צפו להפרשה גדולה נוספת בבנקים המקומיים ברבעון השלישי
לקראת פרסום דוחות הרבעון השלישי של הבנקים המקומיים, אחת הדרכים להעריך את היקף ההפרשות הצפויות להפסדי אשראי לקראת דוחות אלה, במיוחד בתקופת משבר עולמי, היא על ידי בחינת המגמות בדוחות הבנקים הגדולים בארה"ב. באופן כללי, הדוחות בארה"ב הציגו ירידה מהותית בהיקף ההפרשות ביחס לשני הרבעונים הקודמים, אך שיעור ההפרשה המצטבר מתחילת השנה גבוה מאוד ביחס לשיעור ההפרשה שהציגו הבנקים המקומיים עד כה.
אם עד כה שיעור ההפרשה של הבנקים האמריקאים סיפק אינדיקציה לגבי היקף ההפרשות של הבנקים המקומיים, הרי שלהערכתנו הפעם התמונה שונה על רקע מספר פערים מהותיים.
הפער הראשון הוא בגישה של מודל ההפרשות. בארה"ב, הבנקים אומדים את ההפרשות להפסדי אשראי עם מודל CECL. באופן כללי מודל זה מגדיל את ההפרשות בשל ההערכה לתרחישים שונים בעתיד שעליהם הבנק צריך להגדיל את כרית הביטחון מפני הפסדים צפויים. לכן, ההחמרה בתנאי המאקרו מתבטאת בצורה יותר חריפה במודל זה.
הפער השני הוא בתנאי המאקרו. בעוד שבארה"ב חלה ירידה בשיעור דורשי העבודה, בישראל המגמה רק גדלה, בפרט בהתחשב בהשלכות של הסגר השני והירידה החדה בפעילות המקומית בעקבותיו. הירידה בתוצר ברבעון השני בארה"ב הייתה חדה יותר אך עוצמת ההתאוששות צפויה להיות חזקה יותר מישראל, בעיקר בגלל ההידרדרות במצב התחלואה והטלת הסגר השני. כמו כן, התגובה הפיסקאלית והמוניטארית בארה"ב הייתה עוצמתית יותר מאשר בישראל.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער השלישי והחשוב ביותר הוא בתגובה ביחס להתפרצות הנגיף שבאה לידי ביטוי בסגר השני. בארה"ב כל מדינה אימצה גישה שונה ביחס להתמודדות עם המגפה ומשכך לא חל סגר כלל ארצי, כך שבחלק מהמדינות ישנה פעילות משקית יחסית גבוהה ובחלקן יותר נמוכה. לעומת זאת, בישראל חל סגר משקי שני שגרר לעלייה בשיעור האבטלה וככל הנראה יביא לצמיחה שלילית חריפה יותר ב-2020, וניהול המשבר מעלה סימני שאלה לגבי עוצמת ההתאוששות.
כאשר בוחנים את ההפרשות של הבנקים בארה"ב, ניתן לראות בבירור את הירידה בהפרשה, בהתאם לציפיות האנליסטים, לרמה של כשליש משיעור ההפרשה ברבעון השני (בו הייתה ההפרשה הגבוהה ביותר). הדבר מעיד על כך שהבנקים בארה"ב הציגו הפרשות מספיקות לתרחישים שליליים בהמשך.
אם בוחנים את היקף ההפרשות המצטבר מתחילת שנה, נראה כי הבנקים בארה"ב הציגו הפרשה גבוהה מהותית מהבנקים המקומיים. אמנם ישנה שונות בין הבנקים השונים שלחלקם פעילות האשראי היא זניחה ביחס לפעילויות אחרות כמו מסחר ובנקאות להשקעות, אך הממוצע המשוקלל עומד על שיעור של 2.2% בהשוואה לשיעור הפרשה של 1.2% של הבנקים המקומיים.
- בלדי עולה בהכנסות, אך הרווח יורד מעט לאור הוצאה משפטית
- בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
אמנם מודל החיזוי של הבנקים בארה"ב שמרני יותר, אך מנגד שילוב של סגר כלל משקי נוסף בישראל לצד נתוני מאקרו חלשים יותר מאשר בארה"ב מחייבים חשיבה מחודשת בנוגע להיקף ההפרשות הנדרש, ואנו סבורים שנראה הפרשה נוספת גדולה בקרב הבנקים המקומיים במהלך הרבעון השלישי. במודל הערכת השווי הבאנו את תרחיש זה לידי ביטוי, כך שמבחינת התמחור אין שינוי מהותי. מבחינת המניות בסקטור, אנו עדיין מעדיפים את דיסקונט, לאומי ופועלים על פני מניות בינלאומי ומזרחי.
הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.
- 3.דוקא דיסקונט צונחת עכשו 2 אחוז כי הכי קל להוריד המעוף (ל"ת)שלמה 19/10/2020 16:39הגב לתגובה זו
- 2.שלומי 19/10/2020 15:30הגב לתגובה זומלבד מזרחי שקצת יקר. שאר הבנקים השקעה מצוינת לעניות דעתי.
- 1.מניות לאומי ודסקונט בהחלט יניבו רווחים גבוהים בהמשך. (ל"ת)בנימין דונוביץ 19/10/2020 13:36הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמגדל מאבדת 4.5%, הפניקס יורדת 3.5% ;מדד הביטוח צולל 3.8%
הלחץ על מניות הביטוח ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות, והמניות נסחרות בטריטוריה שלילית; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי ונסחרות בעליות
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
הבוקר נפתח עם לחץ משמעותי על מניות הביטוח. המדד צולל 3.8% וכל חברות הביטוח הגדולות נמצאות בטריטוריה שלילית. הסיבה? הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר. בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.
- כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה -3.89% (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח -5.71% (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.
