רוי שיינמן
צילום: שלומי יוסף

הרגולטור רוצה ביס גדול מהרווחים של תחנות הכוח - בדרך הוא עלול להרוג אותן

רשות החשמל צודקת - אם תחנות הכוח מעלות מחירים ומשיגות רווחים עודפים, היא צריכה לטפל בזה, הבעיה שהתעריף שהיא רוצה ליישם הופך את תחנות הכוח להשקעה לא אטרקטיבית ומשדר למשקיעים ולמממנים - "אל תיכנסו לתחום, בעל הבית יכול לשנות את כללי המשחק"
רוי שיינמן | (9)

כ-17 מיליארד שקל הושקעו ברכישת 4 תחנות כוח - רמת חובב, חגית, אלון תבור ואשכול. אשכול היא הגדולה והאחרונה. המימון הבנקאי לרכישת תחנות הכוח הסתכם בכ-12 מיליארד שקל - בנק הפועלים היה המוביל במממנים, הגופים המוסדיים השתתפו בכל גיוסי החוב.

 

תחנות כוח - מהשקעה אטרקטיבית להסדרי חוב

השקעה ומימון בתחנות כוח היו מצרך מבוקש. שוק החשמל הוא שוק צומח עם ביקושים ברורים שהתחרות בו מול חברת החשמל רק בתחילת הדרך. תחנות הכוח הן נכס מניב, כאשר יש השקעה גדולה ברכישה (או בהקמה) ובהמשך התחנה מייצרת הכנסות ורווחים.

השאלה היא מה התשואה? תשואה סבירה היא סביב 8%-9%, על הפרויקט כאשר עם מימון אפשר להגיע גם ל-12%-13%. בפועל בשנים האחרונות הרווחיות והתשואה של תחנות הכוח היתה גבוהה יותר.

זה הדליק נורה אדומה ברשות החשמל שאחראים בעצם על המחירים - הם קונים את החשמל לחברת החשמל שמפיצה לציבור. הם בדקו והחליטו שהמחירים של התחנות גבוהים מדי ומשאירות לתחנות רווח עודף.

המחירים לגישתם כפולים מהעלויות המשתנות האמיתיות של התחנות, וזה בזכות העמסת עלויות ונוסחה גמישה ומקלה לחישוב המחיר. על רקע זה, ברשות קבעו נוסחה פשוטה שמגדירה מהן העלויות המשתנות ומוסיפה רווח של 15% בקביעת מחיר החשמל. זה משמעותית מתחת למחיר בפועל. 

 

ירידה של עד 20% בהכנסות - ירידה של 40% ב-EBITDA

תחנות הכוח הגישו טענותיהם לשימוע ומהן עולה שבמחיר הזה חלקן לא ירוויחו ואפילו לא יוכלו לשרת את החוב. תחנת הכוח חגית תאבד 20% מההכנסות והמשמעות ל-EBITDA היא כמעט כפולה - ירידה של 35%-40% באבידה. זה ישאיר תשואה נמוכה על הפרויקט, שהיא נמוכה מהריבית על החוב. אין לעסק זכות קיום.

בתחנת הכוח רמת חובב הירידה בהכנסה, על פי החברה תביא לפגיעה של 6%, מדובר בירידה ב-EBITDA של 10%-12%, זו מכה קשה אבל לא הסדר חוב.

בתחנת אשכול זה עלול להוביל את הפרויקט מתשואה של 8%-9% ותשואה על ההון של 11%-13% לתשואה של 6%-7% על הפרויקט ותשואה קרובה על ההון. 

 

בעל הבית השתגע

ועל רקע זה עולות מספר שאלות - האם אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. אחרי שהושקעו סכומי עתק והבנקים והגופים המוסדיים מימנו את העסקאות האלו? יש כאן פתיחה של התנאים ואי יציבות רגולטורית. זה לא משדר גם וודאות לגבי ההמשך - זה שוק שצריך עוד השקעות רבות בתחנות כוח חדשות. מי ישקיע עכשיו כשהכדאיות בסימן שאלה ושהרגולטור משנה את דעתו ומחליט על מחירים אחרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וצריך להגיד, יכול להיות שיש מקום לשינוי בתעריפים. אם היה ניצול של תחנות הכוח צריך לסגור את הפרצה, אבל לא צריך לחסל את הכדאיות של כל הענף. 

בינתיים החברות הציבוריות בבעיה - קיסטון, ג'נריישן, שיכון ובינוי אנרגיה ומשק אנרגיה, יפגעו מהתעריף החדש שייקבע, אך השאלה מה יוחלט בסוף. זה לא האינטרס של רשות החשמל להוביל את תחנות הכוח לקבורה, אבל זה גם לא האינטרס שלה שהן ינצלו את הציבור. פשרה זועקת לשמיים, רק שבמקרים רבים האגו משתלט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עציוני 21/11/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בצבע, כמה רגש!
  • 8.
    אפי 20/11/2024 23:19
    הגב לתגובה זו
    בעלת התחנה באלון תבור ומתכננת עוד אחת. לא בטוח שישתלם לה עוד אחת ....
  • 7.
    חכם בלילה 19/11/2024 13:37
    הגב לתגובה זו
    מוכרת נכסים בתנאים מסויימים, גורמים לרוכשים לקחת בתחייבויות בשביל לרכוש התשתיות. ואחרי שיצאה מההשקעה משנה את הכללים והופכת את התנאים לרעת המשקיע החדש. פשוט בושה.. מדיניות של עיניים גדולות שתרחיק מכאן משקיעים.
  • 6.
    א 19/11/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי המימון משתנים (לטובה,כך נראה),מחיר הפחם משתנה(גם לטובה) והצרכן הישראלי שקונה את החשמל בסוף, רוצה גם הוא להנות מחלק מהפירות.
  • 5.
    מוטי 19/11/2024 12:09
    הגב לתגובה זו
    הוא יקח ממעמד הביננים ויתן לחרדים!
  • 4.
    באוצר יושבים נוכלים ערמומיים, בסוף הציבור משלם על זה! (ל"ת)
    מוטי 19/11/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יריב 19/11/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    איך אני יודע את זה? כי החברות לא פראייריות ויעתרו לבג"ץ וזה ייקח שנים ויגמר באיזה דרדל'ה או בכלום. לכן אני מחזי' במשק אנרגיה ורגוע לחלוטין. להפך, ברגע שיהיה ברור שזה דרדל'ה כמו הרבה דברים אצלנו, המניות יגיבו בחיוב. רשות החשמל עשתה את השריר הדרוש בעיתונות וקיבלה את הכותרת שרצתה.
  • 2.
    כרגיל הציבור לא יהנה מזה ! (ל"ת)
    אור 19/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 19/11/2024 07:50
    הגב לתגובה זו
    המעניינים ומחכימים שאתם מביאים ובכך עוזרים לקהל משקיעי המניות
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס קופצת 11%, תדיראן 6.9%; מגמה חיובית במדדים

דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |


2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026


ריטיילורס ריטיילורס 11.79%   מקבלת רוח גבית מהסנטימנט החיובי סביב נייקי Nike Inc 4.12%  , שאותה היא מייצגת בישראל ובשווקים נוספים. העלייה החדה במניית נייקי, אחרי רצף רכישות עצמיות מצד הנהלת החברה והדירקטוריון, כמו גם רכישות ממנכ"ל אפל טים קוק נתפסת בשוק כאיתות אמון ביכולת ההתאוששות של המותג וביישום תוכנית ההבראה - טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?


שניב שניב 8.7%   קופצת. דיווחים כי משפחת ברנט, שמחזיקה בשליטה בחברה הנייר, מנהלת מגעים למכירת חלק מהאחזקות לפי שווי של כ-450 מיליון שקל, גבוה משווי השוק הנוכחי שעומד על כ-390 מיליון שקל. בשלב הזה לא ברור אם מדובר במכירת שליטה, כלומר העברת ניהול החברה לגורם חדש, או במכירת נתח חלקי למשקיע מוסדי. שניב פועלת בעיקר בייצור מוצרי נייר וטואלטיקה, עם פעילות רחבה גם במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ונדל"ן מניב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 החברה הציגה עלייה של 9% במכירות ל-708 מיליון שקל, לצד שחיקה קלה ברווחיות הגולמית, אבל הרווח הנקי עלה כמעט ב-19% והסתכם ב-20.4 מיליון שקל. משניב נמסר לבורסה: "בהמשך לפרסומים בתקשורת בדבר מו"מ למכירת השליטה בחברה, מבקשת החברה להבהיר כי בעלי השליטה בחברה כמו גם החברה מקבלים מעת לעת פניות מגופים מוסדיים למכירה ו/או השקעה בחברה. עם זאת יובהר כי בשלב זה אין הצעה קונקרטית לעסקה כלשהי. אם וככל שתחול התפתחות בנושא, תדווח החברה כנדרש על פי דין".