סאטקום האריכה חוזה בקונגו בהיקף של 23 מיליון דולר
חברת סאטקום מערכות, המספקת שירותי טכנולוגיה לווייניים, הודיעה כי חידשה את ההסכם מול חברת אורנג' בקונגו, לאספקת שירותי תקשורת בהיקף של 23.5 מיליון דולר על פני שנתיים.
במסגרת ההתקשרות תספק החברה לאורנג', בין היתר, שירותי תקשורת נוספים באמצעות שימוש בטכנולוגיית SDWAN על גבי תשתיות O3b ו-GEO. בחברה מציינים כי טכנולוגיה זו מפחיתה באופן ניכר את זמני שידור הנתונים והינה אלטרנטיבה לסיבים אופטיים.
השירותים כוללים קיבולת לוויינית מנוהלת הן לחיבור לשדרת האינטרנט העולמית והן לחיבור בין סניפים ברשת הלקוח; שירותי גיבוי לווייני לחיבור הלקוח לשדרת האינטרנט; וכן שירותים משלימים נוספים כחלק ממערך השירות הנרחב של החברה.
סך כל צבר ההזמנות במדינה הינו כ-52 מיליון דולר, המהווים כמחצית מהצבר של החברה. סאטקום רכשה את מלוא הזכויות בחברת הבת בקונגו ב-6 מיליון דולר ביוני 2018, ובין לקוחותיה נמנית גם חברת לוודאקום, בנוסף לאורנג'. הכנסות המיזם לפני הרכישה, במהלך השנים 2016-2017 הסתכמו ב-27.7 מיליון דולר בהיקפי רווחיות ממוצעים של 31%.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דן זיצ'ק, מנכ"ל סאטקום: "בשנה האחרונה השקיעה החברה רבות בתשתית התקשורת שלה בקונגו. במסגרת זו הטמיעה החברה פתרון המבוסס על טכנולוגית SDWAN. הפתרון מאפשר לספק שירות איכותי ויעיל המורכב משירותי O3b ו-GEO. יישום פתרון חדשני זה ממצב אותנו בחזית הטכנולוגיה ומאפשר לנו להיות תחרותיים בשוק, על ידי אופטימיזציה והפחתת עלויות.
"בנוסף הוא משפר משמעותית את רמת השירות המסופקת ללקוח ומבדל אותנו מהמתחרים. חידוש ההסכם החשוב עם חברת אורנג' בקונגו התאפשר בעקבות יישום הפתרון הנ"ל ומעיד על האמון ביכולות הטכנולוגיות ובשירות הייחודי והאיכותי אותו מספקת החברה באפריקה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?
מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.
בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה.
סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים.
אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.
