הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
השקעה
צילום: UNPLASH

ההכרעה בימים אלו: האם ישראל תיכנס למדד האירופי של MSCI ואיך זה ישפיע על הבורסה?

כניסה למדד תזרים באופן ישיר כ-2 מיליארד שקל לשוק המניות בתל אביב, ולאחר מכן תגרור השקעות נוספות בסכומים המוערכים במיליארדים רבים; האם החוזקה היחסית של השוק המקומי נובעת מהערכות כי ישראל בדרך להיכנס למדד? 
גיא טל | (10)
נושאים בכתבה MSCI אירופה מדדים

בשנת 2013 החליטה חברת המדדים העולמית MSCI של מורגן סטנלי שלא לצרף את ישראל למדד האירופי שלה. הדבר נעשה לאחר ההחלטה להחשיב את ישראל כמדינה מפותחת, ולהוציא אותה ממדדי השווקים המתעוררים בעקבות הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD בשנת 2010. לאחר התייעצות עם משקיעים כתבה החברה כי "מרבית המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים שהשתתפו בהתייעצות... לא רואים את ישראל חלק מאפשרויות ההשקעה שלהם באירופה, ולכן לא תומכים בצירופה של ישראל למדד האירופי".

החלטת החברה הייתה לצרף את ישראל למדד חדש שנקרא "אירופה + המזרח התיכון" שהיה הרבה פחות אטרקטיבי, שכן למעשה הוא כלל רק את ישראל ולא עניין כלל את המשקיעים ברחבי העולם. החלטה גרמה נזק לישראל וגררה יציאת כספים מהשוק המקומי, שכן ישראל יצאה ממדדי המדינות המתעוררות אך לא זכתה לכספי המשקיעים באירופה כפיצוי. ישראל, לפי ההערכות, איבדה השקעות בגובה 2.5 מיליארד דולר. בעוד שכשהייתה חלק ממדדי השווקים המתעוררים היא תפסה משקל של 3% מהמדד, כעת כשהיא חלק מ-MSCI WORLD היא תופסת 0.4% בלבד. מחזורי המסחר לאחר ההחלטה ירדו בכ-37%. במידה מסוימת ההחלטה פגעה גם במשקיעי המדדים, שכן השוק הישראלי נהנה משנים נהדרות על פי רוב, ועלה יותר מהמדדים האירופים, זאת בנוסף להתחזקות השקל אל מול האירו שהיה מספק תשואה נוספת למשקיעים הזרים. חוסר החשיפה וההיכרות גרם לאותם משקיעים לפספס זאת. 

רשות ניירות הערך התאכזבה מההחלטה, אך לא הרימה ידיים, והמשיכה לפעול כדי לשכנע את חברת המדדים להכליל את ישראל במדדי אירופה. בדצמבר האחרון המאמצים החלו לשאת פרי כש-MSCI הודיעה שתשקול שוב את העניין תוך התייעצות מחודשת עם מנהלי נכסים גדולים בעולם, ותמסור את החלטתה בנושא במהלך חודש פברואר, כלומר בימים אלו. הבורסה המקומית סיפקה תשואות טובות בשנים האחרונות היא בהחלט עשויה לעניין את המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. נראה כי מצד אחד העניין בה גדול יותר מאשר ב-2013, אך זה עדיין לא מבטיח החלטה חיובית.  בחודשים האחרונים מפגינה הבורסה המקומית חוזקה לעומת העולם. ייתכן שזה נובע גם מהערכות של גופי  השקעה כי ישראל תיכנס למדד האירופי. ועדיין - החלטה רשמית תביא לביקושים נאים. מנגד, אם ישראל לא תצטר למדדים זה עלול להביא את אותם אלו שנכנסו בגלל ציפיות הפוכות, להוציא כספים, אם כי לא נראה שזו תהיה דרמה גדולה מדי.

החלטה חיובית כזו, במידה ותתקבל, צפויה להזרים באופן ישיר מאות מיליוני דולרים לשוק הישראלי, שכן תעודות הסל העוקבות אחרי המדדים האלו יצטרכו להשקיע בחברות שייכנסו למדד באופן כמעט מיידי. לפי ההערכות הביקושים הטכניים שיזרמו לשוק באופן אוטומטי יהיו כ-2 מיליארד שקל.

בנוסף, צפויה השפעה ארוכת טווח של כספים נוספים שיגיעו מצד מנהלי השקעות אקטיביים, שמתייחסים למדדים האלו כבנצ'מרק, ובוחרים את השקעותיהם מתוך המניות הכלולות במדדים, אם כי לא עוקבים אחריהם באופן מלא. תוצאה נוספת תהיה שהמודעות וההיכרות עם השוק הישראלי תיגבר כיון שתתבצע יותר אנליזה של השוק הישראלי ומניות ספציפיות בתוכו, שתעיר את תשומת ליבם של גורמים נוספים לשוק הישראלי, וכן של הציבור הרחב. בסופו של דבר קשה לכמת את גובה זרימת הכסף לשוק הישראלי, אך ככל הנראה מדובר במיליארדים רבים, ייתכן שעשרות מיליארדים. בשנת 2012 העריכו כלכלני דש את כמות הכספים שיזרמו לשוק הישראלי ב-31 מיליארד דולר. 

לראיון מצולם

>>> ירון דייגי מאינדקס נכסים מעריך שכניסה למדד העולמי לא תעצור בביקושים טכניים של 2 מיליארד שקל.

