קידוח נפט
צילום: טוויטר

הנפט נופל ב-3.7% בתגובה למכסים של טראמפ

המכסים של טראמפ משפיעים גם על מחירי הנפט, והחשש ממיתון והאטה בביקושים מוספים לסנטימנט השלילי; המחיר לחבית יורד לכ-69 דולר

רוי שיינמן |

טראמפ הימם את השוק אתמול עם מכסים גורפים כמעט על כל שותפות הסחר של ארה"ב, כשחלק מהתגובות מגדירות את המהלכים שלו כ"גורעים יותר מהתרחיש הגרוע ביותר". החוזים העתידיים בוול סטריט צוללים, והירידות לא פוסחות גם על מחירי הנפט, שיורדים בכ-3.7% לכ-69 דולר לחבית.


התרשים שהוצג במהלך ההכרזה כלל את רשימת המדינות שצפויות להיפגע מהמכסים החדשים, אך לא כלל מידע נוסף על קנדה ומקסיקו, שממשל ארה"ב כבר הטיל עליהן מכסים בגובה של כ-25%. בממשל גם ציינו שהסחורות שכלולות בהסכם הסחר בין שלוש המדינות, שכוללות גם נפט וגז, לא ייפגעו בגל המכסים הנוכחי. קנדה מספקת לארה"ב כ־4 מיליון חביות נפט גולמי, ולכן ההחרגה הזו משמעותית. עם זאת, עצם אי־הוודאות בנוגע למדיניות הסחר החדשה משפיעה על שוק הנפט העולמי.


המכסים החדשים של טראמפ עלולים להביא לתגובות רחבות בשווקים העולמיים כשהחששות לעלייה באינפלציה וכניסה למיתון עולים, מה שעלול גם להביא להמשך ירידה במחירי הנפט - אם הכלכלה תיכנס למיתון, יהיה פחות ביקוש לאנרגיה, ומכך פחות ביקוש לנפט.


"הראלי של מחירי הנפט נעצר, ונראה שהברנט מתקשה לעבור את רף ה־75 דולר. מוקד העניין עובר כעת מהפחתה בהיצע בעקבות סנקציות להשפעות השליליות האפשריות של המכסים על הביקוש והצמיחה", הסביר אולה הנסן, ראש מחלקת אסטרטגיית סחורות בבנק סקסו.


מנגד, דבריה של נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, מעט הרגיעו את השווקים: לדבריה, אין בכוונתה של מקסיקו להגיב למכסים האמריקאיים. ההתבטאות הפחיתה חלק מהחשש למלחמת סחר בין שתי המדינות. "מחיר הנפט הגיב בירידות קלות להודעה, ונראה שהשווקים מתמודדים עם חוסר ודאות כלכלי גבוה. יחד עם זאת, חלק מהאנשים חששו מהודעה קיצונית בהרבה, כך שהתגובה נשארת מתונה", אמר ג'וש יאנג, מנהל ההשקעות הראשי בחברת Bison Interests.


לצד המכסים, טראמפ שב ואיים בהטלת מכסים נוספים על נפט רוסי, וציין מוקדם יותר השבוע כי יחריף את הסנקציות על איראן כחלק ממדיניות הממשל. ברקע, רוסיה, יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, ממשיכה לייצר חוסר ודאות בשוק - אתמול היא הגבילה יצוא דרך נתיב מרכזי נוסף, כשעצרה את הפעילות של אחד הרציפים בנמל נובורוסיסק שבים השחור, וזאת יממה בלבד לאחר שהגבילה פעילות בצינור מרכזי המוביל נפט מהים הכספי. רוסיה מייצרת כ־9 מיליון חביות נפט ביום, קרוב לעשירית מהתפוקה העולמית, ודרך הנמלים שלה עובר גם נפט מקזחסטן השכנה.


לצד כל ההתפתחויות הגיאופוליטיות, נראה שהמשקיעים לא ייחסו יותר מדי חשיבות לדוח המלאים של ארה"ב. לפי הדו"ח, מלאי הנפט הגולמי גדל בכ־6.2 מיליון חביות בשבוע האחרון, מעל לצפי האנליסטים. "בעיניי מדובר בדו"ח שלילי, כי גם מלאי הנפט וגם מלאי הנפט הכולל עלו", אמר ג'ובאני סטאונובו, אנליסט ב־UBS. "אבל השוק הגיב כאילו מדובר בדו"ח ניטרלי - כנראה משום שהעלייה מוסברת בזינוק בייבוא נפט מקנדה, על רקע החשש מהטלת מכסים עתידיים".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.