ניר פלס ורן עמיר, קנאשור
צילום: יחצ
ראיון

"חברות הפארמה יתעניינו בקנאביס רק שהוא יהיה בטבליה"

בזמן שכל חברות הקנאביס מנסות להסתדר עם הרגולציה של היק"ר, קנאשור הגיעה מוכנה מהבית עם הגב של סולבר. בעלי החברה, ניר פלס, והמנכ"ל שלו רן עמיר, בראיון מעמיק על עולם הקנאביס הרפואי ועל הפוטנציאל של קאנשור
ארז ליבנה | (7)

בניגוד לרוב חברות הקנאביס, שצמחו מתוך מטרה לגדל ולייצר קנאביס רפואי לחולים, הסיפור של קנאשור, הוא קצת אחר. זו לא חבורה של סטלנים לשעבר, או מדענים עם רעיון פורץ דרך, או אפילו אנשים שהגיעו מתוך תחושת שליחות לתחום. ממש לא.

 

בעלי קנאשור הם ניר פלס ושמעון בר קמה, שהם גם הבעלים של חברת סולבר, חברה פרטית ותיקה שהמחזור השנתי שלה מוערך בשווי של חצי מיליארד שקל, שעוסקת במיצוי חלבונים מפולי סויה לתעשיות המזון, המיועדות לבני אדם ולבעלי חיים וגם לתעשיית התרופות. רק לשם המחשה, החברה מעבדת ברמה יומית 1,000 טונות של סויה, שאותם היא מספקת לחברות ענק בינלאומיות, בהן יוניליבר ונסטלה, ובעבר גם עבדה עם חברות פארמה אירופאיות מובילות כמו באייר ומרק.

יק"ר היקר: יש לנו את כל מה שדרוש כדי להתחיל לעבוד

כלומר מדובר בתעשיינים רציניים, שמסתכלים על תעשיית הקנאביס מזווית של תעשיינים. אז איך חברה שמייצרת חלבונים מגיעה לגידול תפרחות והפקת שמנים מקנאביס? לפני שלוש שנים, כשפורסמו התנאים של היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) לגידול ושיווק של קנאביס – הבינו בסולבר שכבר יש להם את כל מה שנדרש כדי להתחיל בהפקה והחלו לעבוד במלוא המרץ כדי לקבל את האישורים.

אז מה הם עשו? בעוד חברות אחרות התחילו לבנות מפעלים ומעבדות מ-0, קנאשור פשוט קיבלה מסולבר, שטח של 5,500 מ"ר לגידול ומעבדה מתפקדת, שכבר עומדת בתנאים המחמירים ביותר של משרד הבריאות ונחשבת למעבדה מתקדמת מאוד – אפילו בסטנדרטים בינלאומיים. יש להם גם בית אריזה מתקדם, חשמל במחיר תעשייתי, מתקן אוסמוזה הפוכה וכל מה שנדרש ממפעל רציני בשל עיסוקה של סולבר.

 

עם זאת, בשנה האחרונה בחברה לא רוו נחת. מניית החברה איבדה 35% מערכה, למחיר של 1.09 שקל למניה, המבטא שווי של כ-68 מיליון שקל. לאחרונה השלימה החברה הנפקת זכויות של 6.9 מיליון שקל - סולבר החברה האם השתתפה בהנפקה, סוג של הבעת אמון בקנאשור.

מה הביא להקמת קנאשור?

"הבנו שהלקויות של השוק הן לקויות שאנחנו כחברה יכולים להיכנס לוואקום. הבנו שיש לנו ידע ויכולות מאוד חריגות ברמת ההיקף שלהן. זו הסיבה שנכנסנו לתחום. יצאנו לדרך עם רעיון לייצר שמנים קונסיסטנטים, אבל מאז כמובן שהכול השתנה בגלל האופי של השוק.

 

"אנחנו תעשיינים עם ניסיון של 40 שנים לספק את הדרישות המחמירות של חברות ענק. ברמת האופרציה, כשמסתכלים על השוק, מלמעלה ממעוף הציפור, אנחנו נספק שמנים ותפרחות, אבל כשעושים זום אין, לנו יש את כל שרשרת הערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"למתחרים עדיין אין את היכולות שלנו לשלוט בכל שרשרת הייצור. גם בתחום הגידול, מראש אמרנו שאנחנו רוצים לנוע לכיוון ה-HIGH END של השוק. החלטנו ללכת על מתקן גידול אינדור מלא. ככה שהשליטה שלך מלאה במניעה של כניסה של מזיקים. הגידול הוא הידרו-אירופוני, גידול באוויר ואנחנו היחידים בארץ שיש להם את האישור הזה".

