מחקרים מראים שעובדים ששוהים במקום עבודה לא מתאים יותר מדי זמן סובלים מירידה משמעותית במוטיבציה, בתפוקה ובביטחון העצמי. כשיש תחושת "תקיעות" בתפקיד ועדיין לא מעזים לעזוב בגלל חששות כלכליים, יכול להיווצר לחוסר אונים מחניק. התוצאה: שנים של ביצועים נמוכים, אובדן הזדמנויות חשובות לקריירה והצטברות תסכול שפוגע גם בחיים האישיים.

אבל איך יודעים שהגיע הזמן? מתי ההישארות הופכת מנאמנות ארגונית לנזק עצמי? בכתבה הזו נציג שבעה סימני אזהרה ברורים שמצביעים על כך שהגיע הזמן לעזוב לפני שמאוחר מדי לתקן את הנזק.

1 # אין לכם לאן לצמוח והארגון לא מתכנן להשקיע בכם

הסימן הראשון והמשמעותי ביותר הוא היעדר אופק קריירה ברור. אם אתם באותו תפקיד יותר משלוש שנים ללא קידום, העלאת אחריות משמעותית או השתתפות בפרויקטים משמעותיים, זוהי נורה אדומה מהבהבת. ארגונים שמעריכים עובדים משקיעים בהם: שולחים להכשרות, מציעים תפקידי ניהול זוטרים, כוללים אותם בתהליכי קבלת החלטות. אם זה לא קורה, המסר הברור הוא שאתם לא חלק מהתוכנית העתידית.

ארגונים מובילים מציעים מסלולי קידום מובנים, תכניות לפיתוח מקצועי ונותנים משוב שוטף על ביצועים. אם אתם לא מקבלים את זה עד עכשיו, הסיכוי שתקבלו בעתיד נמוך מאוד. התוצאה של המצב הסטטי הזה הוא אובדן ניסיון רלוונטי בשוק, ירידה בערך השוק האישי והפיכה ל"מומחה" בתפקיד שכבר לא מעניין אף אחד. 

• על רקע הצניחה במכירות - מנכ"ל סטלנטיס מתפטר; מה יקרה למניה?
• נהג ההסעות נגד המעסיקה: האם הוא התפטר או פוטר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לכך, תקיעות בקריירה פוגעת בביטחון העצמי המקצועי. אתם מתחילים לפקפק ביכולות שלכם, לחשוב שאולי לא מספיק טובים כשבפועל הבעיה היא בארגון שלא מספק הזדמנויות. אם אתם מרגישים שהגעתם לתקרה, ושהארגון לא מתכנן להשקיע בכם - זה הזמן לחפש מקום שכן יעשה זאת, לפני שהפער בינכם לבין השוק יהפוך לבלתי ניתן לגישור.

כולנו כבר התחלנו לעבוד באופן כלשהו עם ה-AI, בין אם שהשתמשנו בו בעבודה, השתעשענו איתו ועם היכולות שלו בשעות הפנאי או שהפכנו אותו לחלק קבוע בשגרת היומיום שלנו למטרות שונות. הכלי הפופולרי ביותר הוא כמובן ה-ChatGPT שבשנה אחת הפך לאחד הכלים הנפוצים בעולם העבודה והאקדמיה, אבל רבים מהמשתמשים עדיין מנצלים רק חלק קטן מהפוטנציאל שלו. במצבו הבסיסי, הכלי אמנם מספק תשובות מדויקות למדי, אך הוא מגיב לפי ההקשר של כל שאלה ולא לפי האדם שמולו. כלומר, הוא לא באמת "מכיר" את המשתמש אלא מגיב לפי ניחוש ורוב הזמן מנסה לרצות את המשתמש במקום לתת תשובות אובייקטיביות. אז איך אפשר לשנות זאת? 

1 # התאמה אישית

יש להשתמש בתוכנת ההתאמה האישית (Custom Instructions) המאפשרת לבנות שפה קבועה בין המשתמש לבין ה-AI. היא מאפשרת להורות ל-ChatGPT מה הוא צריך לדעת עליכם ואיך לענות לכם. בין אם בניסוחים תמציתיים, או בניתוחים כלכליים ארוכים, ואם בשפה פורמלית או בשפה חופשית. למעשה צריך להגדיר איך מתנהל השיח עם ה-AI, מה שיכול לייתר את הצורך להסביר בכל פעם מחדש את סגנון התשובות שאנחנו רוצים ממנו.

כך למשל, אנליסט פיננסי יכול להורות לכלי להשיב רק במבנה של טבלת נתונים והשוואות, בעוד עיתונאי יכול לבקש ניסוחים דומים לאלה של כלי תקשורת כלכליים. או למשל מי שעוסק במחקר או הוראה יכול לבקש ש-ChatGPT ישאל שאלות מנחות במקום לתת תשובות מלאות, כדי לעודד חשיבה עצמאית.

חשוב לזכור שגם כאשר הכלי פועל תחת הנחיות מותאמות, הוא לא תמיד שומר על אחידות מוחלטת. לעיתים הוא "גולש" לסגנון אחר או מתעלם מהעדפה שהוגדרה. הסיבה היא שמדובר במערכת דינמית הלומדת תוך כדי שימוש. לכן מומלץ לתקן אותה בזמן אמת, להזכיר את ההנחיות ולחדד את הגבולות. במילים אחרות, ההתאמה האישית אינה פעולה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך של fine-tuning בין המשתמש למכונה.

• מה קורה כשהבוס הוא בוט? גופי ענק החלו לאפשר הערכת ביצועים עם AI
• איך אפשר לבנות אפליקציה בלי לדעת לכתוב קוד? גם כאן ה-AI עושה מהפכה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2 # פרטיות

אחת הסוגיות שמעסיקות כיום את המשתמשים, ובעיקר ארגונים, תאגידים וחברות, היא עד כמה ניתן לשלוט במידע. ChatGPT מאפשר לנו לבחור אם לשתף את השיחות לצורך שיפור המודל או להשבית לחלוטין את האפשרות הזאת. משתמשים ארגוניים, כמו לקוחות של ChatGPT Team או Enterprise, נהנים כברירת מחדל ממדיניות פרטיות מחמירה יותר כאשר השיחות שלהם אינן משמשות לאימון המערכת.