סונול ובז"ן יקימו יחד תחנות תדלוק על בסיס מימן
קבוצת בזן -0.5% וחברת האנרגיה סונול חתמו הערב על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל. החברות צפויות לגבש תוכנית מפורטת ולהתחיל בפיילוט – תחנה ראשונה באזור מפרץ חיפה.
במסגרת הפיילוט, יוקם גוף משותף שיהיה אחראי על הקמת וניהול תחנת התדלוק החדשה ויפעיל אותה, כולל רכישת המימן והובלתו מבזן לתחנה, באמצעות שינוע או קו ישיר מבזן לתחנת התדלוק שתנפק את המימן.
כל זאת, לאחר שסונול זכתה בשנת 2020 בקול קורא של המדינה להקמת תחנה מימנית ראשונה בישראל. תחנת התדלוק המימנית במפרץ חיפה, תהווה פיילוט לתחנות רבות נוספות שיקימו באמצעות הגוף המשותף, ברחבי הארץ. תחנת הפיילוט תספק בתור התחלה אנרגיית מימן לתחבורה כבדה (משאיות ואוטובוסים) אשר מהווה מקור זיהום משמעותי באזור ובכלל, ובהמשך, תשרת גם רכבים פרטיים. לצד צעד זה, חברה סונול לחברה הגרמנית H2 Mobility, שתסייע לה בעיצוב, בנייה, תשתית והכנה לפעולה של התחנות המימניות ברחבי ישראל.
ניר גלילי, מנכ"ל סונול: "אני שמח על כך שסונול עומדת בחוד החנית של מהפכת המימן בישראל ומברך על שיתוף הפעולה עם קבוצת בזן, בעלת יכולות ייצור ותפעול מצוינות. אני בטוח כי המגמה העולמית של שימוש במימן תגיע דרכנו לישראל ותשנה את אופן צריכת האנרגיה ע"י הפיכתה לנקייה וירוקה הרבה יותר".
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משה קפלינסקי, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן גאה להוביל יחד עם סונול את המהלך הזה ולייצר את הסנונית הראשונה במעבר לשימוש במימן לתחבורה. המיזם המשותף הוא חלק מהפעולות שבזן מבצעת בשנה האחרונה על מנת להביא את הבשורה לישראל".
שלומי בסון, משנה למנכ"ל קבוצת בזן: "בזן, שהינה יצרנית המימן הגדולה בישראל, מתקדמת צעד נוסף ומשמעותי אל עבר כלכלת המימן. שילוב הכוחות והיכולות הטכנולוגיות והנדסיות המשותפות יהפכו את האזור למרכז פיתוח של תדלוק מימן".
מהפכת המימן - רקע:
השימוש במימן הוא נדבך מרכזי באסטרטגיה האירופית לקראת איפוס פליטות הפחמן. אסטרטגיית המימן האירופית מתמקדת בתעשייה ותחבורה ומחולקת לשלושה שלבים (עד שנת 2050). השלב הראשון יתמקד ביצירת התשתית ושיפור הטכנולוגיה במטרה להפחית את הפחמן במימן המיוצר בתעשייה הכימית ולהתאים את המימן לשימוש בתחבורה (אוטובסים ותחבורה כבדה).
- 2.יואל 22/04/2021 13:59הגב לתגובה זואפסייד של עשרות אחוזים
- 1.איפה ג'נסל בתמונה הזו (ל"ת)מוטי 22/04/2021 09:08הגב לתגובה זו
- גולי 23/04/2021 15:51הגב לתגובה זואין קשר בין זה לזה
- טכנולוגית אין קשר רלוונטי (ל"ת)אביב 22/04/2021 23:49הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
"נכון. חברות הביטוח עשו מהלך מאוד גדול, והיום הן נסחרות במכפילים של סביב 2-3 על ההון, וזה גבוה מאוד ביחס למה שהכרנו בעבר. בגלל זה אנחנו נמצאים שם בחשיפת חסר כבר כמה חודשים. יש הרבה אופטימיות סביב הכניסה של חברות הביטוח לתחומים נוספים, הן הופכות במידה מסוימת לבנקים קטנים, אבל זה גם בדיוק מה שמביא עליהן לחץ רגולטורי כבד יותר. זה יכול להזמין עליהם כמו סוג של ועדת בכר 2. למרות התשואות היפות על ההון והשינויים החשבונאיים, אנחנו מעדיפים כרגע להיות בחשיפה נמוכה יותר.
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
אז אם אתם הורדתם חשיפה זה אומר שוויתרתם על חלק מהעלייה ב-2025.
"נכון, כמו שכבר התחלתי ואמרתי אי אפשר לתזמן הכול. אנחנו מצמצמים שם בהדרגה כחלק משיקולי סיכון-סיכוי, ומעדיפים להיות במקום מאוזן יותר.
ובכל זאת, אם אתם מחזיקים ביטוח, איפה כן?
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
