סאטקום מערכות גייסה 10.5 מיליון שקל בדיסקאונט של 25%

במסגרת הנפקה פרטית הציעה החברה למוסדיים 11.7 מיליון מניות המהוות 22.7% ממניות החברה, וכן כ-8.7 מיליון כתבי אופציה לא סחירים
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת סאטקום מערכות המספקת שירותי טכנולוגיה לווייניים, מדווחת על גיוס הון בהיקף של כ-10.5 מיליון שקל במסגרת הנפקה פרטית לגופים מוסדיים, של מניות וכתבי אופציה, בדיסקאונט אפקטיבי של כ-25%.

 

על פי הדיווח, החברה תקצה כ-11.7 מיליון מניות, במחיר של 90 אגורות למנייה, מחיר נמוך בכ-22% ביחס שער הבסיס של המניה הבוקר.  לאחר הקצאתן, יהוו המניות 22.7% מהונה המונפק והנפרע של החברה ומזכויות ההצבעה בה. 

ההנפקה כללה גם כ-8.7 מיליון כתבי אופציה לא סחירים הניתנים למימוש למניות לתקופה של שנתיים, תמורת תוספת מימוש של 130 אגורות למניה. במקרה של מימושם, יובילו כתבי האופציה להזרמת הון נוספת לחברה בהיקף של עד כ-11.4 מיליון שקל. בהנחה וימומשו כלל האופציות הן תהוונה, כ-34% ממניות החברה. 

על פי מודל B&S, שווי כל אופציה נאמד בכ-6.5 אגורות, כלומר, בשקלול האופציות מדובר על דיסקאונט אפקטיבי של כ-25% בהנפקה.

לדברי החברה, תמורת ההנפקה מיועדת לתמיכה בפעילות הפיתוח העסקי של החברה, המשך פיתוח וצמיחה של החברה. וכן לצורכי חיזוק ההון העצמי של החברה לרבות לשימוש להון חוזר של החברה כפי שיידרשו מעת לעת. 

בהנפקה השתתפו: קבוצת הפניקס, מור השקעות, ארקין השקעות, קרן קלירמרק, קבוצת הכשרה וסייבל.

בסוף החודש שעבר דיווחה החברה, על חידוש הסכם עם חברת אינטלויז'ן מסיישל בהיקף של כ-2.2 מיליון דולר. על פי ההסכם, תמורת השירותים תקבל החברה כ-84,000 דולר לחודש בשנה הראשונה ו-98,000 דולר לחודש בשנה השנייה (כ-2.2 מיליון דולר לכל תקופת העסקה). ההסכם מצטרף לחוזה הקיים של החברה עם אינטלויז'ן בהיקף של 21,000 דולר בחודש, עד לנובמבר 2020.

כמו כן, דיווחה החברה כי חידשה את ההסכם מול חברת אורנג' בקונגו, לאספקת שירותי תקשורת בהיקף של 23.5 מיליון דולר על פני שנתיים. במסגרת ההתקשרות תספק החברה לאורנג', בין היתר, שירותי תקשורת נוספים באמצעות שימוש בטכנולוגיית SDWAN על גבי תשתיות O3b ו-GEO. בחברה מציינים כי טכנולוגיה זו מפחיתה באופן ניכר את זמני שידור הנתונים והינה אלטרנטיבה לסיבים אופטיים.

 

דן זיצ'ק, מנכ"ל סאטקום מערכות: "סאטקום נמצאת במגמת צמיחה ומציגה שיפור מתמשך בתוצאות החברה. בשנה החולפת הטמענו טכנולוגית SDWAN ברשת החברה אשר שיפרה את איכות השירות ומבנה העלויות ובכך תרמה לחידוש מספר חוזים אסטרטגיים. ההשקעה החדשה תאפשר לנו לקדם את האסטרטגיה שלב נוסף ולהיכנס לטריטוריות נוספות לצד הרחבת פרישת ה SDWAN ברשת. אנו מודים למשקיעים על הבעת האמון באסטרטגית הצמיחה של החברה".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר 15/01/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    איזה בדיחות טובות היו בכתבה הזו.שומר נפשו ירחק נתנו לכרישים בזול וממכם רוצים ביוקר חחחחח זו הבורסה הכי מגעילה בעולם שומר נפשו מכל מה שמניות בארץ רק ארהב
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.