ניר גלילי מנכל סונול
צילום: תום מרשק

סונול ובז"ן יקימו יחד תחנות תדלוק על בסיס מימן

החברות חתמו על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל; התחנה הראשונה תוקם באזור מפרץ חיפה ותספק אנרגיית מימן למשאיות ואוטובוסים
איתן גרסטנפלד | (4)

קבוצת בזן 0.4% וחברת האנרגיה סונול חתמו הערב על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל. החברות צפויות לגבש תוכנית מפורטת ולהתחיל בפיילוט – תחנה ראשונה באזור מפרץ חיפה.

במסגרת הפיילוט, יוקם גוף משותף שיהיה אחראי על הקמת וניהול תחנת התדלוק החדשה ויפעיל אותה, כולל רכישת המימן והובלתו מבזן לתחנה, באמצעות שינוע או קו ישיר מבזן לתחנת התדלוק שתנפק את המימן.

 

כל זאת, לאחר שסונול זכתה בשנת 2020 בקול קורא של המדינה להקמת תחנה מימנית ראשונה בישראל. תחנת התדלוק המימנית במפרץ חיפה, תהווה פיילוט לתחנות רבות נוספות שיקימו באמצעות הגוף המשותף, ברחבי הארץ. תחנת הפיילוט תספק בתור התחלה אנרגיית מימן לתחבורה כבדה (משאיות ואוטובוסים) אשר מהווה מקור זיהום משמעותי באזור ובכלל, ובהמשך, תשרת גם רכבים פרטיים. לצד צעד זה, חברה סונול לחברה הגרמנית H2 Mobility, שתסייע לה בעיצוב, בנייה, תשתית והכנה לפעולה של התחנות המימניות ברחבי ישראל.

 

ניר גלילי, מנכ"ל סונול: "אני שמח על כך שסונול עומדת בחוד החנית של מהפכת המימן בישראל ומברך על שיתוף הפעולה עם קבוצת בזן, בעלת יכולות ייצור ותפעול מצוינות. אני בטוח כי המגמה העולמית של שימוש במימן תגיע דרכנו לישראל ותשנה את אופן צריכת האנרגיה ע"י הפיכתה לנקייה וירוקה הרבה יותר".

 

משה קפלינסקי, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן גאה להוביל יחד עם סונול את המהלך הזה ולייצר את הסנונית הראשונה במעבר לשימוש במימן לתחבורה. המיזם המשותף הוא חלק מהפעולות שבזן מבצעת בשנה האחרונה על מנת להביא את הבשורה לישראל".

 

שלומי בסון, משנה למנכ"ל קבוצת בזן: "בזן, שהינה יצרנית המימן הגדולה בישראל, מתקדמת צעד נוסף ומשמעותי אל עבר כלכלת המימן. שילוב הכוחות והיכולות הטכנולוגיות והנדסיות המשותפות יהפכו את האזור למרכז פיתוח של תדלוק מימן".

 

מהפכת המימן - רקע:

 

השימוש במימן הוא נדבך מרכזי באסטרטגיה האירופית לקראת איפוס פליטות הפחמן. אסטרטגיית המימן האירופית מתמקדת בתעשייה ותחבורה ומחולקת לשלושה שלבים (עד שנת 2050). השלב הראשון יתמקד ביצירת התשתית ושיפור הטכנולוגיה במטרה להפחית את הפחמן במימן המיוצר בתעשייה הכימית ולהתאים את המימן לשימוש בתחבורה (אוטובסים ותחבורה כבדה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יואל 22/04/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    אפסייד של עשרות אחוזים
  • 1.
    איפה ג'נסל בתמונה הזו (ל"ת)
    מוטי 22/04/2021 09:08
    הגב לתגובה זו
  • גולי 23/04/2021 15:51
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין זה לזה
  • טכנולוגית אין קשר רלוונטי (ל"ת)
    אביב 22/04/2021 23:49
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים