הנפט נופל ב-3.7% בתגובה למכסים של טראמפ

המכסים של טראמפ משפיעים גם על מחירי הנפט, והחשש ממיתון והאטה בביקושים מוספים לסנטימנט השלילי; המחיר לחבית יורד לכ-69 דולר

רוי שיינמן |

טראמפ הימם את השוק אתמול עם מכסים גורפים כמעט על כל שותפות הסחר של ארה"ב, כשחלק מהתגובות מגדירות את המהלכים שלו כ"גורעים יותר מהתרחיש הגרוע ביותר". החוזים העתידיים בוול סטריט צוללים, והירידות לא פוסחות גם על מחירי הנפט, שיורדים בכ-3.7% לכ-69 דולר לחבית.


התרשים שהוצג במהלך ההכרזה כלל את רשימת המדינות שצפויות להיפגע מהמכסים החדשים, אך לא כלל מידע נוסף על קנדה ומקסיקו, שממשל ארה"ב כבר הטיל עליהן מכסים בגובה של כ-25%. בממשל גם ציינו שהסחורות שכלולות בהסכם הסחר בין שלוש המדינות, שכוללות גם נפט וגז, לא ייפגעו בגל המכסים הנוכחי. קנדה מספקת לארה"ב כ־4 מיליון חביות נפט גולמי, ולכן ההחרגה הזו משמעותית. עם זאת, עצם אי־הוודאות בנוגע למדיניות הסחר החדשה משפיעה על שוק הנפט העולמי.


המכסים החדשים של טראמפ עלולים להביא לתגובות רחבות בשווקים העולמיים כשהחששות לעלייה באינפלציה וכניסה למיתון עולים, מה שעלול גם להביא להמשך ירידה במחירי הנפט - אם הכלכלה תיכנס למיתון, יהיה פחות ביקוש לאנרגיה, ומכך פחות ביקוש לנפט.


"הראלי של מחירי הנפט נעצר, ונראה שהברנט מתקשה לעבור את רף ה־75 דולר. מוקד העניין עובר כעת מהפחתה בהיצע בעקבות סנקציות להשפעות השליליות האפשריות של המכסים על הביקוש והצמיחה", הסביר אולה הנסן, ראש מחלקת אסטרטגיית סחורות בבנק סקסו.


מנגד, דבריה של נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, מעט הרגיעו את השווקים: לדבריה, אין בכוונתה של מקסיקו להגיב למכסים האמריקאיים. ההתבטאות הפחיתה חלק מהחשש למלחמת סחר בין שתי המדינות. "מחיר הנפט הגיב בירידות קלות להודעה, ונראה שהשווקים מתמודדים עם חוסר ודאות כלכלי גבוה. יחד עם זאת, חלק מהאנשים חששו מהודעה קיצונית בהרבה, כך שהתגובה נשארת מתונה", אמר ג'וש יאנג, מנהל ההשקעות הראשי בחברת Bison Interests.


לצד המכסים, טראמפ שב ואיים בהטלת מכסים נוספים על נפט רוסי, וציין מוקדם יותר השבוע כי יחריף את הסנקציות על איראן כחלק ממדיניות הממשל. ברקע, רוסיה, יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, ממשיכה לייצר חוסר ודאות בשוק - אתמול היא הגבילה יצוא דרך נתיב מרכזי נוסף, כשעצרה את הפעילות של אחד הרציפים בנמל נובורוסיסק שבים השחור, וזאת יממה בלבד לאחר שהגבילה פעילות בצינור מרכזי המוביל נפט מהים הכספי. רוסיה מייצרת כ־9 מיליון חביות נפט ביום, קרוב לעשירית מהתפוקה העולמית, ודרך הנמלים שלה עובר גם נפט מקזחסטן השכנה.


לצד כל ההתפתחויות הגיאופוליטיות, נראה שהמשקיעים לא ייחסו יותר מדי חשיבות לדוח המלאים של ארה"ב. לפי הדו"ח, מלאי הנפט הגולמי גדל בכ־6.2 מיליון חביות בשבוע האחרון, מעל לצפי האנליסטים. "בעיניי מדובר בדו"ח שלילי, כי גם מלאי הנפט וגם מלאי הנפט הכולל עלו", אמר ג'ובאני סטאונובו, אנליסט ב־UBS. "אבל השוק הגיב כאילו מדובר בדו"ח ניטרלי - כנראה משום שהעלייה מוסברת בזינוק בייבוא נפט מקנדה, על רקע החשש מהטלת מכסים עתידיים".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.