הרגולטור רוצה ביס גדול מהרווחים של תחנות הכוח - בדרך הוא עלול להרוג אותן

רשות החשמל צודקת - אם תחנות הכוח מעלות מחירים ומשיגות רווחים עודפים, היא צריכה לטפל בזה, הבעיה שהתעריף שהיא רוצה ליישם הופך את תחנות הכוח להשקעה לא אטרקטיבית ומשדר למשקיעים ולמממנים - "אל תיכנסו לתחום, בעל הבית יכול לשנות את כללי המשחק"
רוי שיינמן | (9)

כ-17 מיליארד שקל הושקעו ברכישת 4 תחנות כוח - רמת חובב, חגית, אלון תבור ואשכול. אשכול היא הגדולה והאחרונה. המימון הבנקאי לרכישת תחנות הכוח הסתכם בכ-12 מיליארד שקל - בנק הפועלים היה המוביל במממנים, הגופים המוסדיים השתתפו בכל גיוסי החוב.

 

תחנות כוח - מהשקעה אטרקטיבית להסדרי חוב

השקעה ומימון בתחנות כוח היו מצרך מבוקש. שוק החשמל הוא שוק צומח עם ביקושים ברורים שהתחרות בו מול חברת החשמל רק בתחילת הדרך. תחנות הכוח הן נכס מניב, כאשר יש השקעה גדולה ברכישה (או בהקמה) ובהמשך התחנה מייצרת הכנסות ורווחים.

השאלה היא מה התשואה? תשואה סבירה היא סביב 8%-9%, על הפרויקט כאשר עם מימון אפשר להגיע גם ל-12%-13%. בפועל בשנים האחרונות הרווחיות והתשואה של תחנות הכוח היתה גבוהה יותר.

זה הדליק נורה אדומה ברשות החשמל שאחראים בעצם על המחירים - הם קונים את החשמל לחברת החשמל שמפיצה לציבור. הם בדקו והחליטו שהמחירים של התחנות גבוהים מדי ומשאירות לתחנות רווח עודף.

המחירים לגישתם כפולים מהעלויות המשתנות האמיתיות של התחנות, וזה בזכות העמסת עלויות ונוסחה גמישה ומקלה לחישוב המחיר. על רקע זה, ברשות קבעו נוסחה פשוטה שמגדירה מהן העלויות המשתנות ומוסיפה רווח של 15% בקביעת מחיר החשמל. זה משמעותית מתחת למחיר בפועל. 

 

ירידה של עד 20% בהכנסות - ירידה של 40% ב-EBITDA

תחנות הכוח הגישו טענותיהם לשימוע ומהן עולה שבמחיר הזה חלקן לא ירוויחו ואפילו לא יוכלו לשרת את החוב. תחנת הכוח חגית תאבד 20% מההכנסות והמשמעות ל-EBITDA היא כמעט כפולה - ירידה של 35%-40% באבידה. זה ישאיר תשואה נמוכה על הפרויקט, שהיא נמוכה מהריבית על החוב. אין לעסק זכות קיום.

בתחנת הכוח רמת חובב הירידה בהכנסה, על פי החברה תביא לפגיעה של 6%, מדובר בירידה ב-EBITDA של 10%-12%, זו מכה קשה אבל לא הסדר חוב.

בתחנת אשכול זה עלול להוביל את הפרויקט מתשואה של 8%-9% ותשואה על ההון של 11%-13% לתשואה של 6%-7% על הפרויקט ותשואה קרובה על ההון. 

 

בעל הבית השתגע

ועל רקע זה עולות מספר שאלות - האם אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. אחרי שהושקעו סכומי עתק והבנקים והגופים המוסדיים מימנו את העסקאות האלו? יש כאן פתיחה של התנאים ואי יציבות רגולטורית. זה לא משדר גם וודאות לגבי ההמשך - זה שוק שצריך עוד השקעות רבות בתחנות כוח חדשות. מי ישקיע עכשיו כשהכדאיות בסימן שאלה ושהרגולטור משנה את דעתו ומחליט על מחירים אחרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וצריך להגיד, יכול להיות שיש מקום לשינוי בתעריפים. אם היה ניצול של תחנות הכוח צריך לסגור את הפרצה, אבל לא צריך לחסל את הכדאיות של כל הענף. 

