השקעה
צילום: UNPLASH

ההכרעה בימים אלו: האם ישראל תיכנס למדד האירופי של MSCI ואיך זה ישפיע על הבורסה?

כניסה למדד תזרים באופן ישיר כ-2 מיליארד שקל לשוק המניות בתל אביב, ולאחר מכן תגרור השקעות נוספות בסכומים המוערכים במיליארדים רבים; האם החוזקה היחסית של השוק המקומי נובעת מהערכות כי ישראל בדרך להיכנס למדד? 
גיא טל | (10)

בשנת 2013 החליטה חברת המדדים העולמית MSCI של מורגן סטנלי שלא לצרף את ישראל למדד האירופי שלה. הדבר נעשה לאחר ההחלטה להחשיב את ישראל כמדינה מפותחת, ולהוציא אותה ממדדי השווקים המתעוררים בעקבות הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD בשנת 2010. לאחר התייעצות עם משקיעים כתבה החברה כי "מרבית המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים שהשתתפו בהתייעצות... לא רואים את ישראל חלק מאפשרויות ההשקעה שלהם באירופה, ולכן לא תומכים בצירופה של ישראל למדד האירופי".

החלטת החברה הייתה לצרף את ישראל למדד חדש שנקרא "אירופה + המזרח התיכון" שהיה הרבה פחות אטרקטיבי, שכן למעשה הוא כלל רק את ישראל ולא עניין כלל את המשקיעים ברחבי העולם. החלטה גרמה נזק לישראל וגררה יציאת כספים מהשוק המקומי, שכן ישראל יצאה ממדדי המדינות המתעוררות אך לא זכתה לכספי המשקיעים באירופה כפיצוי. ישראל, לפי ההערכות, איבדה השקעות בגובה 2.5 מיליארד דולר. בעוד שכשהייתה חלק ממדדי השווקים המתעוררים היא תפסה משקל של 3% מהמדד, כעת כשהיא חלק מ-MSCI WORLD היא תופסת 0.4% בלבד. מחזורי המסחר לאחר ההחלטה ירדו בכ-37%. במידה מסוימת ההחלטה פגעה גם במשקיעי המדדים, שכן השוק הישראלי נהנה משנים נהדרות על פי רוב, ועלה יותר מהמדדים האירופים, זאת בנוסף להתחזקות השקל אל מול האירו שהיה מספק תשואה נוספת למשקיעים הזרים. חוסר החשיפה וההיכרות גרם לאותם משקיעים לפספס זאת. 

רשות ניירות הערך התאכזבה מההחלטה, אך לא הרימה ידיים, והמשיכה לפעול כדי לשכנע את חברת המדדים להכליל את ישראל במדדי אירופה. בדצמבר האחרון המאמצים החלו לשאת פרי כש-MSCI הודיעה שתשקול שוב את העניין תוך התייעצות מחודשת עם מנהלי נכסים גדולים בעולם, ותמסור את החלטתה בנושא במהלך חודש פברואר, כלומר בימים אלו. הבורסה המקומית סיפקה תשואות טובות בשנים האחרונות היא בהחלט עשויה לעניין את המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. נראה כי מצד אחד העניין בה גדול יותר מאשר ב-2013, אך זה עדיין לא מבטיח החלטה חיובית.  בחודשים האחרונים מפגינה הבורסה המקומית חוזקה לעומת העולם. ייתכן שזה נובע גם מהערכות של גופי  השקעה כי ישראל תיכנס למדד האירופי. ועדיין - החלטה רשמית תביא לביקושים נאים. מנגד, אם ישראל לא תצטר למדדים זה עלול להביא את אותם אלו שנכנסו בגלל ציפיות הפוכות, להוציא כספים, אם כי לא נראה שזו תהיה דרמה גדולה מדי.

החלטה חיובית כזו, במידה ותתקבל, צפויה להזרים באופן ישיר מאות מיליוני דולרים לשוק הישראלי, שכן תעודות הסל העוקבות אחרי המדדים האלו יצטרכו להשקיע בחברות שייכנסו למדד באופן כמעט מיידי. לפי ההערכות הביקושים הטכניים שיזרמו לשוק באופן אוטומטי יהיו כ-2 מיליארד שקל.

