חיים כצמן מייסד ומנכל גי סיטי
צילום: גי סיטי
דוחות

ג'י סיטי מציגה צמיחה ב-FFO ברבעון השלישי; החברה ממשיכה לממש נכסים

החברה מדווחת על שיפור בתפוסה ובפדיונות השוכרים, לצד המשך מימוש נכסים והורדת מינוף. ה-NOI צמח ב-6.2% וה-FFO ב-24.5%, אך הפסד חשבונאי של 131 מיליון שקל פגע בשורה התחתונה

אביחי טדסה | (1)

קבוצת ג'י סיטי  ג'י סיטי -1.73% פרסמה את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. ה-NOI של החברה צמח ב-6.2% והסתכם בכ-443 מיליון שקל, לעומת כ-417 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים עלה ב-6.1%. בנוסף, ה-FFO הרבעוני גדל בכ-24.5% והגיע לכ-137 מיליון שקל (0.75 שקל למניה), לעומת כ-110 מיליון שקל (0.62 שקל למניה) בתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה בתפוסה ושיפור בתוצאות התפעוליות

שיעור התפוסה בנכסי החברה עלה ל-95.8%, לעומת 95.2% ברבעון המקביל אשתקד. כמו כן, נרשמה עלייה של 3.8% בשכר הדירה הממוצע למ"ר, לצד עלייה של 3.5% בפדיונות השוכרים. מספר המבקרים בנכסים עלה ב-1.6% מתחילת השנה.

החברה ממשיכה במימוש התוכנית האסטרטגית שלה, הכוללת התמקדות בנכסים סופר-אורבניים, הורדת מינוף וגיוון מקורות המימון. במהלך הרבעון מכרה נכסים בהיקף של למעלה מ-4 מיליארד שקל מאז תחילת 2022, עם צפי להמשך מכירת נכסים לא-ליבתיים בשווי של כ-3.3 מיליארד שקל עד סוף 2026.

 

ג'י סיטי מוכרת נכסים

במהלך הרבעון השלישי ולאחריו, פעלה ג'י סיטי לחיזוק ההון, צמצום המינוף והגדלת הנזילות שלה. חברת הבת סיטיקון מכרה את הנכס Kristiine keskus בטאלין, אסטוניה, עבור כ-129 מיליון אירו, בעסקה המשקפת הנחה של 9% ממחיר הספרים האחרון. סך המכירות של סיטיקון השנה הגיע לכ-334 מיליון אירו, והחברה מצפה לעמוד ביעד שנתי של 380 מיליון אירו. בנוסף, החברה מנהלת מגעים למכירת נכסים נוספים בשווי של 300 מיליון אירו.

פעולות נוספות כוללות מו"מ עם מנורה מבטחים למכירת 50% מארבעה נכסים בישראל בכ-487 מיליון שקל, מכירת נכס בפולין תמורת כ-80 מיליון שקל, פירעון מוקדם של הלוואה בצ'כיה בהיקף של 245 מיליון שקל; והחלפת חוב של 248 מיליון שקל באג"ח בהיקף של 300 מיליון שקל. החברה גם גייסה 645 מיליון שקל בסדרת אג"ח חדשה והרחיבה שתי סדרות קיימות בכ-602 מיליון שקל, וכן רכשה אג"ח בהיקף של 188 מיליון שקל.

יתרות הנזילות וקווי האשראי המאושרים של החברה הסתכמו לכ-1.5 מיליארד שקל נכון למועד פרסום הדוח. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד רבעוני של כ-18.1 מיליון שקל (10 אג' למניה).

החברה רשמה הפסד חשבונאי של כ-131 מיליון שקל ברבעון, שנבע בעיקר מירידות ערך נגזרים פיננסיים, הפחתת מוניטין והפרשי תרגום. עם זאת, ההון העצמי של החברה ממשיך לגדול ועמד בסוף הרבעון על כ-4.9 מיליארד שקל (27.2 שקל למניה), לעומת כ-4.8 מיליארד שקל בסוף 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חיים כצמן, מייסד ומנכ"ל ג'י סיטי: "תוצאות הרבעון השלישי בו המשיכה החברה לצמוח בכל הפרמטרים מעידות על טיב הנכסים, ההנהלה והעובדים שלנו. אנו רואים שינוי בטעם המשקיעים ששוב רואים בנדל"ן המסחרי, בעיקר כזה שמספק מצרכים ושירותים יומיומיים, אפיק השקעה נחשק כפי שראינו לאחרונה בארה"ב וגם באירופה עם רכישת חברות ציבוריות גדולות ע"י קרנות השקעה כגון Blackstone שרכשה את חברת  Retail Opportunity investments  (סימול ROIC) שפועלת בחוף המערבי בארה"ב. ברבעון המשכנו לממש את התוכנית האסטרטגית למיקוד עסקי באזורים סופר-אורבניים תוך המשך הורדת המינוף שלנו וגיוון מקורות המימון של החברה, הארכת המח"מים והכנסת שותפים אסטרטגיים לנכסינו הבשלים. אנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה ונשלים את יציאתנו מצ'כיה עם מכירת הנכס היחיד שנותר לנו שם עוד השנה, מהלך שיחד עם המהלכים הנוספים מקצרים את מוטת השליטה שלנו, מגבירים את היעילות התפעולית ומקטינים את הוצאות ההנהלה שלנו".

מנית ג'י סיטי נסחרת לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל כאשר מתחילת השנה עלתה המניה ב-21% וב-12 החודשים האחרונים ב-26%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוני 20/11/2024 13:11
    הגב לתגובה זו
    מה הריביות השנתיות זו השאלה . בינתיים גם הכלכלה נחלשת באירופה. בסופו של דבר לפרוס את החוב זה אומר עוד ריביות
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%