סטארטאפ ה-AI דקארט גייס היום 21 מיליון דולר בסבב Seed
כחלק מתצוגת היכולות של הפלטפורמה פורצת הדרך שהחברה פיתחה, החברה משיקה מודל בינה־יוצרת לעולם הגיימינג שעלות פיתוחו כיום עם הטכנולוגיות הקיימות בשוק נאמדת בעשרות מיליוני דולרים.
מייסדי החברה (מימין לשמאל) משה שלו, סמנכ"ל מוצר ודין לייטרסדורף, מנכ"ל החברה. (קרדיט: עמית אלקיים)
הסטארט-אפ הישראלי דקארט (Decart), המתמחה בעיבוד מו״פ בתחום הבינה היוצרת ומתמקד בהפיכת בינה מלאכותית לנגישה ויעילה יותר, הודיע היום על השלמת סבב גיוס seed בסך 21 מיליון דולר. את הסבב הובילה Sequoia Capital בהשתתפות אורן זאב, שהיה מהמשקיעים הראשונים בחברה מספר חודשים לאחר הקמתה. ההון שגויס ישמש את החברה על מנת להרחיב את צוותי המחקר והפיתוח ולהאיץ את אסטרטגיית הכניסה לשוק.
מיחידת 8200 ישר לעבודה: הסיפור של דקארט
- דיפסיק הסינית משיקה גרסה חדשה למודל ה-AI שלה
- פלנטיר נופלת ב-9% - מה עשויה להיות הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דקארט הוקמה בסוף 2023 על ידי דין לייטרסדורף, המשמש כמנכ"ל ומשה שלו המשמש כסמנכ"ל מוצר. משה שירת במגוון תפקידי מפתח טכנולוגיים באגף המודיעין, ביניהם גם ביחידת 8200. דין, ששירת ביחידת 8200 גם כן, הספיק לסיים את לימודי הדוקטורט שלו במדעי המחשב בטכניון בגיל 23 תוך כדי שירותו הצבאי. מיד עם שחרורם השניים החלו בבניית מעבדת בינה מלאכותית במטרה לפתור את האתגרים הגדולים בעולמות הבינה המלאכותית.
בתוך חודשים ספורים הצליחה החברה לפתח פלטפורמה המייעלת ומוזילה פי 10 את תהליכי האימון וההרצה במודלי AI. הפלטפורמה, המבוססת על פריצות דרך טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית ומעבדים גרפיים (GPUs), מאפשרת לארגונים אימון מהיר יותר של המודלים, תוך שמירה על יציבות המודל, אמינותו והרצתו המהירה יותר. כך חוקרי AI יכולים להפיק תוצאות מהירות יותר, תוך חיסכון משמעותי בעלויות. תוך פחות משנה להקמתה, לדקארט יש לקוחות מובילים ממגוון סקטורים והיא עברה לרווחיות. לחברה התל אביבית 25 עובדים.
משחקי וידיאו – נדבח שהבינה המלאכותית טרם הגיעה אליו
כיום, החברה ממנפת את כלל היכולות שפיתחה ובונה מודלי בסיס (foundational models) משל עצמה שיציעו חוויות בינה יוצרת מסוג חדשני. על מנת להציג את אותן יכולות שהשיגה החברה בזמן כה קצר, היא משיקה משחק וידאו אינטראקטיבי המבוסס אך ורק על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) - בו כל רכיב במשחק נוצר על־ידי בינה מלאכותית בזמן אמת. מאחורי הקלעים מדובר במודל וידאו גדול ראשון מסוגו המדמה עולם שלם (World Model). פיתוח ותפעול של מודל כזה אמור לעלות עשרות מיליוני דולרים ולכן הוא נגיש בדרך כלל רק לחברות ענק; אולם בזכות תשתיות ה-AI היעילות של Decart היא מסוגלת להוזיל משמעותית את עלויות הפיתוח וההרצה של המודל, עד כי לראשונה ניתנת לקהל הרחב האפשרות לשחק במודל בזמן אמת. הפלטפורמה פורצת הדרך הזו עתידה לפתוח בפני החברה דלתות לשווקים של שבמצטבר שווים טריליוני דולרים, כגון: גיימינג, קולנוע, רשתות חברתיות ועוד.
- קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
- היום בבורסה - דוחות, ארביטראז' ועסקת חטופים או כניסה לעזה?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו...
בשעה שמהפכת הבינה המלאכותית משנה תעשיות ברחבי העולם בקצב מהיר, חוויית המשתמשים בווידאו רק מתחילה להתעצב מחדש. מנכ"ל אנבידיה ג׳נסן הואנג הצהיר שבעתיד הקרוב כל פיקסל שנראה יהיה תוצר של בינה מלאכותית יוצרת, ושתחום הווידאו כולו צפוי להשתנות ולייצר חוויות אינטראקטיביות חדשות שטרם נראו. אלא שהעלויות הגבוהות של אימון מודלים מתקדמים והרצתם הותירו את הגישה בעיקר בידי ענקיות טכנולוגיה ותאגידים גדולים.
אוניברסיטת סטנפורד העריכה כי עלות אימון מודל ה-Gemini Ultra של גוגל לבדו מוערכת ב-191.4 מיליון דולר, ואילו OpenAI צופה שההוצאות השנתיות של אימון המודלים שלה עשויות להגיע ל-9.5 מיליארד דולר עד לשנת 2026. העלויות הנוסקות ממחישות את הצורך המיידי בתשתית טכנולוגית, שתאפשר לבינה מלאכותית להמציא מחדש את החוויות הוירטואליות שלנו. דקארט שואפת לכך שמודלי הבסיס שהיא בונה כעת יציידו את קהילת מפתחי הבינה המלאכותית בכלים שיאפשרו להם ליצור חוויות אינטראקטיביות מבוססות בינה מלאכותית בזמן אמת, מהר יותר מאי פעם.
״הדרך שדקארט עברה עד כה היא יוצאת דופן. אנו משנים את חוקי המשחק באמצעות פלטפורמה שממקסמת את יעילות האימון של בינה מלאכותית בארגונים״, אומר דין לייטרסדוף, מייסד משותף ומנכ"ל דקארט. ״באמצעות ההון שגייסנו אנו לוקחים את החזון שלנו לשלב הבא וממנפים את המומנטום העסקי והיכולות הטכנולוגיות שלנו כדי לקדם עידן חדש של חוויות ג'נרטיביות וליצור אפשרויות שעד לא מזמן ניתן היה רק לחלום עליהן״.
המודל היוצר שהחברה משיקה היום הוא אחד ממודלי הווידאו הראשונים בהיסטוריית ה-GenAI למשחק וידאו. בזכות זמני ההרצה המהירים שחקנים יכולים לחוות את המשחק עם זמן שהות מינימלי ולחוות סוג חדש של אינטרקציית אדם-מכונה. מודל זה יציג את עוצמתן של התשתיות הטכנולוגיות שהחברה בנתה ויציב אותה לצד קומץ חברות ענק שמסוגלות להשתתף במרוץ להנגשת ה-AI במגוון רחב של תחומים. החברה מאמינה כי מודל זה יהווה סנונית ודוגמה ראשונה לחזון שבו עולמות אינראקטיביים שלמים יוכלו להיבנות בזמן אמת, אך ורק באמצעות פרומפטים פשוטים של בני אדם.

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.
הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו.
סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.
ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.
- בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
- אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0% - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"
זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.
רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי
קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום.
קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- התנפצו לכם החלונות בזמן מלחמה? המדריך המלא לקבלת פיצוי
- אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי התוצאות
ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.