השאלה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות בחברת MSCI ומנהלי ההשקעות איתם היא מתייעצת היא האם מדדי מניות שעוקבים אחר קבוצת מדינות צריכים להתייחס יותר לשייכות גיאוגרפית כמה שמאגד את המדינות במדד או שמא להתאמה של הכלכלות אחת לשניה. ישראל מבחינה גיאוגרפית איננה אירופה, ואין שום דבר שניתן לעשות בנידון, אך המאפיינים הכלכליים והתרבותיים של ישראל קרובים הרבה יותר לאירופה מאשר למזרח התיכון, ובטח לא מצדיקים קטגורייה נפרדת לחלוטין לעצמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במאמר שפרסם גלן יאגו ממכון מילקן לחדשנות בעיתון פיננשיאל טיימס הוא מנסה לפנות למקבלי ההחלטות כדי שיכלילו את ישראל במדד האירופי. "לכלול את ישראל במדד אירופאי מגוון מבחינה גאוגרפית של MSCI יתן לאירופה, כמו גם למשקיעים פאסיבים ואקטיבים ברחבי העולם, חשיפה גדולה יותר לישראל, לתפקידה כמקדמת עולמית של תעשיית טכנלוגית מצליחה ומתרחבת ולמטבע היציב שלה. סקטור הטכנולוגיה מהווה רק 8% מהמדדים האירופים אך מגיע ל-37% מהמדד של ישראל" כתב יאגו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחר בעוד יומיים (ל"ת)
    ההחלטה 23/02/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי בדיוק מתקבלת ההחלטה? (ל"ת)
    נ.ש. 23/02/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
  • עד ה28 לחודש (ל"ת)
    משקיע 23/02/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • אמרו עד סוף פברואר. אין תאריך ספציפי (ל"ת)
    שמעון לביא 23/02/2022 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 23/02/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    ישראל חזקה ומנוהלת נכון תמשוך משקיעים בלי קשר לסטנלי מורגן וכו'
  • נכון מאוד (ל"ת)
    משקיע ותיק 23/02/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיקונציק 23/02/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    ואינה יוצרת תשואה חיובית בידם כי אם שלילית.
  • פז 23/02/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    וזה נותן תמורה נוספת למשקיעים זרים
  • בדיוק הפוך (ל"ת)
    דד 23/02/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
  • תיקונונצ'יק 23/02/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    אתה צרפתי קונה 100 שקלים ב20 יורו. אחרי 5 שנים יוצא עם 100% תשואה יש לך 200 שקלים אבל היורו שווה 4 שקלים ולא 5. אתה נשאר עם 50 יורו, תשואה של 150%. לולא שינוי המטבע אתה נשאר עם 40 יורו.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אבי לוי, להב אל אר, צילום: יח״צאבי לוי, להב אל אר, צילום: יח״צ

27 מיליון אירו: להב מרחיבה חשיפה בגרמניה

החברה רוכשת 49.9% בחברות שמחזיקות פורטפוליו של 18 נכסים מושכרים במלואם לרשת שירותי הרכב איי טי יו, בהיקף כולל של כ-26.7 מיליון אירו, עם דמי שכירות שנתיים ממוצעים של כ-2.2 מיליון אירו ותשואת היוון ממוצעת של כ-8.24%



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה להב נדלן גרמניה

להב להב 3.99%  , חברת נדל״ן שמחזיקה ומפתחת פעילות בנכסים מניבים ומתמקדת בעסקאות שמבוססות על תזרים שכירות, פותחת את שנת 2026 עם עסקה נוספת בשוק הנדל״ן המסחרי בגרמניה, דרך רכישת 49.9% בחברות שמחזיקות פורטפוליו של 18 נכסים מסחריים. שווי העסקה עומד על כ-26.7 מיליון אירו, וחלקה של להב מסתכם בכ-13.3 מיליון אירו.

הפורטפוליו מייצר דמי שכירות שנתיים ממוצעים של כ-2.2 מיליון אירו, נתון שמשקף תשואת היוון ממוצעת של כ-8.24%. לפי נתוני העסקה, חלקה של להב ברכישת המניות ממומן במלואו מהון חוזר ומזומן בקופה בהיקף של כ-13.8 מיליון אירו.


שוכר אחד על כל הנכסים ותלות תפעולית ברשת אחת

כל 18 הנכסים מושכרים במלואם לרשת איי טי יו, רשת שירותי רכב ומכירת מוצרי רכב שפועלת בעיקר בגרמניה. איי טי יו נמצאת בבעלות קבוצת מוביביה הצרפתית, שמוחזקת על ידי משפחת מוליז, שמחזיקה גם את רשת דקאתלון.

מבנה כזה של פורטפוליו עם שוכר יחיד מייצר מצד אחד תזרים שקל יחסית לקרוא אותו, כי אין פיזור של שוכרים ואין חללים שמחכים לאכלוס. מצד שני, הוא מחדד סיכון ריכוזיות, כי שינוי בפעילות של השוכר או בתנאי השוק בענף שלו הופך מיד לסיכון מהותי לכל הפורטפוליו.

ברמת השימוש היומיומי, נכסי שירות לרכב נחשבים לסגמנט שנוטה לשמור על תנועה גם בתקופות פחות חזקות בצריכה, בגלל תחזוקה שוטפת ותיקונים. זה לא מבטל סיכון עסקי, אבל כן מסביר למה נכסים מהסוג הזה מקבלים מקום בעסקאות שמכוונות לתזרים יציב יחסית.


להמשך הכתבה לחץ כאן