מהן התקנות החדשות שצפויות לחול על שותפויות חיפוש הנפט והגז?

בניסיון לייצר זהות בסיכון בין השותפות המוגבלת לשותף הכללי, רוצה הבורסה לשנות את התקנות. צפו בשינויים הבולטים
תומר קורנפלד | (7)

בשנה האחרונה המבנה של 'שותפות מוגבלת' זכה לביקורת קשה מצד המשקיעים, בעיקר מסקטור הנפט והגז. הטענה המרכזית שלהם הייתה שבעוד השותפות המוגבלת לוקחת על עצמה את הסיכון במימון הקידוחים, השותף הכללי מרוויח גם במקרה של תגלית מסחרית וגם במקרה של כישלון.

בניסיון להגביר את הקשר בין השותף הכללי (המנהל) לבין השותף המוגבל, רוצה הבורסה לשנות מעט את הכללים. היום היא פרסמה טיוטה להערות הציבור הכוללת הצעה לתיקון התקנון וההנחיות של מבנה השותפות. התקנות החדשות באות על רקע התפתחות שוק חיפושי הנפט והתאמה של ההנחיות למציאות.

השינויים בתקנות נוצרו בעקבות תגליות הגז האחרונות אשר מחייבות את השותפויות להציע יכולת פיננסית של 50 מיליון דולר לקידוח ימי, העלייה החדה בהיקף הכספים הנדרשים לצורך קידוח ימי. במטרה לייצר זהות אינטרסים גדולה יותר בין השותף הכללי לבין הציבור רוצה הבורסה לשנות מעט את התקנות.

במסגרת שינוי התקנות, דורשת הבורסה תקנות הנוגעות לשווי החזקות הציבור, בנוגע למניות הרשומות למסחר. כך למשל, כאשר שווי החזקות הציבור עומד על 20-40 מיליון שקל, שיעור החזקות הציבור צריך להיות לפחות 50%. כאשר שווי ההחזקות שבידי הציבור הוא 40-60 מיליון שקל, שיעור ההחזקות צריך לעמוד על לפחות 30%.

שתי מדרגות נוספות מתייחסות לשותפויות גדולות יותר. כאשר שווי החזקות הציבור הוא 60-100 מיליון שקל, הציבור נדרש להחזיק לפחות 20% מהיחידות וכאשר שווי החזקות הציבור גדול מ-100 מיליון שקל, שיעור הציבור צריך לעמוד על לפחות 15%.

שינוי משמעותי נוסף אותו יוזמת הבורסה צפוי להקשות מעט על הנפקות חדשות. כחלק מהתקנות של הבורסה, השותף הכללי נדרש לרכוש מניות בהיקף של 12 מיליון שקל, או 20% מיחידות ההשתתפות. מטרת התקנה הינה למנוע מצב שבו השותף הכללי מגייס כסף מהציבור ולא נושא בעצמו בחלק מהסיכון.

כעת מבקשת הבורסה לשנות את התקנות באופן שבו שיעור ההשתתפות של השותף הכללי יהיה לפי מדרגות. כאשר שווי החזקות הציבור עומד על 20-60 מיליון שקל, יידרש השותף הכללי לשים 10 מיליון שקל או 20% מסך היחידות (הנמוך מביניהם).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שינוי שני לרעת שותפות מוגבלת?! (ל"ת)
    רונן 04/07/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חיכו עד עכשיו אחרי ששתו לנו את הדם תשובה וחבריו (ל"ת)
    תום 03/07/2012 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    lepxii 03/07/2012 14:32
    הגב לתגובה זו
    סתם כאב ראש שיש עוד סוג של חברה. יש סיבוך גדול בצד המסויי (גם בעת ניסיון לקזז את ההפסד... וגם בשנים בהם יש לשותפות רווח). בנוסף השותף הכללי די עושק את המוגבל, בעבור עבודת גיוס הון גרידא (רובם לא מפעילים ממש את הקידוח, רק מגייסים הון).
  • 3.
    משה 03/07/2012 13:40
    הגב לתגובה זו
    למה השתיקה
  • למשה מיניב 03/07/2012 15:28
    הגב לתגובה זו
    גם אני שואל מה אם גל של רציו כליום ואין תשובה
  • 2.
    משה 03/07/2012 13:38
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים להמליץ על הנפט ורציו במיוחד והיא לא מפסיקה לרדת למה
  • 1.
    צבריקו 03/07/2012 13:30
    הגב לתגובה זו
    קדימה לעבודה, תתחילו להנפיק נפק ולא תקנות, ושכולם ירויחו.
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".