בינתיים החברות הציבוריות בבעיה - קיסטון, ג'נריישן, שיכון ובינוי אנרגיה ומשק אנרגיה, יפגעו מהתעריף החדש שייקבע, אך השאלה מה יוחלט בסוף. זה לא האינטרס של רשות החשמל להוביל את תחנות הכוח לקבורה, אבל זה גם לא האינטרס שלה שהן ינצלו את הציבור. פשרה זועקת לשמיים, רק שבמקרים רבים האגו משתלט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עציוני 21/11/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בצבע, כמה רגש!
  • 8.
    אפי 20/11/2024 23:19
    הגב לתגובה זו
    בעלת התחנה באלון תבור ומתכננת עוד אחת. לא בטוח שישתלם לה עוד אחת ....
  • 7.
    חכם בלילה 19/11/2024 13:37
    הגב לתגובה זו
    מוכרת נכסים בתנאים מסויימים, גורמים לרוכשים לקחת בתחייבויות בשביל לרכוש התשתיות. ואחרי שיצאה מההשקעה משנה את הכללים והופכת את התנאים לרעת המשקיע החדש. פשוט בושה.. מדיניות של עיניים גדולות שתרחיק מכאן משקיעים.
  • 6.
    א 19/11/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי המימון משתנים (לטובה,כך נראה),מחיר הפחם משתנה(גם לטובה) והצרכן הישראלי שקונה את החשמל בסוף, רוצה גם הוא להנות מחלק מהפירות.
  • 5.
    מוטי 19/11/2024 12:09
    הגב לתגובה זו
    הוא יקח ממעמד הביננים ויתן לחרדים!
  • 4.
    באוצר יושבים נוכלים ערמומיים, בסוף הציבור משלם על זה! (ל"ת)
    מוטי 19/11/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יריב 19/11/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    איך אני יודע את זה? כי החברות לא פראייריות ויעתרו לבג"ץ וזה ייקח שנים ויגמר באיזה דרדל'ה או בכלום. לכן אני מחזי' במשק אנרגיה ורגוע לחלוטין. להפך, ברגע שיהיה ברור שזה דרדל'ה כמו הרבה דברים אצלנו, המניות יגיבו בחיוב. רשות החשמל עשתה את השריר הדרוש בעיתונות וקיבלה את הכותרת שרצתה.
  • 2.
    כרגיל הציבור לא יהנה מזה ! (ל"ת)
    אור 19/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 19/11/2024 07:50
    הגב לתגובה זו
    המעניינים ומחכימים שאתם מביאים ובכך עוזרים לקהל משקיעי המניות
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 3.11%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שרון גולדברג
צילום: יחצ
דוחות

צרות בצרורות במיטרוניקס: הרווח נחתך ב-72%, המנכ"ל הודיע על פרישה

חברת הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל ממשיכה להציג חולשה עם ירידה של יותר מ-15% בהכנסות ל-515 מיליון שקל ברבעון השני, מתחת לתחזיות, הרווח הנקי הצטמק ל-12 מיליון שקל בלבד; במקביל, המנכ"ל שרון גולדנברג הודיע על פרישה מתפקידו, והחברה מתמודדת עם תביעה מצד ספק פלסטיקה בהיקף של 90 מיליון שקל, בשעה שהדירקטוריון אישר חלוקת אופציות רחבה לעובדים ונושאי משרה

תמיר חכמוף |

אומרים שצרות באות בצרורות, כך זה נראה הבוקר עבור חברת מיטרוניקס מיטרוניקס -12.05%   שרשמה עוד רבעון חלש, אליו הצטרפה הודעה של פרישת המנכ"ל ותביעה מצד ספק ההזרקות זריחה תעשיות חלאבין על 90 מיליון שקל בגין הפרת התחייבויות.

נתחיל עם הדוחות

מיטרוניקס סיכמה רבעון שני חלש במיוחד. ההכנסות ירדו ב-15.2% לעומת הרבעון המקביל ל-514.8 מיליון שקל, מתחת לטווח התחזית שפרסמה החברה במאי, שעמד על 530-600 מיליון (565 מיליון שקל לפי נקודת האמצע). על פי החברה, הפער נובע בעיקר מהקמה ותפעול של מרכזים לוגיסטיים חדשים בארה״ב (MTUS) שהקשו על אספקה ומימוש הזמנות אונליין. להערכת החברה אובדן ההכנסות לרבעון הסתכם לסך של כ-14 מיליון דולר אמריקאי, כאשר חלקן יוסטו למכירות ברבעון השלישי.

חשוב לזכור כי לחברה הטיה עונתית ברורה למחצית הראשונה של השנה, כאשר הרבעון השני אמור להיות החזק ביותר של החברה. נראה כי מימוש הנדבך האסטרטגי של מעבר למכירות ישירות לצרכן (DTC) עשוי לשנות העונתיות כך שחלק מהמכירות, בעיקר בצפון אמריקה, עובר לרבעון השלישי.

במבט על צבר ההזמנות ניתן לראות את הנתונים, כאשר נרשמה עלייה של 34% ל-101.9 מיליון שקל בסוף יוני, לעומת 75.8 מיליון שקל לפני שנה, בעיקר הזמנות שלא סופקו ברבעון עקב אתגרי הלוגיסטיקה בצפון אמריקה. עם זאת, העלייה מסתכמת בכ-7.6 מיליון דולר בלבד, כך שאיבוד ההכנסות של החברה מהותי. עוד חשוב לציין כי צבר ההזמנות ירד מרמה של 123 מיליון שקל ברבעון הקודם.

במבט עומק על הדוחות, השחיקה במרווחים ניכרה בכל השורות. שיעור הרווח הגולמי ירד ל-181.4 מיליון (35.2%) לעומת 247.5 מיליון (40.8%) אשתקד, והרווח התפעולי צנח ל-31.3 מיליון שקל (6.1% מהמכירות) לעומת 73.3 מיליון שקל (12.1%) ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה הרווח הנקי נחתך בכ-72% ל-12.3 מיליון (2.4% מהמכירות) שקל לעומת 43.3 מיליון שקל (7.1%) אשתקד.