מצבה הפיננסי הגרוע של קפריסין הוביל אתמול את האיחוד האירופי להציל אותה בעזרת חבילת סיוע ענקית בסך של 10 מיליארד אירו, סיוע שכרוך בהתחייבויות, בקיצוצים ובמיסוי גבוה על אזרחי האי. אבל אולי יש אור בקצה המנהרה - מכיוון תגליות הגז במימי האי.

באתר העיתון הקפריסאי, Cyprus Mail מצטטים היום את צ'ארלס אלינס, מי שעומד בראש חברת הנפט-גז (הידרוקרבונים) הלאומית של קפריסין, KRETYK, שאמר כי "בקידוחים שיחלו מוקדם בשנה הבאה יתכן וקפריסין תמצא מאגרי גז טבעי בהיקף של 40 TCF".

אלינס דיבר בפורום האנרגיה שנערך אתמול בניקוסיה, "בנוסף על תגלית הגז שנמצאה בשנה שעברה בבלוק 12 ושנאמדת ב-7 TCF, אומדן שצפוי להיות מאושרר בהמשך השנה על ידי נובל אנרג'י במסגרת קידוח האימות השני, פרוספקט נוסף עשוי להכיל מאגר גז גדול עוד יותר".

"כל האינדיקציות מצביעות על כך שבעוד 5 בלוקים שבהם צפויים להתבצע בתחילת השנה הבאה קידוחי אקספלורציה על ידי החברות שזכו במכרז ENI/ KOGAS ו-TOTAL יתכן וימצאו מאגרים שאולי אף כפולים בגודלם מ'בלוק 12'. אלינס ציין כי באופן כללי (כלומר לא ספציפית לקידוחים בשנה הבאה) יתכן שבשטח הימי של קפריסין ימצאו 60 TCF מתוך סך 122 ה-TCF של גז טבעי שעל פי ההערכות טמונים באגן הלבנטיני, כך על פי הסקר הגיאולוגי האמריקני שאותו הציג אלניס.

אלניס שוב דחה את האפשרות כי תיבנה מערכת צינורות הולכת גז בין קפריסין לטורקיה, כדרך לייצוא הגז לאירופה. בעבר כבר אמר אלניס כי ההתנגדויות להקמת מתקן הנזלת הגז היקר היו על רקע ההערכות כי 7 ה-TCF שנמצאו בבלוק 12 אינם מצדיקים את הפרויקט. לדבריו, "ביזבזנו זמן יקר" והוסיף "עד 2019, אם התשתיות יהיו מוכנות, יתכן שקפריסין תתחיל לייצא LNG".

סולון קאסיניס, מנהל בכיר נוסף בחברת הנפט הלאומית של קפריסין התייחס גם לקשרים בין קפריסין לישראל ואמר, "ישראל וקפריסין צפויות להשלים תוך שלושה חודשים את ההסכם ביחס למתקן המשותף, במסגרתו יחלקו שתי המדינות בהוצאות ובהכנסות מכל תגלית הידרוקרבונית שתמצא בשטחים הגובלים במים הטריטוריאליים של שתי המדינות. ישראל אף הציגה את העניין שלה ברכישת חשמל בשווי של עד מיליארד דולר לשנה, שיהווה פיתרון אלטרנטיבי למחסר באנרגיה".