ההכרעה בימים אלו: האם ישראל תיכנס למדד האירופי של MSCI ואיך זה ישפיע על הבורסה?
בשנת 2013 החליטה חברת המדדים העולמית MSCI של מורגן סטנלי שלא לצרף את ישראל למדד האירופי שלה. הדבר נעשה לאחר ההחלטה להחשיב את ישראל כמדינה מפותחת, ולהוציא אותה ממדדי השווקים המתעוררים בעקבות הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD בשנת 2010. לאחר התייעצות עם משקיעים כתבה החברה כי "מרבית המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים שהשתתפו בהתייעצות... לא רואים את ישראל חלק מאפשרויות ההשקעה שלהם באירופה, ולכן לא תומכים בצירופה של ישראל למדד האירופי".
החלטת החברה הייתה לצרף את ישראל למדד חדש שנקרא "אירופה + המזרח התיכון" שהיה הרבה פחות אטרקטיבי, שכן למעשה הוא כלל רק את ישראל ולא עניין כלל את המשקיעים ברחבי העולם. החלטה גרמה נזק לישראל וגררה יציאת כספים מהשוק המקומי, שכן ישראל יצאה ממדדי המדינות המתעוררות אך לא זכתה לכספי המשקיעים באירופה כפיצוי. ישראל, לפי ההערכות, איבדה השקעות בגובה 2.5 מיליארד דולר. בעוד שכשהייתה חלק ממדדי השווקים המתעוררים היא תפסה משקל של 3% מהמדד, כעת כשהיא חלק מ-MSCI WORLD היא תופסת 0.4% בלבד. מחזורי המסחר לאחר ההחלטה ירדו בכ-37%. במידה מסוימת ההחלטה פגעה גם במשקיעי המדדים, שכן השוק הישראלי נהנה משנים נהדרות על פי רוב, ועלה יותר מהמדדים האירופים, זאת בנוסף להתחזקות השקל אל מול האירו שהיה מספק תשואה נוספת למשקיעים הזרים. חוסר החשיפה וההיכרות גרם לאותם משקיעים לפספס זאת.
רשות ניירות הערך התאכזבה מההחלטה, אך לא הרימה ידיים, והמשיכה לפעול כדי לשכנע את חברת המדדים להכליל את ישראל במדדי אירופה. בדצמבר האחרון המאמצים החלו לשאת פרי כש-MSCI הודיעה שתשקול שוב את העניין תוך התייעצות מחודשת עם מנהלי נכסים גדולים בעולם, ותמסור את החלטתה בנושא במהלך חודש פברואר, כלומר בימים אלו. הבורסה המקומית סיפקה תשואות טובות בשנים האחרונות היא בהחלט עשויה לעניין את המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. נראה כי מצד אחד העניין בה גדול יותר מאשר ב-2013, אך זה עדיין לא מבטיח החלטה חיובית. בחודשים האחרונים מפגינה הבורסה המקומית חוזקה לעומת העולם. ייתכן שזה נובע גם מהערכות של גופי השקעה כי ישראל תיכנס למדד האירופי. ועדיין - החלטה רשמית תביא לביקושים נאים. מנגד, אם ישראל לא תצטר למדדים זה עלול להביא את אותם אלו שנכנסו בגלל ציפיות הפוכות, להוציא כספים, אם כי לא נראה שזו תהיה דרמה גדולה מדי.
החלטה חיובית כזו, במידה ותתקבל, צפויה להזרים באופן ישיר מאות מיליוני דולרים לשוק הישראלי, שכן תעודות הסל העוקבות אחרי המדדים האלו יצטרכו להשקיע בחברות שייכנסו למדד באופן כמעט מיידי. לפי ההערכות הביקושים הטכניים שיזרמו לשוק באופן אוטומטי יהיו כ-2 מיליארד שקל.
- עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
- אם יוצאים מארה"ב, איפה כדאי להשקיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, צפויה השפעה ארוכת טווח של כספים נוספים שיגיעו מצד מנהלי השקעות אקטיביים, שמתייחסים למדדים האלו כבנצ'מרק, ובוחרים את השקעותיהם מתוך המניות הכלולות במדדים, אם כי לא עוקבים אחריהם באופן מלא. תוצאה נוספת תהיה שהמודעות וההיכרות עם השוק הישראלי תיגבר כיון שתתבצע יותר אנליזה של השוק הישראלי ומניות ספציפיות בתוכו, שתעיר את תשומת ליבם של גורמים נוספים לשוק הישראלי, וכן של הציבור הרחב. בסופו של דבר קשה לכמת את גובה זרימת הכסף לשוק הישראלי, אך ככל הנראה מדובר במיליארדים רבים, ייתכן שעשרות מיליארדים. בשנת 2012 העריכו כלכלני דש את כמות הכספים שיזרמו לשוק הישראלי ב-31 מיליארד דולר.
לראיון מצולם
>>> ירון דייגי מאינדקס נכסים מעריך שכניסה למדד העולמי לא תעצור בביקושים טכניים של 2 מיליארד שקל.