בנוסף, צפויה השפעה ארוכת טווח של כספים נוספים שיגיעו מצד מנהלי השקעות אקטיביים, שמתייחסים למדדים האלו כבנצ'מרק, ובוחרים את השקעותיהם מתוך המניות הכלולות במדדים, אם כי לא עוקבים אחריהם באופן מלא. תוצאה נוספת תהיה שהמודעות וההיכרות עם השוק הישראלי תיגבר כיון שתתבצע יותר אנליזה של השוק הישראלי ומניות ספציפיות בתוכו, שתעיר את תשומת ליבם של גורמים נוספים לשוק הישראלי, וכן של הציבור הרחב. בסופו של דבר קשה לכמת את גובה זרימת הכסף לשוק הישראלי, אך ככל הנראה מדובר במיליארדים רבים, ייתכן שעשרות מיליארדים. בשנת 2012 העריכו כלכלני דש את כמות הכספים שיזרמו לשוק הישראלי ב-31 מיליארד דולר

לראיון מצולם

>>> ירון דייגי מאינדקס נכסים מעריך שכניסה למדד העולמי לא תעצור בביקושים טכניים של 2 מיליארד שקל.

השאלה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות בחברת MSCI ומנהלי ההשקעות איתם היא מתייעצת היא האם מדדי מניות שעוקבים אחר קבוצת מדינות צריכים להתייחס יותר לשייכות גיאוגרפית כמה שמאגד את המדינות במדד או שמא להתאמה של הכלכלות אחת לשניה. ישראל מבחינה גיאוגרפית איננה אירופה, ואין שום דבר שניתן לעשות בנידון, אך המאפיינים הכלכליים והתרבותיים של ישראל קרובים הרבה יותר לאירופה מאשר למזרח התיכון, ובטח לא מצדיקים קטגורייה נפרדת לחלוטין לעצמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במאמר שפרסם גלן יאגו ממכון מילקן לחדשנות בעיתון פיננשיאל טיימס הוא מנסה לפנות למקבלי ההחלטות כדי שיכלילו את ישראל במדד האירופי. "לכלול את ישראל במדד אירופאי מגוון מבחינה גאוגרפית של MSCI יתן לאירופה, כמו גם למשקיעים פאסיבים ואקטיבים ברחבי העולם, חשיפה גדולה יותר לישראל, לתפקידה כמקדמת עולמית של תעשיית טכנלוגית מצליחה ומתרחבת ולמטבע היציב שלה. סקטור הטכנולוגיה מהווה רק 8% מהמדדים האירופים אך מגיע ל-37% מהמדד של ישראל" כתב יאגו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחר בעוד יומיים (ל"ת)
    ההחלטה 23/02/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי בדיוק מתקבלת ההחלטה? (ל"ת)
    נ.ש. 23/02/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
  • עד ה28 לחודש (ל"ת)
    משקיע 23/02/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • אמרו עד סוף פברואר. אין תאריך ספציפי (ל"ת)
    שמעון לביא 23/02/2022 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 23/02/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    ישראל חזקה ומנוהלת נכון תמשוך משקיעים בלי קשר לסטנלי מורגן וכו'
  • נכון מאוד (ל"ת)
    משקיע ותיק 23/02/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיקונציק 23/02/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    ואינה יוצרת תשואה חיובית בידם כי אם שלילית.
  • פז 23/02/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    וזה נותן תמורה נוספת למשקיעים זרים
  • בדיוק הפוך (ל"ת)
    דד 23/02/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
  • תיקונונצ'יק 23/02/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    אתה צרפתי קונה 100 שקלים ב20 יורו. אחרי 5 שנים יוצא עם 100% תשואה יש לך 200 שקלים אבל היורו שווה 4 שקלים ולא 5. אתה נשאר עם 50 יורו, תשואה של 150%. לולא שינוי המטבע אתה נשאר עם 40 יורו.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בפיננסים: הבנקים עולים 2.7%, חברות הביטוח 2%

המדדים מתקנים את הירידות מאתמול, כאשר לפחות כרגע התגובה להפרת הפסקת האש נשארה מתונה; בולטים לחיוב מניות הבנקים והביטוח שעולים אחרי ירידות חדות בימים האחרונים, אם כי העליות התמתנו 

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתקנים את הירידות של אתמול, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.9% ומדד ת"א 90 עולה 0.7%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מזנק 2.7%, מדד הביטוח אחריו עם עליה של 1.9%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.


זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש את מי שמיהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך ה-4 שנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?


למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.


מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.

בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההנבה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים