ההוצאות על חיפוש הנפט יזנקו ל-90 מיליארד דולר; כוח הנפט של אירן דועך

"שדות חדשים מתגלים, ישנם אזורים חדשים בהם מקורות נפט מפותחים. מקורות ההיצע מתרחבים, וזה ישנה את פוליטיקות הנפט", בשעה זו מתקיימת וועידת ענק על תנודתיות המחירים והצריכה העתידית
עידן קייסר | (9)

הראלי הנוכחי במחירי הנפט, המונע בעיקר מלחצים אירניים, הגיע לרמתו הגבוהה מאז 2008. עליית מחירים זו פורצת את הדרך למחפשי נפט ואילי קידוח מכל קצוות תבל, מארגנטינה ועד אנגולה.

שדות נפט חדשים שיתגלו יקלו את הלחץ על מחירי הנפט, כך מסר המרכז לחקר האנרגיה הגלובלית. החוזים העתידיים מראים כי המשיקיםע מצפים שמחיר נפט גולמי מסוג 'ברנט' ירד לפחות מ-100 דולרים לחבית עד שנת 2015, לעומת מחיר של 125 דולר לחבית היום.

ההוצאה בעולם על גילוי שדות נפט חדשים, אשר מגיעה בעיקר מחברת אקסון (סימול: XOM) ומחברת של (סימול: RDSA), תזנק ב-20% לפחות השנה, לסך של 90 מיליארד דולר! (לפי סקר של ברקליס PLC).

קידוחים ימיים יכולים להפיק כ-25 מיליארד חביות נפט כבר השנה, יותר מפי-4 מרזבות הנפט שנשארו לנורווגיה. זאת ועוד, ישנם שדות נפט 'בלתי קונבנציוליים' בתוך ארה"ב, כך חושף תאגיד מורגן סטנלי. בנוסף, ייצור הנפט מצפון דאקוטה עלה בשנה שעברה ב-75% וצפוי לעלות עוד השנה, גם בארגנטינה, בה נמצא לאחרונה שדה נפט שצפוי להכיל כ-23 מיליארד חביות.

"מחירי הנפט חייבים לרדת למטה, בעיקר בגלל שגורמים הקשורים להיצע ממשיכים להניב תוצאות חיוביות", אמר היום לרשת בלומברג מנושר טאקין, אנליסט מהמרכז לחקר האנרגיה הגלובלית. "שיעור הביקוש לנפט לא הולך לצמוח בעתיד, בייחוד כאשר אנו משקיעים ולומדים איך להשתמש ביעילות יתרה במשאבים שלנו", המשיך האנליסט.

מה לפי שעה פוטנציאל הנפט הכולל ברשיונות הימיים בישראל, ולכמה שנים זה יספק את צרכי המשק?

שר הנפט הסעודי, עלי אל נעימי, והמזכיר האחראי לאנרגיה בממשל האמריקני, דניאל פונמן, מייצגים יחד את יצואנית הנפט הגדולה בעולם ואת צרכן הנפט הגדול בעולם. שני האישים האלה מצטרפים לשרים ובכירים מיותר מ-70 ארצות ודנים בסוגיה על הביקוש העתידי לאנרגיה, ועל השפעת תנודתיות מחירי הנפט.

"כבר עכשיו השוק מסופק היטב", אמר המזכיר הכללי של IEF, אלדו פלורס-קווירוגה, "שדות חדשים מתגלים, ישנם אזורים חדשים בהם מקורות נפט מתגלים ומפותחים. מקורות ההיצע מתרחבים, וזה ישנה את פוליטיקות הנפט".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי לירון זר 14/03/2012 07:30
    הגב לתגובה זו
    שים לב כמה קוראים מבקשים לדעת מה קורה בגל למה לעזאזל אתם ומנהלי רציו שותקים בעיניין
  • 4.
    יניב 14/03/2012 07:24
    הגב לתגובה זו
    חבורה של מטומטמים מה קורה בגל יגאל לנדאו מה קורה בגל
  • 3.
    גו 13/03/2012 21:14
    הגב לתגובה זו
    גבראל של מודיעין הודיעו היום כמה נפט יש בבדיקות הססמיות ומה קורא אם גל של רציו למ לא אומרים מה יש בבדיקות הססימיות של גל כמה זמן לוקח לרציו לומר מה יש בבדיקות הססמיות של שני המיבינים בגל רואי ונטע על שם של הגאולוג של רציו מישהו יוכל לברר מה קורא וכמה זמן צריך לחכות תודה
  • ערן 13/03/2012 22:21
    הגב לתגובה זו
    לכן לפי מה שידוע לי אין חובת דיווח כל עוד איננו מוגדר כרישיון. למען גילוי נעות, אני מחזיק בפוזיציה ברציו, כמו גם בדלק אנרגיה (עוד מ-2009 בשיא המשבר), בדלק קבוצה, מעט בדלק קידוחים, אבנר וישראמקו ופוזיציות קטנות מאוד למען הריגוש (כ-30K ש" ח) בכל אחת מהבאות: מודיעין, הכשרה אנרגיה והזדמנות ישראלית.
  • ניקל 14/03/2012 01:32
    רמז... אם היית מחזיק רק בחברה הזאת אז בעתיד הקרוב תהיה מיליונר...
  • 2.
    ניקל 13/03/2012 19:57
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם נלחמים על הנפט בישראל נלחמים בנפט... שנה וחצי מחכה גבעות עולם להתרת הקשר הביורוקרטי שמונע אישור להמשיך ולפתח שדה נפט ענק... משרד הפנים, משרד האנרגיה , משרד איכות הסביבה, רשות הגנים הלאומיים, החברה להגנת הטבע פשוט עוצרים חברה שמצאה ומפיקה נפט!!!! מדינה מטורפת עם מנהיגות כלכלית משוגעת, בלתי מובנת אלא מטעם אחד ויחיד... אלה שגוזרים קופון מייבוא הנפט מטילים כליה על נפט כחול לבן... אין הסבר אחר.
  • יפה אמרת אחי כל מילה אמת (ל"ת)
    אלי 14/03/2012 07:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פול 13/03/2012 19:21
    הגב לתגובה זו
    ייבוא הנפט של ארה" ב בקו ירידה וכך ימשך בעתיד. טכנולוגיות חדשות מגבירות הפקה מקומית ובמגביל יש תוצאות לנסיונות לחסוך. ובינתיים, כאילו ששום דבר לא קורה, סוחרי הנפט ממשיכים לשחק, סוחרים ומדינות מפיקות נפט. אין לזה שום הצדקה והקריסה בדרך. ואם לא, יחליפו את הדיסקט. סוף עידן הנפט. ז.א. יאיצו פיתוחי תחליפי נפט ואנרגיה חלופית.
  • סוחר 14/03/2012 08:11
    הגב לתגובה זו
    זרימת הכסף בעולם מוכוונת ע" י אופק שמיוצגת ע" י החברות הגדולות בעולם . מעל מ 50% מההכנסות בסחר החוץ בעולם עוברים ל50 תאגידים הגדולים
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.