ניר פלס ורן עמיר, קנאשור
צילום: יחצ
ראיון

"חברות הפארמה יתעניינו בקנאביס רק שהוא יהיה בטבליה"

בזמן שכל חברות הקנאביס מנסות להסתדר עם הרגולציה של היק"ר, קנאשור הגיעה מוכנה מהבית עם הגב של סולבר. בעלי החברה, ניר פלס, והמנכ"ל שלו רן עמיר, בראיון מעמיק על עולם הקנאביס הרפואי ועל הפוטנציאל של קאנשור
ארז ליבנה | (7)

בניגוד לרוב חברות הקנאביס, שצמחו מתוך מטרה לגדל ולייצר קנאביס רפואי לחולים, הסיפור של קנאשור, הוא קצת אחר. זו לא חבורה של סטלנים לשעבר, או מדענים עם רעיון פורץ דרך, או אפילו אנשים שהגיעו מתוך תחושת שליחות לתחום. ממש לא.

 

בעלי קנאשור הם ניר פלס ושמעון בר קמה, שהם גם הבעלים של חברת סולבר, חברה פרטית ותיקה שהמחזור השנתי שלה מוערך בשווי של חצי מיליארד שקל, שעוסקת במיצוי חלבונים מפולי סויה לתעשיות המזון, המיועדות לבני אדם ולבעלי חיים וגם לתעשיית התרופות. רק לשם המחשה, החברה מעבדת ברמה יומית 1,000 טונות של סויה, שאותם היא מספקת לחברות ענק בינלאומיות, בהן יוניליבר ונסטלה, ובעבר גם עבדה עם חברות פארמה אירופאיות מובילות כמו באייר ומרק.

יק"ר היקר: יש לנו את כל מה שדרוש כדי להתחיל לעבוד

כלומר מדובר בתעשיינים רציניים, שמסתכלים על תעשיית הקנאביס מזווית של תעשיינים. אז איך חברה שמייצרת חלבונים מגיעה לגידול תפרחות והפקת שמנים מקנאביס? לפני שלוש שנים, כשפורסמו התנאים של היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) לגידול ושיווק של קנאביס – הבינו בסולבר שכבר יש להם את כל מה שנדרש כדי להתחיל בהפקה והחלו לעבוד במלוא המרץ כדי לקבל את האישורים.

אז מה הם עשו? בעוד חברות אחרות התחילו לבנות מפעלים ומעבדות מ-0, קנאשור פשוט קיבלה מסולבר, שטח של 5,500 מ"ר לגידול ומעבדה מתפקדת, שכבר עומדת בתנאים המחמירים ביותר של משרד הבריאות ונחשבת למעבדה מתקדמת מאוד – אפילו בסטנדרטים בינלאומיים. יש להם גם בית אריזה מתקדם, חשמל במחיר תעשייתי, מתקן אוסמוזה הפוכה וכל מה שנדרש ממפעל רציני בשל עיסוקה של סולבר.

 

עם זאת, בשנה האחרונה בחברה לא רוו נחת. מניית החברה איבדה 35% מערכה, למחיר של 1.09 שקל למניה, המבטא שווי של כ-68 מיליון שקל. לאחרונה השלימה החברה הנפקת זכויות של 6.9 מיליון שקל - סולבר החברה האם השתתפה בהנפקה, סוג של הבעת אמון בקנאשור.

מה הביא להקמת קנאשור?

"הבנו שהלקויות של השוק הן לקויות שאנחנו כחברה יכולים להיכנס לוואקום. הבנו שיש לנו ידע ויכולות מאוד חריגות ברמת ההיקף שלהן. זו הסיבה שנכנסנו לתחום. יצאנו לדרך עם רעיון לייצר שמנים קונסיסטנטים, אבל מאז כמובן שהכול השתנה בגלל האופי של השוק.

 

"אנחנו תעשיינים עם ניסיון של 40 שנים לספק את הדרישות המחמירות של חברות ענק. ברמת האופרציה, כשמסתכלים על השוק, מלמעלה ממעוף הציפור, אנחנו נספק שמנים ותפרחות, אבל כשעושים זום אין, לנו יש את כל שרשרת הערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"למתחרים עדיין אין את היכולות שלנו לשלוט בכל שרשרת הייצור. גם בתחום הגידול, מראש אמרנו שאנחנו רוצים לנוע לכיוון ה-HIGH END של השוק. החלטנו ללכת על מתקן גידול אינדור מלא. ככה שהשליטה שלך מלאה במניעה של כניסה של מזיקים. הגידול הוא הידרו-אירופוני, גידול באוויר ואנחנו היחידים בארץ שיש להם את האישור הזה".

 

מה האסטרטגיה של החברה?

"בנינו אסטרטגיה של טווח קצר, בינוני וארוך. ברבעון הראשון של 2020 יהיו תפרחות ושמנים על המדפים. אלה המוצרים לטווח הקצר. בטווח הבינוני הוא מוצרים מבוססי קנאביס על פי בסיס הרגולציה, אבל עם טכנולוגיות פארמה. לא פיתוח פארמה, טכנולוגיית פארמה.

"בטווח הארוך זה מוצר לעולם בריאות האישה, מבוסס מדיקל device על בסיס טכנולוגיות פארמה וידע בספרות מקצועית. אבל שוב, בטווח הקצר לייצר רווניו מהר ככל האפשר. ואת זה אנחנו מבצעים".

 

מה היתרון התחרותי שלכם?

"היתרון שלנו הוא היכולת לפתח ברמת הפארמה תחת הרגולציה. בנינו ועדה רפואית מייעצת ברמה גבוהה מאוד, שכוללת בין היתר את ד"ר יפית שטרק, שפיתחה את קופקסון בטבע.

