ההכרעה בימים אלו: האם ישראל תיכנס למדד האירופי של MSCI ואיך זה ישפיע על הבורסה?

כניסה למדד תזרים באופן ישיר כ-2 מיליארד שקל לשוק המניות בתל אביב, ולאחר מכן תגרור השקעות נוספות בסכומים המוערכים במיליארדים רבים; האם החוזקה היחסית של השוק המקומי נובעת מהערכות כי ישראל בדרך להיכנס למדד? 
גיא טל | (10)

בשנת 2013 החליטה חברת המדדים העולמית MSCI של מורגן סטנלי שלא לצרף את ישראל למדד האירופי שלה. הדבר נעשה לאחר ההחלטה להחשיב את ישראל כמדינה מפותחת, ולהוציא אותה ממדדי השווקים המתעוררים בעקבות הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD בשנת 2010. לאחר התייעצות עם משקיעים כתבה החברה כי "מרבית המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים שהשתתפו בהתייעצות... לא רואים את ישראל חלק מאפשרויות ההשקעה שלהם באירופה, ולכן לא תומכים בצירופה של ישראל למדד האירופי".

החלטת החברה הייתה לצרף את ישראל למדד חדש שנקרא "אירופה + המזרח התיכון" שהיה הרבה פחות אטרקטיבי, שכן למעשה הוא כלל רק את ישראל ולא עניין כלל את המשקיעים ברחבי העולם. החלטה גרמה נזק לישראל וגררה יציאת כספים מהשוק המקומי, שכן ישראל יצאה ממדדי המדינות המתעוררות אך לא זכתה לכספי המשקיעים באירופה כפיצוי. ישראל, לפי ההערכות, איבדה השקעות בגובה 2.5 מיליארד דולר. בעוד שכשהייתה חלק ממדדי השווקים המתעוררים היא תפסה משקל של 3% מהמדד, כעת כשהיא חלק מ-MSCI WORLD היא תופסת 0.4% בלבד. מחזורי המסחר לאחר ההחלטה ירדו בכ-37%. במידה מסוימת ההחלטה פגעה גם במשקיעי המדדים, שכן השוק הישראלי נהנה משנים נהדרות על פי רוב, ועלה יותר מהמדדים האירופים, זאת בנוסף להתחזקות השקל אל מול האירו שהיה מספק תשואה נוספת למשקיעים הזרים. חוסר החשיפה וההיכרות גרם לאותם משקיעים לפספס זאת. 

רשות ניירות הערך התאכזבה מההחלטה, אך לא הרימה ידיים, והמשיכה לפעול כדי לשכנע את חברת המדדים להכליל את ישראל במדדי אירופה. בדצמבר האחרון המאמצים החלו לשאת פרי כש-MSCI הודיעה שתשקול שוב את העניין תוך התייעצות מחודשת עם מנהלי נכסים גדולים בעולם, ותמסור את החלטתה בנושא במהלך חודש פברואר, כלומר בימים אלו. הבורסה המקומית סיפקה תשואות טובות בשנים האחרונות היא בהחלט עשויה לעניין את המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. נראה כי מצד אחד העניין בה גדול יותר מאשר ב-2013, אך זה עדיין לא מבטיח החלטה חיובית.  בחודשים האחרונים מפגינה הבורסה המקומית חוזקה לעומת העולם. ייתכן שזה נובע גם מהערכות של גופי  השקעה כי ישראל תיכנס למדד האירופי. ועדיין - החלטה רשמית תביא לביקושים נאים. מנגד, אם ישראל לא תצטר למדדים זה עלול להביא את אותם אלו שנכנסו בגלל ציפיות הפוכות, להוציא כספים, אם כי לא נראה שזו תהיה דרמה גדולה מדי.

החלטה חיובית כזו, במידה ותתקבל, צפויה להזרים באופן ישיר מאות מיליוני דולרים לשוק הישראלי, שכן תעודות הסל העוקבות אחרי המדדים האלו יצטרכו להשקיע בחברות שייכנסו למדד באופן כמעט מיידי. לפי ההערכות הביקושים הטכניים שיזרמו לשוק באופן אוטומטי יהיו כ-2 מיליארד שקל.

בנוסף, צפויה השפעה ארוכת טווח של כספים נוספים שיגיעו מצד מנהלי השקעות אקטיביים, שמתייחסים למדדים האלו כבנצ'מרק, ובוחרים את השקעותיהם מתוך המניות הכלולות במדדים, אם כי לא עוקבים אחריהם באופן מלא. תוצאה נוספת תהיה שהמודעות וההיכרות עם השוק הישראלי תיגבר כיון שתתבצע יותר אנליזה של השוק הישראלי ומניות ספציפיות בתוכו, שתעיר את תשומת ליבם של גורמים נוספים לשוק הישראלי, וכן של הציבור הרחב. בסופו של דבר קשה לכמת את גובה זרימת הכסף לשוק הישראלי, אך ככל הנראה מדובר במיליארדים רבים, ייתכן שעשרות מיליארדים. בשנת 2012 העריכו כלכלני דש את כמות הכספים שיזרמו לשוק הישראלי ב-31 מיליארד דולר

לראיון מצולם

>>> ירון דייגי מאינדקס נכסים מעריך שכניסה למדד העולמי לא תעצור בביקושים טכניים של 2 מיליארד שקל.