השאלה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות בחברת MSCI ומנהלי ההשקעות איתם היא מתייעצת היא האם מדדי מניות שעוקבים אחר קבוצת מדינות צריכים להתייחס יותר לשייכות גיאוגרפית כמה שמאגד את המדינות במדד או שמא להתאמה של הכלכלות אחת לשניה. ישראל מבחינה גיאוגרפית איננה אירופה, ואין שום דבר שניתן לעשות בנידון, אך המאפיינים הכלכליים והתרבותיים של ישראל קרובים הרבה יותר לאירופה מאשר למזרח התיכון, ובטח לא מצדיקים קטגורייה נפרדת לחלוטין לעצמה.
- אלביט סוגרת חוזים בכ-150 מיליון דולר להגנת מטוסים באירופה
- סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שכן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...
במאמר שפרסם גלן יאגו ממכון מילקן לחדשנות בעיתון פיננשיאל טיימס הוא מנסה לפנות למקבלי ההחלטות כדי שיכלילו את ישראל במדד האירופי. "לכלול את ישראל במדד אירופאי מגוון מבחינה גאוגרפית של MSCI יתן לאירופה, כמו גם למשקיעים פאסיבים ואקטיבים ברחבי העולם, חשיפה גדולה יותר לישראל, לתפקידה כמקדמת עולמית של תעשיית טכנלוגית מצליחה ומתרחבת ולמטבע היציב שלה. סקטור הטכנולוגיה מהווה רק 8% מהמדדים האירופים אך מגיע ל-37% מהמדד של ישראל" כתב יאגו.
- 4.מחר בעוד יומיים (ל"ת)ההחלטה 23/02/2022 12:12הגב לתגובה זו
- 3.מתי בדיוק מתקבלת ההחלטה? (ל"ת)נ.ש. 23/02/2022 11:26הגב לתגובה זו
- עד ה28 לחודש (ל"ת)משקיע 23/02/2022 12:21הגב לתגובה זו
- אמרו עד סוף פברואר. אין תאריך ספציפי (ל"ת)שמעון לביא 23/02/2022 12:07הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 23/02/2022 10:32הגב לתגובה זוישראל חזקה ומנוהלת נכון תמשוך משקיעים בלי קשר לסטנלי מורגן וכו'
- נכון מאוד (ל"ת)משקיע ותיק 23/02/2022 12:22הגב לתגובה זו
- 1.תיקונציק 23/02/2022 08:57הגב לתגובה זוואינה יוצרת תשואה חיובית בידם כי אם שלילית.
- פז 23/02/2022 11:25הגב לתגובה זווזה נותן תמורה נוספת למשקיעים זרים
- בדיוק הפוך (ל"ת)דד 23/02/2022 10:38הגב לתגובה זו
- תיקונונצ'יק 23/02/2022 10:22הגב לתגובה זואתה צרפתי קונה 100 שקלים ב20 יורו. אחרי 5 שנים יוצא עם 100% תשואה יש לך 200 שקלים אבל היורו שווה 4 שקלים ולא 5. אתה נשאר עם 50 יורו, תשואה של 150%. לולא שינוי המטבע אתה נשאר עם 40 יורו.
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
אלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכותאלביט סוגרת חוזים בכ-150 מיליון דולר להגנת מטוסים באירופה
מערכות הלייזר נגד טילי כתף נכנסות לעוד ציי מטוסים, כולל מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו, על רקע דרישה גוברת להגנה לפלטפורמות אוויריות יקרות
אלביט Elbit Systems Ltd. 2.47% , חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות הפועלת מול צבאות וגופי ביטחון בארץ ובעולם, זוכה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכות DIRCM להגנה עצמית מפני טילים מונחי חום. העסקאות כוללות התקנה של המערכות על צי מטוסים של מדינה באירופה, לצד הזמנות נוספות לציי מטוסי תובלה של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו.
במונחים תפעוליים, מדובר בעוד שכבת הגנה שנכנסת למטוסים שמבצעים משימות עם ערך גבוה, בעיקר תובלה אווירית אסטרטגית. ההקשר ברור, יותר פעילות ליד אזורים מאוימים, יותר טיסות לשדות תעופה קדמיים, ויותר צורך להעלות את רמת השרידות בלי להחליף את הפלטפורמה עצמה.
DIRCM נכנס לשגרה המבצעית של מטוסי תובלה
DIRCM הוא פתרון שמיועד להתמודד עם איום נפוץ יחסית בשטח, טילי כתף מונחי חום מסוג Manpads. המערכת מזהה את האיום, מבצעת מעקב, ומשבשת את יכולת הביות של הטיל באמצעות קרן לייזר, כך שהוא מאבד נעילה על המטוס.
באלביט מדברים על משפחת המערכות J-MUSIC, שמותקנת על מגוון מטוסים בעולם. היתרון בציים גדולים הוא שמדובר בשדרוג שניתן להטמיע בהדרגה, לפי סוגי מטוסים ופרופיל משימות, ולא כמהלך חד שמחייב השבתה ממושכת של צי שלם.
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצורך הזה מתחזק במיוחד במטוסי תובלה, כי אלה כלי טיס שנכנסים לגבהים נמוכים יותר בשלב ההמראה והנחיתה, ולעיתים עובדים במרחבים שבהם קשה לבנות מעטפת הגנה קרקעית מלאה. לכן מדינות מסתכלות על DIRCM כעוד רכיב שמאפשר להפעיל את המטוס בביטחון גבוה יותר לאורך זמן.
