ליאור שילה
צילום: אילן בשור

צפו להפרשה גדולה נוספת בבנקים המקומיים ברבעון השלישי

ליאור שילה, אנליסט הבנקים של IBI בית השקעות ממליץ להעדיף את מניות דיסקונט, לאומי ופועלים עם אפסייד של 24%-29% על פני מניות בינלאומי ומזרחי טפחות שמקבלות אפסייד של 12%-14% בלבד
ליאור שילה | (3)
נושאים בכתבה בנקים

לקראת פרסום דוחות הרבעון השלישי של הבנקים המקומיים, אחת הדרכים להעריך את היקף ההפרשות הצפויות להפסדי אשראי לקראת דוחות אלה, במיוחד בתקופת משבר עולמי, היא על ידי בחינת המגמות בדוחות הבנקים הגדולים בארה"ב. באופן כללי, הדוחות בארה"ב הציגו ירידה מהותית בהיקף ההפרשות ביחס לשני הרבעונים הקודמים, אך שיעור ההפרשה המצטבר מתחילת השנה גבוה מאוד ביחס לשיעור ההפרשה שהציגו הבנקים המקומיים עד כה.

אם עד כה שיעור ההפרשה של הבנקים האמריקאים סיפק אינדיקציה לגבי היקף ההפרשות של הבנקים המקומיים, הרי שלהערכתנו הפעם התמונה שונה על רקע  מספר פערים מהותיים.

הפער הראשון הוא בגישה של מודל ההפרשות. בארה"ב, הבנקים אומדים את ההפרשות להפסדי אשראי עם מודל CECL. באופן כללי מודל זה מגדיל את ההפרשות בשל ההערכה לתרחישים שונים בעתיד שעליהם הבנק צריך להגדיל את כרית הביטחון מפני הפסדים צפויים. לכן, ההחמרה בתנאי המאקרו מתבטאת בצורה יותר חריפה במודל זה.

הפער השני הוא בתנאי המאקרו. בעוד שבארה"ב חלה ירידה בשיעור דורשי העבודה, בישראל המגמה רק גדלה, בפרט בהתחשב בהשלכות של הסגר השני והירידה החדה בפעילות המקומית בעקבותיו. הירידה בתוצר  ברבעון השני בארה"ב הייתה חדה יותר אך עוצמת ההתאוששות צפויה להיות חזקה יותר מישראל, בעיקר בגלל ההידרדרות במצב התחלואה והטלת הסגר השני. כמו כן, התגובה הפיסקאלית והמוניטארית  בארה"ב הייתה עוצמתית יותר מאשר בישראל.

הפער השלישי והחשוב ביותר הוא בתגובה ביחס להתפרצות הנגיף שבאה לידי ביטוי בסגר השני. בארה"ב כל מדינה אימצה גישה שונה ביחס להתמודדות עם המגפה ומשכך לא חל סגר כלל ארצי, כך שבחלק מהמדינות ישנה פעילות משקית יחסית גבוהה ובחלקן יותר נמוכה. לעומת זאת, בישראל חל סגר משקי שני שגרר לעלייה בשיעור האבטלה וככל הנראה יביא לצמיחה שלילית חריפה יותר ב-2020, וניהול המשבר מעלה סימני שאלה לגבי עוצמת ההתאוששות. 

כאשר בוחנים את ההפרשות של הבנקים בארה"ב, ניתן לראות בבירור את הירידה בהפרשה, בהתאם לציפיות האנליסטים, לרמה של כשליש משיעור ההפרשה ברבעון השני (בו הייתה ההפרשה הגבוהה ביותר). הדבר מעיד על כך שהבנקים בארה"ב הציגו הפרשות מספיקות לתרחישים שליליים בהמשך.

אם בוחנים את היקף ההפרשות המצטבר מתחילת שנה, נראה כי הבנקים בארה"ב הציגו הפרשה גבוהה מהותית מהבנקים המקומיים. אמנם ישנה שונות בין הבנקים השונים שלחלקם פעילות האשראי היא זניחה ביחס לפעילויות אחרות כמו מסחר ובנקאות להשקעות, אך הממוצע המשוקלל עומד על שיעור של 2.2% בהשוואה לשיעור הפרשה של 1.2% של הבנקים המקומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אמנם מודל החיזוי של הבנקים בארה"ב שמרני יותר, אך מנגד שילוב של סגר כלל משקי נוסף בישראל לצד נתוני מאקרו חלשים יותר מאשר בארה"ב מחייבים חשיבה מחודשת בנוגע להיקף ההפרשות הנדרש, ואנו סבורים שנראה הפרשה נוספת גדולה בקרב הבנקים המקומיים במהלך הרבעון השלישי. במודל הערכת השווי הבאנו את תרחיש זה לידי ביטוי,  כך שמבחינת התמחור אין שינוי מהותי. מבחינת המניות בסקטור, אנו עדיין מעדיפים את דיסקונט, לאומי ופועלים על פני מניות בינלאומי ומזרחי.

הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוקא דיסקונט צונחת עכשו 2 אחוז כי הכי קל להוריד המעוף (ל"ת)
    שלמה 19/10/2020 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 19/10/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    מלבד מזרחי שקצת יקר. שאר הבנקים השקעה מצוינת לעניות דעתי.
  • 1.
    מניות לאומי ודסקונט בהחלט יניבו רווחים גבוהים בהמשך. (ל"ת)
    בנימין דונוביץ 19/10/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.