"חברות הפארמה יתעניינו בקנאביס רק שהוא יהיה בטבליה"
בניגוד לרוב חברות הקנאביס, שצמחו מתוך מטרה לגדל ולייצר קנאביס רפואי לחולים, הסיפור של קנאשור, הוא קצת אחר. זו לא חבורה של סטלנים לשעבר, או מדענים עם רעיון פורץ דרך, או אפילו אנשים שהגיעו מתוך תחושת שליחות לתחום. ממש לא.
בעלי קנאשור הם ניר פלס ושמעון בר קמה, שהם גם הבעלים של חברת סולבר, חברה פרטית ותיקה שהמחזור השנתי שלה מוערך בשווי של חצי מיליארד שקל, שעוסקת במיצוי חלבונים מפולי סויה לתעשיות המזון, המיועדות לבני אדם ולבעלי חיים וגם לתעשיית התרופות. רק לשם המחשה, החברה מעבדת ברמה יומית 1,000 טונות של סויה, שאותם היא מספקת לחברות ענק בינלאומיות, בהן יוניליבר ונסטלה, ובעבר גם עבדה עם חברות פארמה אירופאיות מובילות כמו באייר ומרק.
יק"ר היקר: יש לנו את כל מה שדרוש כדי להתחיל לעבוד
כלומר מדובר בתעשיינים רציניים, שמסתכלים על תעשיית הקנאביס מזווית של תעשיינים. אז איך חברה שמייצרת חלבונים מגיעה לגידול תפרחות והפקת שמנים מקנאביס? לפני שלוש שנים, כשפורסמו התנאים של היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) לגידול ושיווק של קנאביס – הבינו בסולבר שכבר יש להם את כל מה שנדרש כדי להתחיל בהפקה והחלו לעבוד במלוא המרץ כדי לקבל את האישורים.
אז מה הם עשו? בעוד חברות אחרות התחילו לבנות מפעלים ומעבדות מ-0, קנאשור פשוט קיבלה מסולבר, שטח של 5,500 מ"ר לגידול ומעבדה מתפקדת, שכבר עומדת בתנאים המחמירים ביותר של משרד הבריאות ונחשבת למעבדה מתקדמת מאוד – אפילו בסטנדרטים בינלאומיים. יש להם גם בית אריזה מתקדם, חשמל במחיר תעשייתי, מתקן אוסמוזה הפוכה וכל מה שנדרש ממפעל רציני בשל עיסוקה של סולבר.
- מזנקת 40% ומשלימה קפיצה של פי 4 בשלושה חודשים - מי זאת טילריי?
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בשנה האחרונה בחברה לא רוו נחת. מניית החברה איבדה 35% מערכה, למחיר של 1.09 שקל למניה, המבטא שווי של כ-68 מיליון שקל. לאחרונה השלימה החברה הנפקת זכויות של 6.9 מיליון שקל - סולבר החברה האם השתתפה בהנפקה, סוג של הבעת אמון בקנאשור.
מה הביא להקמת קנאשור?
"הבנו שהלקויות של השוק הן לקויות שאנחנו כחברה יכולים להיכנס לוואקום. הבנו שיש לנו ידע ויכולות מאוד חריגות ברמת ההיקף שלהן. זו הסיבה שנכנסנו לתחום. יצאנו לדרך עם רעיון לייצר שמנים קונסיסטנטים, אבל מאז כמובן שהכול השתנה בגלל האופי של השוק.
"אנחנו תעשיינים עם ניסיון של 40 שנים לספק את הדרישות המחמירות של חברות ענק. ברמת האופרציה, כשמסתכלים על השוק, מלמעלה ממעוף הציפור, אנחנו נספק שמנים ותפרחות, אבל כשעושים זום אין, לנו יש את כל שרשרת הערך.
- אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
- אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
"למתחרים עדיין אין את היכולות שלנו לשלוט בכל שרשרת הייצור. גם בתחום הגידול, מראש אמרנו שאנחנו רוצים לנוע לכיוון ה-HIGH END של השוק. החלטנו ללכת על מתקן גידול אינדור מלא. ככה שהשליטה שלך מלאה במניעה של כניסה של מזיקים. הגידול הוא הידרו-אירופוני, גידול באוויר ואנחנו היחידים בארץ שיש להם את האישור הזה".
מה האסטרטגיה של החברה?
