הנפט יורד ב-2.8% לאחר דיווח כי טראמפ שוקל הקלות לאיראן
לאחר עליות חדות בימים האחרונים, הנפט בולט הערב עם ירידה של 2.8% לרמה של 55.8 דולרים לחבית. במקביל, מחיר הנפט מסוג ברנט יורד לרמה של 60.3 דולרים לחבית. ברקע לירידה הערב, דיווחים כי טראמפ שקל לקהל בסנקציות על איראן.
ע"פ דיווח ברשת החדשות בלומברג, הנשיא ערך שיחות בנוגע להקלה אפשרית בסנקציות על המדינה האסלאמית, וזאת בניסיון להוביל לפגישה עם הנשיא האיראני חסן רוחני בהמשך החודש. לפי הדיווח, הפיטורים אמש של היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, מיוחסים לרצון של טראמפ לבצע את ההקלות. נזכיר כי בולטון נחשב ל"ניצי" ביותר בממשל האמריקני, כאשר תמך לנהוג ביד קשה מול צפון קוריאה ואיראן. שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, תמך במהלך לפי הדיווח.
במקביל, נראה כי פגישה בין טראמפ לנשיא האיראני צפויה להתקיים בסופו של דבר בהמשך החודש, במהלך הכינוס השנתי של האו"ם.
בתוך כך, נתוני המלאים שפורסמו מוקדם יותר הצביעו על מגמה מעורבת. מלאי הנפט הגולמי בארה"ב ירד בשבוע האחרון ב-6.9 מיליון חביות, ירידה חדה יותר מהצפי שעמד על ירידה צנועה של 2.68 מיליון חביות. במקביל, מלאי הדלקים המזוקקים עלה ב-2.7 מיליון חביות.
גרף שבועי של מחיר הנפט: מדשדש בין הממוצעים 200-50
- 3.משה ב. 12/09/2019 08:56הגב לתגובה זונכון שהמדינה לא תיקח פוזיציה לטובת מעצמה כלשהי.
- 2.ערן 12/09/2019 08:48הגב לתגובה זועכשיו חבר שלו טראמפ ימכור את ישראל והעולם.
- 1.המשוגע הזה ויתר לצפון קוריאה ועכשו לאירן. מסוכן לישראל (ל"ת)שלמה 11/09/2019 22:54הגב לתגובה זו

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.