גודל ה'תנין' נחשף: מאגר הגז שנתגלה בישראל מכיל 1.2TCF של גז טבעי
חברת נובל אנרג'י (סימול: NBL) חשפה הלילה את גודלו של מאגר 'תנין' אשר נתגלה לפני מספר ימים על ידי אסדת ה-ENSCO 5006 (לשעבר פרייד נורת' אמריקה) ברישיון 'אלון A'
בדיווח רשמי שהוציאה חברת האנרגיה היא מציינת כי גודלו של מאגר 'תנין' שנתגלה עומד בטווח של 0.9TCF לבין 1.4TCF של גז טבעי כאשר הגודל המיטבי מוערך ב-1.2TCF של גז טבעי. גודל זה זהה לפוטנציאל שפרסמו השותפות הישראליות טרום הקידוח על פיו בקידוח 'תנין 1' הן מצפות למצוא 1.2TCF.
נזכיר כי השותפות הישראליות המחזיקות בזכויות, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש טרם פרסמו את גודל המאגר שנתגלה, זאת מאחר והן כפופות לתקנות רשות ני"ע אשר מחייבות אותן להציג את גודל המאגרים בהתאם לכללי הדיווח.
עבור נובל אנרג'י מדובר בתגלית הגז השישית ברציפות באגן הלבנטיני, כאשר ארבע מתוכן הינן בגודל הגבוה מ-1TCF. סך המשאבים של הגז המוחזקים על ידי נובל עומד על 35TCF.
- 7.הכיון--600.להיתראות אחרי המלחמה. (ל"ת)600 07/02/2012 11:50הגב לתגובה זו
- 6.פרופ" דותן 07/02/2012 11:39הגב לתגובה זושימו לב למניה !!!! תוך חודש 20%
- 5.ygt 07/02/2012 11:36הגב לתגובה זולפי הערכות במגד ,על כל חבית נפט שמפיקים שורפים כ1500 cf של גז,אם נאמר יפיקו 100,000,000 חביות הרי שהגז שניתן להפיק ממגד יהיה כ1.5 tcf ,אשר נכון להיום נשרף,למרות שחברת חשמל זקוקה נואשות לגז.
- 4.אבנר 07/02/2012 09:58הגב לתגובה זואבנר ודלק קידוחים הן הטבע הבאות!!! תעודות סל על כמעט כל פעילות הקידוחים בים!! פשוט לא להאמין
- 3.חחחחח כבר לגבעות עולם יש מאגר גז גדול יותר חח (ל"ת)חברה תתעוררו 07/02/2012 09:42הגב לתגובה זו
- 2.מה בקשר לרישיון גל של רציו תודה לעונים (ל"ת)איילת 07/02/2012 09:38הגב לתגובה זו
- 1.יניב שלום 07/02/2012 09:36הגב לתגובה זואני פונה אליך בתקוה שתקרה את דברי ותענה לי מה קורה אם מניות הנפט ובמיוחד אם רציו ומאגר גל לא מקבלים שום אינפורמציה על מה שקורה אולי תוכל לעזור לנו המשקיעים הקטנים שכספנו המועט מושקע במניות הנפט ותסביר לנו איפה הדברים עומדים אני בטוח שחוץ ממני הרבה קוראים ישמחו לקרוא את דבריך תודה רבה
- ליניב ממשה 07/02/2012 10:11הגב לתגובה זואהבתי את בקשתך לירון הלואי שהוא יענה לך

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.