עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי

קמהדע: הארכת המכרז בקנדה ב-3 שנים. צפי הכנסות של 7.5 מיליון דולר בשנה

החברה צופה הכנסות של 125-135 מיליון דולר בשנת 2022 כולה ולכן זו תוספת משמעותית להכנסות החברה. המניה עולה ב-4% בטרום בוול סטריט

נתנאל אריאל |

חברת קמהדע 0% הדואלית שפועלת בתחום פיתוח תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה ומוחזקת ע"י קרן פימי (21%), זכתה בהארכת מכרז בקנדה לאספקת הפרוטפוליו של ארבעת תכשירי הנוגדנים שנרכשו בשנה שעברה. מדובר על הסכם בהיקך של 22 מיליון דולר במשך 3 שנים, כלומר 7.5 מיליון דולר בשנה (בשנים 2023-2025) עם אופציה להארכת האספקה לעד שנתיים נוספות.

החברה הכניסה בשנה שעברה 104 מיליון דולר (נפילה של 22% לעומת 133 מיליון בשנת 2020) ולכן זו תוספת משמעותית שיגדיל לה את ההכנסות ב-7% על סמך נתוני השנה שעברה, או ב-6% על סמך התחזית שלה לשנה הנוכחית להכנסות בטווח של 125-135 מיליון דולר. 

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע: "ההישג הוא המכרז המשמעותי השני בו זכינו בתקופה האחרונה, אחרי הזכייה בהסכם אספקה של 11.4 מיליון דולר למוצר VARIZIG לארגון בינלאומי הפועל בעיקר בדרום אמריקה. אנחנו משוכנעים בפוטנציאל המסחרי המשמעותי לתכשירי הנוגדנים שלנו בשווקים הבינלאומיים"

 

לדברי החברה, ייצור מסחרי של מוצר ה-CYTOGAM במפעל קמהדע בישראל מתוכנן להתחיל במהלך שנת 2023, בתקווה שהיא תקבל את האישורים הנדרשים מה-FDA, ו-Health Canada. המוצרים HEPAGAM B, VARIZIG ו-WINRHO מיוצרים על ידי EMERGENT BIOSOLUTIONS במפעלה בוויניפג, מניטובה, קנדה, בהתאם להסכם שירותי פיתוח וייצור (CDMO) עם קמהדע.

בדוחותיה לרבעון השני של 2022 רשמה קמהדע הכנסות של 23.6 מיליון דולר - ירידה של 3% לעומת 24.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ושיעור הרווח הגולמי היו 7.2 מיליון דולר ו-31%, בהתאמה, בהשוואה ל-9.1 מיליון דולר ו-37%, בהתאמה, ברבעון המקביל אשתקד. עלויות תפעוליות, הכוללות מחקר ופיתוח, עלויות מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות והוצאות אחרות, הסתכמו ב-9.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד הנקי ברבעון השני היה 3.9 מיליון דולר, או 9 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 900 אלף דולר, או 2 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם עמד על 1.3 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2022, לעומת 2.4 מיליון ברבעון המקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

עו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטוןעו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטון

"לא נצטרך סובסידיות": דוראל מגייסת עד חצי מיליארד שקל אחרי זינוק של 145% במניה

החברה יוצאת לגיוס בזק מהמוסדיים למימון פרויקטי ענק בארץ ובארה"ב, בזמן שמנכ"ל דוראל מדגיש בוועידה הכלכלית של Bizportal בבורסה בתל אביב את הביקוש הגבוה לחשמל ירוק ואת הכדאיות של הפרויקטים גם בסביבת ריבית גבוהה

ליאור דנקנר |

אחרי עלייה חדה בשווי בתקופה האחרונה, דוראל משאבי אנרגיה מתחדשת מגייסת עד 500 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. את המהלך מוביל לידר חיתום, כשהכסף מיועד בעיקר לחיזוק ההון ולמימון פרויקטים בהקמה ובפיתוח, בראשם פעילות האנרגיה המתחדשת בארצות הברית. הגיוס מגיע אחרי ראלי חד במניה וגם יממה אחרי הופעת מנכ"ל החברה, יוני חנציס, בוועידה הכלכלית של Bizportal בבורסה בתל אביב, שבה הציג גישה חיובית לכלכלת הפרויקטים הסולאריים וליכולת לקדם אותם בלי סובסידיות.

גיוס מהיר על רקע ראלי במניה והריבית הגבוהה

מניית דוראל מטפסת מתחילת השנה בכ-145% לשווי שוק של כ-5.6 מיליארד שקל. מאז פרסום התוצאות לרבעון השלישי בשבוע שעבר נוספו לשווי החברה עוד כ-1.2 מיליארד שקל, מה שמייצר עבורה נקודת כניסה נוחה לגיוס הון מהיר.

ברבעון השלישי השנה רושמת החברה הכנסות של כ-165 מיליון שקל, עלייה של כ-55% לעומת כ-109 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-101 מיליון שקל לעומת רווח של כ-105 מיליון שקל באותה תקופה אשתקד. ההפסד נובע בעיקר מעלויות מימון גבוהות של כ-106 מיליון שקל ומהשפעת ירידת הדולר, לאחר שברבעון המקביל נהנתה החברה מהטבת מס חד פעמית של כ-214 מיליון שקל. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה ההפסד המצטבר מגיע לכ-427 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גם כשההכנסות ממכירת חשמל צומחות ביותר מ-50% בזכות חיבור והתקדמות של פרויקטים נוספים בישראל ובארה"ב.

יוני חנציס בוועידה הכלכלית של Bizportal: ביקוש לחשמל ירוק ושוק חופשי

בוועידה הכלכלית של Bizportal שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב אמר מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, כי ההערכה של החברה ושל השוק היא שלא יידרשו סובסידיות כדי להמשיך ולהקים פרויקטים: "אנרגיה מתחדשת בכל העולם היא שוק חופשי ורק רוצים שיאפשרו לנו". לדבריו, השילוב בין הירידה בעלות הפרויקטים לעלייה במחירי החשמל שם את תשואות הפרויקטים "במקום הכי טוב שהיו", למרות סביבת הריבית הגבוהה.

חנציס הסביר כי בישראל דוראל מוכרת היום חשמל בעיקר ללקוחות B2B גדולים כמו מליסרון, ביג, מגדל והבנק הבינלאומי. "דירוגי האשראי שלהם כמי שקונים את החשמל מאפשרים לנו להשיג מימונים בתנאים טובים", אמר, והוסיף שמכירה למספר מצומצם של "מגה-לקוחות" עדיפה על פני פיזור למאות אלפי צרכנים קטנים, גם מבחינת כוח האדם שצריך לאורך שרשרת האספקה. הוא הוסיף כי הביקוש לחשמל ירוק גבוה מאוד, וכי הלקוחות העסקיים זקוקים לתעודות חשמל ירוק, מה שיוצר לדבריו "שוק של מוכרים" שבו לדוראל יש נתח משמעותי מייצור החשמל הירוק בישראל.