הלמ"ס: השכר הממוצע במשק עלה באוגוסט ב-4%
בשכר הממוצע לשכיר במשק הישראלי עלה באוגוסט האחרון. כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). השכר הממוצע לשכיר הגיע בחודש זה ל-13,376 שקל (ברוטו) - עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023, שבו השכר הממוצע היה 12,857 שקל. השכר הממוצע מנוכה מדד המחירים הגיע ל-11,015 שקל – עלייה קלה יותר של 0.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
באוגוסט 2024 נרשמה ירידה במספר משרות השכירים, שהסתכמו ב-3.983 מיליון משרות - ירידה של 3.1% לעומת יולי (4.109 מיליון משרות), וירידה של 1.1% לעומת אוגוסט 2023. בנוסף, מבדיקות חלקיות שנערכות לספטמבר 2024 עולה כי נרשמה עלייה קלה במספר המשרות ל-4.170 מיליון, אך ירידה של 1.8% לעומת ספטמבר 2023.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא השכר הממוצע הגבוה במגזר ההייטק, שהסתכם ב-30,190 שקל למשרת שכיר באוגוסט - עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023, שבו הגיע השכר ל-29,030 שקל. ההייטק ממשיך להוביל את רמות השכר במשק הישראלי, עם כ-400.3 אלף משרות, המהוות 10% מכלל משרות השכיר במשק.
במגזר החברות הפיננסיות נרשם השכר הגבוה ביותר מלבד ההייטק, שהגיע ל-20,896 שקל בממוצע. לעומת זאת, במגזר הממשלתי הגיע השכר הממוצע ל-13,021 שקל, ובמגזרי המלכ"רים הפרטיים היה השכר הנמוך ביותר – 7,198 שקל בלבד בממוצע לחודש. שכר נמוך נרשם גם במשרות המיועדות למשקי בית, עם שכר ממוצע של 5,760 שקל בלבד, שהוא פחות ממחצית השכר הממוצע במשק כולו.
- כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
- המהפך השקט של שוק העבודה: למה החברות הפסיקו "לאגור עובדים", ואיך זה ישפיע על השוק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך נשיאת גוגל בוחנת עובדים ומה הכי חשוב שיהיה לעובד?
נתוני המגמה מעידים על יציבות יחסית בשכר הממוצע במשק במחירים שוטפים בין יוני לאוגוסט 2024, אך נרשמה ירידה של 2.4% בשכר הממוצע במחירים קבועים באותה תקופה. במרץ עד מאי השנה נרשמה עלייה מתונה של 2.7% בשכר, בעוד שאוגוסט משקף חזרה ליציבות יחסית בשכר למרות ירידה בהיקף המשרות.
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
