עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי

קמהדע: הארכת המכרז בקנדה ב-3 שנים. צפי הכנסות של 7.5 מיליון דולר בשנה

החברה צופה הכנסות של 125-135 מיליון דולר בשנת 2022 כולה ולכן זו תוספת משמעותית להכנסות החברה. המניה עולה ב-4% בטרום בוול סטריט

נתנאל אריאל |

חברת קמהדע 4.55% הדואלית שפועלת בתחום פיתוח תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה ומוחזקת ע"י קרן פימי (21%), זכתה בהארכת מכרז בקנדה לאספקת הפרוטפוליו של ארבעת תכשירי הנוגדנים שנרכשו בשנה שעברה. מדובר על הסכם בהיקך של 22 מיליון דולר במשך 3 שנים, כלומר 7.5 מיליון דולר בשנה (בשנים 2023-2025) עם אופציה להארכת האספקה לעד שנתיים נוספות.

החברה הכניסה בשנה שעברה 104 מיליון דולר (נפילה של 22% לעומת 133 מיליון בשנת 2020) ולכן זו תוספת משמעותית שיגדיל לה את ההכנסות ב-7% על סמך נתוני השנה שעברה, או ב-6% על סמך התחזית שלה לשנה הנוכחית להכנסות בטווח של 125-135 מיליון דולר. 

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע: "ההישג הוא המכרז המשמעותי השני בו זכינו בתקופה האחרונה, אחרי הזכייה בהסכם אספקה של 11.4 מיליון דולר למוצר VARIZIG לארגון בינלאומי הפועל בעיקר בדרום אמריקה. אנחנו משוכנעים בפוטנציאל המסחרי המשמעותי לתכשירי הנוגדנים שלנו בשווקים הבינלאומיים"

 

לדברי החברה, ייצור מסחרי של מוצר ה-CYTOGAM במפעל קמהדע בישראל מתוכנן להתחיל במהלך שנת 2023, בתקווה שהיא תקבל את האישורים הנדרשים מה-FDA, ו-Health Canada. המוצרים HEPAGAM B, VARIZIG ו-WINRHO מיוצרים על ידי EMERGENT BIOSOLUTIONS במפעלה בוויניפג, מניטובה, קנדה, בהתאם להסכם שירותי פיתוח וייצור (CDMO) עם קמהדע.

בדוחותיה לרבעון השני של 2022 רשמה קמהדע הכנסות של 23.6 מיליון דולר - ירידה של 3% לעומת 24.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ושיעור הרווח הגולמי היו 7.2 מיליון דולר ו-31%, בהתאמה, בהשוואה ל-9.1 מיליון דולר ו-37%, בהתאמה, ברבעון המקביל אשתקד. עלויות תפעוליות, הכוללות מחקר ופיתוח, עלויות מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות והוצאות אחרות, הסתכמו ב-9.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד הנקי ברבעון השני היה 3.9 מיליון דולר, או 9 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 900 אלף דולר, או 2 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם עמד על 1.3 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2022, לעומת 2.4 מיליון ברבעון המקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.