ירון סילש מנכל ברנד
צילום: יפעת יוגב
דוחות

ברנד עם זינוק של פי 3 ברווח ברבעון למרות ירידה קלה בהכנסות

החברה סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 7.1 מיליון שקל על הכנסות של 71 מיליון שקל
דור עצמון |
נושאים בכתבה ברנד ירון סילש

חברת ברנד ברנד 8% העוסקת בתכנון והקמת מערכות חשמל ובקרה, תשתיות מתכת ומתקני אנרגיה, רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות של 71.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך 74 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2023 - ירידה של 3.6%. לדברי החברה, השינוי נובע מירידה במחזורי המכירות בחלק ממגזרי הפעילות של הקבוצה, שקוזזה בחלקה על ידי גידול משמעותי במחזור המכירות של מגזר התעשייה.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-19 מיליון שקל (כ-26.6% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 13.3 מיליון שקל (כ-18% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-13.3 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 6.3 מיליון שקל - זינוק של 110%.

ברנד סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 7.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 2.35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של פי 3.

ההון העצמי המיוחס לבעלים של החברה מסתכם בכ-165.2 מיליון שקל, נכון ליום 31 במארס 2024, לעומת 152.2 מיליון שקל, ליום 31 במארס 2023. סך ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-173.7 מיליון שקל, כ-45.4% מסך המאזן ליום 31 במארס 2024, לעומת 160.6 מיליון שקל ליום 31 במארס 2023.

פעילותה השוטפת של החברה הניבה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2024 תזרים מזומנים חיובי בסך 4.2 מיליון שקל. לחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-18.8 מיליון שקל, נכון ליום 31 במארס 2024. צבר ההזמנות הכולל של החברה הסתכם ביום 31 במארס 2024 בכ-200 מיליון שקל, ולמועד פרסום הדו"ח - כ-205 מיליון שקל.

תוצאות לודן (חברה בת המוחזקת בשיעור של 34.08% ומטופלת לפי שיטת השווי המאזני): במהלך הרבעון הראשון של 2024 הרווח הנקי של לודן הסתכם בכ-5.3 מיליון שקל. ביום 14 באפריל 2024 חילקה לודן דיבידנד בסך 6.9 מיליון שקל – חלקה של ברנד עמד על כ-1.8 מיליון שקל.

מניית ברנד נסחרת תמורת 2.4 שקל ושווי שוק של 127.3 מיליון שקל.

ירון סילש, מנכ"ל קבוצת ברנד: "ברנד ממשיכה באסטרטגיה ברורה של התמקדות בשורת הרווח, ותוצאות הרבעון הראשון של שנת 2024, אותו סיימנו ברווח נקי כ-7 מיליון שקל, ממחישות זאת היטב, ומלמדות לאן פניה של הקבוצה מועדות בשנים הבאות. אנו ממשיכים להתמקד בצמיחה העתידית, ולכן גם במהלך הרבעון המשכנו להגדיל את האחזקות בלודן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.