השאלה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות בחברת MSCI ומנהלי ההשקעות איתם היא מתייעצת היא האם מדדי מניות שעוקבים אחר קבוצת מדינות צריכים להתייחס יותר לשייכות גיאוגרפית כמה שמאגד את המדינות במדד או שמא להתאמה של הכלכלות אחת לשניה. ישראל מבחינה גיאוגרפית איננה אירופה, ואין שום דבר שניתן לעשות בנידון, אך המאפיינים הכלכליים והתרבותיים של ישראל קרובים הרבה יותר לאירופה מאשר למזרח התיכון, ובטח לא מצדיקים קטגורייה נפרדת לחלוטין לעצמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במאמר שפרסם גלן יאגו ממכון מילקן לחדשנות בעיתון פיננשיאל טיימס הוא מנסה לפנות למקבלי ההחלטות כדי שיכלילו את ישראל במדד האירופי. "לכלול את ישראל במדד אירופאי מגוון מבחינה גאוגרפית של MSCI יתן לאירופה, כמו גם למשקיעים פאסיבים ואקטיבים ברחבי העולם, חשיפה גדולה יותר לישראל, לתפקידה כמקדמת עולמית של תעשיית טכנלוגית מצליחה ומתרחבת ולמטבע היציב שלה. סקטור הטכנולוגיה מהווה רק 8% מהמדדים האירופים אך מגיע ל-37% מהמדד של ישראל" כתב יאגו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחר בעוד יומיים (ל"ת)
    ההחלטה 23/02/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי בדיוק מתקבלת ההחלטה? (ל"ת)
    נ.ש. 23/02/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
  • עד ה28 לחודש (ל"ת)
    משקיע 23/02/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • אמרו עד סוף פברואר. אין תאריך ספציפי (ל"ת)
    שמעון לביא 23/02/2022 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 23/02/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    ישראל חזקה ומנוהלת נכון תמשוך משקיעים בלי קשר לסטנלי מורגן וכו'
  • נכון מאוד (ל"ת)
    משקיע ותיק 23/02/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיקונציק 23/02/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    ואינה יוצרת תשואה חיובית בידם כי אם שלילית.
  • פז 23/02/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    וזה נותן תמורה נוספת למשקיעים זרים
  • בדיוק הפוך (ל"ת)
    דד 23/02/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
  • תיקונונצ'יק 23/02/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    אתה צרפתי קונה 100 שקלים ב20 יורו. אחרי 5 שנים יוצא עם 100% תשואה יש לך 200 שקלים אבל היורו שווה 4 שקלים ולא 5. אתה נשאר עם 50 יורו, תשואה של 150%. לולא שינוי המטבע אתה נשאר עם 40 יורו.
ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)
ניתוח

ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?

האם שווי של 4.2 מיליארד שקל מוצדק? ארית תעשיות סוגרת מחצית ראשונה יוצאת דופן עם זינוק של מאות אחוזים בהכנסות ושולי רווח שמזכירים חברות טכנולוגיה מתקדמות, המחצית השנייה תהיה טובה פי כמה; אך יש נקודה אחת בדוחות שעשויה להעיד על חולשה בהמשך; מה ההזדמנויות ומה הסיכונים עבור החברה?

תמיר חכמוף |

בזמן שחברות ביטחוניות מתחרות על כותרות בזכות צבר הזמנות ענק או חוזים חדשים, ארית תעשיות ארית תעשיות 9.26%   הפתיעה מכיוון פחות צפוי, עם שיעורי רווחיות שמעלים תהיה האם מדובר בחברת טכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בחברת תעשייה, יצרנית "לואו־טק" של מרעומים, רכיב פונקציונלי אך לא נוצץ במיוחד בתעשייה הביטחונית. אלא שהביקוש הגובר למוצרים שלה, בשילוב ניהול קפדני של עלויות, הפכו את ארית לשחקנית שמדווחת על מספרים שמזכירים יותר את עולם השבבים מאשר את שוק התחמושת.

אבל זה מה שיצר סיפור מעניין, עם חברה קטנה יחסית שמגיעה לתוצאות חזקות על רקע גל הזמנות ביטחוני גלובלי, אך עשויה להתמודד עם מגבלות קיבולת ייצור וצבר הזמנות שלא התרחב בחצי השנה החולפת. אנחנו כאן נבחן את החוזקות המרשימות, ההזדמנויות שעדיין לפניה, וגם החולשות והסיכונים שעשויים ללוות אותה בהמשך הדרך.

תוצאות חזקות למחצית הראשונה

במחצית הראשונה של 2025 ארית מציגה מספרים מרשימים, עם ההכנסות שזינקו לכ-155 מיליון שקל, פי חמישה מהתקופה המקבילה אשתקד, אבל הסיפור האמיתי נמצא בשולי הרווח. הרווח הגולמי קפץ מכ-37% בשנה שעברה לכ-60% השנה, נתון חריג לחברה שמייצרת מרעומים ולא שבבים מתקדמים.

