ניר גלילי מנכל סונול
צילום: תום מרשק

סונול ובז"ן יקימו יחד תחנות תדלוק על בסיס מימן

החברות חתמו על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל; התחנה הראשונה תוקם באזור מפרץ חיפה ותספק אנרגיית מימן למשאיות ואוטובוסים
איתן גרסטנפלד | (4)

קבוצת בזן -1.54% וחברת האנרגיה סונול חתמו הערב על מזכר הבנות להקמת מיזם משותף לבניית תחנות תדלוק וניפוק מימן לתחבורה בישראל. החברות צפויות לגבש תוכנית מפורטת ולהתחיל בפיילוט – תחנה ראשונה באזור מפרץ חיפה.

במסגרת הפיילוט, יוקם גוף משותף שיהיה אחראי על הקמת וניהול תחנת התדלוק החדשה ויפעיל אותה, כולל רכישת המימן והובלתו מבזן לתחנה, באמצעות שינוע או קו ישיר מבזן לתחנת התדלוק שתנפק את המימן.

 

כל זאת, לאחר שסונול זכתה בשנת 2020 בקול קורא של המדינה להקמת תחנה מימנית ראשונה בישראל. תחנת התדלוק המימנית במפרץ חיפה, תהווה פיילוט לתחנות רבות נוספות שיקימו באמצעות הגוף המשותף, ברחבי הארץ. תחנת הפיילוט תספק בתור התחלה אנרגיית מימן לתחבורה כבדה (משאיות ואוטובוסים) אשר מהווה מקור זיהום משמעותי באזור ובכלל, ובהמשך, תשרת גם רכבים פרטיים. לצד צעד זה, חברה סונול לחברה הגרמנית H2 Mobility, שתסייע לה בעיצוב, בנייה, תשתית והכנה לפעולה של התחנות המימניות ברחבי ישראל.

 

ניר גלילי, מנכ"ל סונול: "אני שמח על כך שסונול עומדת בחוד החנית של מהפכת המימן בישראל ומברך על שיתוף הפעולה עם קבוצת בזן, בעלת יכולות ייצור ותפעול מצוינות. אני בטוח כי המגמה העולמית של שימוש במימן תגיע דרכנו לישראל ותשנה את אופן צריכת האנרגיה ע"י הפיכתה לנקייה וירוקה הרבה יותר".

 

משה קפלינסקי, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן גאה להוביל יחד עם סונול את המהלך הזה ולייצר את הסנונית הראשונה במעבר לשימוש במימן לתחבורה. המיזם המשותף הוא חלק מהפעולות שבזן מבצעת בשנה האחרונה על מנת להביא את הבשורה לישראל".

 

שלומי בסון, משנה למנכ"ל קבוצת בזן: "בזן, שהינה יצרנית המימן הגדולה בישראל, מתקדמת צעד נוסף ומשמעותי אל עבר כלכלת המימן. שילוב הכוחות והיכולות הטכנולוגיות והנדסיות המשותפות יהפכו את האזור למרכז פיתוח של תדלוק מימן".

 

מהפכת המימן - רקע:

 

השימוש במימן הוא נדבך מרכזי באסטרטגיה האירופית לקראת איפוס פליטות הפחמן. אסטרטגיית המימן האירופית מתמקדת בתעשייה ותחבורה ומחולקת לשלושה שלבים (עד שנת 2050). השלב הראשון יתמקד ביצירת התשתית ושיפור הטכנולוגיה במטרה להפחית את הפחמן במימן המיוצר בתעשייה הכימית ולהתאים את המימן לשימוש בתחבורה (אוטובסים ותחבורה כבדה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יואל 22/04/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    אפסייד של עשרות אחוזים
  • 1.
    איפה ג'נסל בתמונה הזו (ל"ת)
    מוטי 22/04/2021 09:08
    הגב לתגובה זו
  • גולי 23/04/2021 15:51
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין זה לזה
  • טכנולוגית אין קשר רלוונטי (ל"ת)
    אביב 22/04/2021 23:49
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.