ניר פלס ורן עמיר, קנאשור
צילום: יחצ
ראיון

"חברות הפארמה יתעניינו בקנאביס רק שהוא יהיה בטבליה"

בזמן שכל חברות הקנאביס מנסות להסתדר עם הרגולציה של היק"ר, קנאשור הגיעה מוכנה מהבית עם הגב של סולבר. בעלי החברה, ניר פלס, והמנכ"ל שלו רן עמיר, בראיון מעמיק על עולם הקנאביס הרפואי ועל הפוטנציאל של קאנשור
ארז ליבנה | (7)

בניגוד לרוב חברות הקנאביס, שצמחו מתוך מטרה לגדל ולייצר קנאביס רפואי לחולים, הסיפור של קנאשור, הוא קצת אחר. זו לא חבורה של סטלנים לשעבר, או מדענים עם רעיון פורץ דרך, או אפילו אנשים שהגיעו מתוך תחושת שליחות לתחום. ממש לא.

 

בעלי קנאשור הם ניר פלס ושמעון בר קמה, שהם גם הבעלים של חברת סולבר, חברה פרטית ותיקה שהמחזור השנתי שלה מוערך בשווי של חצי מיליארד שקל, שעוסקת במיצוי חלבונים מפולי סויה לתעשיות המזון, המיועדות לבני אדם ולבעלי חיים וגם לתעשיית התרופות. רק לשם המחשה, החברה מעבדת ברמה יומית 1,000 טונות של סויה, שאותם היא מספקת לחברות ענק בינלאומיות, בהן יוניליבר ונסטלה, ובעבר גם עבדה עם חברות פארמה אירופאיות מובילות כמו באייר ומרק.

יק"ר היקר: יש לנו את כל מה שדרוש כדי להתחיל לעבוד

כלומר מדובר בתעשיינים רציניים, שמסתכלים על תעשיית הקנאביס מזווית של תעשיינים. אז איך חברה שמייצרת חלבונים מגיעה לגידול תפרחות והפקת שמנים מקנאביס? לפני שלוש שנים, כשפורסמו התנאים של היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) לגידול ושיווק של קנאביס – הבינו בסולבר שכבר יש להם את כל מה שנדרש כדי להתחיל בהפקה והחלו לעבוד במלוא המרץ כדי לקבל את האישורים.

אז מה הם עשו? בעוד חברות אחרות התחילו לבנות מפעלים ומעבדות מ-0, קנאשור פשוט קיבלה מסולבר, שטח של 5,500 מ"ר לגידול ומעבדה מתפקדת, שכבר עומדת בתנאים המחמירים ביותר של משרד הבריאות ונחשבת למעבדה מתקדמת מאוד – אפילו בסטנדרטים בינלאומיים. יש להם גם בית אריזה מתקדם, חשמל במחיר תעשייתי, מתקן אוסמוזה הפוכה וכל מה שנדרש ממפעל רציני בשל עיסוקה של סולבר.

 

עם זאת, בשנה האחרונה בחברה לא רוו נחת. מניית החברה איבדה 35% מערכה, למחיר של 1.09 שקל למניה, המבטא שווי של כ-68 מיליון שקל. לאחרונה השלימה החברה הנפקת זכויות של 6.9 מיליון שקל - סולבר החברה האם השתתפה בהנפקה, סוג של הבעת אמון בקנאשור.

מה הביא להקמת קנאשור?

"הבנו שהלקויות של השוק הן לקויות שאנחנו כחברה יכולים להיכנס לוואקום. הבנו שיש לנו ידע ויכולות מאוד חריגות ברמת ההיקף שלהן. זו הסיבה שנכנסנו לתחום. יצאנו לדרך עם רעיון לייצר שמנים קונסיסטנטים, אבל מאז כמובן שהכול השתנה בגלל האופי של השוק.

 

"אנחנו תעשיינים עם ניסיון של 40 שנים לספק את הדרישות המחמירות של חברות ענק. ברמת האופרציה, כשמסתכלים על השוק, מלמעלה ממעוף הציפור, אנחנו נספק שמנים ותפרחות, אבל כשעושים זום אין, לנו יש את כל שרשרת הערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"למתחרים עדיין אין את היכולות שלנו לשלוט בכל שרשרת הייצור. גם בתחום הגידול, מראש אמרנו שאנחנו רוצים לנוע לכיוון ה-HIGH END של השוק. החלטנו ללכת על מתקן גידול אינדור מלא. ככה שהשליטה שלך מלאה במניעה של כניסה של מזיקים. הגידול הוא הידרו-אירופוני, גידול באוויר ואנחנו היחידים בארץ שיש להם את האישור הזה".