גם בשורה התפעולית נרשם זינוק, כאשר הרווח התפעולי הגיע לכ-85 מיליון שקל, מרווח של 55% מההכנסות, לעומת כ-20% בלבד במחצית 2024. הנתון המרשים פה הוא הגידול הזניח של 2 מיליון שקל בהוצאות מכירה ושיווק על גידול של כ-135 מיליון שקל במכירות, נתון שכל חברה יכולה להתקנא בו. בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כמעט 96 מיליון שקל, שולי רווח של 62%, אחרי שבתקופה המקבילה אשתקד החברה הסתפקה בכ-20%. הגידול הודות להכנסות של כ-19 מיליון שקל ממימון (שערוך ני"ע והשפעה חיובית של התחזקות השקל).

ארית לא הסתפקה במספרים המרשימים של המחצית הראשונה, וגם העלתה את התחזית שלה לשנת 2025 כולה. במקום יעד של 477 מיליון שקל מכירות, החברה מצפה כעת להגיע לכ-514 מיליון שקל, תוספת של כמעט 40 מיליון שקל ביחס לתחזית הקודמת. המהלך הזה מבוסס על עמידה ביעדי ייצור ועל קבלת הזמנות נוספות. כאן אציין כי חלק מההכנסות הצפויות במחצית הראשונה נדחו למחצית השנייה של השנה. החברה ציינה בדוח כי כ-20 מיליון שקל שהיו אמורים להיכנס כבר במחצית הראשונה לא נרשמו כהכנסה בעקבות דחיית אספקות. בפועל, החברה ייצרה מוצרים ביותר מ-187 מיליון שקל בחציון, נתון גבוה בכ־32 מיליון שקל מההכנסות בפועל, מה שמעיד שהחלק הזה צפוי להתגלגל קדימה.

צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר
ראיון

חג'ג' אירופה תעבור מנדל"ן לגז? - "זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'"

צחי חג'ג יו"ר חג'ג' אירופה מספר על הרגע בו הם החליטו להיכנס לתחום תשתיות הגז בחבל טרנסילבניה; מסביר מה מיוחד בחברה שנרכשת, איך הם יממנו את העסקה, וגם על האהבה הגדולה של הרומנים לישראלים - אהבה שתמקד את חג'ג אירופה ברומניה לעוד שנים רבות 

מנדי הניג |

חג'ג' אירופה, אחת החברות הישראליות הפעילות ביותר בשוק הרומני, מסמנת בחודשים האחרונים כיוון אסטרטגי חדש. אחרי שנים של ייזום פרויקטי נדל"ן למגורים, מסחר ומלונאות, החברה מרחיבה את הפעילות עם רכישת חברת תשתיות גז מקומית שזכתה כבר בעשרות מכרזים להנחת צנרת וחיבורי חלוקה.

החברה שנרכשה זכתה עד היום ב־55 מתוך 63 מכרזים שבוצעו במדינה להנחת קווי גז, עם אומדן רווח תפעולי מצטבר של יותר מ־150 מיליון אירו עד שנת 2035, וזיכיונות שיבטיחו לה הכנסות נוספות למשך כ־39 שנים נוספות. ברקע, ממשלת רומניה מתכננת להשקיע כ־13 מיליארד דולר בפיתוח תשתיות הגז ולהכפיל את מספר משקי הבית המחוברים לכ־8.5 מיליון מהלך שמייצר הזדמנות חסרת תקדים בשוק האנרגיה המקומי.

בראיון מיוחד לביזפורטל מספר צחי חג'ג', יו"ר ובעל השליטה בחברה, על הרגע שבו גובשה ההבנה כי תחום הגז הוא הזרוע החסרה בפעילות של חג'ג' אירופה ברומניה. הוא מסביר מה הם מצאו ב-BTD הנרכשת, איך הם הולכים לממן את הרכישה, ולמה רומניה היא לא רק שוק אטרקטיבי להשקעות, אלא גם קרקע אוהדת לישראלים.


נראה שהשוק מחבק את העסקה החדשה ברומניה, חג'ג' אירופה 6.04%   מגיבה בחיוב לדיווחים על השלמת הרכישה - מהי בעצם פעילות חלוקת הגז הזאת ומה הסינרגיה שלה עם חג'ג' אירופה?

"אני פחות קורא לזה חלוקת גז. זה קודם כל ביצוע של עבודות התקנת צנרת גז. החלוקה, שמתייחסת לאספקת הגז עצמה, זה פחות המיקוד שלנו וגם פחות תחום המומחיות שלנו. אנחנו מתעסקים בעיקר בהנחת צנרת וחיבורים, עבודות תשתית פשוטות יחסית שאנחנו יודעים לבצע. בדיווחים שלנו התייחסנו למכרזים של עבודות ביצוע בלבד. את נושא אספקת הגז איך זה יתבצע, אם דרך זכיינים בינלאומיים, מקומיים או סוכנויות על זה עוד לא החלטנו".