התקבל אישור: שותפות זרח תתחיל לבצע מבחני שאיבה בקידוח אמונה 1

במבחן שנערך בבאר בעבר נתקבלו כ-450 חביות נפט ביום עם שיעור מים של 20%
אבי שאולי | (3)

זרח יהש תתחיל בקרוב לבצע מבחני שאיבה בבאר קידוח אמונה 1, זאת לאחר שקיבלה לכך את אישור משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. בפתיחה האחרונה של הבאר, לפני מספר שנים נתקבלו במבחן שנערך כ-450 חביות נפט ביום עם שיעור מים של כ-20%. קידוח אמונה 1 ממוקם בחלקו האמצעי של ים המלח בשפך של נחל משמר.

זרח מבצעת במקביל גם מבחני שאיבה בבאר קידוח צוק תמרור 3. הנפט שהופק במסגרת מבחני השאיבה בבאר קידוח צוק תמרור 3 הניב, על פי הדיווח של זרח לרבעון הראשון השנה, הכנסות של כ-555 אלף דולר מתחילת שנת 2014 ועד סוף מאי 2014.

קידוחי צוק תמרור ואמונה נמצאים ברשיון 400/זרח חדש, אשר הוענק מחדש לשותפות זרח ביולי 2013, לאחר שהשותפות עירערה לבג"ץ בדרישה להשיב לה את הרשיון שנלקח ממנה בסוף שנת 2010. הרשיון נמצא באזור ים המלח והוא כולל כ-400 אלף דונם. מבחני השאיבה שמבצעת שותפות זרח בקידוחי צוק תמרור ואמונה מהווים שלב נוסף בהערכה ופיתוח משאבי הנפט בשטח הרישיון.

שותפות זרח נערכה כבר למכירת הנפט שיופק במבחני השאיבה, ככל שיופק. השותפות התקשרה עם קבלן לשם הפרדת המים מהנפט שיופק, אם יהיה צורך בכך, ובמקביל התקשרה עם קונה שירכוש את הנפט הגולמי שיופק בתהליך מבחני השאיבה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מריצים את המנחה על פרוטות וכרגיל הרגולטור אפס מאופס נדם (ל"ת)
    תום 07/08/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דני משקיע 07/08/2014 10:09
    הגב לתגובה זו
    תיסמחו על קרמין
  • 1.
    קשקוש בלבוש , הכנסת שפנים למערה . לא להתקרב !!! (ל"ת)
    אבי 07/08/2014 09:43
    הגב לתגובה זו
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

כנרת דהן גרנית דן גבע,עמרי דוד, ד”ר ברכה חלף צילום: שלומי יוסףכנרת דהן גרנית דן גבע,עמרי דוד, ד”ר ברכה חלף צילום: שלומי יוסף

אנרגיה מתחדשת בישראל: היעדים הולכים ומתרחקים

המעבר לאנרגיות מתחדשות תופס תאוצה בעולם, בישראל נשארים מאחור והמומחים מתריעים: פיזור מקורות האנרגיה קריטי

זיו וולף |
נושאים בכתבה אנרגיה

בזמן שהעולם כולו מאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ישראל מוצאת עצמה מפגרת מאחור. כיום, שיעור האנרגיה המתחדשת במשק עומד על כ־15% בלבד, מתחת ליעד הביניים של 20% שנקבע לשנים האחרונות. השאלה המרכזית: האם נצליח לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2030, נדונה בהרחבה בפאנל בכנס התשתיות והאנרגיה של ביזפורטל, בהשתתפות דן גבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפאוורג'ן, כינרת דהן גרנית, מנהלת אגף אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, עומרי דוד, מנהל אגף ההסדרה ברשות החשמל, וד"ר ברכה חלף, מייסדת משותפת בקרן גראוויטי קליימט.


"זה לא מותרות אלא ביטחון לאומי"

"המחויבות ל-30% אנרגיה מתחדשת היא לא פריבילגיה, אלא חלק מביטחון ישראל. גז טבעי הוא משאב אדיר, אך אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. ביזור מקורות האנרגיה הוא צו השעה", ציינה דהן גרנית. לדבריה, הדרך לשם כוללת הרחבת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות וקרקעות, פיתוח תחום האגרו־סולאר, השקעה במחקר וחדשנות טכנולוגית ושדרוג רשת החשמל. 

דוד מסביר כי ישראל נמצאת כבר מספר שנים בעידן של תחרות בשוק האנרגיות המתחדשות: "עברנו ממודלים של תעריפים קבועים, שבהם הציבור שילם על המתקנים, למודלים תחרותיים. היום, איתותי הביקוש מהצרכנים עצמם יוצרים את התמריץ ליזמים. התחרות היא שמניעה את השוק". עם זאת, הוא מזהיר כי צוואר הבקבוק המרכזי הוא רשת ההולכה והחלוקה: "הרשת תוכננה להיות ריכוזית. היום הצרכנים הם גם יצרנים. צריך להשקיע כ־40 מיליארד שקלים בפיתוח רשת מודרנית, ובמקביל לנצל את הקיימת באמצעות חדשנות ואגירה".

"חייבים רגולטור אחד שירכז את הכול" 

גבע מתאר את האתגרים מהשטח: "כדי שיקום פרויקט אנרגיה נדרשים שני תנאים: קרקע ותשתית. הבעיה מתחילה בריבוי הרשויות. יזם נאלץ לעבור בין ועדות, משרדים ורגולטורים רבים. אנחנו קוראים להקמת גורם אחד שירכז את כל התהליך. אחרת, הבירוקרטיה חונקת".