"בתעשייה כולם מדברים היום על ניסויים קליניים. זה מאוד קל לדבר. אבל צריך את התנאים ואת היכולת לתכנן ולהוציא לפועל, כדי שהמוצר יעמוד בתנאי הרגולטור והרגולטור יכיר במוצר כבעל ערך".

 

יש חשש מכניסה של חברות הפארמה הגדולות בתחום?

"פגשנו חלק מהחברות ושמענו מכולם את אותו המסר. הביג פארמה לא מתעניינות בתפרחות ושמנים. ביום שזה לא יהיה מכוון לזן אלא לכימיה, כלומר כדור קנאביס שיצרכו, אז זה יהיה מעניין בעיניהם. לשם אנחנו גם מכוונים".

 

מתי תהיו רווחיים?

"ברבעון הראשון של 2020 נתחיל בשיווק מוצרים. סך הכול נמכור 9 זנים. אבל אנחנו חיים בעולם של אי-ודאויות. המחירים והמדיניות עדיין לא ידועים. בעוד שנה נדע הרבה יותר טוב לגבי השנה שאחריה, כרגע אנחנו פשוט לא יכולים לדעת. זה נכון שיש לנו אומדנים פנימיים, אבל צריך לזכור שנקודות המחיר משתנות. אנחנו עובדים כדי להגיע לתזרים חיובי".

 

מה העתיד של חברות בתחום בישראל?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איכלוז 04/01/2020 21:56
    הגב לתגובה זו
    הם מחקו את הציבור באופציות ת וגם מי שמימש מחק חצי השקעה
  • 6.
    מחר כנראה מפולת במניות הקנביס (ל"ת)
    שלמה 04/01/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ערן 04/01/2020 16:50
    הגב לתגובה זו
    זבל של ראש ממשלה שעשה נזק בלתי הפיך וכבר כמעט 3 שנים תוקע את ייצוא הקנאביס בגלל אינטרסים אישיים שלו המדינה הפסידה מליארדים של הכנסה בשנה והזדמנות לחתום חוזים בכל העולם לפני שאר החברות ולהיות כמו מנוע נוסף כמו ענף ההייטק.
  • 4.
    מה הכוונה ב- "קניין רוחני"? (ל"ת)
    אהלן 04/01/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מיכאל 04/01/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    גם את הגז אנחנו רוצים בטבליה !
  • 2.
    בן 04/01/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    ולפני שנה בכביש 90 משתמש בקנאביס התנגש ברכב והרג משפחה של 6 ילדים והוריהם!!! הפסיקו מייד את הסחר בסם המסוכן הזה
  • 1.
    דר דוד 04/01/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    הרבה מילים ומעט תוכן. מה יש מבחינות פטנטיות. זה שיש מעבדות לא חסר בארץ. בשלב זה נראה שיש לכם מה שיש לאחרים. תסבירו יותר טוב.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנסהדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנס

אולמד סולושנס: ניסוי השתלת מסתם לב מלאה דרך דקירת מחט בלבד

אולמד השלימה השתלת מסתם שפותח על ידי חברת הבת תרוליף בצנתור בשני חולים עם דליפה טריקוספידלית חמורה, וממשיכה לגייס מטופלים לניסויים במדינות נוספות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אולמד סולושנס

חברת הביומד אולמד סולושנס אולמד סולושנס 4.56%   השלימה ניסוי שבו הוחלף מסתם בלבם של שני מטופלים באמצעות צנתור, ללא פתיחת בית החזה. שני המטופלים, שסבלו מאי ספיקת לב מתקדמת בעקבות דליפה חמורה במסתם הטריקוספידלי, קיבלו את הטיפול במסגרת "טיפול חמלה" לאחר שהאפשרויות הרפואיות המקובלות לא התאימו להם. לפי דיווחי החברה, מצבם השתפר והם מיועדים לשחרור בימים הקרובים.

ההליך התבסס על טכנולוגיה שפותחה בחברת הבת תרוליף. הוא בוצע בשני שלבים: לפני כשלושה חודשים הושתלה מערכת עיגון ייעודית, וכעת הושתל המסתם עצמו, RoseDoc. על פי נתוני החברה, תועד שיפור המודינמי כבר בסיום ההשתלה.

פרופ' עוז שפירא, מנכ"ל אולמד סולושנס ומנתח לב, מציין כי האפשרות לבצע החלפת מסתם מלאה דרך צנתור מרחיבה את מנעד הפתרונות לחולים המוגדרים כבעלי סיכון ניתוחי גבוה. לדבריו, מערכת העיגון שפיתחה החברה מאפשרת התאמה לשני סוגי מסתמים, בצד ימין ובצד שמאל של הלב. "ההצלחה שנרשמה בימים האחרונים היא רגע מכונן. היכולת להחליף מסתמים בצורה מלאה דרך דקירת מחט, ללא חתכים וללא פתיחת בית החזה, היא בשורה אדירה. אנחנו בדרך לעידן חדש ובטוח יותר עבור המטופלים".

תרוליף הוקמה ב-2017 על ידי בנימין ספנסר, נתנאל בנישו וד"ר רוזנשטיין ז"ל. השלושה היו מעורבים בפיתוח מסתם שהושתל בצנתור בחברת PVT, שנמכרה ל-Edwards Lifesciences. החברה ממשיכה כעת בגיוס מטופלים לניסויים נוספים בהודו ובאוזבקיסטן, במסגרת ההיערכות לתהליכי רגולציה ושיווק במדינות נוספות.