רוי שיינמן
צילום: שלומי יוסף

הרגולטור רוצה ביס גדול מהרווחים של תחנות הכוח - בדרך הוא עלול להרוג אותן

רשות החשמל צודקת - אם תחנות הכוח מעלות מחירים ומשיגות רווחים עודפים, היא צריכה לטפל בזה, הבעיה שהתעריף שהיא רוצה ליישם הופך את תחנות הכוח להשקעה לא אטרקטיבית ומשדר למשקיעים ולמממנים - "אל תיכנסו לתחום, בעל הבית יכול לשנות את כללי המשחק"
רוי שיינמן | (9)

כ-17 מיליארד שקל הושקעו ברכישת 4 תחנות כוח - רמת חובב, חגית, אלון תבור ואשכול. אשכול היא הגדולה והאחרונה. המימון הבנקאי לרכישת תחנות הכוח הסתכם בכ-12 מיליארד שקל - בנק הפועלים היה המוביל במממנים, הגופים המוסדיים השתתפו בכל גיוסי החוב.

 

תחנות כוח - מהשקעה אטרקטיבית להסדרי חוב

השקעה ומימון בתחנות כוח היו מצרך מבוקש. שוק החשמל הוא שוק צומח עם ביקושים ברורים שהתחרות בו מול חברת החשמל רק בתחילת הדרך. תחנות הכוח הן נכס מניב, כאשר יש השקעה גדולה ברכישה (או בהקמה) ובהמשך התחנה מייצרת הכנסות ורווחים.

השאלה היא מה התשואה? תשואה סבירה היא סביב 8%-9%, על הפרויקט כאשר עם מימון אפשר להגיע גם ל-12%-13%. בפועל בשנים האחרונות הרווחיות והתשואה של תחנות הכוח היתה גבוהה יותר.

זה הדליק נורה אדומה ברשות החשמל שאחראים בעצם על המחירים - הם קונים את החשמל לחברת החשמל שמפיצה לציבור. הם בדקו והחליטו שהמחירים של התחנות גבוהים מדי ומשאירות לתחנות רווח עודף.

המחירים לגישתם כפולים מהעלויות המשתנות האמיתיות של התחנות, וזה בזכות העמסת עלויות ונוסחה גמישה ומקלה לחישוב המחיר. על רקע זה, ברשות קבעו נוסחה פשוטה שמגדירה מהן העלויות המשתנות ומוסיפה רווח של 15% בקביעת מחיר החשמל. זה משמעותית מתחת למחיר בפועל. 

 

ירידה של עד 20% בהכנסות - ירידה של 40% ב-EBITDA

תחנות הכוח הגישו טענותיהם לשימוע ומהן עולה שבמחיר הזה חלקן לא ירוויחו ואפילו לא יוכלו לשרת את החוב. תחנת הכוח חגית תאבד 20% מההכנסות והמשמעות ל-EBITDA היא כמעט כפולה - ירידה של 35%-40% באבידה. זה ישאיר תשואה נמוכה על הפרויקט, שהיא נמוכה מהריבית על החוב. אין לעסק זכות קיום.

בתחנת הכוח רמת חובב הירידה בהכנסה, על פי החברה תביא לפגיעה של 6%, מדובר בירידה ב-EBITDA של 10%-12%, זו מכה קשה אבל לא הסדר חוב.

בתחנת אשכול זה עלול להוביל את הפרויקט מתשואה של 8%-9% ותשואה על ההון של 11%-13% לתשואה של 6%-7% על הפרויקט ותשואה קרובה על ההון. 

 

בעל הבית השתגע

ועל רקע זה עולות מספר שאלות - האם אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. אחרי שהושקעו סכומי עתק והבנקים והגופים המוסדיים מימנו את העסקאות האלו? יש כאן פתיחה של התנאים ואי יציבות רגולטורית. זה לא משדר גם וודאות לגבי ההמשך - זה שוק שצריך עוד השקעות רבות בתחנות כוח חדשות. מי ישקיע עכשיו כשהכדאיות בסימן שאלה ושהרגולטור משנה את דעתו ומחליט על מחירים אחרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וצריך להגיד, יכול להיות שיש מקום לשינוי בתעריפים. אם היה ניצול של תחנות הכוח צריך לסגור את הפרצה, אבל לא צריך לחסל את הכדאיות של כל הענף. 

