ניר גלילי מנכל סונול
צילום: תום מרשק

סונול ובז"ן יקימו יחד תחנות תדלוק על בסיס מימן

החברות חתמו על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל; התחנה הראשונה תוקם באזור מפרץ חיפה ותספק אנרגיית מימן למשאיות ואוטובוסים
איתן גרסטנפלד | (4)

קבוצת בזן -0.1% וחברת האנרגיה סונול חתמו הערב על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל. החברות צפויות לגבש תוכנית מפורטת ולהתחיל בפיילוט – תחנה ראשונה באזור מפרץ חיפה.

במסגרת הפיילוט, יוקם גוף משותף שיהיה אחראי על הקמת וניהול תחנת התדלוק החדשה ויפעיל אותה, כולל רכישת המימן והובלתו מבזן לתחנה, באמצעות שינוע או קו ישיר מבזן לתחנת התדלוק שתנפק את המימן.

 

כל זאת, לאחר שסונול זכתה בשנת 2020 בקול קורא של המדינה להקמת תחנה מימנית ראשונה בישראל. תחנת התדלוק המימנית במפרץ חיפה, תהווה פיילוט לתחנות רבות נוספות שיקימו באמצעות הגוף המשותף, ברחבי הארץ. תחנת הפיילוט תספק בתור התחלה אנרגיית מימן לתחבורה כבדה (משאיות ואוטובוסים) אשר מהווה מקור זיהום משמעותי באזור ובכלל, ובהמשך, תשרת גם רכבים פרטיים. לצד צעד זה, חברה סונול לחברה הגרמנית H2 Mobility, שתסייע לה בעיצוב, בנייה, תשתית והכנה לפעולה של התחנות המימניות ברחבי ישראל.

 

ניר גלילי, מנכ"ל סונול: "אני שמח על כך שסונול עומדת בחוד החנית של מהפכת המימן בישראל ומברך על שיתוף הפעולה עם קבוצת בזן, בעלת יכולות ייצור ותפעול מצוינות. אני בטוח כי המגמה העולמית של שימוש במימן תגיע דרכנו לישראל ותשנה את אופן צריכת האנרגיה ע"י הפיכתה לנקייה וירוקה הרבה יותר".

 

משה קפלינסקי, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן גאה להוביל יחד עם סונול את המהלך הזה ולייצר את הסנונית הראשונה במעבר לשימוש במימן לתחבורה. המיזם המשותף הוא חלק מהפעולות שבזן מבצעת בשנה האחרונה על מנת להביא את הבשורה לישראל".

 

שלומי בסון, משנה למנכ"ל קבוצת בזן: "בזן, שהינה יצרנית המימן הגדולה בישראל, מתקדמת צעד נוסף ומשמעותי אל עבר כלכלת המימן. שילוב הכוחות והיכולות הטכנולוגיות והנדסיות המשותפות יהפכו את האזור למרכז פיתוח של תדלוק מימן".

 

מהפכת המימן - רקע:

 

השימוש במימן הוא נדבך מרכזי באסטרטגיה האירופית לקראת איפוס פליטות הפחמן. אסטרטגיית המימן האירופית מתמקדת בתעשייה ותחבורה ומחולקת לשלושה שלבים (עד שנת 2050). השלב הראשון יתמקד ביצירת התשתית ושיפור הטכנולוגיה במטרה להפחית את הפחמן במימן המיוצר בתעשייה הכימית ולהתאים את המימן לשימוש בתחבורה (אוטובסים ותחבורה כבדה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יואל 22/04/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    אפסייד של עשרות אחוזים
  • 1.
    איפה ג'נסל בתמונה הזו (ל"ת)
    מוטי 22/04/2021 09:08
    הגב לתגובה זו
  • גולי 23/04/2021 15:51
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין זה לזה
  • טכנולוגית אין קשר רלוונטי (ל"ת)
    אביב 22/04/2021 23:49
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מכשיר פלסאנמור, צילום: פלסאנמורמכשיר פלסאנמור, צילום: פלסאנמור

GE יוצאת מפלסאנמור אז למה המניה מתחזקת?

חודש וקצת אחרי שקיבלה אישור FDA למוצר לתושבת ההריון, שהיה הכרה באולטרסאונד הביתי של החברה כשירות רפואי מפוקח, והוביל לזינוק של 33% במניה, מודיעה פלסאנמור כי GE מכרה בבורסה את מלוא אחזקותיה והפסיקה להיות בעלת עניין - האם יש עוד סיבות לעליה חוץ מהלחץ על המניה?

