לאחר ששותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ), סיימה את 2019 עם בשורה משמעותית של חתימת הסכם אסטרטגי עם ענקית האנרגיה הבינלאומית Enefit ולאחר שפתחה את שנת 2020 עם גיוס מוצלח, ביקושי יתר והבעת אמון מצד המשקיעים, השותפות ממשיכה לקדם את תכנית העבודה לקראת הסגירה הפיננסית. השותפות חשפה בשבוע שעבר את הפרויקט שלה ואת התועלות שלו מבחינה סביבתית, כלכלית ואנרגטית בפני מאות אנשי תעשייה, רגולציה ואיכות הסביבה בכנס הסביבה הגדול בישראל "סביבה 2050", תוך שהיא זוכה לעניין רב.

בעיית הפלסטיק הייתה אחד הנושאים הבוערים בכנס ובהתאם הפתרון המקיף ששותפות רא"מ מציגה לכ- 200 אלף טון של פסולת פלסטיק זכה לעניין רב. זו הייתה ההזדמנות הראשונה של נציגי השותפות להציג את הטכנולוגיה על בסיסה עובד מתקן Enefit-280  ולהרחיב לגבי התפקיד של פצלי השמן (פצלי הנפט) כמוביל חום ומחולל תהליך הפירוליזה המשיבה אנרגיה מפסולת הפלסטיק. למעשה, פצלי הנפט מאפשרים את השבת האנרגיה מפסולת הפלסטיק בהיקפים חסרי תקדים ומהווים Game Changer  סביבתי בעל כדאיות כלכלית.

יש לציין כי מתקן Enefit-280 הינו מתקן קיים ומוכח, בעל יכולת טיפול בפסולת פלסטיק בכמות שיכולה להגיע עד כ- 300,000 טון מדי שנה, דבר שאינו קיים בשום מתקן אחר למחזור פלסטיק.

בנאומו בכנס אמר ד"ר ישעיהו בר-אור, יועץ סביבתי לרא"מ, לשעבר המדען הראשי וסמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, כי למרות שפסולות כמו הפלסטיק נחשבת לכאורה לפסולת מסודרת, כזו שקל להפריד אותה במקור מפסולות אחרות וככזו ש"כאילו" ניתן למחזר אותה, בפועל המצב לא כך ואין היום בארץ מפעלים למיחזור פלסטיק הנותנים מענה לבעיה הסביבתית החמורה. הסיבה לכך היא כי כיום, כשמחירי הנפט אינם צפויים לעלות משמעותית מעל המחירים הקיימים, תעשיה של מיחזור הפלסטיק לא תקום בשל העדר כדאיות כלכלית. הפתרון היחיד המוצע כיום לפסולת הפלסטיק בישראל הוא לטמון אותה או לייצא אותה לחו"ל, אולם, בלשון עדינה, אנו לא יודעים האם באמת היא ממוחזרת במדינות אליהן היא מיוצאת. אגב, גם ברחבי העולם המערבי אחוזי המיחזור של פסולת פלסטיק נמוכים מאוד.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי ד"ר בר-אור, מי שכיהן בתפקידים בכירים במשרד להגנת הסביבה, מצב זה הביא  לחשיבה מחדש ולפיה לא צריך ללכת למיחזור פסולת  פלסטיק אלא להשבתו לאנרגיה - "כי מנפט באת ולנפט תשוב".  אולם, למרות הניסיונות לבצע השבת אנרגיה מפסולת פלסטיק בלבד, עד כה לא קרה עם כך הרבה ולמעשה אין היום השבת אנרגיה מפסולת פלסטיק. ולכן צריך למצוא פתרון שיהפוך את מטרד הפלסטיק למשאב.

בדבריו בפני אנשי איכות הסביבה בישראל, הציג ד"ר בר-אור את הפתרון של רא"מ, הפועלת באותו אזור בו פועלת חברת רותם אמפרט בכריית פוספטים. השותפות מתכננת להשתמש בפצלי הנפט, שהם חומר טפל הרבוד מעל הפוספטים, המהווה פסולת לכל דבר ועניין, ולשלב אותו עם פסולת הפלסטיק עירונית בהיקף משמעותי מאוד מבחינה כלל ישראלית. על פי התוכניות שנמצאות כבר בשלבים של תסקיר להשפעה על הסביבה והתוכניות ההנדסיות, מדובר בשימוש בכ- 200,000 טון פסולת פלסטיק עירונית ממוינת מדי שנה.  זו רק התחלת הדרך. בהמשך ניתן יהיה לעשות זאת עם פסולת הפלסטיק של המגזר החקלאי כגון יריעות פלסטיק וכיסויי חממות - פסולת בהיקפים עצומים, שכיום אין לה פתרון.

ד"ר בר-אור סיכם את דבריו באמרו כי: "המתקן של רא"מ, שיוקם בדומה למתקנים של Enefit  הפועלים באירופה, יחד עם השילוב של  פסולת הפלסטיק עם פצלי נפט, יוכל להניב תוצרים נפלאים של הרבה אנרגיה, גם כנפט וגם כחשמל. זאת תוך מתן פתרון ממשי לבעיית פסולת הפלסטיק בישראל ועם טביעת רגל פחמנית נמוכה".

• השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
• דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שותפות רא"מ, מתכננת להקים במישור רותם מתקן להפקת נפט וחשמל, אשר יוזן בפצלי נפט יחד עם פסולת פלסטיק עירונית המיועדת להטמנה. יצוין כי כמות פסולת הפלסטיק בה תעשה השותפות שימוש (כ-200,000 טון בשנה) מהווה כחמישית מכמות הפלסטיק המיוצרת מדי שנה בישראל, פסולת שעד כה מועברת להטמנה.

הפקת האנרגיה במתקן רא"מ תהיה באמצעות תהליך הפירוליזה, המהווה פתרון הסביבתי המועדף לטיפול בפסולת פלסטיק. התפוקה השנתית של מתקן הפקה תהיה כ- 1.5 מיליון חביות נפט במשך למעלה מ- 20 שנה. כמו כן, על ידי שימוש בחום עודף מן התהליך, המתקן יפיק כ- 60-70MW  של חשמל.