 

מה האסטרטגיה של החברה?

"בנינו אסטרטגיה של טווח קצר, בינוני וארוך. ברבעון הראשון של 2020 יהיו תפרחות ושמנים על המדפים. אלה המוצרים לטווח הקצר. בטווח הבינוני הוא מוצרים מבוססי קנאביס על פי בסיס הרגולציה, אבל עם טכנולוגיות פארמה. לא פיתוח פארמה, טכנולוגיית פארמה.

"בטווח הארוך זה מוצר לעולם בריאות האישה, מבוסס מדיקל device על בסיס טכנולוגיות פארמה וידע בספרות מקצועית. אבל שוב, בטווח הקצר לייצר רווניו מהר ככל האפשר. ואת זה אנחנו מבצעים".

 

מה היתרון התחרותי שלכם?

"היתרון שלנו הוא היכולת לפתח ברמת הפארמה תחת הרגולציה. בנינו ועדה רפואית מייעצת ברמה גבוהה מאוד, שכוללת בין היתר את ד"ר יפית שטרק, שפיתחה את קופקסון בטבע.

"בתעשייה כולם מדברים היום על ניסויים קליניים. זה מאוד קל לדבר. אבל צריך את התנאים ואת היכולת לתכנן ולהוציא לפועל, כדי שהמוצר יעמוד בתנאי הרגולטור והרגולטור יכיר במוצר כבעל ערך".

 

יש חשש מכניסה של חברות הפארמה הגדולות בתחום?

"פגשנו חלק מהחברות ושמענו מכולם את אותו המסר. הביג פארמה לא מתעניינות בתפרחות ושמנים. ביום שזה לא יהיה מכוון לזן אלא לכימיה, כלומר כדור קנאביס שיצרכו, אז זה יהיה מעניין בעיניהם. לשם אנחנו גם מכוונים".

 

מתי תהיו רווחיים?

"ברבעון הראשון של 2020 נתחיל בשיווק מוצרים. סך הכול נמכור 9 זנים. אבל אנחנו חיים בעולם של אי-ודאויות. המחירים והמדיניות עדיין לא ידועים. בעוד שנה נדע הרבה יותר טוב לגבי השנה שאחריה, כרגע אנחנו פשוט לא יכולים לדעת. זה נכון שיש לנו אומדנים פנימיים, אבל צריך לזכור שנקודות המחיר משתנות. אנחנו עובדים כדי להגיע לתזרים חיובי".

 

מה העתיד של חברות בתחום בישראל?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איכלוז 04/01/2020 21:56
    הגב לתגובה זו
    הם מחקו את הציבור באופציות ת וגם מי שמימש מחק חצי השקעה
  • 6.
    מחר כנראה מפולת במניות הקנביס (ל"ת)
    שלמה 04/01/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ערן 04/01/2020 16:50
    הגב לתגובה זו
    זבל של ראש ממשלה שעשה נזק בלתי הפיך וכבר כמעט 3 שנים תוקע את ייצוא הקנאביס בגלל אינטרסים אישיים שלו המדינה הפסידה מליארדים של הכנסה בשנה והזדמנות לחתום חוזים בכל העולם לפני שאר החברות ולהיות כמו מנוע נוסף כמו ענף ההייטק.
  • 4.
    מה הכוונה ב- "קניין רוחני"? (ל"ת)
    אהלן 04/01/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מיכאל 04/01/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    גם את הגז אנחנו רוצים בטבליה !
  • 2.
    בן 04/01/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    ולפני שנה בכביש 90 משתמש בקנאביס התנגש ברכב והרג משפחה של 6 ילדים והוריהם!!! הפסיקו מייד את הסחר בסם המסוכן הזה
  • 1.
    דר דוד 04/01/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    הרבה מילים ומעט תוכן. מה יש מבחינות פטנטיות. זה שיש מעבדות לא חסר בארץ. בשלב זה נראה שיש לכם מה שיש לאחרים. תסבירו יותר טוב.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.51%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.