סאטקום מערכות גייסה 10.5 מיליון שקל בדיסקאונט של 25%

במסגרת הנפקה פרטית הציעה החברה למוסדיים 11.7 מיליון מניות המהוות 22.7% ממניות החברה, וכן כ-8.7 מיליון כתבי אופציה לא סחירים
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת סאטקום מערכות המספקת שירותי טכנולוגיה לווייניים, מדווחת על גיוס הון בהיקף של כ-10.5 מיליון שקל במסגרת הנפקה פרטית לגופים מוסדיים, של מניות וכתבי אופציה, בדיסקאונט אפקטיבי של כ-25%.

 

על פי הדיווח, החברה תקצה כ-11.7 מיליון מניות, במחיר של 90 אגורות למנייה, מחיר נמוך בכ-22% ביחס שער הבסיס של המניה הבוקר.  לאחר הקצאתן, יהוו המניות 22.7% מהונה המונפק והנפרע של החברה ומזכויות ההצבעה בה. 

ההנפקה כללה גם כ-8.7 מיליון כתבי אופציה לא סחירים הניתנים למימוש למניות לתקופה של שנתיים, תמורת תוספת מימוש של 130 אגורות למניה. במקרה של מימושם, יובילו כתבי האופציה להזרמת הון נוספת לחברה בהיקף של עד כ-11.4 מיליון שקל. בהנחה וימומשו כלל האופציות הן תהוונה, כ-34% ממניות החברה. 

על פי מודל B&S, שווי כל אופציה נאמד בכ-6.5 אגורות, כלומר, בשקלול האופציות מדובר על דיסקאונט אפקטיבי של כ-25% בהנפקה.

לדברי החברה, תמורת ההנפקה מיועדת לתמיכה בפעילות הפיתוח העסקי של החברה, המשך פיתוח וצמיחה של החברה. וכן לצורכי חיזוק ההון העצמי של החברה לרבות לשימוש להון חוזר של החברה כפי שיידרשו מעת לעת. 

בהנפקה השתתפו: קבוצת הפניקס, מור השקעות, ארקין השקעות, קרן קלירמרק, קבוצת הכשרה וסייבל.

בסוף החודש שעבר דיווחה החברה, על חידוש הסכם עם חברת אינטלויז'ן מסיישל בהיקף של כ-2.2 מיליון דולר. על פי ההסכם, תמורת השירותים תקבל החברה כ-84,000 דולר לחודש בשנה הראשונה ו-98,000 דולר לחודש בשנה השנייה (כ-2.2 מיליון דולר לכל תקופת העסקה). ההסכם מצטרף לחוזה הקיים של החברה עם אינטלויז'ן בהיקף של 21,000 דולר בחודש, עד לנובמבר 2020.

כמו כן, דיווחה החברה כי חידשה את ההסכם מול חברת אורנג' בקונגו, לאספקת שירותי תקשורת בהיקף של 23.5 מיליון דולר על פני שנתיים. במסגרת ההתקשרות תספק החברה לאורנג', בין היתר, שירותי תקשורת נוספים באמצעות שימוש בטכנולוגיית SDWAN על גבי תשתיות O3b ו-GEO. בחברה מציינים כי טכנולוגיה זו מפחיתה באופן ניכר את זמני שידור הנתונים והינה אלטרנטיבה לסיבים אופטיים.

 

דן זיצ'ק, מנכ"ל סאטקום מערכות: "סאטקום נמצאת במגמת צמיחה ומציגה שיפור מתמשך בתוצאות החברה. בשנה החולפת הטמענו טכנולוגית SDWAN ברשת החברה אשר שיפרה את איכות השירות ומבנה העלויות ובכך תרמה לחידוש מספר חוזים אסטרטגיים. ההשקעה החדשה תאפשר לנו לקדם את האסטרטגיה שלב נוסף ולהיכנס לטריטוריות נוספות לצד הרחבת פרישת ה SDWAN ברשת. אנו מודים למשקיעים על הבעת האמון באסטרטגית הצמיחה של החברה".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר 15/01/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    איזה בדיחות טובות היו בכתבה הזו.שומר נפשו ירחק נתנו לכרישים בזול וממכם רוצים ביוקר חחחחח זו הבורסה הכי מגעילה בעולם שומר נפשו מכל מה שמניות בארץ רק ארהב
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.