לקראת פרסום דוחות הרבעון השלישי של הבנקים המקומיים, אחת הדרכים להעריך את היקף ההפרשות הצפויות להפסדי אשראי לקראת דוחות אלה, במיוחד בתקופת משבר עולמי, היא על ידי בחינת המגמות בדוחות הבנקים הגדולים בארה"ב. באופן כללי, הדוחות בארה"ב הציגו ירידה מהותית בהיקף ההפרשות ביחס לשני הרבעונים הקודמים, אך שיעור ההפרשה המצטבר מתחילת השנה גבוה מאוד ביחס לשיעור ההפרשה שהציגו הבנקים המקומיים עד כה.

אם עד כה שיעור ההפרשה של הבנקים האמריקאים סיפק אינדיקציה לגבי היקף ההפרשות של הבנקים המקומיים, הרי שלהערכתנו הפעם התמונה שונה על רקע  מספר פערים מהותיים.

הפער הראשון הוא בגישה של מודל ההפרשות. בארה"ב, הבנקים אומדים את ההפרשות להפסדי אשראי עם מודל CECL. באופן כללי מודל זה מגדיל את ההפרשות בשל ההערכה לתרחישים שונים בעתיד שעליהם הבנק צריך להגדיל את כרית הביטחון מפני הפסדים צפויים. לכן, ההחמרה בתנאי המאקרו מתבטאת בצורה יותר חריפה במודל זה.

הפער השני הוא בתנאי המאקרו. בעוד שבארה"ב חלה ירידה בשיעור דורשי העבודה, בישראל המגמה רק גדלה, בפרט בהתחשב בהשלכות של הסגר השני והירידה החדה בפעילות המקומית בעקבותיו. הירידה בתוצר  ברבעון השני בארה"ב הייתה חדה יותר אך עוצמת ההתאוששות צפויה להיות חזקה יותר מישראל, בעיקר בגלל ההידרדרות במצב התחלואה והטלת הסגר השני. כמו כן, התגובה הפיסקאלית והמוניטארית  בארה"ב הייתה עוצמתית יותר מאשר בישראל.

• מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
• לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפער השלישי והחשוב ביותר הוא בתגובה ביחס להתפרצות הנגיף שבאה לידי ביטוי בסגר השני. בארה"ב כל מדינה אימצה גישה שונה ביחס להתמודדות עם המגפה ומשכך לא חל סגר כלל ארצי, כך שבחלק מהמדינות ישנה פעילות משקית יחסית גבוהה ובחלקן יותר נמוכה. לעומת זאת, בישראל חל סגר משקי שני שגרר לעלייה בשיעור האבטלה וככל הנראה יביא לצמיחה שלילית חריפה יותר ב-2020, וניהול המשבר מעלה סימני שאלה לגבי עוצמת ההתאוששות. 

כאשר בוחנים את ההפרשות של הבנקים בארה"ב, ניתן לראות בבירור את הירידה בהפרשה, בהתאם לציפיות האנליסטים, לרמה של כשליש משיעור ההפרשה ברבעון השני (בו הייתה ההפרשה הגבוהה ביותר). הדבר מעיד על כך שהבנקים בארה"ב הציגו הפרשות מספיקות לתרחישים שליליים בהמשך.

אם בוחנים את היקף ההפרשות המצטבר מתחילת שנה, נראה כי הבנקים בארה"ב הציגו הפרשה גבוהה מהותית מהבנקים המקומיים. אמנם ישנה שונות בין הבנקים השונים שלחלקם פעילות האשראי היא זניחה ביחס לפעילויות אחרות כמו מסחר ובנקאות להשקעות, אך הממוצע המשוקלל עומד על שיעור של 2.2% בהשוואה לשיעור הפרשה של 1.2% של הבנקים המקומיים.

• “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
• הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

אמנם מודל החיזוי של הבנקים בארה"ב שמרני יותר, אך מנגד שילוב של סגר כלל משקי נוסף בישראל לצד נתוני מאקרו חלשים יותר מאשר בארה"ב מחייבים חשיבה מחודשת בנוגע להיקף ההפרשות הנדרש, ואנו סבורים שנראה הפרשה נוספת גדולה בקרב הבנקים המקומיים במהלך הרבעון השלישי. במודל הערכת השווי הבאנו את תרחיש זה לידי ביטוי,  כך שמבחינת התמחור אין שינוי מהותי. מבחינת המניות בסקטור, אנו עדיין מעדיפים את דיסקונט, לאומי ופועלים על פני מניות בינלאומי ומזרחי.

הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.