קמהדע: הארכת המכרז בקנדה ב-3 שנים. צפי הכנסות של 7.5 מיליון דולר בשנה
החברה צופה הכנסות של 125-135 מיליון דולר בשנת 2022 כולה ולכן זו תוספת משמעותית להכנסות החברה. המניה עולה ב-4% בטרום בוול סטריט
חברת קמהדע 0.27% הדואלית שפועלת בתחום פיתוח תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה ומוחזקת ע"י קרן פימי (21%), זכתה בהארכת מכרז בקנדה לאספקת הפרוטפוליו של ארבעת תכשירי הנוגדנים שנרכשו בשנה שעברה. מדובר על הסכם בהיקך של 22 מיליון דולר במשך 3 שנים, כלומר 7.5 מיליון דולר בשנה (בשנים 2023-2025) עם אופציה להארכת האספקה לעד שנתיים נוספות.
החברה הכניסה בשנה שעברה 104 מיליון דולר (נפילה של 22% לעומת 133 מיליון בשנת 2020) ולכן זו תוספת משמעותית שיגדיל לה את ההכנסות ב-7% על סמך נתוני השנה שעברה, או ב-6% על סמך התחזית שלה לשנה הנוכחית להכנסות בטווח של 125-135 מיליון דולר.
עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע: "ההישג הוא המכרז המשמעותי השני בו זכינו בתקופה האחרונה, אחרי הזכייה בהסכם אספקה של 11.4 מיליון דולר למוצר VARIZIG לארגון בינלאומי הפועל בעיקר בדרום אמריקה. אנחנו משוכנעים בפוטנציאל המסחרי המשמעותי לתכשירי הנוגדנים שלנו בשווקים הבינלאומיים"
לדברי החברה, ייצור מסחרי של מוצר ה-CYTOGAM במפעל קמהדע בישראל מתוכנן להתחיל במהלך שנת 2023, בתקווה שהיא תקבל את האישורים הנדרשים מה-FDA, ו-Health Canada. המוצרים HEPAGAM B, VARIZIG ו-WINRHO מיוצרים על ידי EMERGENT BIOSOLUTIONS במפעלה בוויניפג, מניטובה, קנדה, בהתאם להסכם שירותי פיתוח וייצור (CDMO) עם קמהדע.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדוחותיה לרבעון השני של 2022 רשמה קמהדע הכנסות של 23.6 מיליון דולר - ירידה של 3% לעומת 24.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ושיעור הרווח הגולמי היו 7.2 מיליון דולר ו-31%, בהתאמה, בהשוואה ל-9.1 מיליון דולר ו-37%, בהתאמה, ברבעון המקביל אשתקד. עלויות תפעוליות, הכוללות מחקר ופיתוח, עלויות מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות והוצאות אחרות, הסתכמו ב-9.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הנקי ברבעון השני היה 3.9 מיליון דולר, או 9 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 900 אלף דולר, או 2 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם עמד על 1.3 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2022, לעומת 2.4 מיליון ברבעון המקביל.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות קופצת 7%, רמי לוי ב-4.9%; ברנד נופלת 9.6% - מגמה חיובית במדדים
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה עולה במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי מזנקת כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור בתוצאות טובות - היום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי קרב אל קיצו - מי דיווחו ובמהלך הסופ"ש?
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.4%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.1%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.3%. ת"א נפט וגז יורד 0.5%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.2% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.6%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא
יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על
אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון
במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין
כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי
עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
