עירונית בהיקף משמעותי מאוד מבחינה כלל ישראלית. על פי התוכניות שנמצאות כבר בשלבים של תסקיר להשפעה על הסביבה והתוכניות ההנדסיות, מדובר בשימוש בכ- 200,000 טון פסולת פלסטיק עירונית ממוינת מדי שנה. זו רק התחלת הדרך. בהמשך ניתן יהיה לעשות זאת עם פסולת הפלסטיק של המגזר החקלאי כגון יריעות פלסטיק וכיסויי חממות - פסולת בהיקפים עצומים, שכיום אין לה פתרון.
ד"ר בר-אור סיכם את דבריו באמרו כי: "המתקן של רא"מ, שיוקם בדומה למתקנים של Enefit הפועלים באירופה, יחד עם השילוב של פסולת הפלסטיק עם פצלי נפט, יוכל להניב תוצרים נפלאים של הרבה אנרגיה, גם כנפט וגם כחשמל. זאת תוך מתן פתרון ממשי לבעיית פסולת הפלסטיק בישראל ועם טביעת רגל פחמנית נמוכה".
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
שותפות רא"מ, מתכננת להקים במישור רותם מתקן להפקת נפט וחשמל, אשר יוזן בפצלי נפט יחד עם פסולת פלסטיק עירונית המיועדת להטמנה. יצוין כי כמות פסולת הפלסטיק בה תעשה השותפות שימוש (כ-200,000 טון בשנה) מהווה כחמישית מכמות הפלסטיק המיוצרת מדי שנה בישראל, פסולת שעד כה מועברת להטמנה.
הפקת האנרגיה במתקן רא"מ תהיה באמצעות תהליך הפירוליזה, המהווה פתרון הסביבתי המועדף לטיפול בפסולת פלסטיק. התפוקה השנתית של מתקן הפקה תהיה כ- 1.5 מיליון חביות נפט במשך למעלה מ- 20 שנה. כמו כן, על ידי שימוש בחום עודף מן התהליך, המתקן יפיק כ- 60-70MW של חשמל.
- 4.י. 13/01/2020 23:01הגב לתגובה זולמרות ש"שומרי הבית" nimby, יש מצב שיפרגנו גם לאזורים אחרים במדינה ויגיעו אליכם. מה הזיהום שלכם לאדמה ולאויר, כולל לגזים שגורמים להתחממות גלובלית? למה אין פרוט של נתונים לציבור?
- 3.פס"ד 13/01/2020 21:40הגב לתגובה זוכרגע שער המנייה צולל ואני מקווה עבור המשקיעים שהכיוון ישתנה ולדעתי זה מה שרצו להשיג עם פירסום הכתבה, אולם ללא הואיל.
- 2.זה פיתוח מדהים. כולם מנצחים (ל"ת)כל הכבוד 13/01/2020 14:34הגב לתגובה זו
- 1.תפסיקו למחזר כתבות ושהבטלנים ברא"ם יתחילו לעבוד! (ל"ת)רם 13/01/2020 14:14הגב לתגובה זו

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים
חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.
במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.
שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.
קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.
- לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי
יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".
בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.
"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"
על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- פריים אנרג'י תרכוש מתקנים סולאריים ב-72 מיליון שקל; הכנסה שנתית של 35 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".