תלוש שכר
תלוש שכר

הלמ"ס: השכר הממוצע במשק עלה באוגוסט ב-4%

השכר הממוצע מנוכה מדד המחירים עלה רק ב-0.4% לעומת החודש המקביל ב-2023. באוגוסט 2024 נרשמה ירידה במספר משרות השכירים בישראל, שהסתכמו ב-3.983 מיליון משרות - ירידה של 3.1% לעומת יולי
עוזי גרסטמן |

בשכר הממוצע לשכיר במשק הישראלי עלה באוגוסט האחרון. כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). השכר הממוצע לשכיר הגיע בחודש זה ל-13,376 שקל (ברוטו) - עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023, שבו השכר הממוצע היה 12,857 שקל. השכר הממוצע מנוכה מדד המחירים הגיע ל-11,015 שקל – עלייה קלה יותר של 0.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

באוגוסט 2024 נרשמה ירידה במספר משרות השכירים, שהסתכמו ב-3.983 מיליון משרות - ירידה של 3.1% לעומת יולי (4.109 מיליון משרות), וירידה של 1.1% לעומת אוגוסט 2023. בנוסף, מבדיקות חלקיות שנערכות לספטמבר 2024 עולה כי נרשמה עלייה קלה במספר המשרות ל-4.170 מיליון, אך ירידה של 1.8% לעומת ספטמבר 2023​.

אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא השכר הממוצע הגבוה במגזר ההייטק, שהסתכם ב-30,190 שקל למשרת שכיר באוגוסט - עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023, שבו הגיע השכר ל-29,030 שקל. ההייטק ממשיך להוביל את רמות השכר במשק הישראלי, עם כ-400.3 אלף משרות, המהוות 10% מכלל משרות השכיר במשק.

במגזר החברות הפיננסיות נרשם השכר הגבוה ביותר מלבד ההייטק, שהגיע ל-20,896 שקל בממוצע. לעומת זאת, במגזר הממשלתי הגיע השכר הממוצע ל-13,021 שקל, ובמגזרי המלכ"רים הפרטיים היה השכר הנמוך ביותר – 7,198 שקל בלבד בממוצע לחודש. שכר נמוך נרשם גם במשרות המיועדות למשקי בית, עם שכר ממוצע של 5,760 שקל בלבד, שהוא פחות ממחצית השכר הממוצע במשק כולו.

קיראו עוד ב"קריירה"

נתוני המגמה מעידים על יציבות יחסית בשכר הממוצע במשק במחירים שוטפים בין יוני לאוגוסט 2024, אך נרשמה ירידה של 2.4% בשכר הממוצע במחירים קבועים באותה תקופה. במרץ עד מאי השנה נרשמה עלייה מתונה של 2.7% בשכר, בעוד שאוגוסט משקף חזרה ליציבות יחסית בשכר למרות ירידה בהיקף המשרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקמפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוק

ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?

הדס ברטל |

חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול

מהנדסי בינה מלאכותית ואנשי פיתוח מעדיפים לכתוב מיילים ידנית, לרשום הערות במחברת ולהימנע מכלי תיאום פגישות אוטומטיים. מתברר שלא הכול צריך להיעשות עם רובוט

עמית בר |

אנשי ה-AI לא בהכרח נותנים ל-AI לנהל להם את היום - בתוך עולם העבודה החדש, שבו בינה מלאכותית משתלבת בכל תחום, דווקא מי שמפתחים את הכלים הללו בוחרים לעיתים קרובות לעשות דברים בדרך הישנה. הם כותבים מיילים בעצמם, מנהלים לוחות שנה ידנית, ולעיתים אפילו רושמים סיכומים בכתב יד.

מפתחי למידת מכונה מספרים כי הם מסרבים לתת ל-AI לנסח מיילים מההתחלה, רק לאחר טיוטה ידנית היא משתמשת בכלים כמו Copilot לעריכה. אותו דפוס חוזר גם בתיאום פגישות: רבים מעדיפים לרשום ידנית או אפילו להתקשר כדי לוודא שהפרטים נקלטו היטב.

דוח של מכון מקינזי מעריך שטכנולוגיה קיימת יכולה להחליף 57% משעות העבודה, אך מדגיש שזו רק אפשרות טכנית, בפועל אנשים וארגונים בוחרים מה באמת להעביר למכונה. בחברות רבות מעכבים אוטומציה כדי שעובדים חדשים ילמדו קודם את היסודות בעצמם.

יד כותבת, מוח חושב

חוקרת AI במיקרוסופט מתעדת פגישות בהקלדה אישית במקום להשתמש בסיכום אוטומטי, ויועץ שיווק פותח כל מצגת בכתב יד על נייר לפני שהוא עובר לדיגיטל. כתיבה ידנית, לדבריהם, משפרת זיכרון, יוצרת סדר מחשבתי ומשדרת נוכחות והקשבה אמיתית.

דווקא מי שבונה את הכלים מכיר אותם הכי טוב יודע מתי עדיף להישאר אנושי. בינה מלאכותית היא פטיש חזק מאוד, אבל לדבריהם לא כל דבר הוא מסמר.