תדיראן באזהרת רווח: צופה הפסד של 25-30 מיליון שקל ברבעון הרביעי
אזהרת רווח לחברת תדיראן תדיראן גרופ -1.53% . החברה שעוסקת בתחום מוצרי הצריכה (בעיקר מזגנים), והאנרגיה הסולארית, צופה נפילה חדה ברווחיות התפעולית ברבעון הקרוב ל-1-3% בלבד. החברה תרשום הפסד של 25-30 מיליון שקל בתוצאות הרבעון הקרוב, ותמשיך בכך את המגמה השלילית של שאר הדוחות שהציגה החברה השנה.
אבל השאלה אם מדובר במעידה חד פעמית או שזה גם הצפי להמשך. בחברה מנסים להגיד שלא, שהכל זה בעצם אופציות ולכן עלייה בהוצאות המימון, וכי "שיעור הרווח התפעולי בשנת 2023 יחזור לשיעור של כ-10%" בגלל מכירת המלאי הישן והיקר (כאשר עלויות התובלה בעולם היו יקרות, כעת הן בירידה). אבל מה זה "יחזור"? בשנים האחרונות הרווח התפעולי של החברה היה גבוה יותר - 11% בשנת 2019, 14.4% בשנת 2020 ו-13% בשנת 2021. אז אין פה באמת "חזרה" לרמות הרווח התפעולי הקודמות, כלומר גם התחזית לא טובה. היא אולי לא גרועה ביחס לשנים הקודמות אבל אי אפשר לקרוא לה תחזית טובה.
בתדיראן צופים גם עלייה של 5-10% בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה לעומת שנת 2022. גם במקרה הזה לא מדובר בתחזית טובה. בשנת 2022 החברה הייתה עד כה בקצב גידול של 9.2% (עליה לכ-1.1 מיליארד שקל לעומת 1.01 מיליארד שקל) אבל בחברה מציינים שברבעון הרביעי המכירות ירדו ב-20% לעומת הרבעון המקביל ולכן למעשה לא תהיה צמיחה. בשנת 2021 הגידול היה 3.5% בלבד, ובשנת 2020 הגידול היה 17%. בפועל, רק בשנת 2023 החברה צופה הגעה למכירות של 1.05-1.1 מיליארד שקל במגזר מוצרי הצריכה.
ומה לגבי כלל הכנסות החברה? החברה מציגה עליה בעקבות איחוד הדוחות של VP סולאר שאותה היא רכשה. אז עלייה בהכנסות זה טוב אבל כאן מדובר רק על גידול מלאכותי של מיזוג ולא גידול אורגני, והבעיה היא כאמור השחיקה ברווחיות. התרומה של VP להכנסות של תדיראן בתשעת החודשים הראשונים של השנה היא 646.4 מיליון שקל, לרווח הנקי 63.5 מיליון שקל, ובנטרולם המשמעות היא שהכנסות החברה עלו רק ב-6% ל-1.14 מיליארד שקל לעומת 1.08 מיליארד בתקופה המקבילה.
- יוני חנציס מנכ"ל דוראל: תקומה זה השדות הסולראיים במפלסים וניר-עוז
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לרבעון הנוכחי - תדיראן צופה את הירידה ברווחיות בעקבות תוצאות טובות יותר של חברת VP Solar שאותה רכשה תדיראן (60%) וכן "הערכות לתוצאות טובות של החברה האיטלקית גם בשנים 2023-2024", שהביאו לעליה ב"תמורה המותנית ביצועים ועלה שווי אופציית ה"פוט" (40%) - ואלו הגדילו את הוצאות המימון ברבעון הרביעי". מדובר על פי תדיראן בעליה בהוצאות של 41-43 מיליון שקל. החישוב על פי החברה הוא כזה: שערוך התחייבות בגין אופציית "פוט" של 18-20 מיליון שקל, שערוך התמורה המותנית של 6 מיליון שקל והתחזקות האירו מול השקל שהקפיצה את שווי האופציה ב-17 מיליון שקל.
- 5.שידבר עם מורגן פרימן (ל"ת)ביי ביי בייבי 31/01/2023 12:25הגב לתגובה זו
- 4.יריב 31/01/2023 11:52הגב לתגובה זומכפיל 20 עם דיבידנד קטן מצומק שלא מכסה אפילו קצת מהאינפלציה = מניה לא מלהיבה. הצמיחה לא מצדיקה מכפיל כזה. בעיני היא תמיד הייתה יקרה מדי גם אם היא רווחית ובאופן בסיסי חסרה טובה.
- 3.רציונאלי 31/01/2023 11:04הגב לתגובה זומשה ממרוד לא ייתן לבייבי שלו ליפול הוא הוכיח זאת בעבר ואני מאמין שזה זמני
- 2.תדיראן חברה מתנשאת לא לעולם חוסן (ל"ת)דניאל מזרחי 31/01/2023 10:46הגב לתגובה זו
- קשקשן רשת (ל"ת)אזרח 31/01/2023 14:13הגב לתגובה זו
- 1.איך 31/01/2023 10:13הגב לתגובה זומסתובב,לכן מי שרץ אחרי מצליחנים נופל לא פעם
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
