רוח גבית לגלוב? השותף הכללי הקים קרן השקעות זרה שתזרים כסף לרישיונות שלה

שותפות הנפט מנסה לקדם פיתוח של הרישיונות שלה ומנסה לעשות זאת בדרך חדשה - הקמת קרן השקעות זרה שתשקיע ברישיונות שלה
תומר קורנפלד | (4)
נושאים בכתבה גלוב אקספלוריישן

אחד מהאתגרים הגדולים איתם מתמודדת שותפות הנפט גלוב אקספ יהש הוא כיצד להשיג מימון לטובת הרישיונות שלה. לאחר שלפני מספר חודשים נפל מו"מ עם משקיע בינלאומי בשותפות הנפט מנסים לגייס את הכסף דרך הקמת קרן להשקעה בתחום האנרגיה. בגלוב מעוניינים לנתב את הכסף שתגייס הקרן לטובת השקעה ברישיונות שבהן מחזיקה השותפות.

הדיווח של שותפות הנפט מעט סתום עבור השותף המוגבל שמניותיו נסחרות בבורסה לפי שווי של 2.8 מיליון שקל - אך הפוטנציאל הוא גדול. השותפות עדכנה היום כי הוקמה קרן השקעות זרה בתחום האנרגיה והסחורות אשר תנוהל על ידי גורם שאינו קשור לשותף הכללי של החברה.

בגלוב ציינו בעבר כי מחצית מהיקף הגיוס של הקרן מיועד להשקעה ברישיונות של גלוב כנגד החזקה ברישיון. מובן מאליו שאם הכסף יזרום לטובת מימון קידוח ברישיונות של גלוב - ידולל החלק של גלוב אך לעת עתה לא ברור עד כמה ומהו השווי על פיו ייגזר שווי הרישיונות.

מי שהוביל את המהלך מבחינתה של גלוב הוא איש העסקים צביקה בורודצקי המחזיק ב-36% ממניות השותף הכללי. בעבר הצהיר בורודצקי כי לאחר שנים כמשקיע בשותפויות מוגבלות הוא מעוניין להיות חלק משותף כללי ולדאוג לזכויות של השותף המוגבל. כעת נראה שבורודצקי יחד עם מנכ"ל השותפות צבי דרין מנסים להוביל קו חדש אשר יוביל לגיוס כספים ללא דילול משמעותי של השותף המוגבל. 

אמנם, גלוב ביצעה בעבר לא מעט גיוסים אשר פגעו במשקיעים - וככל הנראה תידרש לבצע עוד גיוסים כחלק מהקמת הקרן. כמו כן, נציין כי עצם הקמת הקרן לא מבטיח לגלוב מימון. ככל הנראה דברים יתחילו 'לזוז' רק אחרי שהקרן תגייס כספים ותחתום על הסכמים מחייבים להשקעה ברישיונות של גלוב. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניראה רציני הפעם (ל"ת)
    רונן 26/04/2015 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סתם הרצה , לא שווה את הסיכון !!!! (ל"ת)
    עשר 26/04/2015 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכי ותיק 38 26/04/2015 11:17
    הגב לתגובה זו
    אן ספק צבי שרף את עצמו ביום ש****איחר*** לדווח לציבור ש פועלי אתר הקידוח טסו ל רומניה או כל מדינה אחרת. אן בושה ב כישלון אבל יש בושה ו***נקמה** מצד ציבור המשקיעים ש....... לא מדווחים לו אמת בזמן ולכן הוא לא רואה פרוטה מ הציבור שנתן בו אמון
  • יצחק 26/04/2015 23:54
    הגב לתגובה זו
    הפעם זה ניראה הרבה יותר רציני מקווה שאני לא טועה .....
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.