בינתיים החברות הציבוריות בבעיה - קיסטון, ג'נריישן, שיכון ובינוי אנרגיה ומשק אנרגיה, יפגעו מהתעריף החדש שייקבע, אך השאלה מה יוחלט בסוף. זה לא האינטרס של רשות החשמל להוביל את תחנות הכוח לקבורה, אבל זה גם לא האינטרס שלה שהן ינצלו את הציבור. פשרה זועקת לשמיים, רק שבמקרים רבים האגו משתלט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עציוני 21/11/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בצבע, כמה רגש!
  • 8.
    אפי 20/11/2024 23:19
    הגב לתגובה זו
    בעלת התחנה באלון תבור ומתכננת עוד אחת. לא בטוח שישתלם לה עוד אחת ....
  • 7.
    חכם בלילה 19/11/2024 13:37
    הגב לתגובה זו
    מוכרת נכסים בתנאים מסויימים, גורמים לרוכשים לקחת בתחייבויות בשביל לרכוש התשתיות. ואחרי שיצאה מההשקעה משנה את הכללים והופכת את התנאים לרעת המשקיע החדש. פשוט בושה.. מדיניות של עיניים גדולות שתרחיק מכאן משקיעים.
  • 6.
    א 19/11/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי המימון משתנים (לטובה,כך נראה),מחיר הפחם משתנה(גם לטובה) והצרכן הישראלי שקונה את החשמל בסוף, רוצה גם הוא להנות מחלק מהפירות.
  • 5.
    מוטי 19/11/2024 12:09
    הגב לתגובה זו
    הוא יקח ממעמד הביננים ויתן לחרדים!
  • 4.
    באוצר יושבים נוכלים ערמומיים, בסוף הציבור משלם על זה! (ל"ת)
    מוטי 19/11/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יריב 19/11/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    איך אני יודע את זה? כי החברות לא פראייריות ויעתרו לבג"ץ וזה ייקח שנים ויגמר באיזה דרדל'ה או בכלום. לכן אני מחזי' במשק אנרגיה ורגוע לחלוטין. להפך, ברגע שיהיה ברור שזה דרדל'ה כמו הרבה דברים אצלנו, המניות יגיבו בחיוב. רשות החשמל עשתה את השריר הדרוש בעיתונות וקיבלה את הכותרת שרצתה.
  • 2.
    כרגיל הציבור לא יהנה מזה ! (ל"ת)
    אור 19/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 19/11/2024 07:50
    הגב לתגובה זו
    המעניינים ומחכימים שאתם מביאים ובכך עוזרים לקהל משקיעי המניות
לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? הנפילה בגילת ומה יקרה בטבע?

על שער הדולר, מדד המחירים לצרכן והמניות הדואליות

מערכת ביזפורטל |

הירידות בוול סטריט בעיקר ביום חמישי הורידו את המניות הדואליות שחוזרות לשוק המקומי עם ארביטראז שלילי של כ-0.9%. זה משמעותי ונראה שזה ייספק את הטון בפתיחה - צפויה פתיחה שלילית. בין הבולטות בירידות - קמטק -2.03%   שתאבד מעל 5%, כשבכלל תחום השבבים עשוי לסבול מירידות, טבע 2.47%  תרד כ-2.7%, ראו כאן  את הרשימה המלאה של המניות הדואליות:





מנגד, נייס 4.61%  תעלה ב-1.4%.. הירידה החדה ביותר תהיה ב גילת -1.93%  . החברה אומנם פרסמה דוחות טובים, אבל אחרי עלייה של כמעט פי 3 בשנה, מימוש הוא דבר טבעי. 

שער הדולר עלה ביום שישי - שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים? אבל התחזית לשנה הקרובה היא המשך ירידה בשער הדולר ביחס לשקל וזה בהמשך לירידה הדרמטית בחודשים האחרונים - "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט. כאן תראו את שער הדולר הרציף - דולר שקל רציף -0.25%  וכאן את שערא הדולר הגלום שמבטא בעצם את השער על פי העסקאות באופציות (ביום ראשון זה חשוב במיוחד כי אין מסחר בדולר ויש מסחר באופציות) - דולר גלום 0%  

 

מדד המחירים עלה כצפוי, מה קרה במחירי הדירות?

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.