השקעה
צילום: UNPLASH

ההכרעה בימים אלו: האם ישראל תיכנס למדד האירופי של MSCI ואיך זה ישפיע על הבורסה?

כניסה למדד תזרים באופן ישיר כ-2 מיליארד שקל לשוק המניות בתל אביב, ולאחר מכן תגרור השקעות נוספות בסכומים המוערכים במיליארדים רבים; האם החוזקה היחסית של השוק המקומי נובעת מהערכות כי ישראל בדרך להיכנס למדד? 
גיא טל | (10)

בשנת 2013 החליטה חברת המדדים העולמית MSCI של מורגן סטנלי שלא לצרף את ישראל למדד האירופי שלה. הדבר נעשה לאחר ההחלטה להחשיב את ישראל כמדינה מפותחת, ולהוציא אותה ממדדי השווקים המתעוררים בעקבות הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD בשנת 2010. לאחר התייעצות עם משקיעים כתבה החברה כי "מרבית המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים שהשתתפו בהתייעצות... לא רואים את ישראל חלק מאפשרויות ההשקעה שלהם באירופה, ולכן לא תומכים בצירופה של ישראל למדד האירופי".

החלטת החברה הייתה לצרף את ישראל למדד חדש שנקרא "אירופה + המזרח התיכון" שהיה הרבה פחות אטרקטיבי, שכן למעשה הוא כלל רק את ישראל ולא עניין כלל את המשקיעים ברחבי העולם. החלטה גרמה נזק לישראל וגררה יציאת כספים מהשוק המקומי, שכן ישראל יצאה ממדדי המדינות המתעוררות אך לא זכתה לכספי המשקיעים באירופה כפיצוי. ישראל, לפי ההערכות, איבדה השקעות בגובה 2.5 מיליארד דולר. בעוד שכשהייתה חלק ממדדי השווקים המתעוררים היא תפסה משקל של 3% מהמדד, כעת כשהיא חלק מ-MSCI WORLD היא תופסת 0.4% בלבד. מחזורי המסחר לאחר ההחלטה ירדו בכ-37%. במידה מסוימת ההחלטה פגעה גם במשקיעי המדדים, שכן השוק הישראלי נהנה משנים נהדרות על פי רוב, ועלה יותר מהמדדים האירופים, זאת בנוסף להתחזקות השקל אל מול האירו שהיה מספק תשואה נוספת למשקיעים הזרים. חוסר החשיפה וההיכרות גרם לאותם משקיעים לפספס זאת. 

רשות ניירות הערך התאכזבה מההחלטה, אך לא הרימה ידיים, והמשיכה לפעול כדי לשכנע את חברת המדדים להכליל את ישראל במדדי אירופה. בדצמבר האחרון המאמצים החלו לשאת פרי כש-MSCI הודיעה שתשקול שוב את העניין תוך התייעצות מחודשת עם מנהלי נכסים גדולים בעולם, ותמסור את החלטתה בנושא במהלך חודש פברואר, כלומר בימים אלו. הבורסה המקומית סיפקה תשואות טובות בשנים האחרונות היא בהחלט עשויה לעניין את המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. נראה כי מצד אחד העניין בה גדול יותר מאשר ב-2013, אך זה עדיין לא מבטיח החלטה חיובית.  בחודשים האחרונים מפגינה הבורסה המקומית חוזקה לעומת העולם. ייתכן שזה נובע גם מהערכות של גופי  השקעה כי ישראל תיכנס למדד האירופי. ועדיין - החלטה רשמית תביא לביקושים נאים. מנגד, אם ישראל לא תצטר למדדים זה עלול להביא את אותם אלו שנכנסו בגלל ציפיות הפוכות, להוציא כספים, אם כי לא נראה שזו תהיה דרמה גדולה מדי.

