ליאור שילה
צילום: אילן בשור

צפו להפרשה גדולה נוספת בבנקים המקומיים ברבעון השלישי

ליאור שילה, אנליסט הבנקים של IBI בית השקעות ממליץ להעדיף את מניות דיסקונט, לאומי ופועלים עם אפסייד של 24%-29% על פני מניות בינלאומי ומזרחי טפחות שמקבלות אפסייד של 12%-14% בלבד
ליאור שילה | (3)
נושאים בכתבה בנקים

לקראת פרסום דוחות הרבעון השלישי של הבנקים המקומיים, אחת הדרכים להעריך את היקף ההפרשות הצפויות להפסדי אשראי לקראת דוחות אלה, במיוחד בתקופת משבר עולמי, היא על ידי בחינת המגמות בדוחות הבנקים הגדולים בארה"ב. באופן כללי, הדוחות בארה"ב הציגו ירידה מהותית בהיקף ההפרשות ביחס לשני הרבעונים הקודמים, אך שיעור ההפרשה המצטבר מתחילת השנה גבוה מאוד ביחס לשיעור ההפרשה שהציגו הבנקים המקומיים עד כה.

אם עד כה שיעור ההפרשה של הבנקים האמריקאים סיפק אינדיקציה לגבי היקף ההפרשות של הבנקים המקומיים, הרי שלהערכתנו הפעם התמונה שונה על רקע  מספר פערים מהותיים.

הפער הראשון הוא בגישה של מודל ההפרשות. בארה"ב, הבנקים אומדים את ההפרשות להפסדי אשראי עם מודל CECL. באופן כללי מודל זה מגדיל את ההפרשות בשל ההערכה לתרחישים שונים בעתיד שעליהם הבנק צריך להגדיל את כרית הביטחון מפני הפסדים צפויים. לכן, ההחמרה בתנאי המאקרו מתבטאת בצורה יותר חריפה במודל זה.

הפער השני הוא בתנאי המאקרו. בעוד שבארה"ב חלה ירידה בשיעור דורשי העבודה, בישראל המגמה רק גדלה, בפרט בהתחשב בהשלכות של הסגר השני והירידה החדה בפעילות המקומית בעקבותיו. הירידה בתוצר  ברבעון השני בארה"ב הייתה חדה יותר אך עוצמת ההתאוששות צפויה להיות חזקה יותר מישראל, בעיקר בגלל ההידרדרות במצב התחלואה והטלת הסגר השני. כמו כן, התגובה הפיסקאלית והמוניטארית  בארה"ב הייתה עוצמתית יותר מאשר בישראל.

הפער השלישי והחשוב ביותר הוא בתגובה ביחס להתפרצות הנגיף שבאה לידי ביטוי בסגר השני. בארה"ב כל מדינה אימצה גישה שונה ביחס להתמודדות עם המגפה ומשכך לא חל סגר כלל ארצי, כך שבחלק מהמדינות ישנה פעילות משקית יחסית גבוהה ובחלקן יותר נמוכה. לעומת זאת, בישראל חל סגר משקי שני שגרר לעלייה בשיעור האבטלה וככל הנראה יביא לצמיחה שלילית חריפה יותר ב-2020, וניהול המשבר מעלה סימני שאלה לגבי עוצמת ההתאוששות. 

כאשר בוחנים את ההפרשות של הבנקים בארה"ב, ניתן לראות בבירור את הירידה בהפרשה, בהתאם לציפיות האנליסטים, לרמה של כשליש משיעור ההפרשה ברבעון השני (בו הייתה ההפרשה הגבוהה ביותר). הדבר מעיד על כך שהבנקים בארה"ב הציגו הפרשות מספיקות לתרחישים שליליים בהמשך.

אם בוחנים את היקף ההפרשות המצטבר מתחילת שנה, נראה כי הבנקים בארה"ב הציגו הפרשה גבוהה מהותית מהבנקים המקומיים. אמנם ישנה שונות בין הבנקים השונים שלחלקם פעילות האשראי היא זניחה ביחס לפעילויות אחרות כמו מסחר ובנקאות להשקעות, אך הממוצע המשוקלל עומד על שיעור של 2.2% בהשוואה לשיעור הפרשה של 1.2% של הבנקים המקומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אמנם מודל החיזוי של הבנקים בארה"ב שמרני יותר, אך מנגד שילוב של סגר כלל משקי נוסף בישראל לצד נתוני מאקרו חלשים יותר מאשר בארה"ב מחייבים חשיבה מחודשת בנוגע להיקף ההפרשות הנדרש, ואנו סבורים שנראה הפרשה נוספת גדולה בקרב הבנקים המקומיים במהלך הרבעון השלישי. במודל הערכת השווי הבאנו את תרחיש זה לידי ביטוי,  כך שמבחינת התמחור אין שינוי מהותי. מבחינת המניות בסקטור, אנו עדיין מעדיפים את דיסקונט, לאומי ופועלים על פני מניות בינלאומי ומזרחי.

הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוקא דיסקונט צונחת עכשו 2 אחוז כי הכי קל להוריד המעוף (ל"ת)
    שלמה 19/10/2020 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 19/10/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    מלבד מזרחי שקצת יקר. שאר הבנקים השקעה מצוינת לעניות דעתי.
  • 1.
    מניות לאומי ודסקונט בהחלט יניבו רווחים גבוהים בהמשך. (ל"ת)
    בנימין דונוביץ 19/10/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?