"בנינו אסטרטגיה של טווח קצר, בינוני וארוך. ברבעון הראשון של 2020 יהיו תפרחות ושמנים על המדפים. אלה המוצרים לטווח הקצר. בטווח הבינוני הוא מוצרים מבוססי קנאביס על פי בסיס הרגולציה, אבל עם טכנולוגיות פארמה. לא פיתוח פארמה, טכנולוגיית פארמה.
"בטווח הארוך זה מוצר לעולם בריאות האישה, מבוסס מדיקל device על בסיס טכנולוגיות פארמה וידע בספרות מקצועית. אבל שוב, בטווח הקצר לייצר רווניו מהר ככל האפשר. ואת זה אנחנו מבצעים".
מה היתרון התחרותי שלכם?
"היתרון שלנו הוא היכולת לפתח ברמת הפארמה תחת הרגולציה. בנינו ועדה רפואית מייעצת ברמה גבוהה מאוד, שכוללת בין היתר את ד"ר יפית שטרק, שפיתחה את קופקסון בטבע.
"בתעשייה כולם מדברים היום על ניסויים קליניים. זה מאוד קל לדבר. אבל צריך את התנאים ואת היכולת לתכנן ולהוציא לפועל, כדי שהמוצר יעמוד בתנאי הרגולטור והרגולטור יכיר במוצר כבעל ערך".
יש חשש מכניסה של חברות הפארמה הגדולות בתחום?
"פגשנו חלק מהחברות ושמענו מכולם את אותו המסר. הביג פארמה לא מתעניינות בתפרחות ושמנים. ביום שזה לא יהיה מכוון לזן אלא לכימיה, כלומר כדור קנאביס שיצרכו, אז זה יהיה מעניין בעיניהם. לשם אנחנו גם מכוונים".
מתי תהיו רווחיים?
"ברבעון הראשון של 2020 נתחיל בשיווק מוצרים. סך הכול נמכור 9 זנים. אבל אנחנו חיים בעולם של אי-ודאויות. המחירים והמדיניות עדיין לא ידועים. בעוד שנה נדע הרבה יותר טוב לגבי השנה שאחריה, כרגע אנחנו פשוט לא יכולים לדעת. זה נכון שיש לנו אומדנים פנימיים, אבל צריך לזכור שנקודות המחיר משתנות. אנחנו עובדים כדי להגיע לתזרים חיובי".
מה העתיד של חברות בתחום בישראל?
- 7.איכלוז 04/01/2020 21:56הגב לתגובה זוהם מחקו את הציבור באופציות ת וגם מי שמימש מחק חצי השקעה
- 6.מחר כנראה מפולת במניות הקנביס (ל"ת)שלמה 04/01/2020 19:13הגב לתגובה זו
- 5.ערן 04/01/2020 16:50הגב לתגובה זוזבל של ראש ממשלה שעשה נזק בלתי הפיך וכבר כמעט 3 שנים תוקע את ייצוא הקנאביס בגלל אינטרסים אישיים שלו המדינה הפסידה מליארדים של הכנסה בשנה והזדמנות לחתום חוזים בכל העולם לפני שאר החברות ולהיות כמו מנוע נוסף כמו ענף ההייטק.
- 4.מה הכוונה ב- "קניין רוחני"? (ל"ת)אהלן 04/01/2020 16:24הגב לתגובה זו
- 3.מיכאל 04/01/2020 15:49הגב לתגובה זוגם את הגז אנחנו רוצים בטבליה !
- 2.בן 04/01/2020 15:37הגב לתגובה זוולפני שנה בכביש 90 משתמש בקנאביס התנגש ברכב והרג משפחה של 6 ילדים והוריהם!!! הפסיקו מייד את הסחר בסם המסוכן הזה
- 1.דר דוד 04/01/2020 11:03הגב לתגובה זוהרבה מילים ומעט תוכן. מה יש מבחינות פטנטיות. זה שיש מעבדות לא חסר בארץ. בשלב זה נראה שיש לכם מה שיש לאחרים. תסבירו יותר טוב.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרייו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"
"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"
מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית.
בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי),
כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.
בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת
דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר
דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.
בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות
את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.
- מגוריט רוכשת 75 דירות ברמת גן בכ-310 מ' שקל; תשואה נמוכה, רווח חשבונאי גבוה
- בתמורה ל-190 מיליון שקל - מגוריט רוכשת 47 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.