החלטה חיובית כזו, במידה ותתקבל, צפויה להזרים באופן ישיר מאות מיליוני דולרים לשוק הישראלי, שכן תעודות הסל העוקבות אחרי המדדים האלו יצטרכו להשקיע בחברות שייכנסו למדד באופן כמעט מיידי. לפי ההערכות הביקושים הטכניים שיזרמו לשוק באופן אוטומטי יהיו כ-2 מיליארד שקל.

בנוסף, צפויה השפעה ארוכת טווח של כספים נוספים שיגיעו מצד מנהלי השקעות אקטיביים, שמתייחסים למדדים האלו כבנצ'מרק, ובוחרים את השקעותיהם מתוך המניות הכלולות במדדים, אם כי לא עוקבים אחריהם באופן מלא. תוצאה נוספת תהיה שהמודעות וההיכרות עם השוק הישראלי תיגבר כיון שתתבצע יותר אנליזה של השוק הישראלי ומניות ספציפיות בתוכו, שתעיר את תשומת ליבם של גורמים נוספים לשוק הישראלי, וכן של הציבור הרחב. בסופו של דבר קשה לכמת את גובה זרימת הכסף לשוק הישראלי, אך ככל הנראה מדובר במיליארדים רבים, ייתכן שעשרות מיליארדים. בשנת 2012 העריכו כלכלני דש את כמות הכספים שיזרמו לשוק הישראלי ב-31 מיליארד דולר

לראיון מצולם

>>> ירון דייגי מאינדקס נכסים מעריך שכניסה למדד העולמי לא תעצור בביקושים טכניים של 2 מיליארד שקל.

השאלה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות בחברת MSCI ומנהלי ההשקעות איתם היא מתייעצת היא האם מדדי מניות שעוקבים אחר קבוצת מדינות צריכים להתייחס יותר לשייכות גיאוגרפית כמה שמאגד את המדינות במדד או שמא להתאמה של הכלכלות אחת לשניה. ישראל מבחינה גיאוגרפית איננה אירופה, ואין שום דבר שניתן לעשות בנידון, אך המאפיינים הכלכליים והתרבותיים של ישראל קרובים הרבה יותר לאירופה מאשר למזרח התיכון, ובטח לא מצדיקים קטגורייה נפרדת לחלוטין לעצמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במאמר שפרסם גלן יאגו ממכון מילקן לחדשנות בעיתון פיננשיאל טיימס הוא מנסה לפנות למקבלי ההחלטות כדי שיכלילו את ישראל במדד האירופי. "לכלול את ישראל במדד אירופאי מגוון מבחינה גאוגרפית של MSCI יתן לאירופה, כמו גם למשקיעים פאסיבים ואקטיבים ברחבי העולם, חשיפה גדולה יותר לישראל, לתפקידה כמקדמת עולמית של תעשיית טכנלוגית מצליחה ומתרחבת ולמטבע היציב שלה. סקטור הטכנולוגיה מהווה רק 8% מהמדדים האירופים אך מגיע ל-37% מהמדד של ישראל" כתב יאגו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחר בעוד יומיים (ל"ת)
    ההחלטה 23/02/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי בדיוק מתקבלת ההחלטה? (ל"ת)
    נ.ש. 23/02/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
  • עד ה28 לחודש (ל"ת)
    משקיע 23/02/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • אמרו עד סוף פברואר. אין תאריך ספציפי (ל"ת)
    שמעון לביא 23/02/2022 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 23/02/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    ישראל חזקה ומנוהלת נכון תמשוך משקיעים בלי קשר לסטנלי מורגן וכו'
  • נכון מאוד (ל"ת)
    משקיע ותיק 23/02/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיקונציק 23/02/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    ואינה יוצרת תשואה חיובית בידם כי אם שלילית.
  • פז 23/02/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    וזה נותן תמורה נוספת למשקיעים זרים
  • בדיוק הפוך (ל"ת)
    דד 23/02/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
  • תיקונונצ'יק 23/02/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    אתה צרפתי קונה 100 שקלים ב20 יורו. אחרי 5 שנים יוצא עם 100% תשואה יש לך 200 שקלים אבל היורו שווה 4 שקלים ולא 5. אתה נשאר עם 50 יורו, תשואה של 150%. לולא שינוי המטבע אתה נשאר עם 40 יורו.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - זהירות, נזילות ועל מניות הביטוח

