ניר גלילי מנכל סונול
צילום: תום מרשק

סונול ובז"ן יקימו יחד תחנות תדלוק על בסיס מימן

החברות חתמו על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל; התחנה הראשונה תוקם באזור מפרץ חיפה ותספק אנרגיית מימן למשאיות ואוטובוסים
איתן גרסטנפלד | (4)

קבוצת בזן 4.77% וחברת האנרגיה סונול חתמו הערב על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל. החברות צפויות לגבש תוכנית מפורטת ולהתחיל בפיילוט – תחנה ראשונה באזור מפרץ חיפה.

במסגרת הפיילוט, יוקם גוף משותף שיהיה אחראי על הקמת וניהול תחנת התדלוק החדשה ויפעיל אותה, כולל רכישת המימן והובלתו מבזן לתחנה, באמצעות שינוע או קו ישיר מבזן לתחנת התדלוק שתנפק את המימן.

 

כל זאת, לאחר שסונול זכתה בשנת 2020 בקול קורא של המדינה להקמת תחנה מימנית ראשונה בישראל. תחנת התדלוק המימנית במפרץ חיפה, תהווה פיילוט לתחנות רבות נוספות שיקימו באמצעות הגוף המשותף, ברחבי הארץ. תחנת הפיילוט תספק בתור התחלה אנרגיית מימן לתחבורה כבדה (משאיות ואוטובוסים) אשר מהווה מקור זיהום משמעותי באזור ובכלל, ובהמשך, תשרת גם רכבים פרטיים. לצד צעד זה, חברה סונול לחברה הגרמנית H2 Mobility, שתסייע לה בעיצוב, בנייה, תשתית והכנה לפעולה של התחנות המימניות ברחבי ישראל.

 

ניר גלילי, מנכ"ל סונול: "אני שמח על כך שסונול עומדת בחוד החנית של מהפכת המימן בישראל ומברך על שיתוף הפעולה עם קבוצת בזן, בעלת יכולות ייצור ותפעול מצוינות. אני בטוח כי המגמה העולמית של שימוש במימן תגיע דרכנו לישראל ותשנה את אופן צריכת האנרגיה ע"י הפיכתה לנקייה וירוקה הרבה יותר".

 

משה קפלינסקי, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן גאה להוביל יחד עם סונול את המהלך הזה ולייצר את הסנונית הראשונה במעבר לשימוש במימן לתחבורה. המיזם המשותף הוא חלק מהפעולות שבזן מבצעת בשנה האחרונה על מנת להביא את הבשורה לישראל".

 

שלומי בסון, משנה למנכ"ל קבוצת בזן: "בזן, שהינה יצרנית המימן הגדולה בישראל, מתקדמת צעד נוסף ומשמעותי אל עבר כלכלת המימן. שילוב הכוחות והיכולות הטכנולוגיות והנדסיות המשותפות יהפכו את האזור למרכז פיתוח של תדלוק מימן".

 

מהפכת המימן - רקע:

 

השימוש במימן הוא נדבך מרכזי באסטרטגיה האירופית לקראת איפוס פליטות הפחמן. אסטרטגיית המימן האירופית מתמקדת בתעשייה ותחבורה ומחולקת לשלושה שלבים (עד שנת 2050). השלב הראשון יתמקד ביצירת התשתית ושיפור הטכנולוגיה במטרה להפחית את הפחמן במימן המיוצר בתעשייה הכימית ולהתאים את המימן לשימוש בתחבורה (אוטובסים ותחבורה כבדה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יואל 22/04/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    אפסייד של עשרות אחוזים
  • 1.
    איפה ג'נסל בתמונה הזו (ל"ת)
    מוטי 22/04/2021 09:08
    הגב לתגובה זו
  • גולי 23/04/2021 15:51
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין זה לזה
  • טכנולוגית אין קשר רלוונטי (ל"ת)
    אביב 22/04/2021 23:49
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.