ברנד עם זינוק של פי 3 ברווח ברבעון למרות ירידה קלה בהכנסות
חברת ברנד ברנד 0% העוסקת בתכנון והקמת מערכות חשמל ובקרה, תשתיות מתכת ומתקני אנרגיה, רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות של 71.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך 74 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2023 - ירידה של 3.6%. לדברי החברה, השינוי נובע מירידה במחזורי המכירות בחלק ממגזרי הפעילות של הקבוצה, שקוזזה בחלקה על ידי גידול משמעותי במחזור המכירות של מגזר התעשייה.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-19 מיליון שקל (כ-26.6% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 13.3 מיליון שקל (כ-18% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-13.3 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 6.3 מיליון שקל - זינוק של 110%.
ברנד סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 7.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 2.35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של פי 3.
ההון העצמי המיוחס לבעלים של החברה מסתכם בכ-165.2 מיליון שקל, נכון ליום 31 במארס 2024, לעומת 152.2 מיליון שקל, ליום 31 במארס 2023. סך ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-173.7 מיליון שקל, כ-45.4% מסך המאזן ליום 31 במארס 2024, לעומת 160.6 מיליון שקל ליום 31 במארס 2023.
פעילותה השוטפת של החברה הניבה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2024 תזרים מזומנים חיובי בסך 4.2 מיליון שקל. לחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-18.8 מיליון שקל, נכון ליום 31 במארס 2024. צבר ההזמנות הכולל של החברה הסתכם ביום 31 במארס 2024 בכ-200 מיליון שקל, ולמועד פרסום הדו"ח - כ-205 מיליון שקל.
- ברנד: "2025 היא שנת השינוי, ב-2026 נראה את הפירות"
- ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות לודן (חברה בת המוחזקת בשיעור של 34.08% ומטופלת לפי שיטת השווי המאזני): במהלך הרבעון הראשון של 2024 הרווח הנקי של לודן הסתכם בכ-5.3 מיליון שקל. ביום 14 באפריל 2024 חילקה לודן דיבידנד בסך 6.9 מיליון שקל – חלקה של ברנד עמד על כ-1.8 מיליון שקל.
מניית ברנד נסחרת תמורת 2.4 שקל ושווי שוק של 127.3 מיליון שקל.
ירון סילש, מנכ"ל קבוצת ברנד: "ברנד ממשיכה באסטרטגיה ברורה של התמקדות בשורת הרווח, ותוצאות הרבעון הראשון של שנת 2024, אותו סיימנו ברווח נקי כ-7 מיליון שקל, ממחישות זאת היטב, ומלמדות לאן פניה של הקבוצה מועדות בשנים הבאות. אנו ממשיכים להתמקד בצמיחה העתידית, ולכן גם במהלך הרבעון המשכנו להגדיל את האחזקות בלודן".
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.2% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמגמה מעורבת במדדים; פריים אנרג'י מזנקת 12% אוריון מוסיפה 3.1%
ההנפקה החדשה של ג'י סיטי - אוריון - ממשיכה להתחזק; על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?
המסחר במדדים במגמה מעורבת לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.4% ת"א 90 יציב כעת בנטיה לירידות קלות.
במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.
אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים
להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק
הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה,
הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד
לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח
הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
