רוי שיינמן
צילום: שלומי יוסף

הרגולטור רוצה ביס גדול מהרווחים של תחנות הכוח - בדרך הוא עלול להרוג אותן

רשות החשמל צודקת - אם תחנות הכוח מעלות מחירים ומשיגות רווחים עודפים, היא צריכה לטפל בזה, הבעיה שהתעריף שהיא רוצה ליישם הופך את תחנות הכוח להשקעה לא אטרקטיבית ומשדר למשקיעים ולמממנים - "אל תיכנסו לתחום, בעל הבית יכול לשנות את כללי המשחק"
רוי שיינמן | (9)

כ-17 מיליארד שקל הושקעו ברכישת 4 תחנות כוח - רמת חובב, חגית, אלון תבור ואשכול. אשכול היא הגדולה והאחרונה. המימון הבנקאי לרכישת תחנות הכוח הסתכם בכ-12 מיליארד שקל - בנק הפועלים היה המוביל במממנים, הגופים המוסדיים השתתפו בכל גיוסי החוב.

 

תחנות כוח - מהשקעה אטרקטיבית להסדרי חוב

השקעה ומימון בתחנות כוח היו מצרך מבוקש. שוק החשמל הוא שוק צומח עם ביקושים ברורים שהתחרות בו מול חברת החשמל רק בתחילת הדרך. תחנות הכוח הן נכס מניב, כאשר יש השקעה גדולה ברכישה (או בהקמה) ובהמשך התחנה מייצרת הכנסות ורווחים.

השאלה היא מה התשואה? תשואה סבירה היא סביב 8%-9%, על הפרויקט כאשר עם מימון אפשר להגיע גם ל-12%-13%. בפועל בשנים האחרונות הרווחיות והתשואה של תחנות הכוח היתה גבוהה יותר.

זה הדליק נורה אדומה ברשות החשמל שאחראים בעצם על המחירים - הם קונים את החשמל לחברת החשמל שמפיצה לציבור. הם בדקו והחליטו שהמחירים של התחנות גבוהים מדי ומשאירות לתחנות רווח עודף.

המחירים לגישתם כפולים מהעלויות המשתנות האמיתיות של התחנות, וזה בזכות העמסת עלויות ונוסחה גמישה ומקלה לחישוב המחיר. על רקע זה, ברשות קבעו נוסחה פשוטה שמגדירה מהן העלויות המשתנות ומוסיפה רווח של 15% בקביעת מחיר החשמל. זה משמעותית מתחת למחיר בפועל. 

 

ירידה של עד 20% בהכנסות - ירידה של 40% ב-EBITDA

תחנות הכוח הגישו טענותיהם לשימוע ומהן עולה שבמחיר הזה חלקן לא ירוויחו ואפילו לא יוכלו לשרת את החוב. תחנת הכוח חגית תאבד 20% מההכנסות והמשמעות ל-EBITDA היא כמעט כפולה - ירידה של 35%-40% באבידה. זה ישאיר תשואה נמוכה על הפרויקט, שהיא נמוכה מהריבית על החוב. אין לעסק זכות קיום.

בתחנת הכוח רמת חובב הירידה בהכנסה, על פי החברה תביא לפגיעה של 6%, מדובר בירידה ב-EBITDA של 10%-12%, זו מכה קשה אבל לא הסדר חוב.

בתחנת אשכול זה עלול להוביל את הפרויקט מתשואה של 8%-9% ותשואה על ההון של 11%-13% לתשואה של 6%-7% על הפרויקט ותשואה קרובה על ההון. 

 

בעל הבית השתגע

ועל רקע זה עולות מספר שאלות - האם אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. אחרי שהושקעו סכומי עתק והבנקים והגופים המוסדיים מימנו את העסקאות האלו? יש כאן פתיחה של התנאים ואי יציבות רגולטורית. זה לא משדר גם וודאות לגבי ההמשך - זה שוק שצריך עוד השקעות רבות בתחנות כוח חדשות. מי ישקיע עכשיו כשהכדאיות בסימן שאלה ושהרגולטור משנה את דעתו ומחליט על מחירים אחרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וצריך להגיד, יכול להיות שיש מקום לשינוי בתעריפים. אם היה ניצול של תחנות הכוח צריך לסגור את הפרצה, אבל לא צריך לחסל את הכדאיות של כל הענף. 