 

מה האסטרטגיה של החברה?

"בנינו אסטרטגיה של טווח קצר, בינוני וארוך. ברבעון הראשון של 2020 יהיו תפרחות ושמנים על המדפים. אלה המוצרים לטווח הקצר. בטווח הבינוני הוא מוצרים מבוססי קנאביס על פי בסיס הרגולציה, אבל עם טכנולוגיות פארמה. לא פיתוח פארמה, טכנולוגיית פארמה.

"בטווח הארוך זה מוצר לעולם בריאות האישה, מבוסס מדיקל device על בסיס טכנולוגיות פארמה וידע בספרות מקצועית. אבל שוב, בטווח הקצר לייצר רווניו מהר ככל האפשר. ואת זה אנחנו מבצעים".

 

מה היתרון התחרותי שלכם?

"היתרון שלנו הוא היכולת לפתח ברמת הפארמה תחת הרגולציה. בנינו ועדה רפואית מייעצת ברמה גבוהה מאוד, שכוללת בין היתר את ד"ר יפית שטרק, שפיתחה את קופקסון בטבע.

"בתעשייה כולם מדברים היום על ניסויים קליניים. זה מאוד קל לדבר. אבל צריך את התנאים ואת היכולת לתכנן ולהוציא לפועל, כדי שהמוצר יעמוד בתנאי הרגולטור והרגולטור יכיר במוצר כבעל ערך".

 

יש חשש מכניסה של חברות הפארמה הגדולות בתחום?

"פגשנו חלק מהחברות ושמענו מכולם את אותו המסר. הביג פארמה לא מתעניינות בתפרחות ושמנים. ביום שזה לא יהיה מכוון לזן אלא לכימיה, כלומר כדור קנאביס שיצרכו, אז זה יהיה מעניין בעיניהם. לשם אנחנו גם מכוונים".

 

מתי תהיו רווחיים?

"ברבעון הראשון של 2020 נתחיל בשיווק מוצרים. סך הכול נמכור 9 זנים. אבל אנחנו חיים בעולם של אי-ודאויות. המחירים והמדיניות עדיין לא ידועים. בעוד שנה נדע הרבה יותר טוב לגבי השנה שאחריה, כרגע אנחנו פשוט לא יכולים לדעת. זה נכון שיש לנו אומדנים פנימיים, אבל צריך לזכור שנקודות המחיר משתנות. אנחנו עובדים כדי להגיע לתזרים חיובי".

 

מה העתיד של חברות בתחום בישראל?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איכלוז 04/01/2020 21:56
    הגב לתגובה זו
    הם מחקו את הציבור באופציות ת וגם מי שמימש מחק חצי השקעה
  • 6.
    מחר כנראה מפולת במניות הקנביס (ל"ת)
    שלמה 04/01/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ערן 04/01/2020 16:50
    הגב לתגובה זו
    זבל של ראש ממשלה שעשה נזק בלתי הפיך וכבר כמעט 3 שנים תוקע את ייצוא הקנאביס בגלל אינטרסים אישיים שלו המדינה הפסידה מליארדים של הכנסה בשנה והזדמנות לחתום חוזים בכל העולם לפני שאר החברות ולהיות כמו מנוע נוסף כמו ענף ההייטק.
  • 4.
    מה הכוונה ב- "קניין רוחני"? (ל"ת)
    אהלן 04/01/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מיכאל 04/01/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    גם את הגז אנחנו רוצים בטבליה !
  • 2.
    בן 04/01/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    ולפני שנה בכביש 90 משתמש בקנאביס התנגש ברכב והרג משפחה של 6 ילדים והוריהם!!! הפסיקו מייד את הסחר בסם המסוכן הזה
  • 1.
    דר דוד 04/01/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    הרבה מילים ומעט תוכן. מה יש מבחינות פטנטיות. זה שיש מעבדות לא חסר בארץ. בשלב זה נראה שיש לכם מה שיש לאחרים. תסבירו יותר טוב.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.