בניגוד לרוב חברות הקנאביס, שצמחו מתוך מטרה לגדל ולייצר קנאביס רפואי לחולים, הסיפור של קנאשור, הוא קצת אחר. זו לא חבורה של סטלנים לשעבר, או מדענים עם רעיון פורץ דרך, או אפילו אנשים שהגיעו מתוך תחושת שליחות לתחום. ממש לא.

בעלי קנאשור הם ניר פלס ושמעון בר קמה, שהם גם הבעלים של חברת סולבר, חברה פרטית ותיקה שהמחזור השנתי שלה מוערך בשווי של חצי מיליארד שקל, שעוסקת במיצוי חלבונים מפולי סויה לתעשיות המזון, המיועדות לבני אדם ולבעלי חיים וגם לתעשיית התרופות. רק לשם המחשה, החברה מעבדת ברמה יומית 1,000 טונות של סויה, שאותם היא מספקת לחברות ענק בינלאומיות, בהן יוניליבר ונסטלה, ובעבר גם עבדה עם חברות פארמה אירופאיות מובילות כמו באייר ומרק.

יק"ר היקר: יש לנו את כל מה שדרוש כדי להתחיל לעבוד

כלומר מדובר בתעשיינים רציניים, שמסתכלים על תעשיית הקנאביס מזווית של תעשיינים. אז איך חברה שמייצרת חלבונים מגיעה לגידול תפרחות והפקת שמנים מקנאביס? לפני שלוש שנים, כשפורסמו התנאים של היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) לגידול ושיווק של קנאביס – הבינו בסולבר שכבר יש להם את כל מה שנדרש כדי להתחיל בהפקה והחלו לעבוד במלוא המרץ כדי לקבל את האישורים.

אז מה הם עשו? בעוד חברות אחרות התחילו לבנות מפעלים ומעבדות מ-0, קנאשור פשוט קיבלה מסולבר, שטח של 5,500 מ"ר לגידול ומעבדה מתפקדת, שכבר עומדת בתנאים המחמירים ביותר של משרד הבריאות ונחשבת למעבדה מתקדמת מאוד – אפילו בסטנדרטים בינלאומיים. יש להם גם בית אריזה מתקדם, חשמל במחיר תעשייתי, מתקן אוסמוזה הפוכה וכל מה שנדרש ממפעל רציני בשל עיסוקה של סולבר.

• מזנקת 40% ומשלימה קפיצה של פי 4 בשלושה חודשים - מי זאת טילריי?
• הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, בשנה האחרונה בחברה לא רוו נחת. מניית החברה איבדה 35% מערכה, למחיר של 1.09 שקל למניה, המבטא שווי של כ-68 מיליון שקל. לאחרונה השלימה החברה הנפקת זכויות של 6.9 מיליון שקל - סולבר החברה האם השתתפה בהנפקה, סוג של הבעת אמון בקנאשור.

מה הביא להקמת קנאשור?

"הבנו שהלקויות של השוק הן לקויות שאנחנו כחברה יכולים להיכנס לוואקום. הבנו שיש לנו ידע ויכולות מאוד חריגות ברמת ההיקף שלהן. זו הסיבה שנכנסנו לתחום. יצאנו לדרך עם רעיון לייצר שמנים קונסיסטנטים, אבל מאז כמובן שהכול השתנה בגלל האופי של השוק.

"אנחנו תעשיינים עם ניסיון של 40 שנים לספק את הדרישות המחמירות של חברות ענק. ברמת האופרציה, כשמסתכלים על השוק, מלמעלה ממעוף הציפור, אנחנו נספק שמנים ותפרחות, אבל כשעושים זום אין, לנו יש את כל שרשרת הערך.

• אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
• פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

"למתחרים עדיין אין את היכולות שלנו לשלוט בכל שרשרת הייצור. גם בתחום הגידול, מראש אמרנו שאנחנו רוצים לנוע לכיוון ה-HIGH END של השוק. החלטנו ללכת על מתקן גידול אינדור מלא. ככה שהשליטה שלך מלאה במניעה של כניסה של מזיקים. הגידול הוא הידרו-אירופוני, גידול באוויר ואנחנו היחידים בארץ שיש להם את האישור הזה".

מה האסטרטגיה של החברה?

"בנינו אסטרטגיה של טווח קצר, בינוני וארוך. ברבעון הראשון של 2020 יהיו תפרחות ושמנים על המדפים. אלה המוצרים לטווח הקצר. בטווח הבינוני הוא מוצרים מבוססי קנאביס על פי בסיס הרגולציה, אבל עם טכנולוגיות פארמה. לא פיתוח פארמה, טכנולוגיית פארמה.

"בטווח הארוך זה מוצר לעולם בריאות האישה, מבוסס מדיקל device על בסיס טכנולוגיות פארמה וידע בספרות מקצועית. אבל שוב, בטווח הקצר לייצר רווניו מהר ככל האפשר. ואת זה אנחנו מבצעים".

מה היתרון התחרותי שלכם?

"היתרון שלנו הוא היכולת לפתח ברמת הפארמה תחת הרגולציה. בנינו ועדה רפואית מייעצת ברמה גבוהה מאוד, שכוללת בין היתר את ד"ר יפית שטרק, שפיתחה את קופקסון בטבע.

"בתעשייה כולם מדברים היום על ניסויים קליניים. זה מאוד קל לדבר. אבל צריך את התנאים ואת היכולת לתכנן ולהוציא לפועל, כדי שהמוצר יעמוד בתנאי הרגולטור והרגולטור יכיר במוצר כבעל ערך".

יש חשש מכניסה של חברות הפארמה הגדולות בתחום?

"פגשנו חלק מהחברות ושמענו מכולם את אותו המסר. הביג פארמה לא מתעניינות בתפרחות ושמנים. ביום שזה לא יהיה מכוון לזן אלא לכימיה, כלומר כדור קנאביס שיצרכו, אז זה יהיה מעניין בעיניהם. לשם אנחנו גם מכוונים".

מתי תהיו רווחיים?

"ברבעון הראשון של 2020 נתחיל בשיווק מוצרים. סך הכול נמכור 9 זנים. אבל אנחנו חיים בעולם של אי-ודאויות. המחירים והמדיניות עדיין לא ידועים. בעוד שנה נדע הרבה יותר טוב לגבי השנה שאחריה, כרגע אנחנו פשוט לא יכולים לדעת. זה נכון שיש לנו אומדנים פנימיים, אבל צריך לזכור שנקודות המחיר משתנות. אנחנו עובדים כדי להגיע לתזרים חיובי".

מה העתיד של חברות בתחום בישראל?