בינתיים החברות הציבוריות בבעיה - קיסטון, ג'נריישן, שיכון ובינוי אנרגיה ומשק אנרגיה, יפגעו מהתעריף החדש שייקבע, אך השאלה מה יוחלט בסוף. זה לא האינטרס של רשות החשמל להוביל את תחנות הכוח לקבורה, אבל זה גם לא האינטרס שלה שהן ינצלו את הציבור. פשרה זועקת לשמיים, רק שבמקרים רבים האגו משתלט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עציוני 21/11/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בצבע, כמה רגש!
  • 8.
    אפי 20/11/2024 23:19
    הגב לתגובה זו
    בעלת התחנה באלון תבור ומתכננת עוד אחת. לא בטוח שישתלם לה עוד אחת ....
  • 7.
    חכם בלילה 19/11/2024 13:37
    הגב לתגובה זו
    מוכרת נכסים בתנאים מסויימים, גורמים לרוכשים לקחת בתחייבויות בשביל לרכוש התשתיות. ואחרי שיצאה מההשקעה משנה את הכללים והופכת את התנאים לרעת המשקיע החדש. פשוט בושה.. מדיניות של עיניים גדולות שתרחיק מכאן משקיעים.
  • 6.
    א 19/11/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי המימון משתנים (לטובה,כך נראה),מחיר הפחם משתנה(גם לטובה) והצרכן הישראלי שקונה את החשמל בסוף, רוצה גם הוא להנות מחלק מהפירות.
  • 5.
    מוטי 19/11/2024 12:09
    הגב לתגובה זו
    הוא יקח ממעמד הביננים ויתן לחרדים!
  • 4.
    באוצר יושבים נוכלים ערמומיים, בסוף הציבור משלם על זה! (ל"ת)
    מוטי 19/11/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יריב 19/11/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    איך אני יודע את זה? כי החברות לא פראייריות ויעתרו לבג"ץ וזה ייקח שנים ויגמר באיזה דרדל'ה או בכלום. לכן אני מחזי' במשק אנרגיה ורגוע לחלוטין. להפך, ברגע שיהיה ברור שזה דרדל'ה כמו הרבה דברים אצלנו, המניות יגיבו בחיוב. רשות החשמל עשתה את השריר הדרוש בעיתונות וקיבלה את הכותרת שרצתה.
  • 2.
    כרגיל הציבור לא יהנה מזה ! (ל"ת)
    אור 19/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 19/11/2024 07:50
    הגב לתגובה זו
    המעניינים ומחכימים שאתם מביאים ובכך עוזרים לקהל משקיעי המניות
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אוריון מזנקת 14% סוגת ב-6.6%, ארית 5% - ת״א ביטוח מוסיף 2%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש; שער הדולר הרציף יציב על 3.22 שקלים

מערכת ביזפורטל |

  


התמתנות במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 עולה כ-0.1%, בעוד ת״א 90 עולה בשיעור דומה 0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים פותח בחוזקה וממשיך את המומנטום החיובי, ת״א בנקים מוסיף 1.2% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2%.


אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק כמעט 150% מתחילת השנה ובכ-164% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, 

מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון איילון 1.58%  מזנקת גם היום, מתחילת השנה היא קפצה ביותר מ-240%, הפניקס הפניקס 1.49%   מנורה מנורה מב החז 2%   כלל ככלל עסקי ביטוח 1.75%   והראל הראל השקעות 2.02%   הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה. כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.5 למגדל ועד 2.8 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק. גם מעבר לים לא מתכחשים למה שעבר על הסקטור ואנחנו רואים לאחרונה גל של העלאות דירוגים לחברות הביטוח שמציב אותן מעל דירוג האשראי של הבנקים.