בורסה מניות
צילום: canva D keine
הכר את המדד

SME90 - לאחר מקצה שיפורים בשנת 2020 מציע גיוון ופוטנציאל

בעבר סבל מדד המניות הקטנות יותר מביצועי חסר ביחס לאחיו הגדולים ת"א 35 ות"א 90; מה היו הבעיות במדד ואיך השינויים שבוצעו בשנת 2020 השפיעו לטובה?
גיא טל |

סקרנו את שני המדדים המרכזיים בתל אביב – ת"א 35 ות"א 90. המדד השלישי בחשיבותו הוא ת"א 125 אך הוא לא יקבל טור משל עצמו כיון שהוא פשוט סכום שני המדדים ביחד. המדד הבא בחשיבותו הוא מדד ת"א SME60 שכולל את המניות הגדולות ביותר שלא נכנסו לשני המדדים הגדולים.

  

היסטוריה, הרכב וכללים

ההגדרה הרשמית של המדד הוא המדד המייצג את מחיריהן של 60 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן כלולות במדד ת"א 125, ושעומדות בתנאי הסף של המדד.

המדד החל את דרכו בשנת 2005 כמדד יתר-30, וכלל רק 30 מניות. שנתיים מאוחר יותר הוא הורחב ל-50 מניות, ושמו התעדכן בהתאם למדד יתר-50. במסגרת רפורמת המדדים בשנת 2017 התעדכן המדד למצבו הנוכחי שבו הוא כולל 60 מניות. האותיות SME מסמלות את המילים: Small and Medium-sized Enterprises. לא ברור למה היה חשוב לבורסה להשתמש באותיות ומילים לועזיות שלא כל כך אומרות משהו למישהו, ולמה להשתמש במילה "מיזמים" (Enterprise) ולא פשוט חברות.

המדד סבל בעבר מביצועי חסר בולטים ביחס למדדים הגדולים, שנבעו בעיקר מתחלופת חברות גדולה. חברות שהחלו לתפוס מומנטום חיובי יצאו מהמדד והצטרפו לת"א 90, ומניות עם מומנטום שלילי ממדד ת"א 90 הצטרפו למדד והשפיעו לרעה על הביצועים. זוהי תופעה מוכרת במדדי מניות קטנים, אך במדד הזה התופעה הזו הייתה קיצונית הרבה יותר, ועם השפעה גבוהה יותר על התשואה הכוללת.

מדדי המניות הקטנים בארצות הברית, לדוגמה, מכילים 2000 מניות (ראסל 200) או 600 מניות במדד המניות הקטנות של S&P. כאשר יש רק 30, 50 או אפילו 60 ההשפעה של כל תחלופה כזו דרמטית יותר. גם שווי השוק של מניות השורה השלישית בישראל היה קטן בהרבה בעבר, והתנודות קיצוניות יותר גרמו לתחלופה הגבוהה עם ההשפעה השלילית על המדד.

בשנת 2020 הבורסה החליטה לבצע שינוי משמעותי במתודולוגיה של המדד, ויישמה את הכללים של מדד ת"א  90 (שנחשב מוצלח בהרבה) גם על SME60, במה שבעיקר נועד למנוע את התחלופה הגבוהה של המניות. בין השאר הרכב המדד נקבע לפי שווי השוק ולא לפי שווי אחזקות הציבור שהוא תנודתי יותר, הועלו תנאי הסף למנימום אחזקות הציבור, והוסף קריטריון הסחירות, בתוספת שינויים נוספים שהחמירו עם תנאי התחלופה הצליחה הבורסה להביא לירידה בתחלופת המניות, ולשיפור מסוים בביצועים, כפי שנראה בהמשך.

במדד מגבלת משקל של 3% למניה (ייתכנו חריגות זמניות) והוא מתעדכן פעמיים בשנה. שווי השוק של המניות הכלולות במדד הוא 47.2 מיליארד דולר, כלומר השווי הממוצע של מניה הנכללת במדד הוא כ-820 מיליון שקל. לשם השוואה בשנת 2017 בעת רפורמת המדדים שווי השוק הממוצע היה 436 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מאפיינים

הוספת המניות למדד בשנת 2007 ומאוחר יותר ב-2017 נועדה לגוון ולהרחיב את החשיפה שהוא משקף, ונראה שהמשימה אכן הצליחה. המדד מפוזר למדי, אם כי בכל זאת יש משקל יתר מסוים לתחום הנדל"ן.

מניות השייכות לענפי הבניה, נדלן מניב בחו"ל ונדלן מניב בארץ מהווים כ-25% מהמדד ועוד 5.47% בתחום המשיק של מתכות ומוצרי בנייה. סקטורים מרכזיים נוספים הם השקעה ואחזקות (11.05%) ושירותים פיננסיים (10.72%) שהם גם סקטורים שקרובים לזה לזה. יחד עם זאת הנתח הגדול ביותר מוגדר כ"אחר" (53.5%) ומכיל מגוון מניות מסקטורים וענפים שונים בתכלית זה מזה.

בניגוד למדד ת"א 90 סקטורי האנרגיה וחיפושי גז ונפט כמעט לא קיימים במדד הזה (2.28% ו-0.9% בהתאמה בלבד). גם סקטור הטכנולוגיה הוא במשקל נמוך יחסית במדד כך שמנועי הצמיחה המרכזיים של השנים האחרונות כמעט לא נוכחים במדד. שינוי משמעותי נוסף הוא שבמדד הזה כמעט ואין מניות דואליות. 

האופי השונה של המדדים גורם לכך שהקורלציה בביצועים עם המדדים הגדולים 90 ו-35 שמושפעים מאד מטכנולוגיה ופיננסים (הבנקים הגדולים וחברות הביטוח) נמוכה יחסית עם פערים של עשרות אחוזים לפעמים בשנים מסוימות. כך שניתן לומר שמדד ת"א SME60 כן יכול להעניק גיוון מסויים לתיק המניות והשקעה מסוג שונה, ובמתכונתו החדשה יש בו גם יותר פוטנציאל לעליות בטווח הארוך. 

המניה הגדולה במדד היא בית שמש -2.38% (4.32%) השייכת לענף המתכת ומוצרי בנייה, וזאת לאחר שזינקה ב-92% מתחילת השנה, וב-160% ב-12 החודשים האחרונים.

השניה היא ארגו פרופרטיז 1.82% (3.72%) עם עליה של 53% ב-12 החודשים האחרונים. החברה פעילה בתחום הנדל"ן המניב בחו"ל.

מסקטור רשתות השיווק מגיעה המניה השלישית, מקס סטוק 0.09% (3.43%) שעלתה בקרוב ל-30% מתחילת השנה.

חברת האחזקות מבטח שמיר -1.83% היא הרביעית (3.29%) וסוגרת את החמישייה הראשונה חברת המסחר  נטו מלינדה -0.14% (3.29%). עוד חברות שעברו את משקל ה-3% הן קיסטון אינפרא 0.27% (3.28%), קמהדע -0.39% (3.23%) אלטשולר שחם פנ -0.44% (3.05%) ו ארד 0.25% (3.04%). נראה שבקרב החברות המובילות אין השפעה מכריעה לסקטור או ענף מסוים, והמדד אכן מגוון למדי.

 

ביצועים

מטבע הדברים מניות קטנות יותר תנודתיות יותר, ואכן המדד מציג תנודתיות גבוהה יותר ביחס למדדים האחרים. הנה התוצאות בשנים האחרונות:

ניתן לראות את השפעה הרפורמות במדדים בטבלה המצורפת. מאז הרפורמה בשנת 2017, ועד שינוי הכללים בשנת 2020 המדד סבל מביצועי חסר משמעותיים ביחס למדדים האחרים. משנת 2020 הביצועים דומים יותר, ואף טובים יותר במקרים מסוימים. שנת 2022 שהתאפיינה בירידות חדות השפיעה יותר על המניות הקטנות שירדו ביותר מפי 3 מת"א 35 וכמעט פי שתיים מת"א 90, מה שמפנה זרקור לכך שעדיין מדובר בהשקעה בסיכון גבוה יותר מהמדדים הגדולים. הביצועים מלפני שנת 2017 כנראה פחות רלוונטיים.

 

מכשירי השקעה

ישנן 9 קרנות נאמנות שמשקיעות במניות היתר, אך מדד הייחוס שלהם הוא "יתר המניות", כלומר כל מניות היתר ולא רק אלו שבמדד SME60.

שוק המכשירים הפאסיבים מציע יותר אופציות, אך עדיין מדובר בשוק קטן מאד. תשואות החסר בין השנים 2017 ו-2020 הביאו להתייבשות השוק, והיקף ההשקעות בו הלך וקטן עם השנים.

MTF מחקה ת"א SME60 מנהלת 50.8 מיליון שקל וגובה 0.5% דמי ניהול.

תכלית סל ת"א SME60 מנהלת 36.1 מיליון שקל וגובה 1% דמי ניהול.

קסם ETF ת"א SME60 מנהלת 74.2 מיליון שקל וגובה 0.98% דמי ניהול.

הראל סל ת"א SME60 מנהלת 40.4 מיליון שקל וגובה 0.8% דמי ניהול.

כלומר כל המכשירים הפאסיביים ביחד מנהלים כ-200 מיליון שקל על שווי שוק של 47 מיליארד – מדובר בשיעור קטן מאד, כשהמדד לא מצליח לעורר את תשומת הלב לפני הרפורמה בשנת 2017 נוהלו במכשירים המחקים אחר המדד מעל מיליארד שקל.

ישנה גם תעודה המשקיעה נגד המדד - קסם ETF חסר תא SME60 עם דמי ניהול גבוהים במיוחד של 2.35% והיקף נכסים של 1.6 מיליון שקל בלבד.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמטק מאבדת 2.5%, נקסט ויז׳ן 2%; אלמור מזנקת 9% - ירידות במדדים

מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א, במקביל הדולר ממשיך במגמת ההיחלשות; ישראל טוענת להפרה של ההסכם בעזה ולאחר דיון מצומצם בקבינט התגובה תפורסם

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 1.2% ברקע הירידה במחיר החבית.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב. 


פינרג'י שוב מספקת כותרות וממשיכה לעלות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 12.15%    לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.

ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.