רן קידר |
נושאים בכתבה פלסאנמור

בתחילת נובמבר, אחרי תקופה ארוכה של ציפייה, פלסאנמור פלסאנמור 4.01%   קיבלה את אישור ה-FDA לשיווק המוצר המרכזי שלה, מכשיר האולטרסאונד הביתי ES-Pulsenmore, בשוק האמריקאי. היתה זו אבן דרך מהותית עבור החברה, שסימנה את ארה״ב כיעד אסטרטגי מרכזי כבר לפני מספר שנים, ועברה כברת דרך שכללה ניסויים קליניים נרחבים, תהליך רגולטורי מורכב והתמודדות עם אתגרי תקופת המלחמה. לאחר האישור, זינקה מניית החברה בכ-33% ביום אחד, ומאז הלכה וירדה, עד שכיום היא נסחרת ב-28% מתחת למחיר שלפני הקפיצה, שווי השוק של החברה ירד בימים האחרונים עד שהגיע לכ-131 מיליון שקל טרום הזינוק היום.


                                   מחיר מניית פלסאנמור ברבעון האחרון 

המשקולת עוזבת את התושבת

והיום, דיווחה פלסאנמור דיווחה כי GE (ג’נרל אלקטריק) חיסלה את כל האחזקה בחברה, בשיעור של 6.91% מההון, באמצעות מכירה בבורסה. והחברה מזנקת. ככלל, עסקאות בתוך הבורסה לוחצות על המניה כיוון שכל פעם שמגיע קונה ההיצע מרסן את העליה במניה ובמידה ולא קיים ביקוש העסקאות מתבצעות במחירים נמוכים יותר ויותר מה שמוביל כמובן לירידה בשערי המניה. בנוסף, לכאורה, יציאה של חברה בינלאומית שהאמינה במוצר של פלסאנמור אמורה להיות חדשות רעות, אלא שככל הנראה, השוק רואה את ההודעה כסיומה של מערכת יחסים שהכבידה על פאלסנמור. 

הסיפור עם GE החל במאי 2022, כש-GE Healthcare ופלסאנמור חתמו על הסכם שיתוף פעולה שנועד לקדם את מכשיר האולטרסאונד הביתי (ES) של פלסאנמור. ההסכם כללל התחייבות של GE לרכוש 20,000 מכשירי אולטרסאונד, עם אופציה לרכישת 50,000 נוספים. אלא שלמרות פוטנציאל ההכנסות המשמעותי, היחסים עלו על שרטון כשפלסאנמור ש-GE לא עומדת בהתחייבות ולא משלימה את מלוא ההשקעות שהובטחו, ובייחוד תשלום שני על סך 21 מיליון דולר. בנוסף, פלסאנמור טענה כי GE אינה מקדמת את הפצת מכשירי ה-ES בשווקים האירופיים. 

וכך, היות ו-GE לא מימשה את מלוא ההזמנה של 20,000 מכשירים, פלסאנמור נותרה עם מלאי גדול ועלויות תפעול גבוהות. לטענת GE, פלסאנמור לא עמדה בתנאי המשך ההשקעה וההפצה, היות ולא הושגו יעדים טכנולוגיים ורגולטוריים. באוגוסט האחרון פלסאנמור ו-GE הגיעו להסדרת המחלוקות בנוגע לביטול הזמנה של 15 אלף יחידות ממוצרי Pulsenmore ES והסכמים נוספים בין הצדדים. היציאה של GE מההשקעה מפתיעה נוכח קבלת אישור FDA שהשיגה פלסאנמור לאחרונה. ייתכן כי לעובדה שלצד האישור החברה לא קיבלה הזמנה, היה חלק בעניין. כעת, לא מן הנמנע כי הוסרה העננה מעל תזמון היציאה של GE שריחפה על פלסאנמור עוד מאז שהיחסים עלו על שרטון.

ועדיין, היציאה של GE מההשקעה מפתיעה לאור אישור ה-FDA שהתקבל לא מזמן. מצד אחד, מתבקש שחברה שמצמצמת השקעות ומוותרת על האופציה להפצה, אכן תרצה לצאת ולהפסיק להיות בעלת עניין, אבל נשאלת השאלה, האם GE יודעים משהו שהשוק לא יודע? האם מדובר בחדשות לגבי פלסאנמור או שישנם מגעים לגבי טכנולוגיה חלופית?