סאטקום מערכות גייסה 10.5 מיליון שקל בדיסקאונט של 25%

במסגרת הנפקה פרטית הציעה החברה למוסדיים 11.7 מיליון מניות המהוות 22.7% ממניות החברה, וכן כ-8.7 מיליון כתבי אופציה לא סחירים
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת סאטקום מערכות המספקת שירותי טכנולוגיה לווייניים, מדווחת על גיוס הון בהיקף של כ-10.5 מיליון שקל במסגרת הנפקה פרטית לגופים מוסדיים, של מניות וכתבי אופציה, בדיסקאונט אפקטיבי של כ-25%.

 

על פי הדיווח, החברה תקצה כ-11.7 מיליון מניות, במחיר של 90 אגורות למנייה, מחיר נמוך בכ-22% ביחס שער הבסיס של המניה הבוקר.  לאחר הקצאתן, יהוו המניות 22.7% מהונה המונפק והנפרע של החברה ומזכויות ההצבעה בה. 

ההנפקה כללה גם כ-8.7 מיליון כתבי אופציה לא סחירים הניתנים למימוש למניות לתקופה של שנתיים, תמורת תוספת מימוש של 130 אגורות למניה. במקרה של מימושם, יובילו כתבי האופציה להזרמת הון נוספת לחברה בהיקף של עד כ-11.4 מיליון שקל. בהנחה וימומשו כלל האופציות הן תהוונה, כ-34% ממניות החברה. 

על פי מודל B&S, שווי כל אופציה נאמד בכ-6.5 אגורות, כלומר, בשקלול האופציות מדובר על דיסקאונט אפקטיבי של כ-25% בהנפקה.

לדברי החברה, תמורת ההנפקה מיועדת לתמיכה בפעילות הפיתוח העסקי של החברה, המשך פיתוח וצמיחה של החברה. וכן לצורכי חיזוק ההון העצמי של החברה לרבות לשימוש להון חוזר של החברה כפי שיידרשו מעת לעת. 

בהנפקה השתתפו: קבוצת הפניקס, מור השקעות, ארקין השקעות, קרן קלירמרק, קבוצת הכשרה וסייבל.

בסוף החודש שעבר דיווחה החברה, על חידוש הסכם עם חברת אינטלויז'ן מסיישל בהיקף של כ-2.2 מיליון דולר. על פי ההסכם, תמורת השירותים תקבל החברה כ-84,000 דולר לחודש בשנה הראשונה ו-98,000 דולר לחודש בשנה השנייה (כ-2.2 מיליון דולר לכל תקופת העסקה). ההסכם מצטרף לחוזה הקיים של החברה עם אינטלויז'ן בהיקף של 21,000 דולר בחודש, עד לנובמבר 2020.

כמו כן, דיווחה החברה כי חידשה את ההסכם מול חברת אורנג' בקונגו, לאספקת שירותי תקשורת בהיקף של 23.5 מיליון דולר על פני שנתיים. במסגרת ההתקשרות תספק החברה לאורנג', בין היתר, שירותי תקשורת נוספים באמצעות שימוש בטכנולוגיית SDWAN על גבי תשתיות O3b ו-GEO. בחברה מציינים כי טכנולוגיה זו מפחיתה באופן ניכר את זמני שידור הנתונים והינה אלטרנטיבה לסיבים אופטיים.

 

דן זיצ'ק, מנכ"ל סאטקום מערכות: "סאטקום נמצאת במגמת צמיחה ומציגה שיפור מתמשך בתוצאות החברה. בשנה החולפת הטמענו טכנולוגית SDWAN ברשת החברה אשר שיפרה את איכות השירות ומבנה העלויות ובכך תרמה לחידוש מספר חוזים אסטרטגיים. ההשקעה החדשה תאפשר לנו לקדם את האסטרטגיה שלב נוסף ולהיכנס לטריטוריות נוספות לצד הרחבת פרישת ה SDWAN ברשת. אנו מודים למשקיעים על הבעת האמון באסטרטגית הצמיחה של החברה".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר 15/01/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    איזה בדיחות טובות היו בכתבה הזו.שומר נפשו ירחק נתנו לכרישים בזול וממכם רוצים ביוקר חחחחח זו הבורסה הכי מגעילה בעולם שומר נפשו מכל מה שמניות בארץ רק ארהב
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?