מפגש טראמפ-נתניהו טוב לבורסה? על מניות הביטוח, על מניות הארביטאז', על מימושים והמלצות מכירה בדלת האחורית  

מערכת ביזפורטל |

ראיתם איך טראמפ נזף, השמיץ, זלזל בנגיד ג'רום פאואל. זאת היתה מסיבת עיתונאים בין טראמפ לנתניהו, אבל כמה דקות ארוכות בסופה טראמפ פשוט תקף את פאואל ללא רחם. כשאצלנו פוליטיקאים מבקרים את הנגיד פרופ' אמיר ירון, הם זוכים לביקורת קשה מכל הצדדים. למה בעצם? אם חושבים שהנגיד טועה, האם זה לא תקין לבקר אותו, כל עוד כמובן לא פוגעים בעצמאותו? נתניהו העז להגיד לפרופ' אמיר ירון שהוא חושב שצריך להוריד את הריבית, טראמפ אומר את זה כל יומיים, לא אומר - צועק ומאשים. אז צריך להחליט - אנחנו כמו באמריקה או שלא. זה בא כחבילה עם דברים "טובים" וגם "רעים".


מכל מקום, נתניהו חזר שוב כמנצח מסיבוב עם טראמפ. אומרים לנו בחודש-חודשיים האחרונים שיש מתיחות קשה וגדולה בין טראמפ לנתניהו. שטראמפ צועק על ביבי, שהוא בכוונה הזיז את המפגש לשעת לילה מאוחרת כדי שביבי לא יזכה לפריים טיים בישראל. אמרו לנו שביבי אולי ישיג חלק ממה שישראל רוצה והסיכוי להחזיק בעזה בגבול הפנימי - קלוש. גם לא בטוח שטראמפ יסכים לגישה שלנו לגבי איראן. אז אמרו. הכל התברר כלא נכון. יש תמיכה מלאה, יש הסכמה מלאה.

זה אומר ולכן הדברים נכתבים - שהבורסה יכולה לקבל עוד עידוד קטן מהמפגש הזה, אבל יש אליה וקוץ בה - הסיכויים לתקיפה באיראן גדלים. זה דווקא לא טוב לבורסה כי זה מגדיל אי וודאות. בורסה מסתכלת לטווח ארוך ונכון שאם הדברים ילכו כפי שאנחנו רוצים ובתמיכת האמריקאים, אז תקיפה תשרת אותנו, אבל בשלב הראשון תהיה תגובה איראנית ויש אי וודאות סביב הסבב הבא, אם וכאשר יהיה. 

אי וודאות לא טובה לבורסה. אז מי שבטוחים בניצחון ובפירות שיגיעו אחר כך מדלגים על כל הרעשים, אבל רוב האנשים לא יכולים להסתכל רחוק וגם יש כמובן - אי וודאות גם אם התרחיש החיובי יקרה. ניצחנו במלחמה הקודמת מול איראן, האם זה חיסל לחלוטין את היכולות הגרעיניות שלהם? לא ידוע לחלוטין וכנראה שלא. האם זה חיסל את המוטיבציה שלהם לשלוח אלינו טילים בליסטיים? לא. 

אז המסר מהמפגש החיובי יכול להיתפס כחיובי בשוק, אבל עם הסתייגות שייתכן שיהיה סבב נוסף בקרוב.

המניו הדואליות התעייפו. בכלל יום מסחר יחסית עייף היה אמש בוול סטריט, והמניות הדואליות מגיעות עם ארביטראז' די אפסי - גם בכלל וגם באופן ספציפי: