ליאור שילה
צילום: אילן בשור

צפו להפרשה גדולה נוספת בבנקים המקומיים ברבעון השלישי

ליאור שילה, אנליסט הבנקים של IBI בית השקעות ממליץ להעדיף את מניות דיסקונט, לאומי ופועלים עם אפסייד של 24%-29% על פני מניות בינלאומי ומזרחי טפחות שמקבלות אפסייד של 12%-14% בלבד
ליאור שילה | (3)
נושאים בכתבה בנקים

לקראת פרסום דוחות הרבעון השלישי של הבנקים המקומיים, אחת הדרכים להעריך את היקף ההפרשות הצפויות להפסדי אשראי לקראת דוחות אלה, במיוחד בתקופת משבר עולמי, היא על ידי בחינת המגמות בדוחות הבנקים הגדולים בארה"ב. באופן כללי, הדוחות בארה"ב הציגו ירידה מהותית בהיקף ההפרשות ביחס לשני הרבעונים הקודמים, אך שיעור ההפרשה המצטבר מתחילת השנה גבוה מאוד ביחס לשיעור ההפרשה שהציגו הבנקים המקומיים עד כה.

אם עד כה שיעור ההפרשה של הבנקים האמריקאים סיפק אינדיקציה לגבי היקף ההפרשות של הבנקים המקומיים, הרי שלהערכתנו הפעם התמונה שונה על רקע  מספר פערים מהותיים.

הפער הראשון הוא בגישה של מודל ההפרשות. בארה"ב, הבנקים אומדים את ההפרשות להפסדי אשראי עם מודל CECL. באופן כללי מודל זה מגדיל את ההפרשות בשל ההערכה לתרחישים שונים בעתיד שעליהם הבנק צריך להגדיל את כרית הביטחון מפני הפסדים צפויים. לכן, ההחמרה בתנאי המאקרו מתבטאת בצורה יותר חריפה במודל זה.

הפער השני הוא בתנאי המאקרו. בעוד שבארה"ב חלה ירידה בשיעור דורשי העבודה, בישראל המגמה רק גדלה, בפרט בהתחשב בהשלכות של הסגר השני והירידה החדה בפעילות המקומית בעקבותיו. הירידה בתוצר  ברבעון השני בארה"ב הייתה חדה יותר אך עוצמת ההתאוששות צפויה להיות חזקה יותר מישראל, בעיקר בגלל ההידרדרות במצב התחלואה והטלת הסגר השני. כמו כן, התגובה הפיסקאלית והמוניטארית  בארה"ב הייתה עוצמתית יותר מאשר בישראל.

הפער השלישי והחשוב ביותר הוא בתגובה ביחס להתפרצות הנגיף שבאה לידי ביטוי בסגר השני. בארה"ב כל מדינה אימצה גישה שונה ביחס להתמודדות עם המגפה ומשכך לא חל סגר כלל ארצי, כך שבחלק מהמדינות ישנה פעילות משקית יחסית גבוהה ובחלקן יותר נמוכה. לעומת זאת, בישראל חל סגר משקי שני שגרר לעלייה בשיעור האבטלה וככל הנראה יביא לצמיחה שלילית חריפה יותר ב-2020, וניהול המשבר מעלה סימני שאלה לגבי עוצמת ההתאוששות. 

כאשר בוחנים את ההפרשות של הבנקים בארה"ב, ניתן לראות בבירור את הירידה בהפרשה, בהתאם לציפיות האנליסטים, לרמה של כשליש משיעור ההפרשה ברבעון השני (בו הייתה ההפרשה הגבוהה ביותר). הדבר מעיד על כך שהבנקים בארה"ב הציגו הפרשות מספיקות לתרחישים שליליים בהמשך.

אם בוחנים את היקף ההפרשות המצטבר מתחילת שנה, נראה כי הבנקים בארה"ב הציגו הפרשה גבוהה מהותית מהבנקים המקומיים. אמנם ישנה שונות בין הבנקים השונים שלחלקם פעילות האשראי היא זניחה ביחס לפעילויות אחרות כמו מסחר ובנקאות להשקעות, אך הממוצע המשוקלל עומד על שיעור של 2.2% בהשוואה לשיעור הפרשה של 1.2% של הבנקים המקומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אמנם מודל החיזוי של הבנקים בארה"ב שמרני יותר, אך מנגד שילוב של סגר כלל משקי נוסף בישראל לצד נתוני מאקרו חלשים יותר מאשר בארה"ב מחייבים חשיבה מחודשת בנוגע להיקף ההפרשות הנדרש, ואנו סבורים שנראה הפרשה נוספת גדולה בקרב הבנקים המקומיים במהלך הרבעון השלישי. במודל הערכת השווי הבאנו את תרחיש זה לידי ביטוי,  כך שמבחינת התמחור אין שינוי מהותי. מבחינת המניות בסקטור, אנו עדיין מעדיפים את דיסקונט, לאומי ופועלים על פני מניות בינלאומי ומזרחי.

הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוקא דיסקונט צונחת עכשו 2 אחוז כי הכי קל להוריד המעוף (ל"ת)
    שלמה 19/10/2020 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 19/10/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    מלבד מזרחי שקצת יקר. שאר הבנקים השקעה מצוינת לעניות דעתי.
  • 1.
    מניות לאומי ודסקונט בהחלט יניבו רווחים גבוהים בהמשך. (ל"ת)
    בנימין דונוביץ 19/10/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

המניות הדואליות, ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.


השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


המניות הדואליות חוזרות אחרי ירידות בחמישי ועליות בשישי, אך העליות לא ריזזו את כל הירידה, וכך המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.7%: