עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי

קמהדע: הארכת המכרז בקנדה ב-3 שנים. צפי הכנסות של 7.5 מיליון דולר בשנה

החברה צופה הכנסות של 125-135 מיליון דולר בשנת 2022 כולה ולכן זו תוספת משמעותית להכנסות החברה. המניה עולה ב-4% בטרום בוול סטריט

נתנאל אריאל |

חברת קמהדע 1.07% הדואלית שפועלת בתחום פיתוח תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה ומוחזקת ע"י קרן פימי (21%), זכתה בהארכת מכרז בקנדה לאספקת הפרוטפוליו של ארבעת תכשירי הנוגדנים שנרכשו בשנה שעברה. מדובר על הסכם בהיקך של 22 מיליון דולר במשך 3 שנים, כלומר 7.5 מיליון דולר בשנה (בשנים 2023-2025) עם אופציה להארכת האספקה לעד שנתיים נוספות.

החברה הכניסה בשנה שעברה 104 מיליון דולר (נפילה של 22% לעומת 133 מיליון בשנת 2020) ולכן זו תוספת משמעותית שיגדיל לה את ההכנסות ב-7% על סמך נתוני השנה שעברה, או ב-6% על סמך התחזית שלה לשנה הנוכחית להכנסות בטווח של 125-135 מיליון דולר. 

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע: "ההישג הוא המכרז המשמעותי השני בו זכינו בתקופה האחרונה, אחרי הזכייה בהסכם אספקה של 11.4 מיליון דולר למוצר VARIZIG לארגון בינלאומי הפועל בעיקר בדרום אמריקה. אנחנו משוכנעים בפוטנציאל המסחרי המשמעותי לתכשירי הנוגדנים שלנו בשווקים הבינלאומיים"

 

לדברי החברה, ייצור מסחרי של מוצר ה-CYTOGAM במפעל קמהדע בישראל מתוכנן להתחיל במהלך שנת 2023, בתקווה שהיא תקבל את האישורים הנדרשים מה-FDA, ו-Health Canada. המוצרים HEPAGAM B, VARIZIG ו-WINRHO מיוצרים על ידי EMERGENT BIOSOLUTIONS במפעלה בוויניפג, מניטובה, קנדה, בהתאם להסכם שירותי פיתוח וייצור (CDMO) עם קמהדע.

בדוחותיה לרבעון השני של 2022 רשמה קמהדע הכנסות של 23.6 מיליון דולר - ירידה של 3% לעומת 24.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ושיעור הרווח הגולמי היו 7.2 מיליון דולר ו-31%, בהתאמה, בהשוואה ל-9.1 מיליון דולר ו-37%, בהתאמה, ברבעון המקביל אשתקד. עלויות תפעוליות, הכוללות מחקר ופיתוח, עלויות מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות והוצאות אחרות, הסתכמו ב-9.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד הנקי ברבעון השני היה 3.9 מיליון דולר, או 9 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 900 אלף דולר, או 2 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם עמד על 1.3 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2022, לעומת 2.4 מיליון ברבעון המקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: