גו ביידן
צילום: צילום מסך דף האינסטגרם הרשמי, לפי סעיף 27.א לחוק זכויות יוצרים
ביידן נגד הנפט

ביידן סוגר את הדלת לקידוחי נפט בחופי ארה"ב – אך משאיר מקום לגז במפרץ מקסיקו

החלטה דרמטית של הנשיא האמריקאי שאוטוטו עוזב את התפקיד, תעצור פיתוח נפט וגז ב-625 מיליון דונם באוקיינוס האטלנטי והפסיפי; מה המשמעויות?

עמית בר | (3)

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מתכוון להכריז על איסור קידוחי נפט וגז חדשים ב-625 מיליון דונם של שטחי חופים בארה"ב. ההכרזה תכלול אזורים נרחבים באוקיינוס האטלנטי, הפסיפי, ומזרח מפרץ מקסיקו. ההחלטה, שאמורה להיכנס לתוקף ביום שני הקרוב, נועדה להגן על קהילות חוף, מערכות אקולוגיות ימיות, ולהפחית את הסיכון לשפיכות נפט מסוכנות.



איזון בין שמירה על הסביבה לכלכלה


ביידן ממשיך את המדיניות הסביבתית המחמירה שלו, אך שומר על דלת פתוחה לפיתוח נפט וגז במרכז ובמערב מפרץ מקסיקו. אזורים אלו מהווים כ-14% מתפוקת הדלקים של ארה"ב ומשמשים כבסיס מרכזי לכלכלה האנרגטית במדינה.


בניגוד למהלכים אחרים שהיו נתונים להתנגדויות פוליטיות ומשפטיות, הצעד הנוכחי מבוסס על סעיף בן 72 שנים בחוק הפדרלי שמעניק לנשיא סמכות להסיר שטחי מים מהליכי קידוח ללא אישור לביטולם. הסמכות הזו שימשה נשיאים משתי המפלגות בעבר, כולל דונלד טראמפ וברק אובמה.



התגובות חלוקות


מצד אחד, ארגוני סביבה כמו Oceana משבחים את ביידן על "ניצחון אפי לאוקיינוסים" וטוענים שהצעד מחזק את המסורת הבין-מפלגתית להגנה על חופים. מנגד, תומכי תעשיית הנפט רואים במהלך זה פגיעה בכוח האנרגטי של ארה"ב, במיוחד בתקופה שבה הביקוש לחשמל צפוי לעלות בשל מרכזי נתונים, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות.



למרות ההחלטה, חוקי ההגנה לא ישפיעו על חוזים קיימים, והם משאירים אפשרות למחוקקים רפובליקנים לקדם קידוחי נפט נוספים במרכז מפרץ מקסיקו. עם זאת, ניסיון עתידי של ממשל טראמפ להחזיר את המצב לקדמותו עשוי להיתקל במגבלות משפטיות.



שאלות ותשובות על החלטת ביידן והשלכותיה


למה ביידן הכריז על האיסור דווקא עכשיו?



ההחלטה נועדה לחזק את מורשתו הסביבתית של ביידן לפני סיום כהונתו. בנוסף, המהלך מגיב ללחצים מצד ארגוני סביבה ודמוקרטים שמבקשים להגן על החופים מפני קידוחים שעלולים לגרום לשפיכות נפט.


איך האיסור משפיע על תעשיית הנפט בארה"ב?



ההחלטה מגבילה את התעשייה באזורים מסוימים, אך מותירה פתח לפיתוח במפרץ מקסיקו. יחד עם זאת, האיסור עשוי לגרום לחברות לחפש הזדמנויות חדשות מעבר לים, מה שעלול להקטין את שליטת ארה"ב בשוק האנרגיה העולמי.


קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

האם מדובר באיסור קבוע?



האיסור מבוסס על חוק פדרלי שמעניק לו תוקף חזק. עם זאת, נשיאים עתידיים עשויים לנסות לשנותו, למרות שהיסטורית בתי המשפט לא קיבלו ביטולים מלאים של צווים כאלה.


מהן ההשלכות הכלכליות של ההחלטה?



המהלך עשוי לפגוע ברווחי תעשיית הנפט, אך הוא מספק הזדמנות לפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים. האיסור עשוי גם לעורר דיון על הצורך במעבר לאנרגיות נקיות.


מה יקרה לשטחי המפרץ שאינם כלולים באיסור?



אזורים אלו ימשיכו לשמש בסיס לפיתוח נפט וגז, וייתכן שגם להשקעות נוספות בעתיד.


איך ההחלטה משתלבת במאבק בשינויי האקלים?



האיסור מפחית את הסיכון לשפיכות נפט ומעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות, מה שתורם להפחתת פליטות גזי חממה.


מהן התגובות הפוליטיות להחלטה?



דמוקרטים ואנשי סביבה משבחים את המהלך, בעוד שרפובליקנים ותעשיית הנפט מבקרים אותו כצעד שמחליש את כוח האנרגיה של ארה"ב.


איך הצעד ישפיע על הצרכן האמריקאי?



בטווח הקצר, לא צפויה השפעה על מחירי הדלק. עם זאת, אם תעשיית הנפט תתכווץ, ייתכן שיחולו שינויים במחירים בעתיד.


האם מהלך דומה נעשה בעבר?



כן, נשיאים קודמים השתמשו בסמכות זו כדי להגן על אזורים רגישים, אך הצעד הנוכחי רחב היקף יותר.


מה משמעות המהלך ברמה הגלובלית?



החלטת ביידן מעבירה מסר ברור על מחויבותה של ארה"ב להובלת מאבק בשינויי האקלים, מה שעשוי לעודד מדינות אחרות לאמץ צעדים דומים.



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השמאל יעשה הכל להרוס את אמריקה (ל"ת)
    שלי 04/01/2025 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תזכורת לכתב הסנילי עוד שבועיים טראמפ (ל"ת)
    גוצי מלון 04/01/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנפט דווקא עלה יפה בסופש (ל"ת)
    המוזיז 04/01/2025 17:14
    הגב לתגובה זו
נפט; קרדיט: Unsplashנפט; קרדיט: Unsplash

מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט

על מרווחי הזיקוק ועל השפעתם על מחירי הבנזין, הדיזל והסולר; מדוע ונצואלה כל כך חשובה לארה"ב ומהי ההשפעה של קרנות הגידור על שוק הנפט?
רמי ששון |
נושאים בכתבה נפט

בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.

בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר, דלק סילוני ובנזין).

ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.

מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.

הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.