ברנד עם זינוק של פי 3 ברווח ברבעון למרות ירידה קלה בהכנסות
חברת ברנד ברנד -0.53% העוסקת בתכנון והקמת מערכות חשמל ובקרה, תשתיות מתכת ומתקני אנרגיה, רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות של 71.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך 74 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2023 - ירידה של 3.6%. לדברי החברה, השינוי נובע מירידה במחזורי המכירות בחלק ממגזרי הפעילות של הקבוצה, שקוזזה בחלקה על ידי גידול משמעותי במחזור המכירות של מגזר התעשייה.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-19 מיליון שקל (כ-26.6% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 13.3 מיליון שקל (כ-18% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-13.3 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 6.3 מיליון שקל - זינוק של 110%.
ברנד סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 7.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 2.35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של פי 3.
ההון העצמי המיוחס לבעלים של החברה מסתכם בכ-165.2 מיליון שקל, נכון ליום 31 במארס 2024, לעומת 152.2 מיליון שקל, ליום 31 במארס 2023. סך ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-173.7 מיליון שקל, כ-45.4% מסך המאזן ליום 31 במארס 2024, לעומת 160.6 מיליון שקל ליום 31 במארס 2023.
פעילותה השוטפת של החברה הניבה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2024 תזרים מזומנים חיובי בסך 4.2 מיליון שקל. לחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-18.8 מיליון שקל, נכון ליום 31 במארס 2024. צבר ההזמנות הכולל של החברה הסתכם ביום 31 במארס 2024 בכ-200 מיליון שקל, ולמועד פרסום הדו"ח - כ-205 מיליון שקל.
- ברנד: "2025 היא שנת השינוי, ב-2026 נראה את הפירות"
- ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות לודן (חברה בת המוחזקת בשיעור של 34.08% ומטופלת לפי שיטת השווי המאזני): במהלך הרבעון הראשון של 2024 הרווח הנקי של לודן הסתכם בכ-5.3 מיליון שקל. ביום 14 באפריל 2024 חילקה לודן דיבידנד בסך 6.9 מיליון שקל – חלקה של ברנד עמד על כ-1.8 מיליון שקל.
מניית ברנד נסחרת תמורת 2.4 שקל ושווי שוק של 127.3 מיליון שקל.
ירון סילש, מנכ"ל קבוצת ברנד: "ברנד ממשיכה באסטרטגיה ברורה של התמקדות בשורת הרווח, ותוצאות הרבעון הראשון של שנת 2024, אותו סיימנו ברווח נקי כ-7 מיליון שקל, ממחישות זאת היטב, ומלמדות לאן פניה של הקבוצה מועדות בשנים הבאות. אנו ממשיכים להתמקד בצמיחה העתידית, ולכן גם במהלך הרבעון המשכנו להגדיל את האחזקות בלודן".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
